לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

עריכת ספר ילדים "הגולות של איציק" – עריכה ספרותית, עריכה לשונית וניקוד

כריכת ספר הילדים "הגולות של איציק" מאת חוה ליפצר. איורים: אודי טאוב. עריכה ספרותית ולשונית וניקוד: עינת קדם.

לפניכם הסיפור "הַגֻּלּוֹת שֶׁל אִיצִיק" במלואו, באישור המחברת חוה ליפצר. איורים: אודי טאוב. הספר מתפרסם בסגול הוצאה לאורערכתי את הספר בעריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד, הגהה ועריכת ליטוש. 

על הספר: זֶה סִפּוּרוֹ שֶׁל אִיצִיק, יֶלֶד חוֹלְמָנִי שֶׁאָהַב מְאוֹד לָשִׁיר וּלְשַׂחֵק בֶּחָצֵר עִם חֲבֵרִים. הַגֻּלּוֹת שֶׁקִּבֵּל בְּמַתָּנָה הָיוּ בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. עֶשֶׂר גֻּלּוֹת נוֹצְצוֹת, מַבְרִיקוֹת, מַדְהִימוֹת בְּיָפְיָן. אַף פַּעַם הוּא לֹא רָאָה גֻּלּוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה וּלְאַף אֶחָד בַּמּוֹשָׁבָה לֹא הָיוּ גֻּלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְאָז, יוֹם אֶחָד, הוּא קִבֵּל הַצָּעָה מַפְתִּיעָה.

חוה ליפצר היא אימא וסבתא. תמיד היא הקריאה לילדיה ולנכדיה סיפורים ותמיד הם התעניינו בילדות שלה ושל אבא-סבא. כאשר מלאו לאבא-סבא שבעים, ערכה הבת הצעירה ספר שכלל את הסיפורים שלהם על ילדותם, עם איורים של הנכדים וצילומים. הספר עורר את הרעיון להוציא לאור את הסיפורים. כך נולד הספר "הגולות של איציק" וספרים דומים נוספים. בליבו של כל סיפור מקרה אמיתי שקרה.

הַגֻּלּוֹת שֶׁל אִיצִיק | חוה ליפצר

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת חַי בְּמוֹשָׁבָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ יֶלֶד וּשְׁמוֹ אִיצִיק.

אִיצִיק הָיָה יֶלֶד חוֹלְמָנִי שֶׁאָהַב מְאוֹד לָשִׁיר וּלְשַׂחֵק בֶּחָצֵר עִם חֲבֵרִים. לְאִיצִיק וְלַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ לֹא הָיוּ הַרְבֵּה צַעֲצוּעִים וּמִשְׂחָקִים, כִּי לַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם לֹא הָיָה כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת לָהֶם, אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת הֵם נֶהֱנוּ לִהְיוֹת בְּיַחַד וּלְשַׂחֵק בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם.

וְיוֹם אֶחָד, הַפְתָּעָה! הִגִּיעָה חֲבִילָה בַּדֹּאַר. זֹאת הָיְתָה חֲבִילָה מֵהַדּוֹד שֶׁגָּר בִּנְיוּ יוֹרְק שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. עַל הַחֲבִילָה נִכְתַּב:

"לְאִיצִיק, בְּאַהֲבָה, מֵהַדּוֹד בְּאָמֶרִיקָה".

אִיצִיק הָיָה סַקְרָן. אֵיזוֹ חֲבִילָה גְּדוֹלָה! מָה יֵשׁ שָׁם בִּפְנִים? מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?

הוּא פָּתַח מַהֵר אֶת נְיַר הָעֲטִיפָה וּמָצָא קֻפְסַת קַרְטוֹן גְּדוֹלָה סְגוּרָה. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַקֻּפְסָה הוּא מָצָא בְּתוֹכָהּ עוֹד קֻפְסַת קַרְטוֹן סְגוּרָה, קְטַנָּה יוֹתֵר. וּבְתוֹךְ הַקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה הָיְתָה… כֵּן, עוֹד קֻפְסָה, וּבְתוֹכָהּ, שָׁם בִּפְנִים, סוֹף סוֹף, הָיְתָה מֻנַּחַת הַקֻּפְסָה הָאַחֲרוֹנָה, הַקְּטַנָּה מִכֻּלָּן.

הוּא פָּתַח אֶת הַקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת, כֻּלּוֹ נִרְגָּשׁ.

וְאָז…

אִיצִיק לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה הָיוּ מֻנָּחוֹת עֶשֶׂר גֻּלּוֹת נוֹצְצוֹת, מַבְרִיקוֹת, מַדְהִימוֹת בְּיָפְיָן. צִבְעֵיהֶן הִשְׁתַּלְּבוּ זֶה בַּזֶּה בְּתֵאוּם כֹּה מֻשְׁלָם, יָרֹק וְכָחֹל וְכָתֹם וְסָגֹל וְאָפֹר וְאָדֹם וְצָהֹב, לְבָנוֹת אוֹ שְׁקוּפוֹת, עִם פַּסִּים דַּקִּים וְעָבִים, בִּצְבָעִים מַרְהִיבִים שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת הַלֵּב בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. אַף פַּעַם הוּא לֹא רָאָה גֻּלּוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה. הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר. 

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר אִיצִיק לָקַח אֶת הַגֻּלּוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר כְּדֵי לְהַרְאוֹת אוֹתָן לַחֲבֵרָיו. מֵאוֹתוֹ רֶגַע הוּא הָפַךְ לְכוֹכָב הַכִּתָּה. כָּל הַיְּלָדִים רָצוּ לְהַבִּיט בַּגֻּלּוֹת וּלְמַשֵּׁשׁ אוֹתָן. "אֵיזֶה גֻּלּוֹת מְיֻחָדוֹת יֵשׁ לְךָ", הֵם אָמְרוּ לוֹ, "אֵיזֶה כֵּיף לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ דּוֹד בְּאָמֶרִיקָה".

אָכֵן, לְאַף אֶחָד מִבְּנֵי הַכִּתָּה לֹא הָיוּ גֻּלּוֹת כָּאֵלֶּה, אֲפִלּוּ לֹא לְדוּדִי וּשְׁמוּלִיק שֶׁגָּרִים בַּשִּׁכּוּנִים שֶׁל הַוָּתִיקִים בַּמּוֹשָׁבָה. הַשְּׁנַיִם לֹא אָמְרוּ לְאִיצִיק דָּבָר. הֵם רַק עָמְדוּ מֵרָחוֹק וְהִסְתַּכְּלוּ בּוֹ בְּקִנְאָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאִיצִיק שִׂחֵק עִם חֲבֵרָיו בֶּחָצֵר, הוּא רָאָה מֵרָחוֹק אֶת דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק מִתְקָרְבִים לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הֵם גָּרוּ. אִיצִיק הִתְפַּלֵּא. זֹאת הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְכָאן. תָּמִיד הֵם הֶעֱדִיפוּ לְשַׂחֵק עִם חַבְרֵי הַקְּבוּצָה שֶׁלָּהֶם, אַף פַּעַם לֹא עִם אִיצִיק וַחֲבֵרָיו. מָה קָרָה שֶׁהֵם הִגִּיעוּ פִּתְאוֹם? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֵם רוֹצִים לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם?

"שָׁלוֹם אִיצִיק, הִגַּעְנוּ כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ", הֵם אָמְרוּ לוֹ.

"כֵּן? מָה רְצִיתֶם לִשְׁאֹל?"

"הָיִיתָ רוֹצֶה לְהַכְפִּיל אֶת הַכַּמּוּת שֶׁל הַגֻּלּוֹת שֶׁלְּךָ?"

אִיצִיק לֹא הֵבִין. "מָה?"

"אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ לְמָה אֲנַחְנוּ מִתְכַּוְּנִים", אָמַר שְׁמוּלִיק. "יֵשׁ לְךָ עַכְשָׁו רַק עֶשֶׂר גֻּלּוֹת מְיֻחָדוֹת, נָכוֹן? לֹא הָיִיתָ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר?"

"בֶּטַח שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה", אִיצִיק אָמַר, "אֲבָל זֶה לֹא אֶפְשָׁרִי".

"זֶה כֵּן אֶפְשָׁרִי!" אָמַר דּוּדִי, "אַתָּה פָּשׁוּט צָרִיךְ לִזְרֹעַ אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁלְּךָ בָּאֲדָמָה, וְתוֹךְ יוֹם הֵן יִצְמְחוּ וְיַכְפִּילוּ אֶת עַצְמָן".

"מָה, אַתֶּם מִתְכַּוְּנִים שֶׁזֶּה… כְּמוֹ זְרָעִים שֶׁל צֶמַח?"

"כֵּן! זֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ זְרָעִים שֶׁל צֶמַח!" אָמַר דּוּדִי, "תִּזְרַע אֶת הַגֻּלּוֹת וְאַחֲרֵי יוֹם תִּרְאֶה כַּמָּה גֻּלּוֹת חֲדָשׁוֹת יִצְמְחוּ לְךָ".

אִיצִיק לֹא יָדַע מָה לְהַגִּיד.

"וּכְשֶׁיִּהְיוּ לְךָ הַרְבֵּה גֻּלּוֹת", אָמַר שְׁמוּלִיק, "אֲנַחְנוּ נָבוֹא לְכָאן בְּכָל יוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וּנְשַׂחֵק אִתְּכֶם בַּגֻּלּוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁצָּמְחוּ. נוּ, מָה אַתָּה אוֹמֵר?"

"אֶה… אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁ…"

"תִּשְׁמַע אִיצִיק, אֲנַחְנוּ בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצִים בְּטוֹבָתְךָ. תִּסְמֹךְ עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ מְבִינִים בְּזֶה!" הֵם אָמְרוּ וְהָלְכוּ.

לְמָחֳרָת בְּתֹם יוֹם הַלִּמּוּדִים אִיצִיק וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים הָלְכוּ לַשָּׂדֶה מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה, מְצֻיָּדִים בְּמַעְדְּרִים. הֵם עָדְרוּ אֶת הָאֲדָמָה וְהֵכִינוּ עֲרוּגוֹת יָפוֹת עִם גֻּמּוֹת קְטַנּוֹת.

"זֶהוּ, הַכֹּל מוּכָן", דּוּדִי אָמַר, "אֶפְשָׁר לִזְרֹעַ אֶת הַגֻּלּוֹת".

אִיצִיק פָּתַח אֶת הַקֻּפְסָה שֶׁל הַגֻּלּוֹת שֶׁלּוֹ וְהֵם הִנִּיחוּ בְּכָל גֻּמָּה גֻּלָּה אַחַת. אַחַר כָּךְ הֵם כִּסּוּ אֶת הַגֻּמּוֹת בַּאֲדָמָה וּלְבַסּוֹף הִשְׁקוּ אֶת הַמָּקוֹם בְּמַיִם.

"מְצֻיָּן", אָמַר שְׁמוּלִיק. "מָחָר תַּחְזֹר לְכָאן וְתִרְאֶה שֶׁצָּדַקְנוּ. יִצְמְחוּ לְךָ כָּאן עֶשְׂרִים גֻּלּוֹת חֲדָשׁוֹת, צִבְעוֹנִיּוֹת וְיָפוֹת. וְאַחֲרֵי שֶׁתִּרְאֶה שֶׁזֶּה מַצְלִיחַ, תּוּכַל לִזְרֹעַ שׁוּב, וְאָז יִהְיוּ לְךָ עוֹד גֻּלּוֹת וְעוֹד גֻּלּוֹת, כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה, בְּלִי סוֹף!"

אִיצִיק הָלַךְ הַבַּיְתָה בְּלֵב שָׂמֵחַ. מֵעוֹלָם הוּא לֹא הָיָה מְאֻשָּׁר יוֹתֵר. בְּקָרוֹב מְאוֹד הוּא יִהְיֶה הַיֶּלֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲכִי הַרְבֵּה גֻּלּוֹת בְּכָל הַמּוֹשָׁבָה. זֶה יִהְיֶה נִפְלָא.

הוּא צִפָּה בְּקֹצֶר רוּחַ לְיוֹם הַמָּחֳרָת. נוּ, שֶׁיַּגִּיעַ כְּבָר מָחָר, שֶׁיַּגִּיעַ כְּבָר.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בִּמְלוֹא הֲדָרָהּ. אִיצִיק זִנֵּק מֵהַמִּטָּה וְרָץ אֶל הַשָּׂדֶה שֶׁבּוֹ הוּא זָרַע אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁלּוֹ. הוּא צִפָּה לִרְאוֹת מֵעַל הָאֲדָמָה גֻּלּוֹת חֲדָשׁוֹת, זוֹהֲרוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ הַחֲמִימָה וּמְחַכּוֹת לוֹ שֶׁיָּבוֹא וְיִקַּח אוֹתָן, אַךְ אֲבוֹי, לֹא הָיָה שָׁם דָּבָר. הוּא חָפַר בְּתוֹךְ הָעֲרוּגוֹת וְאָז גִּלָּה אֶת הַנּוֹרָא מִכָּל. הַגֻּלּוֹת שֶׁלּוֹ, הַגֻּלּוֹת הַיָּפוֹת שֶׁהַדּוֹד שָׁלַח לוֹ מֵאָמֶרִיקָה, נֶעֶלְמוּ. כָּל הַגֻּלּוֹת שֶׁזָּרַע אֶתְמוֹל עִם דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק נֶעֶלְמוּ כְּאִלּוּ בָּלְעָה אוֹתָן הָאֲדָמָה.

עַכְשָׁו הוּא הֵבִין הַכֹּל. דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק רָקְמוּ מְזִמָּה מְרֻשַּׁעַת כְּדֵי לִגְנֹב מִמֶּנּוּ אֶת הַגֻּלּוֹת. מֵעוֹלָם הֵם לֹא רָצוּ לְשַׂחֵק אִתּוֹ, הֵם רַק רָצוּ לָקַחַת אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁלּוֹ.

לִבּוֹ נִשְׁבַּר. לָמָּה? לָמָּה הוּא הָיָה כָּל כָּךְ תָּמִים וְהֶאֱמִין לָהֶם? אֵיךְ הוּא נָתַן לָהֶם לְרַמּוֹת אוֹתוֹ כָּכָה? עַכְשָׁו הוּא לֹא יִרְאֶה לְעוֹלָם אֶת הַגֻּלּוֹת הַיָּפוֹת שֶׁלּוֹ, אֶת הַגֻּלּוֹת הַצִּבְעוֹנִיּוֹת שֶׁשִּׂמְּחוּ אוֹתוֹ כָּל כָּךְ.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאִיצִיק הִגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק נִגְּשׁוּ אֵלָיו.

"נוּ, אִיצִיק", הֵם שָׁאֲלוּ, "בָּדַקְתָּ אִם צָמְחוּ לְךָ גֻּלּוֹת חֲדָשׁוֹת?"

"כֵּן, בָּדַקְתִּי", אִיצִיק אָמַר, "אֵין שָׁם כְּלוּם. כָּל הַגֻּלּוֹת שֶׁזָּרַעְנוּ בָּאֲדָמָה נֶעֶלְמוּ. מִישֶׁהוּ גָּנַב לִי אוֹתָן".

"מָה?" שְׁמוּלִיק אָמַר, "אוֹי וַאֲבוֹי, אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֵר".

"אוֹי, גַּם אֲנִי מִצְטַעֵר אִיצִיק", אָמַר דּוּדִי.

"לֹא נוֹרָא, זֶה בְּסֵדֶר", אִיצִיק חִיֵּךְ, "סִפַּרְתִּי לַדּוֹד שֶׁלִּי בְּאָמֶרִיקָה עַל מָה שֶׁקָּרָה וְהוּא אָמַר לִי שֶׁבְּקָרוֹב מְאוֹד הוּא יִשְׁלַח לִי גֻּלּוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁהוּא שָׁלַח בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת. הוּא גִּלָּה לִי סוֹד שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל הַגֻּלּוֹת הָאֵלֶּה".

"כֵּן? אֵיזֶה סוֹד?" הֵם שָׁאֲלוּ.

"הוּא אָמַר שֶׁאֵלֶּה גֻּלּוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לִזְרֹעַ אוֹתָן בָּאֲדָמָה וְשֶׁ…"

"זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ לְךָ", אָמַר שְׁמוּלִיק.

"לֹא", אָמַר אִיצִיק, "אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאִם זוֹרְעִים אֶת הַגֻּלּוֹת, אַחֲרֵי יוֹם צוֹמְחוֹת גֻּלּוֹת חֲדָשׁוֹת, אֲבָל דּוֹד שֶׁלִּי אָמַר לִי שֶׁעִם הַגֻּלּוֹת הָאֵלֶּה זֶה לֹא מַסְפִּיק לְחַכּוֹת יוֹם אֶחָד, צָרִיךְ לְחַכּוֹת שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְאָז הַגֻּלּוֹת יֵהָפְכוּ לְזָהָב".

דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק פָּעֲרוּ אֶת פִּיהֶם.

"מָה אָמַרְתָּ? זָהָב?"

"כֵּן", אָמַר אִיצִיק, "דּוֹד שֶׁלִּי אָמַר שֶׁמִּי שֶׁזּוֹרֵעַ אֶת הַגֻּלּוֹת הָאֵלֶּה וְיֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת לְחַכּוֹת שְׁלוֹשָׁה יָמִים יִהְיֶה מְאוֹד מְאוֹד עָשִׁיר".

דּוּדִי וּשְׁמוּלִיק נִדְהֲמוּ. "מָה אַתָּה אוֹמֵר!"

"כֵּן, כֵּן", אָמַר אִיצִיק, "אָז הַהֶפְסֵד הוּא שֶׁל הַגַּנָּב, שֶׁלֹּא יָדַע עַל הַסּוֹד הַזֶּה וְהוֹצִיא אוֹתָן לִפְנֵי הַזְּמַן".

"אַתָּה בָּטוּחַ?" הֵם שָׁאֲלוּ.

"בֶּטַח! דּוֹד שֶׁלִּי מַמָּשׁ מֵבִין בְּזֶה. הוּא אוֹמֵר שֶׁרַק בְּאָמֶרִיקָה יֵשׁ גֻּלּוֹת מְיֻחָדוֹת כָּאֵלֶּה, וְשֶׁבְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא גֻּלּוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לַהֲפֹךְ לְזָהָב תּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים. אֲבָל חָשׁוּב לְהַשְׁקוֹת כָּל יוֹם וְלֹא לָגַעַת".

"גֻּלּוֹת מִזָּהָב. מְעַנְיֵן…"

בְּסוֹף יוֹם הַלִּמּוּדִים שְׁמוּלִיק וְדוּדִי מִהֲרוּ לַשָּׂדֶה. הֵם הֵכִינוּ גֻּמּוֹת קְטַנּוֹת בָּאֲדָמָה, הוֹצִיאוּ מִתּוֹךְ קֻפְסָה אֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁהֵם גָּנְבוּ מֵאִיצִיק וְטָמְנוּ אוֹתָן בִּפְנִים. אַחַר כָּךְ הֵם כִּסּוּ אוֹתָן בַּאֲדָמָה וְהִשְׁקוּ אוֹתָהּ בְּמַיִם.

הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁבְּכָל הַזְּמַן הַזֶּה אִיצִיק מִסְתַּתֵּר, מִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂיהֶם.

אַחֲרֵי שֶׁדּוּדִי וּשְׁמוּלִיק עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם אִיצִיק יָצָא מִמַּחְבּוֹאוֹ. הוּא הוֹצִיא אֶת הַגֻּלּוֹת מֵהָאֲדָמָה, שָׂם אוֹתָן בְּקֻפְסָה וְכִסָּה יָפֶה אֶת הַגֻּמּוֹת. הוּא חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ כְּשֶׁדִּמְיֵן אֶת הַבָּעַת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁנַיִם כְּשֶׁיַּחְפְּרוּ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים וְלֹא יִמְצְאוּ דָּבָר. לֹא גֻּלּוֹת, בְּוַדַּאי לֹא זָהָב. הֵם כְּבָר יִלְמְדוּ אֶת הַלֶּקַח שֶׁלָּהֶם.

הוּא רָץ מַהֵר הַבַּיְתָה וְנִקָּה אֶת הַגֻּלּוֹת וְהִנִּיחַ אוֹתָן בַּעֲדִינוּת בַּקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה שֶׁהַדּוֹד שָׁלַח לוֹ. כֵּן, הַגֻּלּוֹת הַיָּפוֹת שֶׁלּוֹ שׁוּב אֶצְלוֹ! עֶשֶׂר גֻּלּוֹת נוֹצְצוֹת, מַבְרִיקוֹת, מַדְהִימוֹת בְּיָפְיָן. וְהוּא יִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן מִכָּל מִשְׁמָר וְלֹא יִתֵּן לְאַף אֶחָד לָקַחַת אוֹתָן מִמֶּנּוּ שׁוּב.

בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, כְּשֶׁאִיצִיק הִתְבַּגֵּר וְהָיוּ לוֹ יְלָדִים מִשֶּׁלּוֹ, הוּא נָתַן לָהֶם אֶת הַגֻּלּוֹת וְסִפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּרוֹ. כֵּיצַד שְׁנֵי יְלָדִים חַמְדָנִים גָּנְבוּ אוֹתָן מִמֶּנּוּ, וְכֵיצַד הוּא הִצְלִיחַ לְהַחְזִיר אוֹתָן לְעַצְמוֹ בִּתְבוּנָה.

"הַמִּקְרֶה הַזֶּה לִמֵּד אוֹתִי מַשֶּׁהוּ מְאוֹד חָשׁוּב בְּחַיִּים", הוּא אָמַר לִילָדָיו. "זֶה לִמֵּד אוֹתִי שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ טוֹב אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָדַעַת לְהַעֲרִיךְ אוֹתוֹ, לִשְׁמֹר עָלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא. אַחֶרֶת, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְאַבֵּד אוֹתוֹ".

איור של ילד בחולצה צהובה קורא בעניין בספר "הגולות של איציק", מדגים עניין מקריאת ספר ילדים לאחר עריכה ספרותית, עריכה לשונית וניקוד.

ההמלצה של חוה ליפצר, מחברת הספר "הגולות של איציק", מופיעה בעמוד עריכה לשונית וספרותית וניקוד של ספרי ילדים – המלצות.

איור של דינוזאור ירוק שותה קפה וקורא ספר בבית קפה, על רקע הכיתוב: "סוף סוף יש לי זמן לעצמי", מדגים האנשה של חיות לאחר עריכה ספרותית, עריכה לשונית וניקוד.
עריכת ספרי ילדים – דוגמאות לאחר עריכה ספרותית, עריכה לשונית וניקוד
איור של רקטת חלל הנוחתת בכוכב לכת שבו מפוזרים ספרי ילדים. כיתוב: "מָה? גַּם כָּאן יֵשׁ סִפְרֵי יְלָדִים?", מדגים עריכת ספרי ילדים על חלליות, שילדים אוהבים.
עריכה לשונית וספרותית וניקוד של ספרי ילדים - המלצות
ספר ילדים מאויר פתוח מונח על משטח עץ צבעוני על רקע איור ססגוני של מפל מים וצמחייה מסביב, מדגים תנועה דינמית וזרימה החשובים בעריכת ספר ילדים.
עריכת ספר ילדים