שפה גבוהה בכל מחיר בעריכת ספרים? הבלדה על בני אדם תמימים

כֵּן, יֵשׁ טַהֲרָנִים
עוֹקְרֵי מַקָּף וָגֶרֶ[הֶ]שׁ,
שׁוֹטְרֵי מַקּוֹף קְטַנִּים,
מוֹלְקֵי צִיץ וְנִצָּן.

 
פְּרָחִים רַעֲנַנִּים
נִרְאִים לָהֶם כְּמוֹ פֶּרֶ[הֶ]שׁ,
עִלְּגוּת כְּעוּרַת פָּנִים,
אוֹ מַעֲשֵׂה שָׂטָן.
 
וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין
בֵּין עָצְמָה וּבֵין כּוֹחַ ⁽¹⁾
מֵפֵר לְגַמְרֵי אֶת אֲנִינוּת שַׁלְוָתָם…

גֶּזַע שֶׁל מְהַדְּרִין
שֶׁמַּרְגִּישִׁים לֹא נוֹחַ
עִם בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים,
שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם,
עִם בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם.
 
לַחְמָם הַיּוֹם-יוֹמִי
הוּא טֶקְסְטִים מֵאֵי פַּ[הַ]עַם,
תְּפִלַּת אַקַדֵמִי
וְדַף שֶׁל בֵּנְדָוִיד. ⁽²⁾

וּמַה שֶׁ"לְּטַעֲמִי"
הוּא לֹא עִנְיָן שֶׁל טַ[הַ]עַם
וְלֹא עִנְיָן סְתָמִי,
אֶלָּא מֶחְדָל מַטְרִיד.
 
וּמִי שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל
בֵּין מֵבִיא לְלוֹקֵחַ ⁽³⁾
מֻמְלָץ שֶׁיִּמָּנַע מִסְּבִיבַת חֶבְרָתָם…

חֶבֶר שֶׁל פַלְצָנִים
שֶׁלֹּא עוֹמְדִים בָּרֵיחַ
שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים,
שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם,
שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם.
 
עִדַּן הַהַמְצָאָה
חָלַף עָבַר אֵינֶ[הֶ]נּוּ,
אֲנַחְנוּ בְּמֵאָה
שֶׁל שִׁבּוּשִׁים זָרִים.(4)
 
וְזֹאת הַתּוֹצָאָה,
נַסְכִּים עַל זֹאת בֵּינֵי[הֵ]נוּ,
שֶׁל תַּת-תַּרְבּוּת גְּרוּעָה
וַהֲמוֹנֵי בּוּרִים.
 
וּמִי שֶׁלֹּא מַבְחִין
בֵּין דָּגֵשׁ וּבֵין טַעַם

עָדִיף שֶׁלֹּא יַחְדֹּר אֶת קַוֵּי מְחִיצָתָם…

צֶבֶר שֶׁל מְרִירִים,
שֶׁלֹּא סוֹבְלִים תַּ'טַעַם
שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים,
שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם,
שֶׁל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם.
 
חָשׁוּב לָהֶם לִשְׁלֹט,
לִשְׁמֹר עַל חֹק וָסֵדֶ[הֶ]ר,
הֵם מְטִיחִים קְלָלוֹת
בָּנוּ הַפִּרְחָחִים.
 
שָׁרִים שִׁיר מַעֲלוֹת
לְדַיְקָנוּת הַתֶּדֶ[הֶ]ר,
מְמָאֲנִים לִקְלֹט
שֶׁהַחַיִּים נִמְשָׁכִים.
 
וּמִי שֶׁקְּצָת טוֹעֶה
בֵּין תֵּאוּר וּבֵין פֹּעַל
מַטְרִיף לָהֶם מַמָּשׁ אֶת לֵילוֹת מְנוּחָתָם…

שֶׁבֶט שֶׁל נוֹקְדָנִים
שֶׁמִּתְמַלְּאִים בְּגֹעַל
מוּל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים,
שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם,
מוּל בְּנֵי אָדָם תְּמִימִים שֶׁכּוֹתְבִים כָּכָה סְתָם.