עריכת ספרי ילדים

בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה עריכה ספרותיתית אחראית על עלילת הספר ועריכה לשונית אחראית על ניסוח המשפטים – כעורכת המתפקדת גם כעורכת ספרותית וגם כעורכת לשונית, אני טוענת שניסוח בספרי פרוזה צריך להתבסס על שיקולים ספרותיים בעריכה ספרותית. כך גם בסיפורים לילדים ונוער. טיבה של עריכה ספרותית מקצועית נקבע על פי כישורי כתיבה וניסוח והשיקולים הספרותיים שהיא מיישמת בספר, ולא על פי עצם העיסוק בעריכת תוכן ספרותית, עריכה כזו מנתבת את הניסוח ליצירת סגנון, אווירה, מצב רגשי, קצב, אמינות, זרימה, חידוד מאפיינים של דמויות ועוד. אם השיקולים אינם כאלה, והמטרה היא רק להגביה את השפה מתוך תפיסה ששפה גבוהה היא הסגנון היחיד המייצג שפה נכונה ותקנית, הספר יהיה נוקשה, קר ומרוחק. לפיכך חשוב מאוד בספרי ילדים לשמור על פתיחות וגמישות.

עריכה ספרותית מטפלת במבנה העלילה, בקוהרנטיות ובזרימה, ביצירת רצף הגיוני וברור של ההתרחשויות, היא מטפלת בפתיחה, בתפניות, בסוף הספר, תוך התאמת התכנים לגילם של הילדים; בעריכה ספרותית מתאימים את האמירות של הדמויות לגילן, לסגנון הדיבור שלהן, לאופן שבו הן מתוארות ולמצבן הרגשי; בונים מתח, סקרנות ועניין; מוסיפים מידע שיכול לתרום להבנה, מתקנים סתירות, מבטלים עודף מידע שחושף את הקלפים כבר בתחילה; במקרה הצורך מעבירים את שפת המספר לשפה של הדמות ולהפך; במקרה הצורך – משכתבים או מפרקים משפטים משפטים ובונים אותם מחדש או מעבירים אותם למקום אחר, מוחקים חזרות או משפטים מיותרים; מחברים בין משפטים ורעיונות ובונים סדר מילים במשפט בהתאם למשמעות, לכוונה ולרוח היצירה. במאמר סדר מילים בספר – עריכה ספרותית או עריכה לשונית?  כתבתי שבעריכת ספרי פרוזה, סדר המילים הוא פעולה מובהקת של עריכה ספרותית, הקובעת את הסגנון, הזרימה והמשמעות. חשוב שסדר המילים יתבסס על שיקולים ספרותיים, על ידי עריכה ספרותית עם כישורי ניסוח טובים. כך גם בעריכת ספרי ילדים. סדר מילים יוצר סגנון, ולא עריכה לשונית קובעת אותו אלא עריכה ספרותית. כמו בספרי פרוזה, גם בספרי ילדים חלוקת פסקאות, חלוקת עמודים, חלוקה לפרקים, עריכת סדר הפרקים ותיקון/יצירת שמות לפרקים הם בתחום אחריותה של עריכה ספרותית (או עריכה ספרותית ולשונית) המונחית על ידי שיקולים ספרותיים.

בסיפור או שיר עם חרוזים – עריכה ספרותית מטפלת בחריזה כך שלא תהיה מאולצת;; בסיפור עם מסר, בעריכה ספרותית בודקים האם המסר ברור ומועבר נכון, וכן האם יש מסרים סמויים בעייתיים. 

בעריכה ספרותית עורכים בירורים עם המחבר/ת. אחרי שלב זה עורכים את הספר שוב בעריכת ליטוש והגהת תוכן.