לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

ניקוד עזר בעריכת ספרים לא אמור להיות ראשית קריאה

ערמת ספרים על רקע אפור, עם משפטים הכוללים מילים מוגדלות המנוקדות בניקוד עזר מיותר שנעשה בעריכת ספרים על ידי עריכה לשונית.
דוגמאות שנתקלתי בהן בספרים. עריכת ספרים היא לא הוראה, ותפקידם של עורכי לשון היא להנגיש במידתיות ובזהירות, אחרת זה מעיק ופוגם בהנאה.
אני נתקלת בניקוד עזר רב שנעשה בעריכת ספרים, ברוב המקרים הוא מיותר ומפריע. במקרים רבים זה עלבון לאינטליגנציה. ריבוי של ניקוד עזר קוטע את הזרימה ויוצר תחושה של דידקטיות, כאילו המורה מלמדת את התלמידים איך לקרוא ולהגות את המילה. חלק ב'

ניקוד עזר מנגיש את הטקסט. במקום שאתעכב על המשפט ואקרא אותו שוב כדי להבין למה הכוונה, ניקוד העזר מבהיר זאת מייד ותורם לקריאה ברצף. עם זאת, אני משתדלת להשתמש בו בצמצום, בייחוד בעריכת ספרי פרוזה. ניקוד עזר לא אמור לפתור את מגוון אפשרויות הקריאה, הרי אין לזה סוף. מומלץ להוסיף אותו במקרים מיוחדים, ולעשות זאת בזהירות רבה ובשיקול דעת, עם פינצטה. 

אני נתקלת בניקוד עזר רב שנעשה בעריכת ספרים, ברוב המקרים הוא מיותר ומפריע. במקרים רבים זה עלבון לאינטליגנציה, וכשנעלבים ומתקוממים לא נהנים מהספר. ריבוי של ניקוד עזר קוטע את הזרימה ויוצר תחושה של דידקטיות, כאילו המורה מלמדת את התלמידים איך לקרוא ולהגות את המילה. 

ריבוי של ניקוד עזר מדגיש את נוכחותה של עריכה לשונית במובן השלילי. במאמרים אחרים כתבתי על מעורבות יתר של עריכה לשונית בספרים, הפוגעת בחוויית הקריאה. אני מדמה זאת לסרט. אנחנו רוצים להישאב לתוך העלילה ולא להרגיש את נוכחותה של המצלמה או של הוראות הבמאי. כך גם בטקסטים כתובים. על כן ניקוד העזר צריך להשתלב בטקסט ברגישות ובמידתיות. 

עריכה לשונית מקצועית מנגישה את הטקסט רק במקרים מיוחדים, בלי ללמד או לחנך, בלי להניח מראש מה הקוראים מכירים ומה לא, מה יקשה עליהם ומה לא. הקוראים לא צריכים תרגום בגוף הספר במילים מוכרות. 

האקדמיה ממליצה על ניקוד עזר "במקום שיש חשש לדו־משמעות בקריאת המילה" (מתוך אתר האקדמיה, נספח: ניקוד עזר ודרכי שילוב הניקוד בכתיב המלא). במאמר אציג דוגמאות מספרים, המדגימות חריגה מהמלצה זו. 

ערמת ספרים על רקע ירוק, וטקסט היתולי עם מילים המנוקדות כמעט כולן בניקוד חלקי או מלא , להדגמת הרעיון שניקוד עזר בספרים לא אמור להיות ראשית קריאה
"בֶּאמת לא מְבִינָה אֶת אֵלה שֶׁמשתמשִׁים בְּניקוד עֵזר סְתם בְּלִי סִיבָּה. אֲבל בְּהחלט מְקבלֶת שֶׁיש מִילִּים שֶׁחשׁוּב מאוֹד לְנקד אוֹתן, כדֵי שֶׁיֶּהֱגוּ אוֹתָן נָכוֹן בִּקריאת ספרִים. לְמשל: אנֶה וָאנה, בשר וָדם, יָתֵר על כן, הֶעבר, בֶּעתיד, אַפְּרוֹפּוֹ, אַשְׁכָּרָה. אַחרת לא יָבִינוּ כְּלוּם." עֵינת קדם, בַּסַּבָּבָּה שְׁלִי

ניקוד עזר לא אמור ללמד הגייה נכונה

דוגמאות שנתקלתי בהן בספרים – לא ציטוט זהה לחלוטין, חוץ מהביטוי וניקודו:

היא קפצה ממקומה ופנתה אנֶה וָאנָה
קְצר ראייה
יָתֵר על כן
אני נכוֶוה מול השמש הקופחת
בֶּעתיד יהיה טוב. הֶעתיד לפנינו, הֶעבר מאחורינו.

תפקידה של עריכה לשונית בספרים הוא לשקף את ההגייה בכלים העומדים לרשותה – כללי הכתיב המלא. אם אלה לא מבטאים את ההגייה הרצויה ויש חשש לשיבוש משמעות, זה המקום לניקוד עזר. אם נקרא "katsar ראייה", "yeter על כן", "Ana Ve'ana" – אין שיבוש של המשמעות. את "נכווה" אין צורך לנקד בסגול כדי להבהיר שמדובר בהווה ולא בעבר, כפי שלא אנקד את "נראֶה" כדי שיהגו נכון ולא יגידו "זה נראָה לי עכשיו". לא ננקד פעלים בבניין נפעל הנכתבים באופן זהה בעבר ובהווה. רק במקרים מיוחדים. אם נהגה A לפני ע' ולא E לא יקרה כלום.

ניקוד עזר לא אמור להוכיח ידע

גילוח שְׂער הפנים

אכן לא נדרשת י' במילה שער, משום שזוהי סמיכות (שְער- ולא שֵיער). אבל בעריכה לשונית לא צריך להוסיף ניקוד כדי להוכיח למה היא לא התווספה.

ניקוד עזר לא אמור לבוא במקום הכתיב המלא

הכתיב המלא מנגיש את המילים, מקל את הקריאה וההגייה ומצמצם במקרים רבים את מספר המשמעויות העולות בקריאת מילים מסוימות. זה כלי עזר חשוב ומשמעותי מאוד. אף שכלליו מורכבים ויש בהם חריגים, עורכי לשון אמורים להתמצא בהם ולהשתמש בכתיב מלא באופן יעיל. מילים רבות נכתבות באופן זהה הן בחסר והן במלא, אך במקרים שבהם התווספה להן י' או ו' במסגרת כללי הכתיב המלא, חשוב להשתמש בגרסת הכתיב המלא. ניקוד עזר לא אמור להחליף את הכתיב המלא, אלא לתת פתרון במקרים אחרים. 

מעבר לכך, שימוש בניקוד עזר במקום כתיב מלא בחלק מהמילים פוגע באחד העקרונות החשובים בעריכה לשונית והגהה לשונית – עקביות. נתקלתי לא פעם בספרים בשימוש במילים מסוימות בכתיב חסר ובהוספת ניקוד עזר לאותן מילים. אם רוב הטקסט נכתב בכתיב מלא, אין סיבה לכתוב למשל עיני או אלי בכתיב חסר ולנקד את ה-נ' וה-ל' בפתח כשמתכוונים לעיניים שלי ברבים – עיניי, אליי

עינַי, אלַי

דוגמה אחרת שנתקלתי בה היא הוספת ניקוד עזר חלקי בכתיב מלא:

ידַיי

אחת המטרות בכתיב המלא היא להנגיש את הקריאה כדי שנוכל, בין היתר, להבחין בין ידי – היד שלי, לידיי – הידיים שלי. יש כאן הנגשת יתר ושימוש בניקוד עזר שלא לצורך.

יש מקרים שבהם גם אם המילה לועזית אין צורך לנקד אם יש א' אחרי האות, בייחוד כשהמילה מוכרת. למשל:

לָאטֶה

או

דֵיוויד

דוגמה אחרת: אם יש אם קריאה המורה על הגיית a, אין צורך לנקד את האות שלפניה. למשל:

רוֹבָאק

 החולם המלא לציון o בסדר. הקמץ לציון a מיותר.

ספרים על מדף עם הכותרת "אין כאן ניקוד עזר מיותר", ספר עם הכותרת "אוֹהֵב נִיקּוּד עֵזֶר", וכיתוב: "מקווה שיימָצא לי מקום", ממחישים ניקוד עזר מיותר בכתיב מלא בספרים.
"מקווה שיימָצא לי מקום": הקמץ ב-מ' מיותר, משום שעם ה-י' הכפולה בכתיב המלא אין סיכוי שהיא תיהגה בשווא.

כשהכתיב המלא מבחין בין שווא לקמץ, אין צורך בניקוד עזר

אנחנו נמצא את כל המשַלְחים והמפגעים וניפָּרע מהם. 

נתעלם מהמשַלְחים (ובכל זאת, יש דרך אחרת לקרוא את המילה אם לא היה ניקוד עזר?) ונתרכז ב"ניפָּרע". האם בלי ניקוד עזר היינו קוראים את זה nifra? כללי הכתיב המלא פתרו בעיה משמעותית בבניין נפעל (למאמר) ותרמו לאבחנה בין הגופים, הזמנים, הבניינים והמשמעות:

  • בעבר, סביל, בניין נפעל, גוף שלישי: השטר נפרע, הוא נאלץ להסכים, קולו נשמע – תמיד.
  • בעתיד, פעיל, בניין קל (פרע), בניין פיעל (אילץ), בניין קל (שמע), גוף ראשון רבים: אנחנו נפרע את השטר, אנחנו נאלץ אותם להסכים, אנחנו נשמע את ההרצאה – תמיד.
  • בעתיד, סביל, בניין נפעל, גוף ראשון רבים: אנחנו ניפרע מהם, אנחנו ניאלץ להסכים, אנחנו נישמע – בכתיב מלא. 
 
במקרה כזה, שבו המילה "ניפרע" נכתבת ממילא עם י', ובכך היא מובחנת מהוא נפרע בעבר או אנחנו נפרע בעתיד, אין צורך בניקוד עזר ב-פ' כדי להבהיר שזה בקמץ ולא בשווא. זה עלול להטעות. קוראים עלולים לחשוב שניקוד העזר התווסף משום שגם "נפרע" (nifra) נכתבת עם י'. אבל ה-י' היא שמבחינה בין ההגייה והמשמעות, לא ניקוד העזר. הוא נפרע בעבר ולא הוא ניפרע בעבר; אנחנו ניפרע בעתיד. אם ניקוד העזר התווסף כדי לעזור לקוראים לזהות מייד שהפועל נהגה בקמץ ולא בשווא, זוהי חריגה מתפקידה של עריכה לשונית וממטרתו של ניקוד עזר. גם אם חלק מהקוראים לא יודעים שה-י' עצמה מסמנת הגייה שונה, וברגע הראשון קוראים את המילה nifra תוך התעלמות מ"אנחנו" וההקשר של המשפט, זאת עדיין לא סיבה להוסיף ניקוד עזר.
אני מאחל לך שיימָצא לך מקום.
גם כאן, כללי הכתיב המלא עוזרים להבחין: בניין קל בעתיד, בשווא ב-מ': הוא ימצא את האוצר; בניין נפעל, בעתיד, בכתיב מלא, בקמץ ב-מ': האוצר יימצא. כשיש שני י', אין סיכוי שנקרא את יימצא בשווא ב-מ', לכן לא צריך את הקמץ.

ניקוד עזר שיכול להטעות

כללי הכתיב המלא החדשים (יוני 2017) קובעים ש-י' מתווספת בהטיות כגון: לצידי, אימי, לעיתים, לאיטנו, עימכם, איתך ועוד, והן נכתבות כך בכתיב המלא. הטיות המילה "בית" ממשיכות להיכתב עם י' ולא השתנו: ביתי, ביתה, ביתו וכדומה. הטיות המילה "בת" ממשיכות להיכתב בלי י' ולא השתנו: בתי, בתה, בתו וכדומה. 

לכן לא ברור ניקוד עזר כזה:

תקריב של בִּיתו מיה.

אם רוצים ניקוד עזר ב"בתו" הבת שלו – בלי י'. אם כותבים "ביתו" כמו הבית שלו ומנקדים בחיריק, זה יוצר הטעיה. קוראים יחשבו שכותבים bito ו-beyto אותו הדבר, עם י', ומה שמבדיל ביניהן הוא ניקוד העזר. אבל לא:

bito – בתו; bitam – בתם; bitenu – בתנו, וכדומה – תמיד.

beyto – ביתו; beytam – ביתם; beytenu – ביתנו, וכדומה – תמיד.

עורכי לשון אמורים להבחין בין בתו לביתו, ואם הם אכן מבחינים ורוצים להוכיח זאת, הכלאה של ניקוד עזר + י' (כאמור, לפני י' זה מיותר להוסיף ניקוד עזר, אבל זה לא העניין כאן) היא לא הדרך.

מילים גבוהות הן לא סיבה לניקוד עזר

הם חולפים על פני הררי אשפה ופיסות דשא רמוּסוֹת
הסתבכתי בתִגְרָה עם השכן.

ל"רמוסות" יש הגייה אחת ומשמעות אחת. מכאן שהניקוד מתבסס על הנחה מובלעת שהקוראים לא מכירים את המילה "רמוסות" ולכן כדאי לנקד להם. מעליב. נניח שהם אכן לא מכירים את המילה ואת משמעותה. האם ניקוד שלה יעזור להם? גם "תִגְרָה" מנוקדת כנראה בגלל עקרון המילה הגבוהה. אבל אין צורך. לא נקרא את זה "הסתבכתי בתְּגָרֶה אותו".

ניקוד עזר בסלנג מקלקל את כל היופי שלו

מילים מנוקדות שנתקלתי בהן בספרים, רובן מופיעות בסמיכות זו לזו:

דוּךְ, צֵ'ייסֶר, פַארְשׁ, בַּסַבּבּה, אַהְבְּלוֹת, אשכָּרה, חַמסָה, מַבְּרוּק, סטנדאַפּ, אַפּרוֹפּוֹ 

ניקוד של סלנג מוכר הורס את כל היופי שלו, מקלקל את ההנאה ממנו ומנכיח עריכה לשונית / הגהה לשונית. העורך או העורכת הלשונית מניחים שהקוראים לא מכירים את המילה, אך אין להם דרך לדעת זאת. מי שמכיר את המילים לא צריך שינקדו לו אותן. מי שלא מכיר, זה לא יעזור לו אם הוא ידע איך להגות אותן.

ערמת ספרים על רקע אדום, וארבעה משפטים עם חזרה על המילה המנוקדת "ורה", להדגמת הרעיון שניקוד עזר בעריכת ספרים לא אמור להיות ראשית קריאה
"מה? שאלתי את וֶרָה. "כן", וֶרָה אמרה. התבוננתי בפניה של וֶרָה. וֶרָה רעדה.

חזרה על ניקוד עזר

פעמים רבות אני נתקלת בחזרה של ניקוד עזר באותה מילה. למשל:

וֶרה, דוֹבָלה

ניקדתם פעם אחת בהתחלה. אחלה, תודה, נזכור להבא. למה לחזור על זה שוב באותה פסקה, ובפסקה הבאה ובאותו עמוד ושוב בעמוד הבא וכך עד סוף הספר? עקביות והאחדה נועדו להקל וליצור סדר. הן לא אמורות להפריע בקריאה. 

באמת צריך לנקד את המילים האלה?

הקול שלה ממשיך לדבּר אליי
זה ישַׂמח אותי לקבל נשיקה
הגברים שכּל כך רצו להשמיע את קולם
זו הייתה שֵינה של אחר צוהריים
היכן כל המַשכּונות?
הם באו כדי למַשכֵּן את התכשיטים
השֵׁם יתברך
והטוּסטוּסים
מְרַסק סוכרייה
בכחול הזוהֵר
מפַרגנת
בּוּם

לסיכום, ניקוד עזר לא אמור לפתור את מגוון אפשרויות הקריאה. ברוב המקרים ניתן לקרוא בשטף ללא ניקוד עזר, ולהבין את ההגייה והמשמעות ממבנה המשפט והקשריו. עורכי לשון אמורים לטפל רק במקרים מיוחדים, ולעשות זאת בזהירות רבה ובשיקול דעת – באופן כללי, ובפרט בעריכת ספרים.

ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים והדגמות
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים היבטים בעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית - מאמרים והדגמות
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
ספרים בגיגית על אדן חלון פתוח בבית קרקע, וכביסה צבעונית מעל צמחייה ירוקה, מדגימים עריכה ספרותית ועריכה לשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ועריכה לשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים ומידע