- עינת קדם
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
לפניכם שני סיפורים מתוך הספר "גַּן הַמִּפְלָצוֹת", באישור המחבר אפרים סידון. איורים: יוסי אבולעפיה. הספר יצא בהוצאת "חלום לי". ערכתי את הספר בעריכה לשונית, ניקוד והגהה.
על הספר: קובץ סיפורים על 20 מפלצים ומפלצות, חלקן מפחידות ומאיימות, חלקן עצבניות מאוד, חלקן אומללות ומקוננות על מצבן הקיומי, וכולן שנונות ומצחיקות מאוד. ספר מפתיע, כן, ישיר ועושה מצב רוח טוב.
גן המפלצות מאת אפרים סידון
חֲצִילוּ!!!
קוֹרְאִים לִי חֲצִילוּ. אֲנִי יוֹדֵעַ, אַתֶּם בֶּטַח אוֹמְרִים בַּלֵּב: "חֲצִילוּ… הוּא כָּזֶה… כְּאִלּוּ… אוּלַי אֲפִלּוּ…". כְּלוֹמַר אִם לְהַשְׁווֹת תַּתְחִילוּ, אָז תֵּכֶף וּמִיָּד תַּבְדִּילוּ – כְּלוֹמַר מִי שֶׁלֹּא דֶּבִּיל הוּא – בֵּינִי לְבֵין צְנוֹנִילוּ, הַמִּפְלָץ מִכְּפָר בִּילוּ. נָכוֹן שֶׁגַּם הוּא דֵּי מַבְהִיל הוּא, וְגַם הוּא דֵּי מַגְעִיל הוּא, וְגַם הוּא רִיר מַזִּיל הוּא, וְלִבְלֹעַ צַבִּים רָגִיל הוּא, וּגְמַלֵּי שְׁלֹמֹה מַרְעִיל הוּא, וּפָרוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַשְׁפִּיל הוּא, וּבְגָדוֹל – מַמָּשׁ נָפִיל הוּא. אֲבָל אֵיפֹה הוּא וְאֵיפֹה חֲצִילוּ!!!!
אָז הִנֵּה חֲצִילוּ! וַאֲנִי שַׁיָּךְ לְמִפְלְצוֹת הַגִּנָּה הַגְּדוֹלוֹת, הַכּוֹלְלוֹת גַּם אֶת צְנוֹנִילוּ, כְּרוּבִילוּ, פֶּטְרוֹזִילוּ וְיִצְחָק שָׁמִיר. אָבִי הָיָה אַרְטִישׁוֹק בָּכִיר בְּשֵׁרוּת הוֹד מַלְכוּתָהּ. אִמִּי, לְעֻמַּת זֹאת, בָּאָה מִמִּשְׁפַּחַת כֻּסְבָּרָה פְּשׁוּטָה. מִלְּבַדִּי הָיוּ לַמִּשְׁפָּחָה רַק עוֹד זוּג תְּאוֹמִים וְגוּיָבָה.
חֲלוֹמִי הָיָה לִהְיוֹת מְהַנְדֵּס בִּנְיָן אוֹ סַבִּיח, אֲבָל בְּשֶׁל קְשָׁיֵי פַּרְנָסָה הִתְדַּרְדַּרְתִּי לְדַרְגַּת מוּסָקָה. כְּלוֹמַר נִדְחַפְתִּי לְתַבְנִית וּבֻשַּׁלְתִּי בַּתַּנּוּר. וּבַסּוֹף שָׁפְכוּ עָלַי טְחִינָה. אֲבָל לָמָּה טְחִינָה? אֲנִי אָלֶרְגִּי לִטְחִינָה. דַּי עִם טְחִינָה. אֲנִי שׂוֹנֵא טְחִינָה. פֶּלֶא שֶׁחֲצִילוּ, זֹאת אוֹמֶרֶת אֲנִי, זוֹעֵק לִנְקָמָה??? אָההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!
פֶּלֶא שֶׁאֲנִי זוֹעֵק לָעֶזְרָה? הַצִּילוּווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!
הַצִּילוּ, חָצִיל הוּא, כְּלוֹמַר זֶה אֲנִי.
אֲנִי הַחֲצִילוּ, וְאֵין אֶחָד שֵׁנִי
כְּמוֹתִי.
אוּלַי נִרְאֶה כְּמוֹ יֶרֶק,
אוּלַי כְּמוֹ מַאֲכָל,
בְּפִּתָּה אוֹ בְּצַלַּחַת.
אֲבָל אֲבָל אֲבָל…
אֲבָל אִם תִּתָּקְלוּ בִּי
כְּשֶׁחֹשֶׁךְ בָּרְחוֹב,
כְּדַאי מְאוֹד שֶׁתִּבְרְחוּ,
וְאַל תִּגְּשׁוּ קָרוֹב.
אַחֶרֶת, הַמַּזְלֵג שֶׁלִּי
עֲלֵיכֶם יִתְנַפֵּל,
וְתִגְמְרוּ בְּתוֹךְ בָּגֶט,
עִם חוּמוּס וּפִלְפֵּל.
פֶּה גָּדוֹללל
נָעִים מְאוֹד, שְׁמִי חַיְכָנִי, אֲבָל הוֹרַי קוֹרְאִים לִי פֶּה גָּדוֹללל. תּוֹדוּ שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת מִפְלָצוֹן חָמוּד נוֹרָא עַד שֶׁמַּמָּשׁ בָּא לָכֶם לִצְבֹּט לִי בַּלֶּחִי אוֹ לְגָרֵד לִי בְּבֵית הַשֶּׁחִי.
כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק אִמָּא שֶׁלִּי הֵבִיאָה לִי פַּעַם פְּרוּסַת גְּבִינָה צְהֻבָּה וְאָמְרָה לִי: "חַיְכָנִי, פֶּה גָּדוֹללל", וּמִיָּד פָּתַחְתִּי פֶּה גָּדוֹל וּבָלַעְתִּי אֶת הַגְּבִינָה. אַחַר כָּךְ הִיא הֵבִיאָה לִי בָּנָנָה, אָמְרָה: "פֶּה גָּדוֹללל", וַאֲנִי חִיַּכְתִּי וּבָלַעְתִּי. פְּרוּסַת לֶחֶם? בָּלַעְתִּי. מַנְגּוֹ שָׁלֵם – בָּלַעְתִּי, אֲבַטִּיחַ שָׁלֵם – בָּלַעְתִּי, עוֹף שָׁלֵם, כֶּבֶשׂ שָׁלֵם, פָּרָה שְׁלֵמָה, פִּיל בּוֹגֵר, אוֹטוֹ זֶבֶל, גַּן מִשְׂחָקִים, מִגְדְּלֵי עַזְרִיאֵלִי, וְאֶת רַכֶּבֶת יִשְׂרָאֵל בְּקַו עַכּוֹ-נַהֲרִיָּה, לְלֹא תַּחֲנוֹת בֵּינַיִם – אֶת כֻּלָּם בָּלַעְתִּי.
כָּל מָה שֶׁאִמָּא נָתְנָה לִי לֶאֱכֹל, מִיָּד פָּעַרְתִּי פֶּה גָּדוֹל וּבָלַעְתִּי. בַּסּוֹף גַּם בָּלַעְתִּי אֶת אִמָּא. הָאֱמֶת, הִיא לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ טְעִימָה, אֲבָל הָיְתָה עַתִּירַת קָלוֹרִיּוֹת. לֹא מַשֶּׁהוּ, מַמָּשׁ לֹא מַמְלִיץ לָכֶם לְנַסּוֹת בַּבַּיִת.
פֶּה גָּדוֹללל, פֶּה גָּדוֹללל,
אֵיזֶה כֵּיף זֶה לֶאֱכֹל,
מָה בָּחַרְתִּי? אֶת הַכֹּל!
מָה שֶׁלַּפֶּה נִכְנָס לִי.
פֶּה גָּדוֹללל, פֶּה גָּדוֹללל,
תְּנוּ לִי כָּל הַיּוֹם לִזְלֹל
כָּל מָה שֶׁאֲנִי יָכוֹל –
אַף פַּעַם לֹא נִמְאָס לִי…
פֶּה גָּדוֹללל, פֶּה רָחָב
אֲנִי מֵת כְּבָר מֵרָעָב
בִּטְנִי נִדְבֶּקֶת לִי לַגַּב,
אֲנִי מַמָּשׁ גּוֹוֵעַ.
פֶּה גָּדוֹללל, פֶּה רָחָב,
נוּ, אֶת מִי אֶבְלַע עַכְשָׁו?
לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ – אֵין מַצָּב!
אֲנִי כְּבָר מִשְׁתַּגֵּעַ.
ההמלצה של אפרים סידון על עבודתי מופיעה בעמוד המלצות.