לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

עריכת ספרים – מאמרים והדגמות

ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
שורשיו הטבעיים של דשא רענן נטועים באדמה. עריכת ספרים.

המושג "עריכת ספרים" מתייחס בעמוד זה לספרי פרוזה, ספרי עיון, ספרי בישול, אפייה ומתכונים, ספרי לימוד ומחקר, ביוגרפיה, ספרי הדרכה וייעוץ, ספרי פילוסופיה, היסטוריה, פסיכולוגיה וכדומה. בסוגת ספרי פרוזה נדרשת עריכה ספרותית, שהיא העריכה הדומיננטית ונדרשים בה כישורי עריכה ספרותיים מיוחדים, ועריכה לשונית. בשאר הסוגות נדרשת עריכת תוכן לשונית, המשלבת לעיתים גם עריכה ספרותית.

סימני פיסוק בעריכת ספרים צריכים להתאים לסגנון הספר: לפעמים נדמה לי שבעריכה הלשונית יש שק של סימני פיסוק, עם כלל הקובע שחייבים להשתמש בכולם בעריכת ספרים ויהי מה. סימני פיסוק צריכים להתאים לאופיים של ספרי פרוזה, למבנה המשפט, להלך הרוח, לסגנון ולקצב. חלק א' – הקדמה.

קווים מפרידים מנוגדים לרוח היצירה בעריכת ספרים של פרוזה: קווים מפרידים זרים ליצירה הספרותית ומומלץ להמעיט בהם. הם נוקשים ומשתלטים על הטקסט. מעבר לכך, שימוש בקו מפריד הוא פעולה פרשנית, והוספתו בעריכה לשונית באופן מכני ומבלי שיעמדו מאחוריה שיקולים ספרותיים, פוגעת בזרימה וברוח היצירה. חלק ב'

הכרזה על הסבר שיבוא: נקודתיים בעריכת ספרים של פרוזה: הוספת נקודתיים היא פעולה פרשנית. בעריכה לשונית הפועלת בנפרד מעריכה ספרותית, הוספת נקודתיים שלא מונחית על ידי שיקולים ספרותיים פוגעת בזרימה וברוח היצירה. חלק ג'

פסיקים בעריכת ספרים של פרוזה – באמת צריך את כולם? ריבוי פסיקים יוצר אי שקט אצל הקוראים וגורע מחשיבותן של המילים. טקסט עמוס בפסיקים שאין בהם צורך חושף כתיבה המתאמצת להיות ברורה ומובנת. הוספת פסיקים ללא רגישות למבנה המשפט מנכיחה את ידה של עריכה לשונית ופוגעת בזרימה של הספר. חלק ד'

מלודרמה בציפוי משובח של למדנות: על נקודה ופסיק בעריכת ספרים: פיסוק בספרי פרוזה, שנעשה בעריכה לשונית באופן מכני וללא רגישות ספרותית, פוגע בזרימה ומבטל את המשמעויות החשובות העולות מהספר. חלק ה'

עם האף בשמיים: על מקפים מיותרים בעריכת ספרים: אני נתקלת בספרים במקפים המתווספים בעריכה לשונית בספרים בין צמדי מילים שכלל לא נכללים בהמלצות האקדמיה. המילים עם המקפים נראות חגיגיות ויפות כמו בתנ"ך, אבל כשהם לא נדרשים וכשזה מצטרף לגשם של סימני פיסוק, זה יוצר עומס. חלק ו'.

"ולכן החלטתי ללבוש סוודר!" סימן קריאה בעריכת ספרים של פרוזה: בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, הוספת סימן קריאה היא פעולה פרשנית, ומאחוריה צריכים לעמוד שיקולים ספרותיים של עריכה ספרותית ולא של עריכה לשונית. רצוי לא להרבות בסימני קריאה, ולהשתמש בהם רק במקרים שבהם הם נדרשים. חלק ז'

שימו לב… מתחוללת כאן דרמה…: על שלוש נקודות בעריכת ספרים: דוגמאות לשימוש מוגזם בשלוש נקודות בעריכת ספרים, שלרוב נעשה בעריכה לשונית ונועד לסמן לקוראים שזה הרגע להיכנס למתח / להזדעזע; ברגע זה מתחוללת דרמה; זה המקום לגחך / לצחוק / להזדהות עם מבוכת הכותב / להתרשם מההברקה / להבין את גודל חשיבותו של המידע שנמסר, ועוד. חלק ח'.

שומעים? יש כאן מטפורה! מירכאות שמתווספות בעריכת ספרים: מירכאות כפולות המתווספות בעריכה לשונית של ספרים, לסימון מטפורות, דימויים, סלנג, מילים לועזיות, לשון סגי נהור או שמות מוכרים, הן כמו ריבוי של ניקוד עזר. הן מיותרות, הן פוגעות בזרימה, נותנות מעמד מיוחד למילים רגילות, יוצרות אווירה של דידקטיות, ריחוק וניכור. ובעיקר, הן פוגעות באיכות הספר ומרדדות אותו, משום שהן מסבירות את המובן מאליו. חלק ט'

"זה מוזר", חשבתי. מירכאות לציטוט מחשבות בעריכת ספרים: בעיניי, הוספת מירכאות לציון מחשבות, שנעשית בעריכה לשונית בספרי פרוזה, פוגעת באותנטיות וביחסי הקִרבה בין הדובר לקוראים. חלק ט'1

סימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני: סימני פיסוק בספרים עם תכנים ספרותיים הם גם אמצעי אומנותי המחזק אמינות וטבעיות בספר אם מתייחסים אליהם כך. בעריכה לשונית ובעריכה ספרותית צריך להקשיב להם. חלק י' – סיכום.

תפקידה של עריכה לשונית בספרים: ניקוד עזר: אחת הפעולות בעריכה לשונית של ספרים היא הוספה של ניקוד עזר. בעריכת ספרים ובעיקר בעריכת ספרי פרוזה, התקבעה מוסכמה שלפיה ניקוד עזר רב מעיד על עריכה לשונית מקצועית ועל איכות של הספר. בעיניי, ניקוד עזר רב פוגע באיכות הספר.

ניקוד עזר בעריכת ספרים לא אמור להיות ראשית קריאה: אני נתקלת בניקוד עזר רב שנעשה בעריכת ספרים, ברוב המקרים הוא מיותר ומפריע. במקרים רבים זה עלבון לאינטליגנציה. ריבוי של ניקוד עזר קוטע את הזרימה ויוצר תחושה של דידקטיות, כאילו המורה מלמדת את התלמידים איך לקרוא ולהגות את המילה. חלק ב'

על מהפכת הכתיב המלא והשפעתה על עולם עריכת הספרים: פעם נחשבתי למורדת כשכתבתי חלק מהמילים עם י' ו-ו' בזמן שכללי הכתיב המלא לא התירו זאת. ב-2017 קרה נס. עכשיו אהיה מורדת אם לא אכתוב אותן עם י' ו-ו'. חלק א'

סגנונות שונים בעריכת ספרים, אבל שיהיו בכתיב מלא: בעריכת ספרים יש מגוון סגנונות עריכה, וזה טבעי. אבל בכל הנוגע לכתיב, חשוב שיהיה כתיב אחד קבוע. כתיב מלא באופן מלא, ולא כתיב מלא ביחד עם כתיב חסר. כך זה מסודר, ברור, נגיש ואחיד. חלק ב' 

סלנג ומילים לועזיות בעריכת ספרים: בעריכת ספרי פרוזה, עריכה ספרותית בונה סלנג אם הוא נדרש כסגנון ספרותי, או שומרת על מילות סלנג שנכתבו על ידי מחברי הספר. בפיצול תפקידים, בעריכה לשונית מטפלים במילים אלה בהתאם למקרה. חלק א' – סוגים של סלנג

טיפול בסלנג בעריכת ספרים – עריכה לשונית ועריכה ספרותית: המלצות לטיפול במילות סלנג בספרים. חלק ב'

"מאמי, רק בקצוות. בסדר נשמה?" עקרונות בעריכה לשונית של ספר פרוזה: עריכה לשונית פועלת בתנועה, בגלים, בזרימה בעריכת ספרים. היא מותאמת לסוג הספר ולסגנון ושומרת על רוח היצירה הספרותית. בספר עיון, מרחב הפעולה של העריכה הלשונית רחב. בספר פרוזה, מרחב הפעולה שלה מצומצם לעומת מרחב הפעולה של עורכת ספרותית. אם זה לא נשמר, ספר פרוזה ייראה כמו ספר עיון.

אֵילו קטעים: עריכה לשונית שלא מתאימה את עצמה לספרי פרוזה: בעריכת ספרים שבה יש פיצול בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית, תיקונים בכל מחיר בשם התקניות פוגעים בזרימה ובאמינות. 

"נראה לי אני זז": בעריכת ספרים, הוספה והשמטה של ש' מותאמת לספר: בעריכת ספרי פרוזה, העריכה הספרותית מחליטה מתי "נראה לי שאני זז" או "נראה שהוא עזב", ומתי "נראה לי אני זז". במצב של פיצול תפקידים, העריכה הלשונית מתאימה את עצמה לשיקולים הספרותיים. 

עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בספר: שאלת עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בספר – אחרי עריכה ספרותית או בשילוב עם עריכה ספרותית – אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מי האחראי העיקרי על הניסוח והסגנון. 

מה ההבדל בין עריכת ספר עיון לעריכת ספרות? ההבדל העיקרי הוא בניסוח. ניסוח יוצר סגנון, ועל הסגנון אחראית עריכת התוכן העיקרית. בספרים עם תכנים מעשיים, מחקריים, לימודיים וכדומה – בדרך כלל עריכה לשונית אחראית על הניסוח והסגנון. בספרים עם תכנים ספרותיים – עריכה ספרותית אחראית על הניסוח והסגנון.

עריכה לשונית בספרים ברוחו של אבא בנדויד: כיועץ הלשון של קול ישראל, עיצב בנדויד את הנורמות הלשוניות הנהוגות בשידורי הרדיו בניסוח והגייה. בעריכת ספרי פרוזה, נורמות קפדניות אלה אינן מתאימות תמיד ובכל מצב. 

וטרינרית ספרותית ולשונית, מומחית בעריכת ספרים: עריכת ספרים שמשלבת עריכה ספרותית ועריכה לשונית באותו תהליך היא עריכה טבעית ויעילה. שילוב כזה לא מבטיח ספר מוצלח, אך מי שאומר שעצם השילוב מוביל בהכרח לתוצאות בינוניות, טועה. 

צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים היבטים בעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית - מאמרים והדגמות
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
ספרים בגיגית על אדן חלון פתוח בבית קרקע, וכביסה צבעונית מעל צמחייה ירוקה, מדגימים עריכה ספרותית ועריכה לשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים ומידע