לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

עריכה לשונית בספרים ברוחו של אבא בנדויד

ספר מונח על כורסה גדולה מעור חום בסגנון עתיק, על רקע קיר אפור-ירוק כהה, מסמלת עריכה לשונית שמרנית בספרים ברוחו של אבא בנדויד
יש יופי רב בסגנון המסורתי, אך לא בכל מחיר. עליו להתאים לסגנון הספר.
כיועץ הלשון של קול ישראל, עיצב אבא בנדויד את הנורמות הלשוניות הנהוגות בשידורי הרדיו בישראל בניסוח ובהגייה. בעריכת ספרי פרוזה, נורמות קפדניות אלה אינן מתאימות תמיד ובכל מצב. טיפול בספר פרוזה מתוך גישה של תקינות לשונית בבחינת ייהרג ובל יעבור ולא מתוך גישה ספרותית, עלול לפגוע ברוח היצירה.

פעמים רבות אני נתקלת בעריכה לשונית נוקשה בספרים. עורכי לשון הפועלים ליצירת ניסוח "תקני", תחביר "נכון", חלוקה "נכונה" של פסקאות, תיקון על פי "כללי" פיסוק וציטוט וכדומה בספרים, נכנסים בפועל ללב היצירה, אבל זה לא הופך את העריכה הזאת לעריכה ספרותית על פי הגדרתה. ביצירות אומנות אין בנושאים האלה נכון / לא נכון, תקני / לא תקני. עריכה שנעשית על פי הגדרות כאלה לא קשורה לספרות.

אנשים רבים השתכנעו שסגנון גבוה ותקני בכל מצב מעיד בהכרח על איכות גבוהה של ספרם. בעיניי, סגנון כזה בעריכת ספרי פרוזה כפרשנות קבועה למושג "ספרות יפה", מבלי להתאים אותו לזרימה, לקצב, לסגנון הספר ולרוח הזמן, יוצר אווירה מרוחקת ומדעית ותחושה של סרבול ואנכרוניזם. 

אבא בנדויד (1994-1911) היה חוקר הלשון העברית ויועץ הלשון של קול ישראל בשנים 1982-1959. בתפקיד זה הוא עיצב את הנורמות הלשוניות הנהוגות בשידורי הרדיו בישראל בניסוח ובהגייה (ויקיפדיה). בעריכת ספרי פרוזה, נורמות קפדניות אלה אינן מתאימות תמיד ובכל מצב. טיפול בספר פרוזה מתוך גישה של תקינות לשונית בבחינת ייהרג ובל יעבור, ולא מתוך גישה ספרותית, עלול לפגוע ברוח היצירה.

חברי עורך הלשון אלי גיא, מצא בספרו של בנדויד ציטוט מעניין וכתב על כך ברשימה שפרסם ב-9.10.2009, בבלוג "מיומנו של עורך". הרשימה מופיעה כאן באישורו:

אבא בנדויד: על החירות הטבעית שניתנה ללשון להתגלגל בדרכה לפי רוח הזמןּ

קראתי אתמול ציטוט שלא הכרתי מספרו של אבא בנדויד "לשון מקרא ולשון חכמים". בנדויד סבור שלכל ספר וספר מהספרים המאוחרים שנכתבו אחרי חורבן בית ראשון יש סגנון אחר, ובלשונו:

"כאילו ניטלה מרות שמרנית מן הסופרים וניתנה ללשון חירות טבעית להתגלגל בדרכה לפי רוח הזמן" (עמ' 60).

כמה יפה בעיניי הביטוי "ניתנה ללשון חירות טבעית להתגלגל בדרכה לפי רוח הזמן", והייתי מעדיף אף אילו נאמרו הדברים על הכותבים ולא על הלשון, ולמשל "ניתנה לסופרים החירות הטבעית לגלגל את הלשון בדרכה לפי רוח הזמן".

החירות הזאת "טבעית" אפוא, ללשון יש "דרך", ו"רוח הזמן" מנשבת ברעננות בדשאים הרעננים שבשולי דרך הלשון.

הייאמן שאת הדברים כתב אותו בנדויד ששמו יצא במרותו השמרנית, בייחוד בימי עבודתו כעורך הלשון של רשות השידור, מי שעד היום ספרו "מדריך לשון לרדיו ולטלויזיה" מאיר כנר לרגלי עורכי הלשון הקפדנים יותר?

ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים והדגמות
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים היבטים בעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית - מאמרים והדגמות
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
ספרים בגיגית על אדן חלון פתוח בבית קרקע, וכביסה צבעונית מעל צמחייה ירוקה, מדגימים עריכה ספרותית ועריכה לשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים ומידע