אחת הפעולות בעריכה לשונית והגהה לשונית היא תיקון שגיאות כתיב בכתיב המלא על פי כללי הכתיב המלא התקני. במאמר זה אציג את עיקר הכללים החדשים בכתיב המלא, שנקבעו ביוני 2017.
חלק א' – מושגים; חלק ב' – חסרונותיו של הכתיב החסר; חלק ג' – כללי הכתיב המלא – עקרונות; חלק ד' – עיקר כללי הכתיב המלא החדשים; חלק ה' – תיקון שגיאות כתיב על פי כללי הכתיב המלא
- עינת קדם
- 17.3.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
כללי הכתיב המלא קובעים ש-י' ו-ו' מתווספות במילים מסוימות, או שהן מוכפלות, כדי שיסייעו בזיהוי המילים, בקריאתן ובהגייתן:
י' מתווספת לציון i (אכר-איכר; סִדר-סידר);
י' מתווספת לציון e (שֵרות-שירות, תֵראה-תיראה; הֶכרות-היכרות;
י' מתווספת לציון a (עכשו-עכשיו, סתו-סתיו);
י' מוכפלת לציונה כעיצור y הנהגה בשווא, ay ,yi ,ye ,ya (איְרה-איירה, אחרַי-אחריי, יקחו-ייקחו, דיָג-דייג, סִפרית-ספריית, יסים-יסיים)
ו' מתווספת לציון o (רֹב-רוב, ישבֹּר-ישבור; אָפיה-אופייה);
ו' מתווספת לציון u (קֻדש-קודש, מצֻינת-מצוינת, מאֻדים-מאודים);
ו' מוכפלת לציונה כעיצור v הנהגה בשווא, vi ,ve ,va (מכוְנים-מכוונים, גאוה-גאווה, לוסת-לווסת, הטוח-הטווח, תוֶך-תווך, אוירון-אווירון, בוִדוי-בווידוי).
במאי 2017 נקבעו כללי כתיב מלא חדשים שהרחיבו את רשימת המילים שמתווספות להן י' ו-ו'. עד השינוי, כללים מגבילים בכתיב המלא לא התירו הוספה של י' או ו' במילים מסוימות והן נכתבו כמו בכתיב החסר והמנוקד. למשל:
הכללים קבעו שאין להוסיף י' לציון תנועת i אחרי חיריק במילים שצורת היסוד שלהן נכתבת בלי י', כגון צִדו (צד), נִסים (נס), והן נכתבו צדו, נסים.
הכללים קבעו שאין להוסיף י' לציון תנועת e אחרי צירה במילים כגון ברֵכה, פֵּרות, שֵׂער והן נכתבו פרות, ברכה, שער.
הכללים קבעו שאין להוסיף ו' לציון תנועת o אחרי קמץ קטן במילים כגון תכנית, קרבָּן, והן נכתבו תכנית, קרבן.
כפי שניסחה זאת האקדמיה ללשון העברית בנימוקיה לשינויים שפרסמה ביוני 2017, חלק מהכללים היו "בבחינת גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה”. אכן היה בלבול רב וקושי. רבים הוסיפו ו' ו-י' במילים אלה כיוון שהרגישו שקשה בלעדיהן או משום שחשבו שבכך הם ממלאים אחר כללי הכתיב המלא, ועורכי לשון שהכירו את הכללים נקרעו בין התקנים שנקבעו לבין הרצון להנגיש את השפה.
האקדמיה הייתה קשובה לרחשי הציבור, וכך התווספו כללים חדשים. אציג דוגמאות לחידושים העיקריים בכללי הכתיב המלא התקני. המילים המופיעות בצד ימין של המקף הן בכתיב חסר והמילים בכחול הן בכתיב מלא.
י' מתווספת לציון i - בהטיות של מילים שצורת היסוד שלהן נכתבת בלי י'
דוגמאות להטיות:
אֶת: אתו-איתו, אִתם-איתם, אתנו-איתנו, אִתכם-איתכם, אִתה-איתה
עת: לעתים-לעיתים, בעתו-בעיתו
אט: לאִטו-לאיטו, באטיות-באיטיות
עִם: עִמו-עימו, עִמם-עימם
לב: לִבו-ליבו, לבי-ליבי, לבֵּנו-ליבנו
צד: לצדו-לצידו, לצדם-לצידם, מצדנו-מצידנו
אמת: אמתי-אמיתי, לאמתו-לאמיתו
אֵם: אמו-אימו, אמם-אימם
חֵך: חכי-חיכי, לחכו-לחיכו
מָגן: מגנים-מָגינים, מגנינו-מָגינינו
כת: כִּתות-כיתות, כִּתותיהם-כיתותיהם
הִנה: הִנֵה-הינה, הִנָה-הינה, הנני-הינני, הנך-הינך, הנו-הינו, הִנם-הינם
עֵז: עִזים-עיזים, עִזיהם-עיזיהם
מס: מסים-מיסים, מסיו-מיסיו
נֵס: נִסים-ניסים, נִסיהם-ניסיהם * כשם פרטי נסים נכתב בכתיב חסר בלי י' אחרי נ'.
* ההטיות של בת: בִּתו, בִּתם, בתנו, בתי וכו' לא השתנו והן נכתבות בלי י'.
י' מתווספת לציון i חרף השווא הנח לפניה
ססמה-סיסמה
י' מתווספת לציון e
במילים כגון שֵׂער-שיער, עֵנב-עינב, שֵׁכר-שיכר, פֵּרות-פירות, ברֵכה-בריכה, ברֵרה-ברירה, עבֵרה-עבירה. * מילים כגון שרֵפה, חשֵׁכה, אפֵלה, גזֵרה, מהפכה, פרֵדה, דלֵקה, מסכה, מגפה, אסֵפה לא השתנו והן נכתבות בלי י'.
במילים: רֵאלי-ריאלי, אידֵאל-אידיאל, תֵאטרון-תיאטרון
בצורות של בניין נפעל (סביל), גוף ראשון יחיד בעתיד, בפעלים כגון: אֶשָׁמר-אישמר, אֶבָּנה-איבנה, אֶמָנע-אימנע, אֶכָּנס-איכנס, אֶבָּדק-איבדק.
י' מוכפלת לציונה כעיצור y
שמַים-שמיים
מיָד (במובן מהר)-מייד, מיָדי (במובן מהר)-מיידי וכו'
ו' מתווספת לציון תנועת o
עד השינוי, מילים נכתבו בכתיב המלא בלי ו' אחרי הקמץ הקטן (נהגה o), כמו בכתיב החסר. בכללים החדשים ו' מתווספת אחרי הקמץ הקטן במילים כגון אָפנה-אופנה, יָזמה-יוזמה, חכְמה-חוכמה, עָצמה-עוצמה, קָרבָּן-קורבן, תכנית-תוכנית.
כמו כן נקבע שהמילה אֳניה שבה א' מנוקדת בחטף קמץ (נהגית o) ונכתבה בלי ו', נכתבת עם ו': אֳניה-אונייה.
עד השינוי צָהֳרים נכתבה “צהריים” בכתיב המלא בלי ו' אחרי צ' בקמץ קטן. בכללים החדשים ו' מתווספת אחרי צ' והיא נכתבת צוהריים. צ' מנוקדת בקמץ קטן ונהגית o, ו-ה' מנוקדת בחטף קמץ וגם היא נהגית o, ובהתאם לכך צָהֳרים נהגית tsohorayim, אך ו' מתווספת רק אחרי צ': צהרים-צוהריים.
עד השינוי מילים כגון מָחֳרת, למָחֳרת, מָחֳרָתַיִם נכתבו בכתיב המלא בלי ו' אחרי מ' בקמץ קטן. בכללים החדשים ו' מתווספת אחרי מ' והן נכתבות: מָחֳרת-מוחרת; למָחֳרת-למוחרת; מָחֳרָתַיִם-מוחרתיים. מ' מנוקדת בקמץ קטן ונהגית o, ו-ח' מנוקדת בחטף קמץ וגם היא נהגית o, ובהתאם לכך: מוחרת נהגית mohorat; למוחרת נהגית lemohorat; מוחרתיים נהגית mohoratayim, אך ו' מתווספת רק אחרי מ'.
עד השינוי מילת השאלה “האֻמנם?" (haumnam) נכתבה בכתיב המלא עם ו' (שורוק) האֻמנם?-האומנם? וממשיכה להיכתב כך, והמילה אָמנם (נהגית omnam) נכתבה בכתיב המלא בלי ו': אמנם. עפ"י הכללים החדשים אמנם נכתבת בכתיב המלא עם ו': אָמנם-אומנם.
עד השינוי אֻמנות במובן skill (נהגית umanut) נכתבה בכתיב המלא עם ו' (שורוק) אֻמנות-אוּמנות וממשיכה להיכתב כך, והמילה אָמנות במובן art (נהגית omanut) נכתבה בלי ו': אמנות, כמו בחסר. עפ"י הכללים החדשים אמנות במובן art נכתבת בכתיב המלא עם ו': אָמנות-אומנות.
