עריכה לשונית כוללת פעולות רבות: תיקון שגיאות כתיב ושגיאות לשוניות, התאמת סימני פיסוק, שיפור הניסוח, טיפול במבנה המשפטים, בבהירותם ובקשר ביניהם, יצירת רצף ולכידות, ושמירה על אחידות, סדר ואסתטיות. בעריכה לשונית מטפלים גם בניקוד וגם בנושאים טכניים של הטקסט: עיצוב, סידור, ארגון ושמירה על עקביות בכותרות, פסקאות, עימוד, רווחים וריווח, הערות שוליים, טבלאות, תוכן עניינים ועוד. המטרה היא ליצור טקסט נגיש, מסודר, אסתטי ומכובד.
עריכה לשונית ועריכת תוכן חשובות בכל סוג של טקסט המיועד להגשה או פרסום – עבודות אקדמיות, מאמרים, ספרי פרוזה, ספרי עיון, ספרי לימוד, ספרי הדרכה, ייעוץ ובישול, ספרי ילדים ונוער ועוד – ותורמות רבות להשגת המטרה שהציבו המחברים. עריכה לשונית מקצועית על היבטיה השונים ניכרת בטקסט מייד. הוא מגובש, ממוקד, מובן, נגיש וקולח.
פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן של טקסטים שאינם סיפורת
פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן של עבודות אקדמיות, של סוגים שונים של ספרי עיון, ספרי הדרכה, ספרי מחקר ולימוד, וסוגים שונים של טקסטים – מאמרים, כתבות, בקשות וכדומה (בהמשך אפרט פעולות בעריכה לשונית של ספרים עם תכנים ספרותיים):
- תיקון שגיאות כתיב והקלדה
- כתיבה על פי כללי הכתיב המלא התקני
- תיקון טעויות לשון
- שינוי / התאמה של סימני פיסוק
- כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
- תעתיק – המרת מילים לועזיות לאותיות עבריות או להפך
- ניקוד עזר – ניקוד חלקי במקרים מסוימים
- ניקוד מלא
- טיפול במבנה הטקסט
- יצירת זרימה טובה ותנועה
- ניסוח – בניית משפטים בהירים, ברורים, בעלי תחביר תקין ורצף עקבי והגיוני, המבטאים היטב את הרעיונות
- פישוט משפטים מסורבלים
- בניית סדר מילים טוב, סדר משפטים, סדר פסקאות, סדר פרקים – היוצרים רצף והרמוניה ומחדדים את הכוונה
- שכתוב במידת הצורך / פירוק של משפטים ובנייתם מחדש / העברתם למקום אחר
- חלוקת פסקאות
- מחיקת חזרות או משפטים מיותרים
- הוספת מילות קישור וחיבור בין משפטים
- הוספה או החלפה של מילים, התורמות לדיוק הכוונה, המשמעות והמטרה
- התאמת סגנון הכתיבה לסוג הטקסט
- העלאה של המשלב הלשוני
- תיקון סתירות; הוספת הבהרות
- שימוש באוצר מילים מגוון ובמילים נרדפות
- חיבור בין משפטים ורעיונות ויצירת זרימה טבעית ביניהם
- התאמה בין כותרות ותוכן
- טיפול בנושאים טכניים – ארגון, עיצוב וסידור של כותרות, רווחים, פסקאות, עמודים, הערות שוליים, ביבליוגרפיה, טבלאות ועוד
- האחדה ועקביות באופן כתיבת מילים, בסגנון ובעיצוב
- בירורים עם המחברים.
עריכה לשונית מקצועית היא שרשרת של פעולות הכרוכות זו בזו
לפעמים אני רואה באתרים המציעים שירותי עריכה לשונית, חלוקה לרמות של עריכה לשונית ותמחור המותאם לרמות אלה. למשל, "עריכת ליטוש", "עריכה מקיפה", "עריכה יסודית", "עריכת שכתוב", "התקנה לדפוס" ועוד, ובכל קבוצה או רמת עריכה הם מכלילים פעולות שונות.
אצלי אין חלוקה כזאת. אני עורכת את כל סוגי הטקסט – כולל עריכת תוכן אקדמית – בעריכה לשונית ועריכת תוכן מקיפה הכוללת את כל הפעולות מתוך הרשימה המופיעה למעלה, בהתאם לצורך. בספרי פרוזה וספרי הילדים הכניסה לתכנים היא מכיוונה של העריכה הספרותית, והפעולות של העריכה הלשונית מובחנות כפי שאפרט בהמשך.
כדי שהטקסט יהיה ראוי לפרסום או הגשה חשוב לכלול מראש את כל הפעולות שאולי יידרשו במידה זו או אחרת ולא להגביל את העריכה לחלק מהן. אולי לא כל הפעולות שציינתי למעלה יידרשו בכל טקסט המועבר אליי לעריכה, אבל כל פעולה שתידרש תתבצע. הכול פתוח. לא אציע ללקוח או לקוחה שפונים אליי, שאם אתקן את הטקסט רק מבחינה תחבירית ודקדוקית ואעשיר את השפה ואכתוב בכתיב מלא ואגיה את הטקסט – זה יעלה כך וכך, ולעומת זאת, אם אעשה את כל זה ובנוסף אמנע חזרות, אטפל בסתירות, אשכתב ואחלק לפסקאות – זה יעלה קצת יותר.
לא אציע חלוקה לסוגים של עריכה לשונית או לרמות של עריכה, מכמה סיבות:
הכול כלול. הטקסט נערך בעריכה לשונית מקיפה, יסודית, מעמיקה ומלאה
עריכה לשונית ועריכת תוכן מקצועית היא שרשרת ארוכה של פעולות הקשורות זו בזו. אם אעשה רק חלק מהפעולות אחטא למקצוע שלי. כל טקסט עובר אצלי עריכה בכל היבט אפשרי בהתאם לצורך: דקדוק, תחביר, בחירה טובה של מילים המדייקות את הכוונה והמטרה, ניסוח טוב וזורם, שפה עשירה, כניסה לדקויות ומשמעויות של מילים, התאמת משלב לשוני, התאמת סגנון, היגיון, זרימה, הרמוניה, מנגינה טובה, חזרות, תיקון שגיאות, כתיב מלא, התאמת פיסוק, בירורים עם הכותבים, וכמובן גם ההיבט העיצובי נכלל כשהדבר נדרש.
אצלי אין עריכה חלקית – חוץ ממקרים שבהם מבקשים ממני לטפל רק בעיצוב וסידור של עבודה אקדמית, או כשלא נדרש ניקוד מלא. הכול כלול. כל טקסט נערך בעריכה לשונית מקיפה, יסודית, מעמיקה ומלאה, שבה אני מפעילה את כל הכישורים שלי, את כל הידע שלי ואת כל הפעולות הנדרשות כפי שהן עולות תוך כדי תהליך העריכה.
מעבר לכך, ללקוחות המבקשים עריכה לשונית אין כלים לדעת מה צריך לעשות בטקסט שלהם והם לא יכולים לדעת מה הם לא יודעים. לא אטיל עליהם את האחריות לבחור את הפעולות שהם רוצים או את הפעולות שהם חושבים שהם צריכים, משום שאם אפעל על פי בקשתם הטקסט יהיה ערוך חלקית (כאמור, חוץ מהחלטות הנוגעות לניקוד או לסידור עבודה אקדמית). גם אני אתקשה לקבוע על פי התרשמות איזו קבוצה של פעולות מאפיינת את הטקסט שלפניי. כל עורך לשון מקצועי יודע שרק תוך כדי עריכה וכניסה לתכנים עולים סוגים שונים של אתגרים שיש לטפל בהם, וכל התרשמות ראשונית יכולה לתעתע ולהטעות. משפט סביר או יותר שממנו עולה הרושם שלא נדרשים בו שינויים רבים, לא מעיד על המשפטים האחרים שיהיו בהמשך. סוג מסוים של פעולות נדרשות, לא מעיד על כך שבאופן עקבי לאורך כל הטקסט רק הן יידרשו ולא יידרשו פעולות מסוג אחר.
בנוסף, לא תמיד המחברים יכולים לזהות צרימות במנגינה, מה גם ש"דברים שרואים משם, לא רואים מכאן". לעיתים הכותבים רואים את הטקסט מנקודת מבט מסוימת, ורק אדם מבחוץ יבחין בנושאים שהם לא היו מודעים להם.
עריכת ליטוש - לא כדרגה קלה של עריכה לשונית אלא כחלק ממנה
לעולם לא אשתמש במושג "עריכת ליטוש" כדרגה של עריכה הנדרשת לאחר אבחון של הטקסט, ועבורי "עריכת ליטוש" היא לא דרגה קלה של עריכה. אני משתמשת במושג "עריכת ליטוש" אך ורק לתיאור השלב שבא אחרי עריכה לשונית ועריכת תוכן מלאה שלי, או אחרי עריכה ספרותית ולשונית שלי על פי הסטנדרטים שלי.
"ליטוש" מוגדר במילון אבן שושן המלא: "1. השחזה, חידוד ושפשוף, צחצוח: ליטוש להב הסכין באבן משחזת. ליטוש יהלומים. ליטוש פני הזכוכית להתקנת מראות. 2. [בהשאלה] עיבוד אחרון, שכלול ושיפור: הסופר עסק בליטוש הסגנון בסיפורו."
עריכת ליטוש נעשית לאחר העריכה הראשונה הבסיסית שלי. כשאני מקבלת טקסט לעריכה הוא לא מוכן לשלב הליטוש. תחילה אני עורכת אותו בעריכה לשונית ועריכת תוכן מלאה, ובשלב הבא אני מלטשת. בעריכת ליטוש אני עוברת על הטקסט שוב – אחרי שלב הבירורים ולפני ההגשה הסופית למחברים – ומשפשפת אותו, משחיזה, מחדדת, משכללת ומשפרת אותו בתהליך עיבוד אחרון. לעריכת ליטוש אין מחיר נפרד. זה חלק טבעי והכרחי בתהליך העריכה הלשונית ועריכת התוכן. כמו מפעל שמוציא מוצר מוגמר, המוצר שלי מוגמר רק אחרי שהוא עובר עריכת ליטוש והגהה ככל שנדרש.
אין לי בעיה שיכנו את תהליך העריכה שלי "עריכת ליטוש" – הרי בסופו של דבר המחברים אכן מקבלים ממני טקסט ערוך ומלוטש, אבל הליטוש הוא תוצאה של עבודת עריכה מקיפה, יסודית ומלאה, הכוללת רשימה ארוכה של פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן.
הגהה כשלב של בדיקה עצמית לאחר עריכה לשונית מקיפה
מילון אבן שושן המלא מגדיר "הגהה" כך: "1. בדיקת דברי כתב או דפוס ותיקוני הטעויות שנפלו בהם: עריכת כתב היד והגהתו. הגהה אחרונה של המגיה לפני ההדפסה."
לא אשתמש ב"הגהה" כמושג המתאר דרגת עריכה קלה או "שיפור ניסוח קל". אין לי בעיה שלקוחות יקראו לעריכה הלשונית שלי "הגהה" או "הגהה לשונית", כל עוד הם יודעים שערכתי או שאערוך את הטקסט בעריכה מקיפה הכוללת את כל הפעולות שציינתי לעיל ברשימת עריכה לשונית ועריכת תוכן. אם לקוח יגיד לי "אני צריך רק הגהה, רק תבדקי אם זה תקין", אסביר לו שהמשמעות של בדיקת טקסט שלא ערכתי ותיקונו, היא יישום של מגוון פעולות במגוון היבטים, ומהרגע שבו אני מפעילה את הסטנדרטים שלי ומתקנת את הטקסט על פיהם, אני עורכת את הטקסט בעריכה לשונית ועריכת תוכן.
מאותה סיבה לא אעשה הגהה על טקסט שעבר עריכה לשונית במקום אחר. בעבר הרחוק, כשהתבקשתי לעשות הגהה של ספרי עיון והדרכה שנערכו בעריכה לשונית במקום אחר, מצאתי את עצמי מתקנת ומשנה דברים רבים. מכאן שזה לא משנה אם הטקסט שלפניי נכתב על ידי לקוח או שהוא נערך על ידי עורך או עורכת. מהרגע שבו אני מפעילה את עקרונות העריכה הלשונית ועריכת התוכן שלי, זו אינה הגהה. רק כשאני מסיימת לערוך טקסט בעריכה לשונית ועריכת תוכן אעבור על הטקסט שוב בהגהה ועריכת ליטוש ואבדוק את עצמי בראייה חדשה. האם חסר משהו? האם יש טעות? האם מהקריאה החדשה עולה זרימה ומנגינה טובה? האם מתעוררות תובנות חדשות שיש להוסיף אותן? כשמדובר בספרים לפרסום שערכתי, אבצע הגהה נוספת אחרי שלב העימוד הגרפי של הספר.
לסיכום, הגהה (ועריכת ליטוש הנעשית תוך כדי כך) היא מכון התקנים שלי או בקרת האיכות שלי. את בקרת האיכות שלי אוכל להפעיל על האיכות שהצבתי לעצמי כסטנדרט בעריכה הלשונית ועריכת התוכן שלי. אם איישם את עקרונות האיכות שלי על טקסט אחר – אני עורכת את הטקסט מחדש.
פעולות בעריכה לשונית של ספר פרוזה וספר ילדים
אלה הפעולות בעריכה לשונית של ספרי פרוזה עם תכנים ומאפיינים ספרותיים כגון ספר מתח ופעולה, רומן, ספר זיכרונות, סיפורי חיים, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר, קובץ סיפורים וכדומה; ספרים עם סיפורים לילדים ונוער; וספרים שנכללים בהם חלקים בעלי מאפיינים ספרותיים:
- תיקון שגיאות כתיב ושגיאות הקלדה
- תיקונים וכתיבה על פי כללי הכתיב המלא התקני
- כתיבה תקנית עם רווחים נכונים של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
- תיקון טעויות לשון ותחביר – אך לא תמיד
- תעתיק
- ניקוד עזר
- ניקוד מלא
- טיפול ברווחים וסידור
- האחדה
בספרי פרוזה וספרי ילדים, מומלץ שעריכה ספרותית תטפל בניסוח, ולא עריכה לשונית
נהוג לייחס לעורכי לשון טיפול בניסוח ובבחירת כל סימני פיסוק בספרי פרוזה וספרי ילדים. התפיסה המקובלת היא שיש סוג אחד של ניסוח, המתבטא במשלב לשוני גבוה. על פי תפיסה זו, ניסוח בשפה גבוהה הוא הניסוח המדויק והתקין ועליו להיקבע בעריכה לשונית בלבד. תפיסה מסורתית זו מכלילה ברשימת תחומי האחריות של עריכה לשונית פעולות ספרותיות מובהקות הנוגעות בנשמתו של הספר. זוהי תפיסה שתוצאתה ספר המשדר ריחוק ונוקשות וצרימות במנגינה, במקרים שבהם אין בעריכה ביטוי לרגישות ספרותית.
במאמרים שלי אני מציגה דוגמאות למאפייני ריחוק בעריכת ספרי פרוזה, הנוצרים מיישום של פעולות על ידי עריכה לשונית הפועלת בספרי פרוזה כפי שהוא פועלת בעריכת ספרי עיון, בעריכת עבודות אקדמיות וכדומה, שתכליתה העיקרית היא כתיבה במשלב לשוני גבוה. למשל:
- שימוש בסגנון מליצי ולא טבעי בדיבור בין אנשים;
- דבקות בלשון ציווי לא טבעית בדיאלוגים (למשל, "הביאי לי" ולא "תביאי לי");
- ריבוי של סמיכות היוצר סגנון רשמי ומרוחק, בעיקר בדיאלוגים;
- שימוש רב בסביל (למשל "זה ידוע" ולא "כולם יודעים") ובשמות פעולה (למשל, "ניסיון השתקה" ולא "הוא ניסה להשתיק") היוצרים ניכור וריחוק ומעלימים מידע חיוני;
- שימוש רב במשפטי שעבוד המבליעים מידע (למשל, "האיש, שדמעות החלו לזלוג מעיניו, חבש כובע");
- חזרה על מילות יחס;
- היצמדות לזמנים: משפט שהתחיל בזמן מסוים יסתיים באותו זמן;
- ניסוח תיאורים הנמסרים כדוח או רשימה;
- ביטול מילים הנתפסות כ"מילות חלל";
- שימוש רב בכינוי קניין חבור היוצר סגנון רשמי ומרוחק, בעיקר בדיאלוגים (למשל, "בעבודתי" ולא "בעבודה שלי");
- סדר מילים על פי תבנית קבועה, המקדימה תמיד ובכל מצב את הנשוא לנושא ומגביהה את המשלב הלשוני;
- שימוש בסימני פיסוק שאינם מתאימים לרוח היצירה, כגון קווים מפרידים מרובים המרחיקים פיזית בין המילים ומסדרים אותן כמו בצבא;
- ריבוי של נקודתיים שאינן מתאימות לפרוזה, העוצרות את הזרימה ויוצרות סגנון דידקטי ופרשני;
- שימוש בנקודה פסיק שבדרך כלל אינם מתאימים לפרוזה;
- ריבוי של פסיקים היוצר הפרדה מלאכותית בין חלקי משפט שיש ביניהם קשר טבעי של זרימה;
- שימוש רב במירכאות במילים שלא נדרשות בהן מירכאות, המקנות מעמד מיוחד ולא טבעי למילים רגילות והמבהירות לקוראים שמדובר בדימוי, בסלנג או בלשון סגי נהור;
- חלוקה לפסקאות רבות, המרחיקה את המשפטים אלה מאלה, מבליטה אותם ומייחדת אותם במקום שהם יהיו חלק מהזרימה הספרותית;
- הוספת סימני פיסוק ספרותיים מובהקים כגון סימני קריאה ושלוש נקודות בהגזמה ובמקומות לא מתאימים, המרדדים את הטקסט, ועוד ועוד.
עורכי לשון נתפסים כנציגיה של האקדמיה ללשוןן העברית, בעוד שהאקדמיה כלל לא קבעה כללי כתיבה בסיפורת, היא לא קבעה משלב לשוני אחיד שצריך להופיע בספרות, היא לא קבעה שצריך להצמיד שפה גבוהה לדמות שסגנונה הוא שפת דיבור חופשית, היא לא קבעה שחייבים תמיד ובכל מצב להקדים נשוא לנושא ושיש סדר קבוע של מילים במשפט. האקדמיה לא קבעה אורך של משפטים ואופן של חיבור ביניהם ומילות קישור, היא לא קבעה שמשפט שמתחיל בעבר חייב להסתיים בעבר, והיא בוודאי לא קבעה מהם סימני הפיסוק שישולבו במשפטים שינוסחו. בספרי פרוזה וספרי ילדים, אלה עניינים סגנוניים המבוססים על שיקולים ספרותיים.
ניסוח בונה סגנון, אווירה, משמעות, אמינות, הדגשים וקצב. הניסוח, בחירת המילים וקביעת סדר האיברים צריכים להתבסס על שיקולים ספרותיים. עריכה ספרותית אמורה לטפל לא רק בעלילה ובמבנה, אלא גם בפרטים הקטנים של תיאורים וניסוח. הפרטים הקטנים קובעים את איכותו של הספר ואת אמינותו ובונים את העלילה: בחירה של מילים, בניינים, פעלים, זמנים, מילות קישור, קביעה של סדר מילים, סדר משפטים, אורך משפטים, אופן חיבור בין מילים ומשפטים, מִשלבים לשוניים, סימני פיסוק, חלוקת פסקאות – אלה יוצרים סגנון, קצב, תנועה, אווירה ומנגינה. רק בשליטה טובה בשפה אפשר לנווט את הטקסט לכיוון הרצוי.
לכן בעריכת ספרים עם תכנים עיוניים ומעשיים (ספר לימוד, ספר עצות והדרכה, ספר מחקר, ספר הגות, ספר בישול, ביוגרפיה וכדומה), מומלץ שהעורכים הלשוניים יהיו אחראים על כל הפעולות בעריכת הספר. בעריכת פרוזה וספרות יפה (ספר מתח ופעולה, רומן, ספר זיכרונות, סיפורי חיים, קובץ סיפורים, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר וכדומה), שבה יש פיצול בין התפקידים, מומלץ שעורכים ספרותיים בעלי כישורי כתיבה יהיו אחראים על הניסוח, ותהיה חלוקה ברורה בין תפקידה של עריכה ספרותית לתפקידה של עריכה לשונית.
העריכה המומלצת בסוגה זו היא עריכה ספרותית, המשלבת עריכה לשונית גמישה ומידתית.
בספרי פרוזה וספרי ילדים, סימני הפיסוק מותאמים לסגנון
בעריכה לשונית של ספר פרוזה וספרי ילדים, סימני פיסוק כגון קווים מפרידים, נקודתיים, פסיקים, נקודה פסיק, מקפים, מירכאות – מותאמים לסגנון ולרוח הספר. אם כללים אלה לא נשמרים, הספרים משדרים דידקטיות ואווירה אקדמית של ספרי לימוד. הוספה של סימני פיסוק כגון סימני קריאה ושלוש נקודות הקשורים לרגש ודרמה, מתבססת על שיקולים ספרותיים של עריכה ספרותית.
חשוב לזכור שחוץ מכללים אחדים, הבחירה בסימני פיסוק בכל סוגי הטקסט ולא רק בספרים מתבססת על סגנון והעדפות ואין כללי ברזל. סימני הפיסוק מנגישים את הטקסט, אך הם בעיקר מסמנים קצב, זרימה, מנגינה ואווירה. האקדמיה ללשון העברית מציינת באתרה שהשימוש בסימני פיסוק המביעים רגש תלוי בסגנונו של הכותב, פיסוק הוא עניין סגנוני יותר משהוא עניין דקדוקי, בעיקר בטקסטים ספרותיים, ופיסוק נעשה בדרך כלל לפי הרגשת המפסק ובדרך כלל לא על פי כללים עקיבים ונוקשים.
לפיכך, כשמבקשים ממני לתקן בספר פרוזה או בספר ילדים סימני פיסוק כעורכת לשונית, אני מסבירה שסימני הפיסוק הם בחירה סגנונית ספרותית ושאני משלבת אותם כחלק מהניסוח הספרותי שלי. אם הכותב בחר במשפט ארוך עם פסיקים, וכעורכת ספרותית אני משנה את המשפט בהתאם לשיקולים ספרותיים ואולי מחלקת אותו לשני משפטים עם נקודה, זה כבר לא יהיה תיקון של סימני פיסוק אלא שינוי המתחייב מהשינוי בניסוח. אם הכותב הוסיף סימן קריאה או שלוש נקודות ואני מבטלת אותם, אני לא עושה זאת מתוך גישה של תיקון או של "נכון" "לא נכון", אלא על בסיס שיקולים ספרותיים העולים מהסגנון והניסוח הספרותי שעיצבתי.
עינת קדם, עורכת לשונית ועורכת תוכן מ-1998
אני עורכת ותיקה ומנוסה, עוסקת בעריכה לשונית, עריכה ספרותית, עריכה אקדמית ועריכה שיווקית החל משנת 1998. אומנם סיימתי קורס עריכה לשונית בהצטיינות, אני בעלת תארים אקדמיים ואני מציינת זאת במידע עליי כחלק מקורות החיים שלי, אך אלה פרטים שוליים בעיניי. הגעתי לקורס עריכה לשונית עם ותק של שנים רבות בעריכה לשונית ועריכת תוכן, עריכה ספרותית ולשונית ועריכה אקדמית המשלבת עריכת תוכן ועריכה לשונית – כדי לקבל תעודה. הקורס לא בנה אצלי ידע וכישורים, אלה כבר היו קיימים בתוכי, וממילא קורס לא יכול להכשיר אנשים באומנות הניסוח בסוגים שונים של תכנים, לא בטקסטים ספרותיים בפרוזה וספרי ילדים, גם לא בניתוח ביקורתי ומעמיק של טקסט אקדמי. הוא לא יכול לפתח רגישות לדקויות של מילים, גם לא ללמד אילו שיקולים להפעיל בסוגים שונים של טקסט ובאילו סימני פיסוק כדאי לבחור.
גם התארים שלי לא רלוונטיים למומחיות שלי. תואר אקדמי בכל תחום שהוא, ואף דוקטורט בלשון או ספרות או בתחום אקדמי אחר, לא יהפוך אותי למומחית בעריכה או בתחום שבו עוסק הטקסט. קורסים לא יכולים ללמד איך ליצור זרימה טבעית ואיך לזהות צרימות במנגינה. הם לא יכולים ללמד משמעויות והבנה עמוקה של מהות הטקסט. הם לא יכולים להקנות יכולות וכישורים של ניתוח, חוש ביקורתי, התבוננות יצירתית, רגישות, הסקת מסקנות ויצירת הקשרים. אני עורכת מקצועית בזכות מי שאני – הראש, השכל, האינטואיציה, הנשמה והרגש. את מה שיש בי אי אפשר ללמוד ואי אפשר ללמד. האמת היא שגם הוותק שלי במקצוע לא מעיד על המקצועיות שלי. עורך יכול להיות במקצוע עשרות שנים ולערוך עשרות ספרים ועבודות אקדמיות, ועדיין לפעול על פי אותן תבניות לא נכונות.
אני עורכת בראש גדול, שמה לב לכל פרט והיבט הקשורים לעריכה; בעלת כושר ניתוח ייחודי וחשיבה ביקורתית; בעלת כושר ביטוי גבוה בכתיבה (כותבת בבלוג באתר הדיגיטלי של עיתון הארץ, סופרת פרוזה וסופרת ילדים); מפרסמת מידע, מאמרים והדגמות על עריכה לשונית ועריכה ספרותית; עורכת אקדמית יסודית; שומרת על קול הכותב / הכותבת; עורכת בירורים עם הכותב / הכותבת, מלווה את הטקסט עד להגשה / פרסום סופיים; בעלת יכולת גבוהה בניהול פרויקטים מורכבים; מומחית בשימושי מחשב; מקצועית, אחראית, זריזה, יעילה, נגישה וסבלנית.
המלצתו של עמירם מרקוס, מנכ"ל ליעם מערכות תוכנה בע"מ, 1998: "גב' עינת קדם הכינה עבור חברתנו כתבת תדמית במסגרת תפקידה כמפיקה ועורכת לשונית במכון 'אלול', לאור זכיית הח"מ בפרס הניהול 1998 מטעם מכון זה. לאורך כל עבודתה עבור חברתנו, גילתה עינת חריצות, התמדה ודבקות במשימה, יחד עם שליטה מעוררת התפעלות בשפה העברית ויכולת הבנה מהירה ובהירה של נושא מקצועי מתחום המחשבים (middleware), שהיה זר לה לחלוטין קודם לכן. עינת קלטה כבר בפגישה הראשונה את מהות הפעילות של ליעם, וידעה להעביר אותה בשפה בהירה וקולחת לכתבה אינפורמטיבית שתעניין קוראים שאינם נמנים דווקא עם מקצועני עולם המחשבים. כמו כן העניקה עינת כותרת שיווקית מושכת לכתבה, המבטאת במשחק מילים הן את מטרת החברה והן את סוד הצלחתה. בכך תרמה עינת תרומה מכריעה להשגת המטרה הפרסומית בצורה מיטבית. הכתבה ראתה אור בעיתון 'הארץ' מיום 7.9.1998 כמודעה פרסומית מטעם מכון 'אלול'. אין לי ספק שעינת תהיה נכס לכל משרד שיעסיק אותה בכל תחום." (19.10.1998)
קובי תדמור, מנכ"ל לקטרה סיסטמס, 1998: "את עבודתה של עינת הכרתי כאשר ערכה עבור חברתנו כתבה פרסומית. מטרת הכתבה היתה להציג את חברת לקטרה בפני הציבור, את פעילויותיה והצלחותיה. טיפולה היעיל של עינת בכתבה, מתחילת התהליך ועד סופו, העיד על מקצועיות ומסירות רבה מצידה – תכונות אשר לעניות דעתי הינן הכרחיות בעבודה מסוג זה, לה נדרשה. תוך זמן קצר הבינה עינת את הנקודות החשובות אותן ביקשנו להדגיש בכתבה וידעה לבטאן בבהירות, קוהרנטיות ויופי מילולי. ההקשבה שגילתה לצרכינו ולדעתנו, ומאידך – הבעת דעתה המקצועית, יצרו שיתוף פעולה פורה אשר תרם רבות להצלחתה של הכתבה. אין ספק שמקצועיותה של עינת היתה חיונית ביותר עבורנו ולעזר רב בבואנו להציג את חברתנו, ונהנינו לעבוד במחיצתה." (אוק' 1998)
תמר אבידר, עיתונאית וסופרת: "זהו מכתב הערכה והוקרה לעינת קדם. עינת הייתה אסיסטנטית שלי והפיקה שלושה ספרים שכתבתי: 'חרדה בצהריים', 'הליכים של פרידה' ו'בא לי ריאיון'. עם אחת כמו עינת לא צריך ראש. עינת היא ראש למספר אנשים בו זמנית. היא בהירת שכל בצורה פנטסטית ובעלת כושר ניתוח והסקה נדירים ויכולת התבוננות ייחודית ומקורית. יש לה המון אנרגיות, היא ביצועיסטית, מקצועית, מנוסה ומסורה. בכל משימה העומדת בפניה היא נותנת את המקסימום על מנת שהתוצאות יהיו על הצד הטוב ביותר, והן אכן כאלה." (אוג' 2006)
שירותי העריכה שלי
ההתמחות שלי היא עריכה לשונית ועריכת תוכן בכל סוגי הטקסט, וכן עריכה טכנית עיצובית וניקוד:
אני עורכת בעריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן אקדמית וכן בסידור, עיצוב וארגון של עבודות אקדמיות כגון עבודת דוקטורט, עבודת תזה וסוגים שונים של עבודות גמר – במחקר איכותני או כמותי בכל שדות המחקר. עבודה אקדמית בנויה ממשפטים המביעים רעיונות, ותפקידה של העורכת הוא ליצור משפטים מובנים, זורמים, הגיוניים, עם קשר לוגי ביניהם. רעיון בתחום המתמטיקה או ההנדסה לא שונה במהותו מרעיון בתחום ההיסטוריה, האומנות, הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה. עליו לעמוד בכללי הלשון, היופי הלשוני, הזרימה, ההיגיון והקוהרנטיות, ועליו לעמוד בכללי ההוכחה הנדרשים בעולם האקדמיה: הצגת טיעונים מוצקים עם קשר לוגי ביניהם ויצירת קשרים בין חלקי העבודה – מטרת המחקר, שיטת המחקר, ממצאי המחקר ומסקנות המחקר. עריכה טכנית צורנית היא חלק חשוב בעריכה: אזכור וציטוט לפי הנחיות המוסד האקדמי, רשימות אלקטרוניות, שערים חיצוניים ופנימיים, מספור עמודים, כותרות ברמות שונות, טיפול בפסקאות, עימוד, עיצוב טבלאות, טיפול באיורים, גרפים ותמונות, טיפול בהערות שוליים ועוד. את אלה אני מציעה כחלק משירותי עריכה לשונית ועריכת תוכן אקדמית, או כשירות נפרד למי שמבקש עריכה טכנית צורנית בלבד;
עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית של ספרי פרוזה כגון ספר מתח ופעולה, רומן, ספר זיכרונות, סיפורי חיים, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר, קובץ סיפורים וכדומה;
עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן עיונית (ובחלקה גם עריכת תוכן ספרותית) של ספרים כגון ספר עיון, ספר בישול, אפייה ומתכונים, ספר לימוד, ספר מחקר, ביוגרפיה, ספר הדרכה וייעוץ, ספר פילוסופיה, ספר היסטוריה, ספר פסיכולוגיה וכדומה.
עריכה לשונית המשולבת בעריכת תוכן ספרותית וניקוד בספרים לילדים ונוער בכל הגילאים – סיפורים, שירים, סדרות, ספרי הרפתקאות ופנטזיה ועוד. בסוגה זו נכללים גם ספרי לימוד, חוברות, הפעלות ומשחקים לילדים ונוער.
עריכה לשונית ועריכת תוכן של מאמרים אקדמיים, מאמרים מקצועיים, מאמרים שיווקיים, מסמכים, בקשות, חוברות ועוד.
אני מזמינה אתכם לפנות אליי
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
עריכה לשונית, עריכת תוכן, עריכה טכנית, הגהה ועריכת ליטוש של ספרי עיון, ספרי פרוזה, ספרי ילדים, עבודות אקדמיות ועוד.
- עינת קדם, עורכת לשונית ועורכת תוכן
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
