"דובים יש רק בגן חיות?" עריכה ספרותית ולשונית בחרוזים

בַּחֲצַר הַבַּיִת יֵשׁ עֵץ אֵיתָן
בֵּין עֲנָפָיו נֶחְבָּא בַּיִת קָטָן
זֶהוּ הַמָּקוֹם הַסּוֹדִי שֶׁל מַתָּן,
שָׁם הוּא אוֹהֵב לְשַׂחֵק רֹב הַזְּמַן.

מַתָּן לוֹקֵחַ לְבֵית הָעֵץ אֶת צַעֲצוּעָיו,
בִּמְיֻחָד אֶת אֵלֶּה שֶׁהֲכִי אֲהוּבִים עָלָיו.
בְּאוֹתוֹ זְמַן שִׁיר וְהָדָר, אַחֲיוֹתָיו,
מְשַׂחֲקוֹת בַּדֶּשֶׁא וְשָׁרוֹת יַחְדָּו.

יוֹם אֶחָד שָׁמַע מַתַּן נְהִימָה עֲמוּמָה.
הוּא הֵצִיץ הַחוּצָה וְרָאָה דְּמוּת חוּמָה.
מַתָּן פָּחַד: "מִי הִגִּיעַ עַד לְכָאן?
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה… דֹּב מְסֻכָּן?!"

"שִׁיר! הָדָר!" הוּא צָעַק, "תַּעֲלוּ מַהֵר! 
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁרָאִיתִי דֹּב בֶּחָצֵר!"
"דֹּב בֶּחָצֵר?" הֵן נִבְהֲלוּ, "זֶה נוֹרָא!"
וְטִפְּסוּ אֶל הַבַּיִת הַקָּטָן בִּסְעָרָה.