לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

תפקידה של עריכה לשונית בספרים: ניקוד עזר

הכיתוב "חשיפה ופגיעוּת הן חלק מעולמם של אומנים" מדגים ניקוד עזר נדרש, אחד התפקידים של עריכה לשונית בספרים
דוגמה לניקוד עזר מסייע: "חשיפה ופגיעוּת הן חלק מעולמם של אומנים."
אחת הפעולות בעריכה לשונית של ספרים היא הוספה של ניקוד עזר. בעריכת ספרים ובעיקר בעריכת ספרי פרוזה, התקבעה מוסכמה שלפיה ניקוד עזר רב מעיד על עריכה לשונית מקצועית ועל איכות של הספר. בעיניי, ניקוד עזר רב פוגע באיכות הספר. חלק א'.

"1. ניקוד עזר

במקום שיש חשש לדו־משמעות בקריאת המילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר, כגון סימון מקצת התנועות, סימון מפיק ושי"ן שמאלית. לדוגמה: הֶקשר (להבדיל מן הקֶשֶר); מצווֹת (להבדיל מן מצוַות); מכוּון (להבדיל מן מכַוון); התכונַנו (להבדיל מן הִתְכּוֹנְנוּ); [1] כרתָּ (להבדיל מן כָּרַת); [1] אסְפה (להבדיל מן אסֵפה); שונוּת (להבדיל מן שונוֹת); ילדהּ (להבדיל מן יַלְדָּה [שם עצם] ומן יָלְדָה [פועל]); קשׂקשׂ (להבדיל מן קִשְׁקֵשׁ)."

מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית, נספח: ניקוד עזר ודרכי שילוב הניקוד בכתיב המלא

ניקוד עזר הוא ניקוד חלקי באות אחת או יותר במילה. זהו תפקידה של עריכה לשונית. יישום של ניקוד עזר מצריך ידע בחוקי הניקוד, ידע בכללי הכתיב המלא והבנה תחבירית של מבנה המשפט. בניגוד עזר נדרשת הפעלה של שיקול דעת. אין חוקים. כל עורך או עורכת לשונית מחליטים היכן להוסיף ניקוד עזר.

ניקוד העזר, כשמו כן הוא, אמור לעזור בקריאה, אך נדרש רק במקרים מיוחדים, אחרת הוא הופך לנטל. בעריכת ספרים ובעיקר בספרי פרוזה התקבעה מוסכמה שלפיה ניקוד עזר רב מעיד על עריכה לשונית מקצועית ועל איכות של הספר. כאילו הניקוד, גם אם הוא חלקי, משביח את הספר והופך את המילים לקדושות כמו המילים המנוקדות והכתיב החסר בתנ"ך. בעיניי, ניקוד עזר רב, המתעלם מהידע הבסיסי של הקוראים, ממבנה המשפט ומכללי הכתיב המלא המשמשים ברוב המקרים כלי הנגשה מצוין – פוגע באיכות הספר ומרדד אותו. דווקא המתינות והבחירה המדויקת בפינצטה רק במקרים שבהם ניקוד העזר נדרש, מעידה על עריכה לשונית מקצועית. 

דוגמאות למקרים שבהם אפשר להוסיף ניקוד עזר:

1. במילים לא מוכרות, שבהן הקוראים לא יודעים האם האותיות נהגות:

O – חולם מלא (ו' עם נקודה מעליה), או U שורוק (ו' עם נקודה בשמאל)

A – קמץ או פתח, או E – סגול או צירה

שווא

בּ' עם דגש לעומת ב' בלי דגש

כּ' עם דגש לעומת כ' בלי דגש 

שׂ או שׁ

2. במילים הנכתבות באופן זהה אך נהגות באופן שונה ומשמעותן שונה

מילים רבות הן בעלות יותר ממשמעות אחת ולא ננקד אותן בכל פעם, אלא רק במקרים שבהם הן משולבות במשפט באופן שיכול להטעות. אני משתמשת בניקוד העזר במילים שהופעתן פחות שגרתית, אחרת מתקבל רושם של דידקטיות. 

דוגמאות למצבים (לא בהכרח למילים עצמן) שבהם ניקוד עזר יכול לסייע:

שורוק ב-ו' במילה פגיעוּת pgiut להבדיל מ pgiot: "חשיפה ופגיעוּת הן חלק מעולמם של אומנים." 

שורוק ב-ו' במילה להתנסוּת LeHitnasut (ל + התנסות), להבדיל מ lehitnasot

פתח ב-ת' במילה מתַקשר metaksher, להבדיל מ mitkasher

קמץ ב-מ' במילה למָרות LeMarut, להבדיל מ lamrot

סגול ב-ה' במילה הֶקשר heksher, להבדיל מ HaKesher;

סגול ב-א' במילה לאֶחיו – לאחים שלו, להבדיל מ לאחיו – לאח שלו: "הוא התקדם לאֶחיו"

חיריק ב-מ' במילה מִפתח miftah, להבדיל מ mafte'ah: "במִפתח הבגד"

חיריק ב-ק' במילה הקִרבה (HaKirva) בצירוף יחסי הקִרבה – להבדיל מיחסי hakrava בשווא.

צירה ב-ח' במילה לצלחֵת LeTsalhet להבדיל מ LaTsalahat או LeTsalahat: "תתכוננו לצלחֵת"

שלושה משפטים המדגימים ניקוד עזר נדרש ואת אחד התפקידים של עריכה לשונית בספרים
דוגמאות לניקוד עזר מסייע: "תתכוננו לצלחֵת" ; "הוא התקדם לאֶחיו" ; "במִפתח הבגד"
3. במילים הנכתבות באופן זהה אך נהגות באופן שונה ומשמעותן שונה, ומופיעות בטקסט בסמיכות באותו משפט או באותה פסקה

למשל: 

צירה או חיריק ב-א' המבחינות בין שם העצם אם (em) האם (HaEm) למילת התנאי או השאלה אם (im) או האם (ha'im), והבאות בסמיכות זו לזו.

4. במילות יחס ב', ל' – במילים שבהן רוצים להבהיר שמדובר בשם עצם לא מיודע לעומת שם עצם מיודע

לדוגמה:

אם חשוב להבהיר שהכוונה כאן היא לשם עצם לא מיודע, נוסיף שווא: לְבתים LeBatim (ובהגייה נכונה LeVatim), בְּבתים BeBatim (ובהגייה נכונה BeVatim), כלומר בתים באופן כללי, לעומת בתים מסוימים, שינוקד בפתח או בקמץ בהתאם לכללי הניקוד, ובמקרה של “בתים” – בפתח: בַּבתים BaBatim; לַבתים LaBatim.

הם תפסו ככל האפשר בתים ריקים שהיו חמים יותר, קרובים יותר לאנשים אחרים, לָאדמה.

5. מפיק ב-ה' (דגש) במילים שבהן רוצים להבהיר שמדובר בשייכות בנקבה. למשל:

שערהּ במובן השיער שלה תיכתב עם מפיק ב-ה', לעומת שם העצם שערה ביחיד.

6. במילים שבהן כללי השווא הנח לא מתירים הוספת י' לפניו לציון הגיית i (למאמר) או שכללי הכתיב לא מאפשרים הוספת י' לציון הגיית צירה (למאמר), וללא הניקוד אפשר להבין את המילה במשמעות שונה. למשל:

אִפשר, חִזרו! שִלחו! לִמדו!, יֵשב, יֵצא, יֵדע

מומלץ להשתמש בניקוד העזר רק באות או באותיות שבהן זה הכרחי, ולהימנע ככל האפשר מניקוד של המילה כולה. אין צורך לנקד מילות יחס שאינן חלק מהמילה שאותה מבקשים לנקד בניקוד עזר, אלא אם כן ניקוד העזר נועד להראות את הגיית מילת היחס ולא את הגיית המילה עצמה. במקרים שבהם ההגייה היא i ויש י' אחרי האות, המשמשת כאימת קריאה – אין צורך להוסיף חיריק. במקרים שבהם ההגייה היא a ויש א' או ה' אחרי האות, המשמשות כאימות קריאה – אין צורך להוסיף קמץ. 

שני צילומי מסך מהתוכנית "בעזרת השף", עם ניקוד עזר בכתוביות במילים "אפשר" ו"לצלחת"
בימין: "אִפשר להוציא מהמטבח מנות ספורות." בשמאל: "עוד שתי דקות תתכוננו לצלחֵת."

שני צילומי מסך מהתוכנית "בעזרת השף", 2015, הערוץ הראשון, עם ניקוד עזר בכתוביות: בימין: "… אִפשר להוציא מהמטבח מנות ספורות". כללי השווא הנח לא מאפשרים הוספת י'. ללא ניקוד העזר, במבנה הזה אפשר היה להבין זאת במשמעות possible. בשמאל: "עוד שתי דקות תתכוננו לצלחֵת".

שני צילומי מסך מהתוכנית "מאסטר שף", בלי ניקוד עזר בכתוביות במילה "בושה"
בימין: "גם המילוי של החובזה עם הבושה". בשמאל: "מאזרח את הבושה לישראליות".

שני צילומי מסך מתוכנית הריאליטי "מאסטר שף" עונה 10, 2022, שידורי קשת 12: בימין איל שני אומר: "… גם המילוי של החובזה עם הבושה"; בשמאל: "… מאזרח את הבושה לישראליות". אומנם אלה כתוביות בטלוויזיה, אבל אני מדגימה כאן את מטרתו של ניקוד עזר. מדובר בגבינת העיזים הצרפתית Buche. במקרה כזה כדאי היה לנקד לפחות את ה-ש' בסגול – בושֶׁה – להבדיל מבושה בקמץ במובן shame, ובמשפט כזה אפשר גם צירה ב-ר' ב"מאזרח" (מאזרֵח) ושווא ושורוק ב"לישראליות" (לְישראליוּת). 

ספרים מונחים על דשא ירוק טרי עם שורשים חשופים בעפר, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים
עריכת ספרים - מאמרים והדגמות
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים היבטים בעריכה ספרותית
עריכה ספרותית - מאמרים והדגמות
חלקו התחתון של גזע עץ קוקוס עבה, מסביבו שישה גדמי עצים, על כל אחד מהם אגרטל עם פרחים, מדגימים שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
חלון פתוח בבית קרקע, גיגית עם ספרים וחבל עם כביסה תלויה מעל צמחייה בכרתים ביוון מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים לאחר עריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה ומחזיקים מעליהם ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
דפי עריכה לשונית, עלי דפנה וכד מעוצב על משטח עץ מול רקע בשלושה חלקים בקווים גמישים בירוק ושחור מדגימים עריכה לשונית גמישה וטבעית
עריכה לשונית – מידע והדגמות