החיות עוזרות לי להסביר למה כדאי לכם לפנות לעריכה לשונית ועריכת תוכן, במאמר שנכתב ונערך על ידי עורכת לשונית ועורכת תוכן מקצועית.
- עינת קדם
- 18.6.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
1. עריכה לשונית ועריכת תוכן מנגישות את הטקסט
עריכה לשונית ועריכת תוכן מייצגות את הקוראים ומנגישות את הטקסט עבורם. הכותב התכוון למילה מסוימת או לרעיון מסוים, אך כתב זאת באופן שלא ניתן להבין ממנו למה התכוון. העריכה מתערבת ומתקנת שגיאות כתיב, מתקנת את הניסוח ומשפרת אותו, מוסיפה הבהרות, מתקנת סתירות, מוסיפה פיסוק מתאים, ניקוד עזר ותעתיק, שומרת על עקביות ואמינות, האחדה, סדר וארגון.
כדי להנגיש טקסט כראוי נדרש ידע בנושאים רבים: כללי הכתיב המלא, חוקי הניקוד, חוקי הדקדוק, הטיות בבניינים שונים וכדומה. אך מעבר לידע נרכש, הכלים החשובים ביותר של עורך או עורכת לשונית הם חשיבה עמוקה ורחבה ותכונות: כושר ניתוח, חשיבה ביקורתית, קליטה מהירה, יכולת הבעה טובה בכתב, יצירתיות, יכולת הסקה מהכלל אל הפרט ולהפך, דיוק, סדר וארגון.
בעריכה לשונית ועריכת תוכן חשוב לקלוט את המנגינה, מתי היא צורמת ואיך אפשר להפוך אותה לנעימה וזורמת. אלה תכונות מהותיות בהנגשה מקצועית של טקסט.
2. עריכה לשונית מקצועית יודעת לטפל במקרים החריגים, וראו להלן חריג (ב)
אין מחלוקת שכללי העברית, ובהם כללי הכתיב המלא התקני, הם עניין מורכב, מתעתע ומבלבל, הדורש ידע במבנים, משקלים, תבניות, מונחים, כללי הניקוד, שינויים בהטיות והכרת כללים וסייגים כגון "אבל לא ב…", "יצאו מכלל זה המילים…", "וראו להלן חריג (ב)", "לא כן ה…", "אין הדברים אמורים ב…", “תינתן הדעת שאין הדברים נוגעים ל…”, "יצאה מכלל זה היו"ד ב…" – כלשון האקדמיה.
מילים רבות נכתבות באופן זהה בכתיב מלא וחסר, בחלק מהמילים מותר להוסיף י' ובחלק לא, חלק מכללי הכתיב המלא שונו ב-2017, וכמעט בכולם יש מקרים חריגים. כפי שהאקדמיה ללשון העברית ציינה במבוא לכללי הכתיב החדשים: "… מן הסיבה הזאת אין מנוס מהישענותם של הכללים על ידיעת מבנה המילה – השורש והמשקל, כגון כתיבת יו"ד במקרים של צירי כתשלום דגש."
בעריכה לשונית יש את הידע הזה.
3. היכולת בעריכה לשונית לזהות צרימות במנגינה, זה העניין
אני לא מבינה בבנייה ושיפוצים. אם ארצה לשפץ את ביתי אפנה לבעלי מקצוע. הם יגיעו אליי, יבחנו את המקום, ייתנו את חוות דעתם ולבסוף ייתנו הצעת מחיר.
ומה קורה בתחום הכתיבה והניסוח? אכן, בניגוד למקצוע הבנייה למדנו לכתוב, וגם תחביר ולשון למדנו ואף נבחנו על כך במבחני הבגרות. אך זה לא הופך את הכתיבה של כל אחד מאיתנו לטובה. כדאי שכל טקסט כתוב המיועד לפרסום או הגשה ייערך בעריכה לשונית על מרכיביה והיבטיה השונים, כולל עריכת תוכן – כניסה לעומק התכנים. לא רק בגלל חוקי הלשון המורכבים והמבלבלים. עיקר הקושי הוא הניסוח. הבעת רעיונות ושילובם במשפטים מגובשים, מובנים וזורמים. היכולת לזהות צרימות במנגינה וליצור מנגינה זורמת והרמונית, זה העניין.
4. עריכה לשונית, כי "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן"
את המשפט "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" כתב יענקל'ה רוטבליט בשירו "לקחת את ידי בידך", שהלחין מתי כספי. זה משפט חכם וחשוב בחיים. אני מפרשת אותו כאמירה על נקודת המבט מהמקום שאנו נמצאים בו. לפעמים אנחנו רואים ומפרשים דברים בצורה מסוימת, ובמקום אחר, בנקודת הסתכלות שונה, הדברים נראים אחרת.
פעמים רבות אני שומעת את המשפט: "אני יודע/ת לכתוב טוב, כנראה שלא תמצאי שם הרבה בעיות", ואז מתגלה תמונה שונה. לא תמיד לכותבים יש כלים לדעת האם יש בכתיבתם טעויות או בעיות. בעריכה לשונית מקצועית יש כלים לדעת זאת.
לעיתים בכתיבה אנחנו רואים את הטקסט מנקודת מבט אחת, וכדאי שאדם אחר שנמצא במקום אחר ואינו מעורב יבחן אותו בעיניים אובייקטיביות, אולי הוא יראה דברים שיתרמו לטקסט וחשוב לשלבם, אולי הוא יראה סתירות, חזרות, אי בהירות. גם סופרים מפורסמים מוסרים את כתביהם לעריכה ומבט נוסף. כותבי עבודות אקדמיות, דוקטורנטים וכותבי תזה שבוודאי מומחים בתחום המחקר שבו הם עוסקים, תמיד יוצאים נשכרים כשהם מוסרים את עבודתם לעריכה אקדמית מקצועית.
5. טקסט מסודר ואסתטי הוא כרטיס הביקור של המחברים
חלק בלתי נפרד מתפקידה של עריכה לשונית בסוגי הטקסט השונים הוא טיפול בעיצוב, בארגון ובסידור הטקסט: טיפול במספור, סוגי כותרות, רווחים, הזחות, פסקאות, עמודים, טבלאות, הערות שוליים, ביבליוגרפיה ועוד. לא לכולם יש את הידע, הסבלנות והזמן לעסוק בכך. הטקסט צריך להיות אסתטי ולשדר סולידיות. טקסט שלא נשמרים בו העקרונות האלה לא יתקבל במוסדות אקדמיים או בציבור גם אם הוא כתוב היטב והמשפטים בו תקינים למופת. לא די בכך שהטקסט יהיה רהוט וקולח, עליו להיראות טוב חיצונית. ניסוח טוב וסדר וארגון הם שני צדדים של המטבע.
לסדר, ארגון, אסתטיות ועקביות חשיבות רבה:
1. סדר, ארגון, אסתטיות ועקביות הם חלק בלתי נפרד מהנגשת הטקסט לקוראים. מטרתה של עריכה לשונית היא להנגיש את הטקסט הן בתכנים והן חיצונית. לדוגמה, כותרת משנית המופיעה בגודל של כותרת ראשית או להפך יכולה להטעות; טבלה או עמוד שנחתכים במקום לא טוב מקשים את הקריאה.
2. סדר, ארגון ואסתטיות יוצרים רושם טוב. אם נלך למסעדה לא נסתפק בכך שהאוכל טעים ואיכותי. נרצה שהיא תהיה נקייה, שהקירות והרצפה לא יהיו מוכתמים ודביקים, ושכמובן, כלי האוכל והשתייה יהיו נקיים. עריכה לשונית יוצרת זרימה טובה ורצף בתכנים של הטקסט, אך עליה לוודא שהמים צלולים ולא עכורים.
3. סדר, ארגון, אסתטיות ועקביות מעבירים מסר של כבוד לקוראים. אם נלך לריאיון עבודה עם מכנסיים קצרים, חולצה קרועה ונעלי אצבע, נשדר זלזול וחוסר אכפתיות.
6. "כבר לא רואה בעיניים" - העונש של סיזיפוס
"אני כבר לא רואה בעיניים", הם אומרים, "קחי את זה ממני". כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה מכותבי עבודות אקדמיות שחוקים עד דק, אחרי שעבדו על הדוקטורט או התזה שלהם במשך תקופה ארוכה, לעיתים עם הפסקות ארוכות באמצע בגלל אילוצים שונים, וזה נמשך ונמשך והם שוב מתקנים, מוחקים, מחזירים, מעבירים למקום אחר, מוסיפים, במה שנראה כעבודה סיזיפית, ששמה נגזר מהסיפור על סיזיפוס. לסיזיפוס נקבע עונש אכזרי: לגלגל סלע ענק במעלה הר בשאול, לראות כיצד הסלע כמעט מגיע לפסגה ומתגלגל חזרה למטה, ושוב לגלגל אותו למעלה בתקווה שהפעם זה הסוף, אבל זה תמיד חוזר. כך הם מרגישים.
ומרוב שכבר לא רואים בעיניים, לא שמים לב לחזרות, לדברים מיותרים שאינם שייכים, לדברים מהותיים שלא הוזכרו, לסתירות, למשפטים בלתי נגמרים, לסרבול, לטעויות ולאי הסדר.
הכותבים רוצים להעביר את האבן הכבדה לאדם אחראי שהם יכולים לסמוך עליו. הם מבקשים שייקח אותה מעל כתפיהם, יטפל בה במסירות, ישייף אותה, יחליק, ינקה, ילטש ויבריק, ולבסוף יגלגל אותה למעלה לפסגת ההר, להצלחה. כך עושים בעריכה לשונית אקדמית מקצועית.
7. הקוראים הם שופטים בבית משפט לשיפוט מהיר
הקוראים הם מעין שופטים בבית משפט לשיפוט מהיר. הם בודקים את הראיות ודנים את הכותב או הכותבת לשבט או לחסד. הטקסט הוא העדות היחידה של הכותבים. אחרי שהטקסט מתפרסם הם לא יכולים להוסיף הבהרות והסברים, והקוראים לא יכולים להתרשם מקולם, משפת גופם או מהבעות פניהם, גם לא מעדותם של עדי אופי שידברו בשבחם.
ניסוח מעורפל ולא ברור, כתיבה בשפה רדודה, שגיאות כתיב, שגיאות הקלדה, רעיונות המוצגים באי סדר, חזרות או סתירות, חוסר עקביות, חוסר אמינות, משפטים מסורבלים, משפטים שאינם מותאמים לסוג הטקסט – אלה מובילים לפסק דין חד משמעי נגד הכותבים.
סיבה נוספת לנטייה שלנו כקוראים להחמיר עם כתיבה לא טובה היא שאנחנו מקצים למילים הכתובות מקום של כבוד על הנייר או על המסך. הן חזותיות, הן מתועדות ומוחלטות, יש להן נוכחות. יש ציפייה לכבוד בהיכל בית המשפט.
לפיכך, בבית המשפט של המילים הכתובות על בעל הדין להציג ראיות לכתיבה טובה. עריכה לשונית וספרותית לספר שכתבתם, עריכה לשונית ואקדמית לעבודה האקדמית שכתבתם, עריכה יסודית, הגהה ועריכת ליטוש הן הסנגור הטוב ביותר שלכם. הן יציגו כתיבה ברורה וקולחת, שקופה, ממוקדת ומגובשת.
8. בעריכה לשונית המשולבת בעריכה ספרותית נדרשים כישורים מיוחדים
בעריכה לשונית של ספר המשולבת בעריכה ספרותית, נדרשת התמחות מיוחדת. בעריכה ספרותית נדרשים כישורי כתיבה טובים, דמיון, יצירתיות, יכולת ליצור תנועה רציפה ומנגינה הרמונית. ספרים שנערכים על פי כללי עריכה לשונית נוקשים וללא רגישות ספרותית נראים כמו ספרי עיון עם ציטוטים. הם כתובים בשפה מליצית ורשמית ומשדרים קור, ריחוק ונוקשות. בעריכת ספרי פרוזה חשובה עריכה לשונית גמישה, המותאמת לשיקולים ספרותיים. מחיקה אוטומטית של טעויות לשון, וכתיבה על פי תבניות וסדר מילים קבוע פוגעת באמינות ובזרימה. בטקסטים רבים, היופי והאותנטיות עולים משפה חיה וטבעית, בעיקר בדיאלוגים. סגנון גבוה ודיוק בכל מחיר מקלקלים את החוויה וההנאה מהספר. עיקרון זה חל גם בעריכת ספרי ילדים. ספרי ילדים צריכים להיות קולחים, מעניינים וטבעיים, עם עקרונות כתיבה דומים לאלה שבספרי פרוזה. עורכי לשון נתפסים כמומחים לסימני פיסוק, אך זוהי אינה תורה נרכשת. שילוב סימני פיסוק והתאמתם לא נלמדים בשום קורס. הם משולבים היטב כשיש רגישות והבנה עמוקה של הטקסט וכשיש תפיסה של מנגינה, קצב, אווירה, סגנון, כוונה ומשמעות. סימני פיסוק אינם שק של סימנים שצריך לשלב אותם. יש להם משמעות לא פחות ממילים, וכמו תבלינים עליהם להתווסף במידתיות (קווים מפרידים; נקודתיים; פסיקים; נקודה ופסיק; מקפים; סימן קריאה; שלוש נקודות; מירכאות; מירכאות במחשבות). סימני פיסוק הם אמצעי אומנותי סגנוני. הם יכולים לחולל פלאים, ואם משתמשים בהם באופן מגושם הם מקלקלים את הטקסט.
9. הגהה לשונית ועריכת ליטוש משפרות את הטקסט לאין שיעור
תפקידה של עריכה לשונית ועריכת תוכן הוא לקרוא את הטקסט הערוך בקריאה נוספת בתום השלב הראשוני של העריכה. זהו שלב חשוב מאוד, משום שהוא מצמצם טעויות באופן משמעותי ומאפשר מקצה שיפורים. לא רק ההגהה הלשונית חשובה, ובדיקת הטקסט בהיבט הלשוני והחיצוני – אלא גם הגהת תוכן לאחר עריכה אקדמית, והגהת תוכן ספרותית אחרי עריכה ספרותית. באופן טבעי, בעריכה מקיפה ויסודית שבה מעבירים משפטים וקטעים ממקום למקום, מוחקים מילים, מוסיפים מילים או משנים את מיקומן ולעיתים משכתבים פסקאות, עלולות להיות טעויות בהקלדה והשמטות של מילים או סימני פיסוק. בקריאה החוזרת מתקנים זאת. אך מה שחשוב לא פחות הוא ההזדמנות לעריכת ליטוש – תיקונים קלים ושינויים המשפרים את הטקסט. הקריאה החוזרת מאפשרת התבוננות חדשה ורעננה בטקסט, ובשלב זה פעמים רבות עולות תובנות חדשות. ההגהה ועריכת הליטוש תורמות ליצירת טקסט מוקפד, מגובש וטוב יותר מהגרסה הראשונה.
10. הטקסט שלכם הוא נכס שאפשר להשביח
הטקסט שכתבתם – עבודה אקדמית מחקרית, ספר פרוזה, ספר ילדים, ספר הדרכה, ספר עיון וכדומה – הוא נכס חשוב ובעל ערך רב, פעמים רבות הוא נושא עבורכם ערך גבוה יותר מנכס רגיל. הוא יקר לליבכם, עבדתם עליו קשה, הוא מייצג אתכם ואתם קשורים אליו. כמו בכל נכס בעל ערך, כדאי להשקיע בו ולהשביח אותו על ידי עריכה לשונית ועריכת תוכן שתחדד את המסרים שלכם ותדייק אותם.
11. עריכה לשונית, כי סוף סוף אפשר להירגע ולנוח
לא כל אחד יכול להקדיש את הזמן לטיפול מקסימלי בטקסט, לא לכל אחד יש אנרגיות לכך וסבלנות. עבודה, משפחה, ילדים, נכדים, תחביבים, עיסוקים, טיולים, ישיבה בבית קפה, או אפילו סתם לשבת ולהירגע מול הטלוויזיה. מה, לא מגיע לכם? עשיתם מספיק.
12. עריכה לשונית, כי טקסט שכתוב כהלכה הוא כמו מים צלולים
טקסט שכתוב כהלכה הוא כמו מים צלולים, כמו מנגינה הרמונית נעימה לאוזן, ויש בו כוח ועוצמה. הוא מרשים, הוא חי, הוא חודר ונוגע ומשפיע. היופי עולה מהטבעיות, מהאותנטיות, מההיגיון הפנימי בין החלקים וממגוון הצבעים וההתאמה ביניהם.
כך גם בעריכה לשונית ועריכת תוכן מקצועית. הטקסטים שקופים לקורא, מגובשים, קולחים, טבעיים ויפים.
