לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

למה אני מעדיפה "עריכה לשונית" יותר מ"עריכת לשון"

צילום של גרפיטי רחוב צבעוני עם צורה מופשטת לרוחב בוורוד עז שמח בתלת מימד וכחול מדגים גמישות, גיוון קצב והתאמה לסגנון בעריכה לשונית
עריכה לשונית מגוונת וגמישה, בעלת קצב וסגנון המותאמים לטקסט
ישראלית היא שפה זורמת ודינמית. אסור שנהיה קפדנים מדי ומשביתי שמחות, זה יקלקל את היופי שלה. אם רבים התרגלו ל"עריכה לשונית" וזה יותר נגיש להם, מה רע בזה? האם זה משבש את המשמעות עד כדי כך? לא. 

עורכי לשון רבים יודעים שאם הם יכתבו באתר שלהם שהם מציעים שירותי עריכת לשון, וישתמשו אך ורק בצירוף הזה, גם במילות המפתח, הסיכוי שלקוחות יגיעו אליהם דרך חיפוש בגוגל יֵרד. אנשים מחפשים בגוגל מושגים השגורים בפיהם. הם מכירים את הצירופים עריכה לשונית, עורכת לשונית, עורך לשוני, עורכים לשוניים. לכן עורכי לשון בולעים את הצפרדע, עוצמים את העיניים אך משאירים סדק צר כדי לכתוב שהם מציעים שירותי עריכה לשונית, ולעיתים הם מבהירים, למען הסר ספק, שיש לכתוב "עריכת לשון". הם לא רוצים פדיחות. הם לא רוצים שילכלכו עליהם ויגידו: "אם אפילו את הדבר הבסיסי הזה הוא לא יודע – מה זה אומר עליו?". הם לא רוצים שאנשים יגידו: "לי מותר לטעות, אבל אני לא מוכן שעורך לשוני שכותב באתר שלו עריכה לשונית יערוך את הטקסט שלי". הם בוודאי לא רוצים שעורכים אחרים יגידו שהעורך הזה או העורכת הזאת עושים בושות למקצוע. הם גם לא רוצים שיום אחד נציג האקדמיה ללשון יעשה ביקור פתע באתר שלהם ויזדעזע לגלות איך הם כותבים.

האקדמיה מסבירה באתר שלה שבמקרים האלה עדיף להשתמש בסמיכות, כלומר עריכת לשון, ומנמקת זאת בהבדלי המשמעות בין סמיכות = של (עורכת של לשון), לתואר – המתאר את שם העצם ומציין תכונה מסוימת שלו (שפה טבעית, בגד צבעוני, אמירה ילדותית). עורכי לשון אינם לשוניים כפי שמהנדס (של) עירייה הוא לא בהכרח עירוני, מהנדסת (של) כימייה אינה כימית, ספר (של) היסטוריה איננו בהכרח ספר היסטורי, והבטחת איכות איננה בהכרח הבטחה איכותית. 

ובכל זאת, אני עורכת לשונית, ובאתר שלי אני מציגה את שירותיי בגאווה ובקול גדול – עריכהלשונית, הגהה לשונית, עריכה ספרותית, עריכה אקדמית. מדי פעם אני משתמשת ב"עורכי לשון" או "עורכת לשון", "עורכת ספרות" משום שזה קצר, זה יעיל וזה מגוון.

עריכה לשונית גמישה

כל עוד זאת לא שגיאה קריטית, אני מעדיפה להשתמש במה שנוח לי. אני עורכת לשונית גמישה וזה מה שהופך אותי, בעיניי, לעורכת טובה. אני יודעת היכן להתעקש והיכן להתגמש. לעולם לא אכתוב או אומר "עריכה אקדמאית", לעולם לא אשתמש בניקוד עזר במקום כתיב מלא ולא אכתוב "עינַי" ברבים; ולא אוסיף י' במילים שבהן הוספתה משנה את המשמעות, למשל "אתם חיזרו!"; "הוא ייצא מהדלת הראשית"; "נגלה להם והם יידעו", אלא אוסיף ניקוד עזר: חִזרו, יֵצא, יֵדעו. אך בעניינים אחרים אני נוקטת גישה זורמת. אין לי בעיה להשתמש ב"למרות ש", אין לי בעיה להשתמש בשפת הדיבור במאמרים ובכתיבה שלי.

עבורי השפה היא כלי. אני מפסלת עם המילים ועושה בהן כרצוני. לא אכתוב בשגיאות, הניסוח שלי יהיה טוב, זורם וקולח, אבל אם בא לי לכתוב "עריכה לשונית" אעשה זאת, ולא אצא מגדרי כדי שכולם ידעו שאני יודעת. זה העיקרון שאני מטיפה לו תמיד, ובעיקר בעריכה לשונית של ספר פרוזה. עורכי לשון לא צריכים להבליט את הידע שלהם בכל מצב. עליהם להרגיש את הטקסט ולדעת מתי חשוב לפעול על פי חוקי העברית ומתי אפשר לעגל פינות. ישראלית היא שפה דינמית. אסור שנהיה דקדקנים מדי ומשביתי שמחות. אם רבים התרגלו ל"עריכה לשונית" וזה יותר נגיש להם, מה רע בזה? האם זה משבש את המשמעות עד כדי כך? לא. 

אז תכירו: עינת קדם, עורכת לשונית, עורכת ספרותית ולשונית בספרי פרוזה וספרי ילדים, עורכת אקדמית בעבודות אקדמיות, מציעה את שירותיה בעמודי עריכה לשונית, הגהה לשונית, עריכה ספרותית ועריכה אקדמית ויודעת שהאקדמיה מעדיפה את "עריכת לשון", "הגהת לשון", "עריכת ספרות" ו"עריכת אקדמיה" (סתאאאם), אבל בעניין הזה מסרבת בעדינות לשתף פעולה.

כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים ומידע