בחירה בסימן קריאה היא החלטה של עריכה ספרותית. בעריכה ספרותית מעצבים סגנון, הלך רוח ואווירה ומוסיפים אלמנטים ספרותיים רגשיים ודרמטיים בהתאם לצורך. זוהי פעולה ספרותית מובהקת שאינה קשורה לעריכה לשונית. הוספה מיותרת של סימן קריאה היא בבחינת תרגום בגוף הסרט, המורידה מערכו של הטקסט.
הקדמה; קווים מפרידים; נקודתיים; פסיקים; נקודה ופסיק; מקפים; סימן קריאה; שלוש נקודות; מירכאות; מירכאות במחשבות; סיכום
- עינת קדם
- 9.3.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
התקבעה אקסיומה, הקובעת שתחום האחריות של עריכה לשונית הוא בין היתר טיפול בסימני פיסוק – כל סימני הפיסוק. אני לא מסכימה עם הקביעה הזאת. בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים יש להתאים את סימני הפיסוק לרוח היצירה וסגנונה. בחירה בסימן קריאה היא פרשנות ספרותית. בעריכה ספרותית מעצבים סגנון, הלך רוח ואווירה ומוסיפים אלמנטים ספרותיים רגשיים ודרמטיים בהתאם לצורך. זוהי פעולה ספרותית מובהקת. עם זאת, העובדה שזוהי בחירה של עריכה ספרותית, שמאחוריה אמורים לעמוד שיקולים ספרותיים, עדיין לא מונעת גם מעורכים ספרותיים להוסיף סימני קריאה שאינם נחוצים.
פעמים רבות סימן קריאה הוא בבחינת תרגום בגוף הסרט. הוא מיותר ומשתייך למשפחת המירכאות המיותרות, שלוש הנקודות, וגם של ניקוד עזר מוגזם. זה תלוש, מוגזם ולא שייך (למאמר על נקודה ופסיק). סגנון כזה מעיד על כתיבה לא בוגרת מצד אחד, שאינה סומכת על הקוראים, מצד שני. בעיניי זה מוריד מערכו של הטקסט. אני לא מתכוונת כמובן לסימני קריאה שבאים אחרי קריאה נחרצת, כגון "תפסיקי, די!" "נמאסת עליי!" "לך תסתלק מכאן!", אלא לאמירות נחרצות מהסוג של "לבשתי סוודר!"
הינה כמה דוגמאות שנתקלתי בהן בקריאה – לא ציטוטים זהים לחלוטין:
- החדר שלו תמיד כל כך מצוחצח ונקי, שלא היה קורה כלום אם הוא היה מבלגן אותו ולא מסדר אותו יותר לעולם!
- את מזכירה לי את החורבה העלובה ההיא, המושב!
- איזה מזל שהיא לא יכולה לנחש את מחשבותיי!
- את רוצה להגיד לי שלשם את מתכוונת להכניס את כל האנשים?!
- כל שעות ההקלדה שלי בילדותי סוף סוף השתלמו!
- כל החבורה יוצאת לשבת, זה אירוע נדיר שלא קורה כל יום, ולא התכוונתי לפספס אותו בעד שום הון שבעולם!
- העובדה שנדרשנו לעזרה לא גרעה מתחושת הגאווה, נהפוך הוא!
העוצמה צריכה לעלות מהמילים, לא מהסימנים.
סצנות מתוך הסדרה "סיינפלד", עונה 5, פרק 4, The sniffing accountant: איליין, העובדת כעורכת ספרותית בהוצאה לאור, הכירה את הסופר ג'ייק ג'רמל והם הפכו לזוג. בעיניה ג'ייק היה הגבר המושלם, עד הרגע שבו השאיר לה הודעה על כך שחברתה ילדה ילד, מבלי שהוסיף בסוף ההודעה סימן קריאה.
מפגש בבית הקפה. איליין, העובדת כעורכת ספרותית בהוצאה לאור, מספרת לג'רי וג'ורג' על ג'ייק:
ג'רי: הוא מחבב אותך?
איליין: כן.
ג'רי: ואת מחבבת אותו?
איליין: כן, מחבבת אותו, בהחלט מחבבת אותו, מחבבת מאוד.
ג'ורג': ומה לא בסדר איתו?
איליין: שום דבר. וחיפשתי.
ג'ורג': אני בטוח שתמצאי משהו.
ג'רי: איך פגשת אותו?
איליין: במשרד.
ג'רי: הוא סופר?
איליין: כן. ג'ייק ג'רמל.
בדירה של איליין:
איליין חוזרת הביתה. על הדלפק במטבח מונחים סירים וקערת סלט.
איליין [בשמחה]: הלו, הל… [מופתעת ממה שהיא רואה]
ג'ייק: נו, שמת לב למשהו מיוחד?
איליין: ניקית את הדירה ואתה מכין ארוחת ערב. אתה מושלם, פשוט גבר מושלם! [מתחבקים וצוחקים בין הסלון למטבח].
איליין: חיפשו אותי?
ג'ייק: יש לך כמה הודעות. כתבתי אותן על פתק.
איליין: איפה?
ג'ייק [מחפש את הדף ומגיש לה אותו]: הינה, בבקשה.
איליין: תודה.
[קוראת מהפתק, ממלמלת בציניות]: כן, אני אחזור אליך…
[ממשיכה לקרוא, קופצת בהתרגשות]: הו, למירה נולד ילד. הו אלוהים, זה נפלא! מי הודיע לך על זה?
ג'ייק: היא עצמה.
איליין: הו, זה נהדר!
ג'ייק: איפה חולץ הפקקים?
איליין: במגירה, בצד ימין. [מתבוננת בפתק, נראית מוטרדת] אממ…
ג'ייק: מה?
איליין: לא, שום דבר.
ג'ייק: מה?
איליין: שום דבר.
ג'ייק: תגידי לי.
איליין: אני תוהה למה לא השתמשת בסימן קריאה.
ג'ייק: על מה את מדברת?
איליין: הינה, כאן. כתבת: "למירה נולד ילד" ולא הוספת סימן קריאה.
ג'ייק: אז?
איליין: אז שום דבר. תשכח מזה. סתם מעניין.
ג'ייק: מה מעניין?
איליין: אם לאחד מהחברים הקרובים שלך היה נולד ילד ואני הייתי משאירה לך הודעה על זה, הייתי מוסיפה סימן קריאה.
ג'ייק: אז בניגוד לך, אני לא מפזר את סימני הקריאה שלי סתם ככה.
איליין: אתה לא חושב שלידה מצדיקה סימן קריאה?
ג'ייק: אני רק כתבתי הודעה, לא ידעתי שגם מצופה ממני לתאר את המצב הרגשי של זה שמסר לי אותה.
איליין: פשוט חשבתי שתהיה קצת יותר נרגש מזה שלחברה שלי נולד ילד.
ג'ייק: בסדר, אני מתרגש, אני פשוט לא אוהב סימני קריאה.
איליין: אתה יודע ג'ייק, כדאי שתלמד להשתמש בסימני קריאה. ובכל המשפטים האלה שאני אומרת לך עכשיו הייתי שמה סימן קריאה! ובמשפט הזה! ובמשפט הזה!
ג'ייק: את יכולה לשים סימן קריאה לזה: אני הולך!
[יוצא וטורק את הדלת]
איליין וג'רי בדירה של ג'רי:
ג'רי: השתגעת לגמרי, את יודעת את זה.
איליין: למה?
ג'רי: זה בסך הכול סימן קריאה. קו שמתחתיו נקודה.
איליין: זה עיקרון אצלי.
ג'רי: עיקרון… כבר ראיתי הכול, אבל מעולם לא שמעתי על יחסים שנהרסים בגלל סימן קריאה.
איליין: זה מאוד הפריע לי שהוא לא השתמש בסימן קריאה.
ג'רי: ג'ורג' צדק. זה לא לקח לך הרבה זמן לזרוק אותו.
איליין נכנסת לחדרו של ליפמן, הבוס שלה בהוצאה לאור:
איליין: רצית לראות אותי מר ליפמן?
ליפמן: עברתי על הספר של ג'ייק ג'רמל והבנתי שעבדת איתו מקרוב על הספר.
איליין: כן, נכון.
ליפמן: ובכן, קראתי את העריכה הסופית שלך ונראה שיש כאן מספר יוצא דופן של סימני קריאה.
איליין: הרגשתי שהכתיבה חסרה מעט רגש ועוצמה.
ליפמן: "היה זה יום קר ולח, לכן החלטתי ללבוש… סוודר!"
איליין: ובכן…
ליפמן: הוספת סימן קריאה אחרי "סוודר".
איליין: נכון. הרגשתי שהדמות לא אוהבת ש… קר לה.
ליפמן: הבנתי. "משכתי בידית אך החטיף לא… יצא!"
איליין: כן…
ליפמן: סימן קריאה.
איליין: אתה יודע כמה זה מתסכל ששמים מטבע ועוד מטבע במכונה וכלום לא יוצא…
ליפמן: תיפטרי מסימני הקריאה.
איליין: בסדר, בסדר.
ליפמן: אני שונא סימני קריאה.
איליין: בסדר, בסדר.
