לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

מה ההבדל בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית? הדגמה על סיפור קצר

צילום תקריב של שני ענפים עבים מאוד וספר במרכז מדגימים יציבות ויופי של הטבע ועריכה ספרותית ולשונית מקצועית.
הענפים העבים החיים הם מקור תמיכה יציב לספר. כך גם עריכה ספרותית ולשונית מקצועית.

הקטעים הבאים לקוחים מסיפור קצר שכתבה חברה שמתנסה בכתיבה והיא אישרה לי להדגים על הטקסט שלה עריכה לשונית וספרותית כאן באתר. הסיפור דמיוני ואין קשר בינו לבין המציאות. 

ההפרדה בין שתי העריכות לא טבעית לי, ובמקרים רבים תיקון או הימנעות מתיקון שהכנסתי תחת הכותרת "עריכה לשונית" הם למעשה שיקולים ספרותיים, אך ההשוואה מלמדת על קצה המזלג, וכך גם שתי ההדגמות האחרות באתר, מה עושה עורך ספרותי. ההפרדה מדגימה את העקרונות הבאים:

  1. התרכזות בעריכה לשונית בלבד לא מממשת את הפוטנציאל הגלום ביצירה.
  2. עריכה ספרותית המשלבת עריכה לשונית במינון מצומצם ועל ידי אותו עורך או עורכת ספרותית שהיא גם עורכת לשונית, היא העריכה המומלצת. 
  3. ברוב המקרים השימוש בסימני פיסוק קשור לשיקולים ספרותיים.
  4. הגדרה מדויקת יותר של העריכה השנייה היא עריכה ספרותית ולשונית, ולא עריכה לשונית וספרותית, משום שהעריכה הלשונית נעשית תוך כדי עריכה ספרותית ולא להפך.
  5. עריכה ספרותית מקצועית שומרת על הרעיונות ועל קולו של המחבר / המחברת.
 
בחלק ב' מופיעה עריכה ספרותית ולשונית, שיקולים והכרעות של הסיפור במלואו.
צילום תקריב של גזע עץ עבה, אגרטל עם פרחים וספר מדגימים אותנטיות ב"מה ההבדל בין עריכה לשונית לעריכה ספרותית? הדגמה על סיפור קצר"

פסקה 1 - מקור

שמוליק תירוש, מנהל מרכז השיטור של כפר תבור, קבע עם עליזה רוזנפלד בדיוק בשעה 12 בצהריים בקפה גרג במרכז מסחרי של המושבה . יותר נכון עליזה התקשרה ואמרה באיזה שעה היא רוצה לראות אותו. בגילה הרם 95 היא אוכלת צהריים בשעה קבועה. היא היתה שמחה לדבר עם שמוליק באותה העת. ולעליזה – אי אפשר לסרב..

עריכה לשונית 1

שמוליק תירוש, מנהל מרכז השיטור של כפר תבור, קבע עם עליזה רוזנפלד בדיוק בשעה 12 בצהריים בצוהריים בקפה גרג במרכז מסחרי המסחרי של המושבה . המושבה. יותר נכון נכון, עליזה התקשרה ואמרה באיזה באיזו שעה היא רוצה לראות אותו. בגילה הרם 95 הרם, 95, היא אוכלת צהריים צוהריים בשעה קבועה. היא היתה הייתה שמחה לדבר עם שמוליק באותה העת, ולעליזה – ולעליזה אי אפשר לסרב.. לסרב.

  • צהריים: עפ"י כללי הכתיב המלא החדשיםצוהריים
  • במרכז מסחרי של המושבה . 1) מכיוון שזאת מושבה יש להניח שיש בה מרכז מסחרי אחד, ובנוסף נכתב "של המושבה", לכן יש ליידע: במרכז המסחרי 2) ביטול רווח לפני הנקודה: של המושבה.
  • יותר נכון עליזה: נדרש פסיק – יותר נכון, עליזה 
  • באיזה: התאמה לשם העצם בנקבה "שעה" – באיזו (לעיתים צריך להשאיר את אי ההתאמה)
  • בגילה הרם 95 היא: נדרשים פסיקים בין שני חלקי המשפט – בגילה הרם, 95, היא
  • היתה: עפ"י כללי הכתיב המלאהייתה
  • ולעליזה – : אין צורך בקו המפריד 
  • לסרב.. – נקודה אחת במקום שתיים. לסרב. 

עריכה ספרותית ולשונית 1 - כולל התיקונים בימין

שמוליק תירוש, מנהל מרכז השיטור של כפר תבור, קבע עם עליזה רוזנפלד בדיוק בשעה 12 בצוהריים בקפה גרג במרכז המסחרי של המושבה. יותר נכון, עליזה התקשרה ואמרה באיזו שעה היא רוצה לראות לפגוש אותו. בגילה הרם, 95, היא אמרה, היא אוכלת צוהריים בשעה קבועה. בשעות קבועות היא הייתה שמחה לדבר עם שמוליק באותה העת והיא תשמח לדבר איתו בשעה של ארוחת הצוהריים, ולעליזה אי אפשר לסרב.

  • "באיזו שעה היא רוצה לראות אותו" – בהמשך יתברר שזוהי פגישה לצורך מסירת מידע, לכן עדיף: "באיזו שעה היא רוצה לפגוש אותו".
  • "בגילה הרם, 95, היא אוכלת צוהריים בשעה קבועה" – יש להניח שהשעות הקבועות הן מאפיין קבוע של עליזה בכל הארוחות ולא רק בארוחת הצוהריים, לכן: "בגילה הרם, 95, היא אוכלת בשעות קבועות".
  • "היא הייתה שמחה לדבר עם שמוליק באותה העת" – מכיוון שעליזה היא זו שהתקשרה לשמוליק וביקשה להיפגש איתו ב–12, אפשר לכתוב בגוף שלישי מה היא אמרה לו מבלי לצטט אותה. זה אופן מסירה ייחודי ומעניין שנמסר מנקודת מבטו של שמוליק: "בגילה הרם, 95, היא אמרה, היא אוכלת בשעות קבועות והיא תשמח לדבר איתו בשעה של ארוחת הצוהריים".

פסקה 2 - מקור

כשהתקרב לבית הקפה, כבר ראה אותה יושבת ושותה מים מכוס שקופה. היא תמיד מטופחת: שרשרת פנינים לצווארה, לבושה שמלה וסיכת ראש משובצת פנינים תופסת את שיערה הקצר והלבן. שהיא הבחינה בו – היא הפסיקה ללגום מן הכוס ונופפה אליו.

עריכה לשונית 2

כשהתקרב לבית הקפה, הקפה כבר ראה אותה יושבת ושותה מים מכוס שקופה. היא תמיד מטופחת: שרשרת פנינים לצווארה, לבושה שמלה שמלה, וסיכת ראש משובצת פנינים תופסת את שיערה שערה הקצר והלבן. שהיא כשהיא הבחינה בו – בו היא הפסיקה ללגום מן הכוס ונופפה אליו.

  • "כשהתקרב לבית הקפה,": הפסיק אינו טעות, אבל הוא לא נחוץ והוספה שלו שוברת את הזרימה הטבעית ויוצרת דידקטיות. 
  • "לבושה שמלה וסיכת ראש תופסת": חשוב להוסיף פסיק אחרי "שמלה", אחרת בקריאה ראשונה מבינים כאילו היא לבושה שמלה וסיכת ראש: לבושה שמלה, וסיכת ראש תופסת. במקרים רבים אחרים הוספת פסיק מסרבלת את המשפט, לכן עדיף שהכרעות מהסוג הזה ייעשו בעריכה ספרותית שבה לעורך / לעורכת יש ידע לשוני.
  • שיערה: עפ"י כללי הכתיב המלא: "שיער" (שֵׂעָר) ב-י' אחת, אבל בשייכות נקבה (שְׂעָרָהּ) "שערה". יש שכותבים "שיערה" מתוך בחירה.
  • שהיא הבחינה בו – : 1) כאשר היא הבחינה בו, לכן כשהיא. 2) אין צורך בקו המפריד אחרי "בו": כשהיא הבחינה בו.

עריכה ספרותית ולשונית 2 - כולל התיקונים בימין

כשהתקרב לבית הקפה כבר ראה אותה יושבת ושותה מים מכוס שקופה. היא תמיד היא מטופחת. שרשרת פנינים לצווארה, לבושה שמלה, בשמלה עם פרחים גדולים, וסיכת ראש משובצת פנינים תופסת את שערה הקצר והלבן הלבן הקצר. כשהיא הבחינה בו היא הפסיקה ללגום מהכוס ונופפה אליו.

  • "היא תמיד מטופחת" – כש"תמיד" ממוקמת כאן זה יוצר דגש על "היא", ובמקרה הזה חשוב שהדגש יהיה על "תמיד": "תמיד היא מטופחת".
  • "לבושה שמלה," – השמלה עצמה לא מבטאת את המאפיין שלה כאישה מטופחת, לכן כדאי להוסיף מאפיין כלשהו של השמלה – בד איכותי, הדפס שמעיד על חשיבה קפדנית בבחירת הבגד או על חגיגיות, או כל מאפיין אחר. בנוסף, התיאור מחיה את הדמות בעיני הקורא והוא מקבל עליה מידע נוסף.
  • "שערה הקצר והלבן" – באופן התיאור הזה יש תחושה של רשימה ומלאכותיות. שערה הלבן הוא המאפיין העיקרי הבולט של עליזה עקב גילה, ואחריו יבוא התיאור של השיער הקצר ואין צורך ב-ו' החיבור: "שערה הלבן הקצר".
  • "כשהיא הבחינה בו" – אפשר לוותר על "היא", וכך הטקסט זורם יותר: "כשהבחינה בו".

פסקה 3 - מקור

"שב שמוליק",היא הורתה על הכיסא שמולה. שמוליק לא הספיק להתיישב וכבר מלצרית ניגשה עם תפריט. שמוליק חייך אליה, ואמר : "אין צורך בתפריט. אזמין כריך סלומון, המנה האהובה עלי בבקשה". המלצרית לקחה את התפריט והסתלקה.

עריכה לשונית 3

"שב שמוליק",היא היא הורתה על הכיסא שמולה. שמוליק לא הספיק להתיישב וכבר מלצרית ניגשה עם תפריט. שמוליק חייך אליה, ואמר : אליה ואמר: "אין צורך בתפריט. אזמין כריך סלומון סלמון, המנה האהובה עלי עליי, בבקשה". המלצרית לקחה את התפריט והסתלקה.

  • "שב שמוליק",היא: פתיחת רווח לפני "היא": "שב, שמוליק", היא
  • שמוליק חייך אליה, ואמר : 1) אין צורך בפסיק לפני "ואמר". 2) ביטול רווח לפני הנקודתיים. שמוליק חייך אליה ואמר:
  • סלומון: תיקון ל(דג) סלמון
  • המנה האהובה עלי בבקשה: 1) עפ"י כללי הכתיב המלא – עליי. 2) פסיק לפני "בבקשה". המנה האהובה עליי, בבקשה.

עריכה ספרותית ולשונית 3 - כולל התיקונים בימין

"שב שמוליק", היא הורתה על הכיסא שמולה. שמוליק לא הספיק להתיישב וכבר מלצרית ניגשה אליו עם תפריט. שמוליק חייך אליה ואמר: "אין צורך בתפריט", הוא חייך אליה, "אזמין כריך סלמון בבקשה, המנה האהובה עליי" בבקשה". המלצרית לקחה את התפריט והסתלקה והלכה.

  • "שב שמוליק" – במקרה הזה לא הוספתי פסיק לפני הפנייה. זהו שיקול ספרותי מכוון.
  • "שמוליק חייך אליה ואמר: 'אין צורך בתפריט' –אופן המסירה הזה אפשרי, אבל במקרה הזה בעיניי זה משעמם, לעומת: "אין צורך בתפריט, הוא חייך אליה". לא שיניתי את הרעיון, רק את המיקום. כמו כן, לא תמיד חייבים את "אמר", ולעיתים פעלים אחרים כמו "חייך אליה" + האמירה מחליפים אותו.
  • "אזמין כריך סלמון, המנה האהובה עליי, בבקשה": "בבקשה" נראה לי פחות מתאים אחרי "המנה האהובה עליי", אפשר להוסיף את המילה אחרי ההזמנה, וכאן אין צורך בפסיק לפניה ("אזמין כריך סלמון, בבקשה, המנה האהובה עליי"), זה יוצר עודף של פסיקים ותחושה של דידקטיות. "אזמין כריך סלמון בבקשה, המנה האהובה עליי".
  • "המלצרית לקחה את התפריט והסתלקה" – "הסתלקה" היא מילה טעונה לדעתי, שעולה ממנה אווירה של ניכור, וכאן יש אווירה נעימה, ולדבריה של עליזה (בהמשך) השירות מצוין: המלצרית לקחה את התפריט והלכה.

פסקה 4 - מקור

  "צהריים טובים עליזה, האם אינך מזמינה דבר"?
"ברור שהזמנתי!! המנה שלי תגיע עם שלך. השרות כאן מצויין".
שמוליק הרים את הקנקן, ומגז לעצמו מים. הוא לגם את המים במהירות. בעבודתו הוא שוכח לשתות לעתים, ואז, בהפסקה, הוא שותה כמו גמל.

עריכה לשונית 4

"צהריים צוהריים טובים עליזה, האם אינך מזמינה דבר"? דבר?" 
"ברור שהזמנתי!! שהזמנתי! המנה שלי תגיע עם שלך. השרות השירות כאן מצויין מצוין".
שמוליק הרים את הקנקן, הקנקן ומגז ומזג לעצמו מים. הוא לגם את המים במהירות. לעיתים בעבודתו הוא שוכח לשתות לעתים, ואז, בהפסקה, ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל.

  •   "צהריים טובים עליזה," 1) ביטול הרווח לפני המילה צהריים. 2) עפ"י כללי הכתיב המלא החדשיםצוהריים. 3) עורכי לשון נוהגים לשים פסיק לפני השם ("צוהריים טובים, עליזה,"). בעיניי זה מייגע ופוגע בזרימה, בייחוד כשכבר יש פסיק אחד אחרי "עליזה", ולכן במקרים מסוימים אני מעדיפה לוותר עליהם: "צוהריים טובים עליזה,
  • דבר"? מיקום סימן השאלה בתוך המירכאות: דבר?"
  • ברור שהזמנתי!!: אין צורך בשני סימני קריאה: ברור שהזמנתי! (שיקול ספרותי. בעריכה הספרותית אבטל את סימן הקריאה)
  • השרות: עפ"י כללי הכתיב המלא – שירות עם י'
  • מצויין: מצוין נכתבת ב-י' אחת
  • הרים את הקנקן, ומגז: 1) אין צורך בפסיק אחרי "הקנקן". 2) תיקון שגיאה בהקלדה – ומזג
  • לעתיםעפ"י כללי הכתיב המלא החדשיםלעיתים
  • בעבודתו הוא שוכח לשתות לעיתים: סדר המילים העדיף: לעיתים בעבודתו הוא שוכח לשתות / בעבודתו לעיתים הוא שוכח לשתות / בעבודתו הוא לעיתים שוכח לשתות. (שיקול ספרותי)
  • ואז, בהפסקה, הוא שותה כמו גמל: אין צורך בשני הפסיקים, זה שובר את הרצף – ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל.

עריכה ספרותית ולשונית 4 - כולל התיקונים בימין

"צוהריים טובים עליזה, האם אינך מזמינה דבר?" את לא מזמינה כלום?" שמוליק שאל.
"ברור שהזמנתי! כבר הזמנתי, המנה שלי תגיע עם שלך. השירות כאן מצוין".
שמוליק הרים את הקנקן ומזג לעצמו מים. הוא לגם את המים במהירות. בעבודתו הוא לעיתים לעיתים בעבודה הוא שוכח לשתות ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל.

  • "האם אינך מזמינה דבר?" – נשמע לי מליצי, אלא אם כן הסיפור כולו נכתב בסגנון שמאפיין את הדוברים, את התקופה וכו'. אני מדמה את זה לשיחה רגילה בין שני אנשים, להבדיל משפתו של המספר: "את לא מזמינה כלום?" גם אם "כלום" הוא משהו, הוא נתפס כ"שום דבר" ומקובל.
  • "ברור שהזמנתי!". אם שמוליק היה שואל: "לא הזמנת?" בעבר, התשובה הזאת מתאימה (ובמקרה כזה הייתי מוותרת על סימן הקריאה), אבל הוא שאל "את לא מזמינה כלום?" בהווה, ועל כך התשובה היא: "כבר הזמנתי,", עם פסיק לפני המשפט הבא.
  • "שמוליק הרים את הקנקן ומזג לעצמו מים. הוא לגם את המים במהירות" – יש כאן חזרה שיוצרת דידקטיות, ולכן: "שמוליק הרים את הקנקן ומזג לעצמו מים. הוא לגם במהירות".
  • "לעיתים בעבודתו הוא שוכח לשתות ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל" – אני מעדיפה כאן את "לפעמים" הפשוט. "בעבודתו" יוצר ריחוק. נראה לי טבעי יותר: "לפעמים בעבודה הוא שוכח לשתות ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל", כאילו הדברים באים בשמו.
גרפיטי יצירתי ססגוני ותוסס כרקע וספרים מדגימים יצירתיות, חופש אומנותי, התאמה בין חלקים החשובים בעריכת ספרים
עריכת ספרים - מאמרים והדגמות
חלקו התחתון של גזע עץ קוקוס עבה, מסביבו שישה גזעי עצים כרותים, על כל אחד מהם אגרטל עם פרחים, מדגימים שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
אגם צלול שממנו נשקף הנוף, עץ, דשא וספרים, מדגימים דוגמאות של סיפורים לאחר עריכה ספרותית ולשונית
דוגמאות של סיפורים לאחר עריכה ספרותית ולשונית
צילום תקריב של שורשים כהים עבים של עץ, מוצלבים ושזורים זה בזה, אגרטל זכוכית עם ורדים ורודים וספרים, מדגימים את כוחה של יצירה ספרותית יציבה ומגובשת בעלת נוכחות מרשימה, לאחר עריכה ספרותית ולשונית טובה.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
רקע ירוק ושחור, דפי עריכה לשונית, כד מעוצב מדגימים גמישות וסולידיות בעמוד עריכה לשונית הכולל מידע והדגמות.
עריכה לשונית – מידע והדגמות