עריכת ספרי ילדים ונוער משלבת עריכה ספרותית ועריכה לשונית בתכנים לילדים ונוער, ולרוב כוללת גם ניקוד.
בספרים לילדים העריכה הספרותית מתמקדת בנושאים ספרותיים: טיפול במבנה העלילה, בקוהרנטיות ובזרימה, התאמה של האמירות למאפייני הדמויות, יצירת סקרנות ועניין, טיפול במסרים, בחריזה – אם יש, והתאמת התכנים לקהל היעד. העריכה הלשונית כוללת תיקון שגיאות ואמורה להיות מצומצמת, כדי לא לפגוע ברוח היצירה.
פעולות בעריכה ספרותית של ספרי ילדים ונוער
בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה עריכה ספרותיתית אחראית על עלילת הספר ועריכה לשונית אחראית על ניסוח המשפטים – כעורכת המתפקדת גם כעורכת ספרותית וגם כעורכת לשונית, אני טוענת שניסוח בספרי פרוזה צריך להתבסס על שיקולים ספרותיים בעריכה ספרותית. כך גם בסיפורים לילדים ונוער. טיבה של עריכה ספרותית מקצועית נקבע על פי כישורי כתיבה וניסוח והשיקולים הספרותיים שהיא מיישמת בספר, ולא על פי עצם העיסוק בעריכת תוכן ספרותית, עריכה כזו מנתבת את הניסוח ליצירת סגנון, אווירה, מצב רגשי, קצב, אמינות, זרימה, חידוד מאפיינים של דמויות ועוד. אם השיקולים אינם כאלה, והמטרה היא רק להגביה את השפה מתוך תפיסה ששפה גבוהה היא הסגנון היחיד המייצג שפה נכונה ותקנית, הספר יהיה נוקשה, קר ומרוחק. לפיכך חשוב מאוד בספרי ילדים לשמור על פתיחות וגמישות.
עריכה ספרותית מטפלת במבנה העלילה, בקוהרנטיות ובזרימה, ביצירת רצף הגיוני וברור של ההתרחשויות, היא מטפלת בפתיחה, בתפניות, בסוף הספר, תוך התאמת התכנים לגילם של הילדים; בעריכה ספרותית מתאימים את האמירות של הדמויות לגילן, לסגנון הדיבור שלהן, לאופן שבו הן מתוארות ולמצבן הרגשי; בונים מתח, סקרנות ועניין; מוסיפים מידע שיכול לתרום להבנה, מתקנים סתירות, מבטלים עודף מידע שחושף את הקלפים כבר בתחילה; במקרה הצורך מעבירים את שפת המספר לשפה של הדמות ולהפך; במקרה הצורך – משכתבים או מפרקים משפטים משפטים ובונים אותם מחדש או מעבירים אותם למקום אחר, מוחקים חזרות או משפטים מיותרים; מחברים בין משפטים ורעיונות ובונים סדר מילים במשפט בהתאם למשמעות, לכוונה ולרוח היצירה. במאמר סדר מילים בספר – עריכה ספרותית או עריכה לשונית? כתבתי שבעריכת ספרי פרוזה, סדר המילים הוא פעולה מובהקת של עריכה ספרותית, הקובעת את הסגנון, הזרימה והמשמעות. חשוב שסדר המילים יתבסס על שיקולים ספרותיים, על ידי עריכה ספרותית עם כישורי ניסוח טובים. כך גם בעריכת ספרי ילדים. סדר מילים יוצר סגנון, ולא עריכה לשונית קובעת אותו אלא עריכה ספרותית. כמו בספרי פרוזה, גם בספרי ילדים חלוקת פסקאות, חלוקת עמודים, חלוקה לפרקים, עריכת סדר הפרקים ותיקון/יצירת שמות לפרקים הם בתחום אחריותה של עריכה ספרותית (או עריכה ספרותית ולשונית) המונחית על ידי שיקולים ספרותיים.
בסיפור או שיר עם חרוזים – עריכה ספרותית מטפלת בחריזה כך שלא תהיה מאולצת;; בסיפור עם מסר, בעריכה ספרותית בודקים האם המסר ברור ומועבר נכון, וכן האם יש מסרים סמויים בעייתיים.
בעריכה ספרותית עורכים בירורים עם המחבר/ת. אחרי שלב זה עורכים את הספר שוב בעריכת ליטוש והגהת תוכן.
פעולות בעריכה ספרותית ולשונית של ספרי ילדים ונוער - ההיבט הלשוני
עריכה ספרותית ולשונית של ספרי ילדים ונוער פועלת על פי אותו עיקרון בספרי פרוזה למבוגרים. בעריכה זו, תוך כדי תהליך העריכה הספרותית נעשות פעולות הנכללות בעבודתה של עריכה לשונית:
- במקרה של ספר מנוקד – ניקוד הספר על פי כללי הניקוד
- בספר לא מנוקד ובחלקים לא מנוקדים – כתיבה על פי כללי הכתיב המלא
- בספר לא מנוקד ובחלקים לא מנוקדים – שימוש בניקוד עזר במקרה הצורך. במאמר על ניקוד עזר אני מציגה דוגמאות למקרים מיוחדים שבהם הוא מסייע. כשחורגים מגבולות ההכרחי והטעם הטוב, ניקוד עזר הופך להיות תוספת מעיקה. כתבתי על כך בניקוד עזר בעריכת ספרים לא אמור להיות ראשית קריאה. העובדה שבספרי ילדים מדובר בקוראים צעירים אינה סיבה לריבוי של ניקוד עזר בסלנג או במילים גבוהות. מילות סלנג הן מילים רגילות, ומיסגורן בניקוד עזר או במירכאות מחריג אותן ומקלקל את היופי שלהן ואת הזרימה של הספר.
- שימוש בכללי התעתיק – כתיבת מילים לועזיות ומילות סלנג באותיות בעברית וניקודן בניקוד מלא בספר מנוקד, או בניקוד עזר בספר לא מנוקד.
- תיקון שגיאות כתיב והקלדה
- תיקון שגיאות לשון – אך לא תמיד: במאמרים רבים על תפקידה של עריכה לשונית בספרי פרוזה אני מדגישה שניסוח בספרי פרוזה אמור להתבסס על שיקולים ספרותיים של סגנון, אווירה, זרימה, קצב, מצב רגשי, אמינות, מאפייני הדמות ועוד. על כן חשוב מאוד לשמור על פתיחות וגמישות.
- כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
- רווחים, שמירה על עקביות ואחידות
- הגהה לפני עימוד גרפי ואחריו
סימני פיסוק בעריכה ספרותית ולשונית של ספרי ילדים ונוער
במאמריי על סימני פיסוק בעריכת ספרי פרוזה, אני טוענת שסימני פיסוק בעריכת ספרים צריכים להתאים לסגנון הספר, ושסימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני. כך גם בסוגת עריכת ספרות לילדים ונוער. תפקידה של עריכה לשונית הוא לכתוב את סימני הפיסוק באופן תקני, ותפקידה של עריכה ספרותית המנסחת את הטקסט ומתאימה אותו לסגנון, לאווירה, לקצב, למצב רגשי, לעלילה וכדומה – הוא לבחור את רוב סימני הפיסוק, ובייחוד את סימני הפיסוק הספרותיים המובהקים בספרות – סימן קריאה ושלוש נקודות, שהבחירה בהם צריכה להתבסס על שיקולים ספרותיים.
הבחירה ברוב סימני הפיסוק אינה תורה נרכשת ולא לומדים אותה בקורס עריכה לשונית, כפי שלא לומדים בקורס עריכה לשונית לנסח משפטים זורמים המותאמים לסגנון, לקצב, למצב הרגשי ולאווירה של הספר. מדובר בכישורי כתיבה וברגישות למנגינה העולה מהטקסט. גם האקדמיה מדגישה כי "סימני הפיסוק מסייעים לקורא להבין את הנקרא; הם מציינים סיומים, התחלות, הפסקות והנגנות". אורך המשפטים נקבע בעריכה ספרותית. בעריכה לשונית ללא רגישות ספרותית יוסיפו פסיק בין שני משפטים מחוברים ואולי גם ו' החיבור. פעמים רבות פעולות מהסוג הזה יוצרות אפקט קר, מסובל, מרוחק ומנוכר. בעריכה ספרותית ולשונית עם רגישות לקצב ולזרימה ויכולת לזהות צרימות במנגינה, בוחרים בין כמה אופציות בהתאם למקרה. למשל, לפצל ביניהם במקום המתאים תוך שמירה על הרצף והקשר ביניהם. במקרה כזה הנקודה תפקיד בין הרעיונות ולא פסיק. במקרים אחרים, עריכה ספרותית ולשונית עם מודעות לרוח היצירה הספרותת תוותר על הפסיק ששובר על הזרימה. במאמר פסיקים בעריכת ספרים של פרוזה – באמת צריך את כולם? אני מציגה דוגמאות לפסיקים דידקטיים ששוברים את הזרימה. אני מחילה את העיקרון הזה גם בספרות לילדים ונוער.
סימן קריאה
סימן קריאה הוא סימן פיסוק ספרותי מובהק. במאמר "ולכן החלטתי ללבוש סוודר!" סימן קריאה בעריכת ספרים של פרוזה אני מציינת שהוספת סימן קריאה (או סימן שאלה שאחריו בא סימן קריאה) היא החלטה של עריכה ספרותית (או של עריכה ספרותית ולשונית), המעצבת סגנון, הלך רוח ואווירה ומוסיפה אלמנטים ספרותיים רגשיים ודרמטיים בהתאם לצורך. זוהי פעולה ספרותית מובהקת שאינה קשורה לעריכה לשונית. הוספה מיותרת של סימן קריאה היא בבחינת תרגום בגוף הסרט, המורידה מערכו של הטקסט. בספרי ילדים הכלל הזה מעט גמיש יותר, אבל עדיין חשוב לא להרבות בסימן קריאה, בייחוד בספרים המיועדים לגיל הנוער. בהיבט של עריכה לשונית, סימן קריאה צריך להיכתב באופן תקני מבחינת רווחים לפניו ואחריו, ופיסוק לפניו ואחריו כולל מירכאות.
שלוש נקודות
גם שלוש נקודות הן סימן פיסוק ספרותי מובהק. שלוש נקודות מסמנות אווירה ומצב רגשי: מתח, פחד, זעזוע, תפנית דרמטית, הומור, מבוכה, הזדהות, עצב, כאב וכדומה, וכן במשפטים של דמויות שלא נאמרים ברצף עקב בלבול, כאב, מבוכה, בכי, גמגום וכדומה. במאמר שימו לב… מתחוללת כאן דרמה…: על שלוש נקודות בעריכת ספרים אני מציינת שהוספת שלוש נקודות אמורה להתווסף בספרות על פי שיקולים ספרותיים של עריכה ספרותית, או עריכה ספרותית ולשונית. גם בעריכת ספרי ילדים זוהי פעולה ספרותית מובהקת שאינה קשורה לעריכה לשונית. בספרי פרוזה, הוספה מיותרת של שלוש נקודות להסבת תשומת הלב לרגש היא בבחינת תרגום בגוף הסרט, המורידה מערכו של הטקסט. כך גם בספרים לגיל הנוער. בספרי ילדים לגיל צעיר יותר הכלל הזה מעט גמיש יותר, אבל גם כאן חשוב לא ליצור עודף בתרגום של הרגש והאווירה. בהיבט של עריכה לשונית, שלוש נקודות צריכות להיכתב באופן תקני מבחינת רווחים לפניהן ואחריהן, ופיסוק לפניהן ואחריהן כולל מירכאות.
מירכאות
במאמר שומעים? יש כאן מטפורה! על מירכאות בעריכת ספרים אני מתייחסת למירכאות כפולות המתווספות על ידי עריכה לשונית, לסימון מטפורות, סלנג, דימויים, לשון סגי נהור או שמות מוכרים. גם פעולה זו מתווספת לרשימה הארוכה של פעולות שנעשות על ידי עריכה לשונית ומקלקלות את הספר ומרדדות אותו. אין סיבה למסגר מילים רגילות כמילים חריגות – לא על ידי ניקוד עזר ולא על ידי מירכאות. מירכאות כאלה פוגעות בזרימה, הן יוצרות אווירה של דידקטיות, ריחוק וניכור, ובעיקר, הן פוגעות באיכות הספר ומרדדות אותו, משום שהן מסבירות את המובן מאליו. נושא המירכאות צריך להישמר גם בעריכת ספר לילדים ונוער.
ניקוד ספרי ילדים
ניקוד ספרי ילדים נועד להקל את הקריאה על ידי ילדים צעירים. אף על פי שבחלק מהספרים ההורים או הסבים מקריאים את הספרים לילדים, הספרים מנוקדים משום שניקוד הוא גם סמל לספרי ילדים, כמו איורים. ניקוד ספרי ילדים הוא תפקיד מובהק של עריכה לשונית. כדי לייעל את תהליך עריכת הספר, כדאי לנקד אותו רק בשלב האחרון והסופי – לא לפני שהוא עובר עריכה ספרותית ולשונית ולא לפני שלב הבירורים והשינויים מול מחברי הספר או לפני עריכת הליטוש, אלא כשהספר מגובש מבחינה ספרותית ולשונית. חשוב לבדוק את הניקוד אחרי עימוד גרפי של הספר ולוודא שהוא לא זז.
עריכת ספר ילדים טובה פועלת ליצירת הזדהות עם הדמויות במקומות שבהם הדבר מתבקש. כשהדמויות והתיאורים כתובים היטב, הילדים מוצאים חברים בספרים, והם משמשים עבורם מקור לתמיכה, עידוד וחיזוק. ילדים משליכים על הדמויות רגשות. הם צוחקים עליהן ואיתן, הם כואבים את כאבן, שמחים בשמחתן, הם נופלים ביחד איתן ומתרוממים איתן. באותם רגעים קסומים הם חלק בלתי נפרד מהסיפור.
בעריכת ספר ילדים אני מתייחסת לקוראים הצעירים בגובה העיניים. לא תמיד צריך להסביר את הבדיחה או את אי ההיגיון המכוון, אחרת זה מקלקל. במאמרים שלי על עריכת ספרים אני כותבת על הנטייה לעיתים, גם כשמדובר בספרים למבוגרים, להסביר את המובן מאליו. זה פוגע בזרימה ובהנאה, מה גם שבספרי ילדים האיורים משלימים את מה שלא כתוב בטקסט, וזה יפה. האיורים הם חלק בלתי נפרד מהרעיונות. עריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור – כך אני כותבת על עריכת ספרי פרוזה וזה האני מאמין שלי גם בעריכת ספרי ילדים.
ספר ילדים טוב הוא ספר שגם המבוגרים נהנים ממנו. הורים או סבים הבוחרים ספרי ילדים עושים זאת כשהם מתחברים לסיפור, לכתיבה ולאיורים. אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי ילדים. אם זה כתוב טוב, זה מסקרן אותי ופותח את עולמי. כל כך קל להתחבר לדמויות שכתובות היטב – דמויות מצחיקות במסכנותן או דמויות החיות בעולם מבולבל ומוזר (או שאולי העולם שלנו מבולבל ושלהן נורמלי?). כל כך כיף לראות שאני לא לבד בעולם, ומעניין לראות את הדרך שבה אנשים, ילדים, חיות ודוממים מתמודדים עם קשיים או משלימים איתם וחיים איתם בשלום. זה נותן זווית מעניינת לחיים.
תחומי ההתמחות שלי בעריכת ספרי ילדים
- עריכה ספרותית ולשונית לספרי ילדים ונוער: סיפורים, שירים, סדרת הרפתקאות ופנטזיה וכדומה לילדים ונוער בכל הגילאים. עריכה זו משלבת שלוש התמחויות – עריכה ספרותית, עריכה לשונית וניקוד. בתום שלב העריכה הראשוני נעשים בירורים עם המחברים, הגהה לשונית, הגהה ספרותית ועריכת ליטוש, וכן הגהה לאחר עימוד גרפי של הספר.
- עריכה לשונית ועריכת תוכן במשחקים, חוברות וספרי לימוד לילדים ונוער: עריכה זו כוללת עריכה לשונית ועריכת תוכן, ופעמים רבות משלבת עריכה ספרותית וניקוד. בתום שלב העריכה הראשוני נעשים בירורים עם המחברים, הגהה לשונית, הגהה ספרותית ועריכת ליטוש.
היתרונות שלי כעורכת ספרי ילדים
- בעלת ותק וניסיון רב בעריכה לשונית וספרותית וניקוד בספרים לילדים ונוער, שירים ומשחקים
- מבצעת את כל שלבי העריכה – עריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד, עריכת ליטוש והגהה; משלבת בעריכה הספרותית עריכה לשונית במינון נכון ובהתאמה לשיקולים הספרותיים
- שמה לב לכל פרט והיבט בעריכת ספרים לילדים
- מציגה באתר סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית לילדים, הכוללת עריכה לשונית וניקוד
- בעלת כושר ביטוי גבוה בכתיבה
- סופרת ילדים ונוער, מחברת הספר "איזה יום נחמד היה לי היום: ספר על נגישות"
- בעלת רעיונות יצירתיים, מוסיפה צבע ורגש
- בעלת כושר ניתוח ייחודי וחשיבה ביקורתית
- שומרת על קול הכותב / הכותבת
- עורכת בירורים עם הכותב / הכותבת
מעבודותיי: עריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד, עריכת ליטוש והגהה
אני מזמינה אתכם לפנות אליי
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
עריכת ספר ילדים לילדים ונוער: עריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד והגהה של ספרים לילדים בכל הגילאים, ספרי פנטזיה והרפתקאות, שירים, משחקים, ספרי לימוד והדרכה.
- עינת קדם, עורכת ספרי ילדים ונוער
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403