לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

סימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני

ספרים על רקע ציור בצבעי שמן של צורות מופשטות במגוון צבעים על רקע כחול, מדגימים יצירתיות וחופש, להמחשת הרעיון שסימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני.
הוספת סימני פיסוק בספרים עם תכנים ספרותיים: גישה אומנותית והתאמה לסגנון, למבנה המשפט ולאווירה.
סימני פיסוק בספרים עם תכנים ספרותיים הם גם אמצעי אומנותי המחזק אמינות וטבעיות בספר אם מתייחסים אליהם כך. בעריכה לשונית ובעריכה ספרותית צריך להקשיב להם. חלק י' – סיכום.

בסדרת המאמרים על שילוב סימני פיסוק בעריכת ספרים ביקשתי להדגים את השפעתם המכרעת על הסגנון הספרותי, האווירה והזרימה בספר. סימני פיסוק בספר עם תכנים ספרותיים הם אמצעי הבעה אומנותי לא פחות מהמילים, וכך יש להתייחס אליהם. כמו בשירה, גם בספרי פרוזה חשובים רגישות, מינון ודיוק ספרותיים. כמו ניסוח, שיכול לפגוע בספר אם הוא נעשה על ידי עריכה לשונית ללא רגישות ספרותית, גם שימוש לא מתאים או מוגזם של סימני פיסוק עלול לפגוע בו. כשכתבתי על ספר פרוזה שהולך לים עם חליפה, התכוונתי בין היתר לסימני פיסוק שנעשים ללא רגישות ספרותית. כשכתבתי על ספר פרוזה המשנה לעיתים את פניו לרעה בעריכה לשונית לאחר עריכה ספרותית, התכוונתי בין היתר לשימוש מכני בסימני הפיסוק.

עריכה לשונית הפועלת בנפרד מעריכה ספרותית מקבלת בדרך כלל מנדט מלא בתחום סימני הפיסוק, על בסיס ההנחה שרק בעריכה לשונית יודעים לטפל בסימני פיסוק בספר. אני לא מסכימה עם הגישה הזאת. אם בעריכה לשונית משנים פסיק לקו מפריד, או מוסיפים נקודתיים, או פסיקים, או נקודה ופסיק או סימן קריאה או שלוש נקודות או מירכאות – הדבר לא מעיד על כלל מסוים מחייב שנקבע באקדמיה. כפי שהראיתי, האקדמיה מציינת שכללי הפיסוק מתאימים לכתיבה עיונית ומעשית, ומציגה כמה אפשרויות של פיסוק. בחירה בסימני פיסוק על ידי עורכי לשון מעידה בעיקר על סגנונם, על פרשנותם, על טעמם האישי ועל גישתם. בקורס עריכה לשונית לא לומדים להשתמש בסימני פיסוק. כמו ניסוח טקסטים, חלוקת פסקאות וסדר מילים טבעי במשפטים בטקסט שלם (שגם הם לא נלמדים בקורס עריכה לשונית), סימני פיסוק בספרות אמורים להתאים למבנה המשפט, למנגינה שלו, למשמעות ולסגנון הספר. צריך להקשיב להם.

הוספת מירכאות בעריכת ספרים לא אמורה לציין זיהוי של מילים שמקורן לא בעברית. הוספת פסיקים לא אמורה לציין זיהוי של שתי יחידות במשפט או של מילת הסגר. הוספת קווים מפרידים או נקודתיים לא נועדה לציין זיהוי של קשר סיבתי בין מילים. סימני פיסוק מסייעים בקריאה, אך הם גם אמצעי המחזק אמינות וטבעיות בספר אם מתייחסים אליהם כך. אם הדמות בספר נמצאת בסערת רגשות ומדברת בשטף, ומשתמשת ב"כמובן" ו"למשל", בעריכה לשונית צריכים לשים בצד את מה שהם יודעים על מילות הסגר, ולהימנע מפסיקים היוצרים הפוגות מתונות בדבריה. צריך להקשיב להתרחשות. כל סימן פיסוק הופך לנטל כשהוא מיותר. מילים עם מעמד מיוחד מושכות את תשומת הלב אליהן. זה גם מטעה את הקוראים, שחושבים שכך צריך להיות, ומי יתווכח עם עורכי לשון? 

אני. כעורכת לשונית, עורכת ספרותית ועורכת אקדמית, אני מערערת על כך שמאחורי בחירה בפסיקים, קווים מפרידים, נקודתיים, נקודה ופסיק, מירכאות, סימני קריאה ושלוש נקודות עומדת אמת בלעדית. אין כאן נכון או לא נכון. יש מתאים או לא מתאים, מינון עדין או הגזמה, גישה אומנותית או גישה טכנית. נקודה.

ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים