בעריכה לשונית דומיננטית בספר בולט סגנון כתיבה נוקשה שלא מתאים לתכנים ספרותיים. בעריכה כזו נוצרת התנגשות עם העריכה הספרותית, ומי שמכריע הוא מגע היד האחרון בספר – עריכה לשונית והגהה לשונית, והם אלה שמטביעים את חותמם על הספר.
- עינת קדם
- 8.10.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
בעריכת ספר פרוזה נדרש טיפול מיוחד, לא רק בגלל תפקידה של עריכה ספרותית אלא גם בגלל אופי המעורבות של העריכה הלשונית בספר. לפיכך אי-אפשר לדון בעריכה ספרותית במנותק מעריכה לשונית.
על פי התפיסה המקובלת, במצב של פיצול תפקידים בין עורכי הספר, הפעולות העיקריות הקשורות לתכנים הספרותיים נעשות בעריכה ספרותית, והעריכה הלשונית עוסקת בנושאים לשוניים וטכניים. אך בה בעת החלוקה המסורתית מכלילה ברשימת תחומי האחריות של עריכה לשונית פעולות ספרותיות מובהקות, הנוגעות בנשמתו של הספר. בחלוקה כזו, עניינים ספרותיים כמו ניסוח משפטים, בניית סדר מילים במשפט, שילוב של מילות קישור, חיבור בין משפטים, חלוקת פסקאות ושימוש בסימני פיסוק מסוימים, המשפיעים על הסגנון, הכוונה, המשמעות והזרימה בספר – מוכרעים בעריכה לשונית. מעורבות כזו של עריכה לשונית, הפועלת בדרך כלל על פי נורמות שאינן מתאימות לניסוח תכנים ספרותיים, משנה את פניו של הספר.
האקדמיה לא קבעה מהו המשלב הלשוני שצריך להופיע בספרות
בעריכה לשונית דומיננטית בספר בולטת העלאה של המשלב הלשוני ללא קשר למאפייני הדמויות ולסגנון הספר, סגנון כתיבה נוקשה שלא מתאים לפרוזה, ובחירה בסימני פיסוק, שפעמים רבות פוגעת בזרימה ובאיכות הספר. בעריכה כזו נוצרת התנגשות עם העריכה הספרותית, ומי שמכריע הוא מגע היד האחרון בספר – עריכה לשונית והגהה לשונית, והם אלה שמטביעים את חותמם על הספר.
תוצאה כזו ניכרת בעיקר כשהספר נערך בעריכה לשונית בלבד, או בספר שעבר עריכה ספרותית המטפלת באופן כללי במבנה, ברצף, בדמויות ובעלילה. במקרים אלה העריכה הלשונית פועלת כעריכת תוכן, אך השיקולים מאחוריה אינם מתאימים לסיפורת. ספר כזה ישדר חד ממדיות, קור וריחוק, לא תהיה בו אמינות והוא לא יזרום גם אם הרעיונות יפים והכתיבה רהוטה.
גישה זו, הקובעת מה תפקידה של עריכה ספרותית לעומת עריכה לשונית ואיך צריך להיראות ספר, התקבעה והפכה לנורמה, וזאת משום שעורכי לשון נתפסים כנציגיה של האקדמיה ושל תקינות לשונית. אך האקדמיה לא קבעה כללים בסיפורת, היא לא קבעה מהו המשלב הלשוני שצריך להופיע בספרות יפה, היא לא קבעה שצריך להצמיד שפה מצוחצחת לדמות שסגנונה הוא שפת דיבור חופשית, היא לא קבעה אורך של משפטים ואופן של חיבור ביניהם, היא לא קבעה שחייבים להקדים נשוא לנושא, שיש סדר קבוע של מילים במשפט, או שמשפט שמתחיל בעבר חייב להסתיים בעבר. בספרי פרוזה, אלה עניינים סגנוניים שהעריכה הספרותית אמורה להכריע בהם.
גם במקרים שבהם האקדמיה מציינת שהכללים אינם כללים נוקשים, ותלויים בבחירה, בשיקול דעת ובסגנון אישי, כגון כללי הפיסוק, יש עורכי לשון שתופסים אותם כחוקים מחייבים. מנגד, פעמים רבות עורכי לשון חורגים במודע מכללי הכתיב המלא ומשלבים בספרי פרוזה כתיב חסר בצד כתיב מלא; מוסיפים יו"ד במילים שלא מוסיפים בהן יו"ד – לא בחסר ולא במלא; ומרבים להשתמש בניקוד עזר במקום אימות קריאה שנקבעו במסגרת הכתיב המלא ונועדו לסייע בקריאה ובהבחנה בין גופים, בניינים, זמנים ומשמעות. הדבר מעיד על כך שעורכי לשון בוחרים מה לאמץ ומה לדחות. פעולותיהם, אם כן, מייצגות פעמים רבות את גישתם, את פרשנותם ואת סגנונם, ולא את האקדמיה.
ספר פרוזה טוב
ספר טוב הוא ספר זורם, מעניין ואמין. הכתיבה בו בשלה, עשירה, קולחת ומשוחררת. המשפטים יכולים להיות קצרים או ארוכים או להתחיל פתאום, כמו בשיחה טבעית שבה אנחנו לא מחשבים כל מילה. ספר טוב הוא ספר שלא עמוס במידע, שלא עמוס בקלישאות ותיאורים על כל פרט, ספר שלא עמוס במילים שאינן קשורות למשפט, ספר שלא עמוס בסימני פיסוק שאינם מתאימים לרוח היצירה. ספר שעולה ממנו מנגינה, והוא משרה שלווה ורוגע. אנחנו נשאבים לתוכו, מאמינים לו, חיים בין דפיו.
תנאים בעריכת ספר טוב:
- עריכת הספר בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
- חלוקת תפקידים נכונה בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית, או עריכה ספרותית ולשונית משולבת.
- כישורי עריכה ספרותית טובים.
- טיפול מקיף ויסודי של העריכה הספרותית בניסוח התכנים, ולא רק במבנה, בעלילה ובדמויות.
- עריכה לשונית במינון הנכון.
- עריכה ספרותית ועריכה לשונית לא פטרונית.
- הגהת תוכן ספרותית ועריכת ליטוש.
- הגהה ובדיקה של הספר אחרי עימוד גרפי.
