- מאת: עינת קדם
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
ההמלצות עליי כעורכת ספרותית ולשונית וככותבת הן חלק בלתי נפרד מכרטיס הביקור המקצועי שלי.
בעיניי, אחת התכונות המהותיות בעריכת ספרים היא כישורי כתיבה וניסוח. הבעת רעיונות באופן חד וברור ושילובם במשפטים תקינים, ברורים וזורמים, זיהוי צרימות במנגינה ויצירת מנגינה הרמונית, זה העניין.
בדרך כלל, עורכים ספרותיים מומלצים על ידי הלקוחות שאיתם הם עבדו. אין ספק שזה חשוב, וגם כאן תמצאו המלצות חמות מלקוחות שערכתי את כתביהם. אבל כשקוראים רבים שאינם מכירים אותי מתרגשים מכתיבתי, זוהי עדות טובה ביותר לכישוריי לא רק ככותבת, אלא גם כעורכת בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
באותה דרך אני עובדת על יצירות ספרות של אחרים. בעריכה ספרותית אני מיישמת את כישוריי ככותבת – בשינוי, הוספה ועריכה, במינון מדויק של העריכה הלשונית תוך התאמה לעריכה הספרותית, מבלי לפגוע ברוח היצירה.
באתר שלי מופיעות יצירות אומנות רבות, כאן ובעמודי עריכה ספרותית ועריכת ספרים. כשאני מתבוננת בהן ליבי מחסיר פעימה. אני מתרגשת מהתנועה, מהיצירתיות ומהשילוב בין החלקים והצבעים. כל חלק משלים את החלקים האחרים ומדגיש אותם. אני אוהבת את המסרים והמנגינה שעולה מהן. הן פשוטות ולא מתאמצות, ברורות ומנומקות, יציבות ובטוחות בעצמן. יש להן שפה ייחודית, הן מספרות סיפור שלם, הן מדברות אליי ונוגעות בי. זה מה שקורה לי כשאני קוראת ספר טוב. הוא מרחיב את ליבי, כאילו מצאתי משהו שחיפשתי זמן רב מבלי לדעת אפילו מהו. אני מקווה שאלה הרגשות שאני מעוררת אצל קוראים כשהם קוראים ספרים שערכתי.
לתמונת הנושא של עמוד זה בחרתי בשני פילים המחזיקים ספר, משום שהם מסמלים בעיניי את כוחה של יצירה ספרותית, יצירה יציבה ומגובשת בעלת נוכחות מרשימה. היא אמינה ובלתי מעורערת, היא טבעית, לא מתאמצת ולא כפופה למוסכמות. יצירה בעלת משמעות, המותירה את חותמה על הקוראים, בשילוב כוחות מתואם של עריכה ספרותית עם עריכה לשונית.
עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספר: "בס"ד. אני ממליץ בחום על שירותי העריכה הספרותית והלשונית של עינת קדם.
זכיתי לשכור את שירותיה של עינת לצורך עריכת ספר בנושא אמונה, המשלב עלילה וכתוב ברובו כדו שיח מרתק בין רב לתלמיד. הספר ברובו עובד ספרותית על ידי, אך היה חסר את המגע הספרותי והלשוני המקצועי על מנת לרומם אותו לגבהים חדשים. כבר מהרגע הראשון שבו נתתי לעינת להעריך את העבודה התרשמתי מהעומק, הרצינות והמקצועיות שבהם היא בחנה את הטקסט. אהבתי את מידת האמון שהשינויים שלה יצרו, את היעילות שבה מועברים הרעיונות, את ההבנה העומדת מאחוריהם, את החתירה לחידוד המסרים שאליהם כיוונתי, ועוד כהנה וכהנה נקודות חשובות שלא עלה בדעתי לבחון. עינת נתנה את דעתה עליהן והעלתה שינויים נפלאים לשיפור ושדרוג הטקסט. היא הוסיפה וערכה חלקים בעלילה על מנת שהסיפור יישמע לקורא הרבה יותר אמין ומתקבל על הדעת, דיללה סימני פיסוק מיותרים, תיקנה בעיות תחביריות, ובאופן כללי גרמה לי להרגיש שמשהו בקריאה הרבה יותר זורם ומסתדר.
עינת גם ידעה לזרום עם הטקסט ולתת לו את המרחב המתבקש על מנת לשמור על סגנון העולם שאליו משתייכים הקוראים הפוטנציאליים, גם אם לפעמים הייתה בכך חריגה מכללי הלשון המקובלים, וכל זאת על מנת שהקורא פשוט יתחבר לטקסט וייהנה לקרוא אותו. במקרים אלה, עינת הייתה פתוחה וקשובה לבחון את ההיגיון מאחורי שמירה על המקור. הרגשתי שאני ממש יכול לסמוך עליה שהיא לא תוותר על עמדתה במקומות שבהם היא מרגישה שעדיין יש בעיה, ואם היא כן מקבלת, זה לא מתוך ויתור סתמי על עמדתה או רצון להמשיך הלאה או כדי לרצות אותי, אלא מתוך התבוננות מקצועית גרידא, לאחר שבחנה את הדברים ברצינות ובמקצועיות ובאמת השתכנעה שזה הדבר הנכון ביותר ליצירה.
עינת נתנה מעצמה מעל ומעבר, הוכיחה מקצועיות רבה ושדרגה לנו את הספר, פשוטו כמשמעו. היא נכנסה כל כולה לעומק הדברים, ממש התחברה לטקסט ונתנה לי את ההרגשה שהטקסט הזה חשוב לה לא פחות מאשר לי. הרגשתי שהצלחת הספר נמצאת בראש מעייניה. בשורה התחתונה, אני שמח, מודה לה' ומברך על כך שזכיתי לשכור את שירותיה של עינת. אני הרבה יותר מאשמח לשכור את שירותיה גם בפעמים הבאות אי"ה. תודה רבה ויישר כוח גדול!" אמיר ירון, "ח"י דקות בגן עדן"
עריכה ספרותית, עריכה לשונית והגהה בקובץ סיפורים: "עינת ביצעה את עבודתה נאמנה, לויאלית ויסודית מאוד. הריני לשבח בכל פה את עבודתה הספרותית, רצינותה והתמדתה. אני בהחלט שמח להמליץ עליה בכל פה." אייל סברו, מחבר הספר "סודות של חוקר פרטי"
עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספר – קובץ סיפורים: "ספר שני, ‘תינוק שני‘ ואין כמוני מאושר. תודה על עזרתך בהוצאת ספרי זה, שלו ערך רב עבורי… תודה על סבלנותך, והמון הערכה על מקצועיותך. " אייל סברו, מחבר הספר "זבוב על הקיר"
עריכה ספרותית ולשונית בספר עצות לחיים: "תודה רבה על העבודה. מרשים לראות את היסודיות והסבלנות לכל אורך הדרך. את התמסרת לעבודה מתוך רצון אמיתי להוציא תוצר מדויק וברמה גבוהה. אין לי ספק שזו עבודה מקצועית ורואים שיש לך ניסיון רב. שוב תודה רבה." משה קוסטה, מחבר הספר "לרדת למעלה: ספר לתיקון המידות ושלום בית"
עריכה ספרותית ולשונית של סיפור חיים: "ברצוני להביע הערכה ותודה לעינת על העבודה המקצועית שנעשתה ברגישות ובהבנה, במיוחד במקרה שלי שבו מדובר בסיפור חיים מתקופת השואה." מיכאל
עריכה ספרותית ולשונית של קובץ סיפורים: "ברצוני להביע את תודתי על עבודת העריכה המעולה שעשית לסיפורים שלי. הפליאה אותי הדקדקנות ה'יקית' שלך והחתירה המתמדת לשלמות ובהירות הטקסט. אהבתי את השינויים שהוספת, את הדגשים ששמת, את הערותייך ואת הרגישויות שלך לעניינים שונים שמאחורי הטקסט. החלק של התקשורת בינינו היה מעניין: מה זאת מנואלה, מהי דורה, קוטר, וויצק, פוליטרוק, והוא הדגיש את פער הדורות בינינו. לא הרפית עד שהוצאת ממני בחקירה צולבת את המידע החסר בפאזל, כדי שכל סיפור יהיה מובן ושלם. 'כאשר כתבת כך, למה התכוונת?' נהגת לשאול בכל פעם. לעיתים זה היה מתיש, אבל תמיד שמרנו על 'בון טון' ושיתוף הפעולה הפורה בינינו היה חוויה מרגשת ומהנה. אני גאה במוצר המוגמר, ואין לי ספק שתרמת לתחושה הזו שלי. נשאר לי רק לומר: תודה, עינת. יקי." יעקב עמיר, מחבר הספר "פריחה ובצורת"
עריכה ספרותית ולשונית של קובץ סיפורים: "אני כתבתי טקסט, עינת הפכה את הטקסט לספר 'מקום שרואים ממנו את הים'. בכנות ובמקצועיות שאין למעלה ממנה, ברגישות ואהבה, עינת יצרה מהעבודה המפרכת על הטקסט חוויה מרגשת שלא רציתי שתיגמר. אם יקרה ואכתוב עוד טקסט, אשמח אם עינת תסכים לעבוד עליו." אלירן אליעז, מחבר הספר "מקום שרואים ממנו את הים" (לסיפור הראשון מתוך הספר)
תמר: "במסגרת שיטוטיי ברשת התגלגלתי לאתר שלך, ומשם למאמרים ומשם לבלוג, והרגשתי רצון עז לכתוב לך כמה מילות ברכה ותודה על האתר שלך. גם אני עורכת ועורכת לשונית, מצטמררת מ‘מצמרר‘ ומ‘מדה-ים‘ ודומיהם, אך מנגד משתדלת לא להטריד ולא לטרחן את סביבתי הקרובה בתיקוני לשון מעל לאלה שאני חייבת, ומצאתי שרוח הדברים באתר שלך מתאימה לי מאוד." (ספט' 2009)
מנחם: "נהניתי לקרוא תכנים מהאתר שלך. יש בו רושם מקצועי, ועם זאת כלל לא מתנשא. אנושי, קשוב, מעשי, ואולי אפילו כואב מעט את כאבה של העברית, מנסה לגעת בהווייתם של משתמשיה." (פבר' 2013)
פנינה: "… כך גם הגעתי אלייך. נפתח לי עוד צוהר. הבוקר נכנסתי שוב לאתר שלך ורותקתי ריתוק נפלא. היה לי קשה להפסיק. הצלחתי לעיין ברוב המאמרים על הדברים המעצבנים. אני מאוד אוהבת! יש לי כוונה להמשיך לקרוא ולהפנים את מה שכתבת. אני מרגישה נשכרת מההתייעצות איתך ומקווה שאוכל להביא את זה לידי ביטוי". (אוג' 2011)
רונית: "נתקלתי באתר שלך והכתיבה שלך כל כך משעשעת וכל כך מדויקת. דברים שאמרתי וחשבתי וכתבתי בפוסט, אבל אין למי להגיד באמת כי את מי זה בכלל מעניין… למה ‘לא פשוט‘ הפך לפופולרי כל כך… ואת מסבירה את זה כל כך יפה ובסוף נותנת משפט מצחיק שמסכם את הדיון." (אוק' 2014)
רעות, עריכת תוכן ועריכה לשונית של מכתב: "עינת ערכה עבורי מכתב במסירות, בסבלנות וביסודיות בלתי מתפשרת. התרשמתי ממידת הרצינות והמקצועיות בכל שלב ושלב בתהליך. ניכר הניסיון הרב וההשכלה. בהערכה רבה, רעות." (פבר' 2024)
עתליה: "עינת היקרה, ביקרתי באתר שלך והתמוגגתי מנחת. נהניתי מהתוכן, מדרך הצגת הדברים וההנמקות. אבל בעיקר מהחדות במשחק של לשון נופל על לשון ומההומור הדק. האם את מרשה לי לצטט אותך? מ"מדברים שמרגיזים אותי" חלק מהקטע "אמרו לך היום שאת יפה?". דוגמה כיצד שינוי מקום המילה במשפט משנה את משמעותו. חלק מהקטע "מתמודדים – תתמודדי". דוגמה למשלב סגנוני ירוד להמחשת הבעייתיות בין שפה תקנית לבין שמירה על"קולו של הכותב". ותמצות הקטע של שלי יחימוביץ וסיזיפוס." (אוג' 2012)
"עינת, את כותבת נפלא. כתבת כל כך נוגע ללב, הצלחת להעביר עולם שלם בכמה פסקאות. תמיד מחכה לקרוא דברים שלך. תודה." (הארץ, 28.4.2022)
אפרת: "תודה לך עינת קדם על החוכמה והרגישות. כל מילה ברורה, בהירה, כנה ונוגעת." (הארץ, 28.12.2017)
מעריץ חסר תקנה: "כמה שמחה בלב הכנסת בנו כשחזרת וכמה אוהבים אותך. אנא אל 'תיעלמי' לנו ככה שוב לזמן כה ארוך." (הארץ, 23.4.2022)
ישראלית שאכפת לה: "מילים בסלע ממש ללקק את השפתיים! מאד נהנית מרשימותייך וקונה דעת! תודה:)" (תפוז, 11.6.2009)
אל: "הדיוק שלך משמח מחד (העילגות והכאילו הרחיקו את הדיוק ממחוזותינו) וכ"כ עצוב שאלו פני הדברים." (הארץ, 30.11.2017)
אבידן: "יופי. רוצים עוד!" (הארץ, 15.11.2015)
קרן: "הבלוג שלך נפלא – תודה :)" (הארץ, 21.3.2016)
3ד: "את מדהימה ביכולת שלך לתאר מצב לא פשוט בצורה כל כך נקייה ועדינה ועוד להכניס הומור פנימה." (הארץ, 1.4.2018)
יוני: "מאוד ריגשת אותי. את כותבת מאוד יפה. תודה, חג שמח, מזל ובריאות. שכן מרחוב הראה." (הארץ, 3.4.2015)
מזל: "ריגשת אותי כל כך, קשה להישאר אדישה לעוצמה השקטה שאת מביעה במילים." (הארץ, 18.3.2015)
עדי: "תודה עינת, על הבלוגים שאת כותבת. התוודעתי אליהם רק לאחרונה. אני מתפעלת מכתיבתך הבהירה והנוקבת ומהכנות חסרת הפוזה שלך. קשה שלא להשתכנע מדברייך, או לפחות להקדיש להם הרהור נוסף." (הארץ, 26.1.2013)
שיק: "עינת, אחד הדברים הטובים בשוטטות היא העובדה שמדי פעם מגיעים למחוזות איכות. תודה! חג שמח." (הארץ, 20.4.2014)
איתן : "… את אמנית בנשמה ויוצרת גדולה בעזרת המילים שאת כותבת. אני מאוד אוהב את הכתיבה שלך ומוקסם ממך באופן אישי כאדם וכאישה." (הארץ, 25.3.2016)
טל: "תודה. תודה לך, עוררת אצלי מחשבות מעניינות ובכלל נהניתי לקרוא." (הארץ, 26.7.2018)
שרון: "כתיבה וכותבת מוכשרת ומרגשת." (הארץ, 10.11.2015)
אלעד: "ממש יפה. כן ירבו. פיסת חיים, בלי הבולשיט מסביב." (הארץ, 14.2.2017)
ריקי: "רפרפתי במאמרים ובהערות שלך בשלל נושאים הנוגעים לעריכה הלשונית ולא פעם גרמת לי לחייך ואף להנהן… לקרוא את דברייך מאפשר סוג של (סליחה, סליחה, גם אני לא אוהבת את הביטוי הזה, אבל נראה שאפשר לסבול אותו כאן) שיתוף בהתלבטויות לגבי סוגיות לשוניות וביטויים שונים. נהנית לקרוא את מאמרייך." (אוג' 2011)
יצחק: "קראתי ממה שמופיע באתר שלך. למדתי לא מעט. הדבר שהפתיע אותי במיוחד היה מידת החופש, ואם תרצי – מידת הסובייקטיביות של חוקי הכתיבה בעברית. לתומי חשבתי שהחוקים נוקבים יותר, כמעט מתמטיים, והנה מסתבר הפוך. יש בזה תמהיל מעניין של אנרכיה וחן." (אפריל 2012)
איש: "איך איך שהתגלגלתי מצחוק! אני לא מאמין מה שקורה לשפה שלנו ולצעצועים האלה שממציאים ממנה, דו השיחות האלה שהבאת למעלה. למשל במקום את לא תאמיני אז 'לא. את לא מבינה'. האם השפה היא שמשתנה ויש להשלים עם כך, או שזה סתם צריך לעצבן אותנו. אבל ממש צחקתי בריאתי אותך." (תפוז, 20.2.2012)
verdgy: "אני מנסה לחשוב על הדרך בה את צופה בטלוויזיה ומסתבר לי שאת עושה חיים משוגעים. יש לי הרגשה שזו חוויה (מופלאה? מרנינה? מצחיקה? מזעזעת?) יוצאת דופן לצפות בשידורים כשמרכיבים את הראש שלך ומקשיבים היטב לשפה בה משתמשות הנפשות הפועלות, רושמים ביטויים יוצאי דופן, או חוזרים ונשנים, או שגויים, או מצחיקים ( בקיצור את הסלנג הרווח) ולעשות מזה אח"כ פוסט. בקיצור. אני אוהבת את הראש שלך. מאוד. לא, את לא מבינה כמה :)." (תפוז, 20.2.2012)
לילית462: "תשמעי, הותרת אותי פעורת פה. את שולפת את כל הידע הזה מן השרוול או שכשמישהו מעצבן אותך, כתב צבאי לדוגמה, את עורכת תחקיר בנושא. הידע שלך מרשים אותי בכל פעם מחדש, כל הכבוד ותודה 🙂 (תפוז, 12.6.2009)
שירה: "רק רציתי לכתוב שחיפשתי את הפוסטים שלך זמן רב. אני שמחה שאת פה (אף שאת שוברת לי את הלב)." (הארץ, 6.5.2015)
ירון: "את רגישה ונוגעת ללב." (15.11.2017)
מעריץ: "תמיד הוא עונג לקרוא את דברייך החכמים והנבונים הכתובים בשום שכל ובחן רב. תיארת את הדברים בדיוק – ואני סבור שרבים חשים את אותה תחושה. אני משער כי רבים מהקוראים אוהבים אותך, ו'לו רק' בשל התרומה הגדולה להגבהת רמת השיח הציבורי ולמתינותו." (הארץ, 9.8.2021)
דודו בר: "תודה רבה לך על הפוסט הזה, עינת רק את יכולה לתאר מציאות שכזו בכזה חיוך. ערב טוב וחג שמח, יקירתי!" (הארץ, 6.12.2015)
אבישג: "ריגשת אותי מאוד!!! למרות כל החומות הבצורות את שומרת על לב פתוח ומתנסחת כל-כך ברהיטות..." (הארץ, 10.10.2014)
אבידן: "יופי. רוצים עוד!" (הארץ, 15.11.2015)
נורית: "אני קוראת נאמנה של הבלוג שלך. כתיבתך נוגעת ללב דווקא בענייניות שבה, ובהומור העצמי הדק. האופן בו את חושפת את קשייך כנכה הוא לא רק מעודן ספרותית, אלא גם ממלא שליחות חשובה של פיתוח רגישות לנגישות בקרב הציבור ועל כך אני מודה לך מאוד." (הארץ, 22.9.2014)
אחות לצרה: "פוסט נהדר. כתיבתך מרגשת, ואת כותבת ומתארת כמו סיפור מתח. אני מרגישה." (הארץ, 9.12.2015)
ריטה: "עינת, שאפו. את כישרונית ברמות. אהבתי את צורת ההתבטאות שלך, אשר מציג עובדות קשות בשילוב הומור עצמי נהדר. ולעצם העניין, תיארת בצורה נפלאה ומדויקת להפליא את אשר אני עצמי וכנראה עוד רבות כמונו עוברות. אנא, שתפי אותנו בעוד מפרי כישרונך זה. יישר כוח." (הארץ, 21.12.2013)
עמירם מרקוס, מנכ"ל ליעם מערכות תוכנה בע"מ, 1998: "גב' עינת קדם הכינה עבור חברתנו כתבת תדמית במסגרת תפקידה כמפיקה ועורכת לשונית במכון 'אלול', לאור זכיית הח"מ בפרס הניהול 1998 מטעם מכון זה. לאורך כל עבודתה עבור חברתנו, גילתה עינת חריצות, התמדה ודבקות במשימה, יחד עם שליטה מעוררת התפעלות בשפה העברית ויכולת הבנה מהירה ובהירה של נושא מקצועי מתחום המחשבים (middleware), שהיה זר לה לחלוטין קודם לכן. עינת קלטה כבר בפגישה הראשונה את מהות הפעילות של ליעם, וידעה להעביר אותה בשפה בהירה וקולחת לכתבה אינפורמטיבית שתעניין קוראים שאינם נמנים דווקא עם מקצועני עולם המחשבים. כמו כן העניקה עינת כותרת שיווקית מושכת לכתבה, המבטאת במשחק מילים הן את מטרת החברה והן את סוד הצלחתה. בכך תרמה עינת תרומה מכריעה להשגת המטרה הפרסומית בצורה מיטבית. הכתבה ראתה אור בעיתון 'הארץ' מיום 7.9.1998 כמודעה פרסומית מטעם מכון 'אלול'. אין לי ספק שעינת תהיה נכס לכל משרד שיעסיק אותה בכל תחום." (19.10.1998)
קובי תדמור, מנכ"ל לקטרה סיסטמס, 1998: "את עבודתה של עינת הכרתי כאשר ערכה עבור חברתנו כתבה פרסומית. מטרת הכתבה היתה להציג את חברת לקטרה בפני הציבור, את פעילויותיה והצלחותיה. טיפולה היעיל של עינת בכתבה, מתחילת התהליך ועד סופו, העיד על מקצועיות ומסירות רבה מצידה – תכונות אשר לעניות דעתי הינן הכרחיות בעבודה מסוג זה, לה נדרשה. תוך זמן קצר הבינה עינת את הנקודות החשובות אותן ביקשנו להדגיש בכתבה וידעה לבטאן בבהירות, קוהרנטיות ויופי מילולי. ההקשבה שגילתה לצרכינו ולדעתנו, ומאידך – הבעת דעתה המקצועית, יצרו שיתוף פעולה פורה אשר תרם רבות להצלחתה של הכתבה. אין ספק שמקצועיותה של עינת היתה חיונית ביותר עבורנו ולעזר רב בבואנו להציג את חברתנו, ונהנינו לעבוד במחיצתה." (אוק' 1998)
עו"ד ח. מנדלבאום: "עינת עבדה במשרדנו כ-5 שנים לשביעות רצוננו המלאה. בתקופה זו היא התגלתה כבעלת יכולות גבוהות. יכולת הניסוח שלה בכתב והשכלתה הנרחבת, לצד הידע המקצועי שלה בתחום המחשב, היוו תרומה חיונית להתנהלות יעילה של משרדנו." (יוני 2006)
עידן: "הכתיבה שלך ממש מרגשת אותי." (הארץ, 22.5.2015)
פאולה: "כהרגלך, חץ ישר ללב, האטום הרבה פעמים, אבל פוגעת בדיוק. שנה טובה שתהיה לך." (הארץ, 27.9.2014)
דן לב פועם: "מרגש בגילוי הלב, בריאליזם ובחושפנות שבתיאור המצב." (הארץ, 1.4.2018)
אורי, אתר "כתיבה נוצרת": "בזמנו הייתי בקשר איתה והיא ערכה עבורי קטע קצר – דוגמה שהתרשמתי ממנה מאוד. מהמעט שנחשפתי אליו התרשמתי שעינת יודעת לראות גם את הנשמה של טקסט ולא רק את תקינותו הלשונית."
תמר אבידר, עיתונאית וסופרת: "זהו מכתב הערכה והוקרה לעינת קדם. עינת הייתה אסיסטנטית שלי והפיקה שלושה ספרים שכתבתי: 'חרדה בצהריים', 'הליכים של פרידה' ו'בא לי ריאיון'. עם אחת כמו עינת לא צריך ראש. עינת היא ראש למספר אנשים בו זמנית. היא בהירת שכל בצורה פנטסטית ובעלת כושר ניתוח והסקה נדירים ויכולת התבוננות ייחודית ומקורית. יש לה המון אנרגיות, היא ביצועיסטית, מקצועית, מנוסה ומסורה. בכל משימה העומדת בפניה היא נותנת את המקסימום על מנת שהתוצאות יהיו על הצד הטוב ביותר, והן אכן כאלה." (אוג' 2006)
אלון: "אני מרגיש חייב להודות לך על שני הבלוגים ועל האתר שלך (דבר הוביל לדבר). אני תלמיד תיכון ולקוי למידה, כלקוי למידה המשימה לפתוח ספר וללמוד היא קשה, היות שאני יודע שלימודים זה חשוב, לא ויתרתי ומצאתי את דרכי ללמוד, טוב לי יותר ללמוד מהמחשב. מאמרייך עזרו לי ללמוד ועל כך התודה. אוהב לקרוא את שאת כותבת, כתיבתך מעניינת." (פבר' 2013)
איש: "המסע מן האפוי והרוזמרין, הצחקת אותי מאוד. רשמתי לפניי שיש מצב לפיו את תצחיקי אותי שוב. אגב, לאן הזוג מהרוזמרין והלחם אפוי הלכו בצאתם אל תוך הלילה? שבת שלום עינת." (תפוז, 18.7.2008)
מדויק: "כתבת נפלא! וכל כך נכון! חושבת בדיוק כמוך ונושמת לרווחה!" (הארץ, 9.8.2021)
עדנה: "פוסט מרגש. סיפור קצר ומדמיע. מלאכת מחשבת של רגש וחמלה ואהבה…" (הארץ, 16.12.2015)
עופר D: "מקסים לקבל ממך נגיעות של רגישות פיוטית שכזו. רוצה איתך לחבק ואותך." (תפוז, 25.7.2010)
מסוקרן: "איזו כתיבה מרגשת ומדהימה. באמת ומכל הלב, אני מתכוון לכל מילה, פשוט נהניתי לקרוא כל מילה ומילה בפוסט הזה. כל מילה ומילה… עינת התברכת בכישרון כתיבה פשוט מדהים. מדהים. מדהים. מדהים. המשיכי לכתוב. אל תפסיקי אף פעם." (הארץ, 6.5.2014)
קפוץ תחת: "נהדר!! תענוג לקרוא…. עינת קדם מזכירה לי צלם צרפתי משנות הארבעים. התיאור של הסלון של אנדרי למשל נראה לי כצילום שחור לבן של קרטיה ברסון. צילום שחור-לבן מהמותן, הטכניקה היא משנית, הקפאת המצב בשבריר של שנייה – ללא עריכה או עיבוד במעבדה ופעלולים אחרים. כך הוא צילם את פריז ובדיוק כך כותבת עינת היום. נקווה שהבלוג יהפוך לבלוג קבוע." (הארץ, 30.10.2015)
רינה: "איזו כתיבה מעניינת! חסרת לי בזירת הבלוגים ושמחה שחזרת." (הארץ, 22.4.2022)
אבי: "איזו כתיבה! תענוג לקרוא. עינת, כמה אנושיות, איזה כיף שיש אותך כאן באתר הזה. ובכלל, כיף שיש אנשים שמסוגלים לגרום לי לדמוע ולהרגיש את הלב שלי ככה סתם באמצע היום. תודה." (הארץ, 9.12.2015)
דב קולר: "עינת שנה טובה. כתיבתך מקסימה ופותחת לבבות." (23.9.2014)
מסוקרן: "כתיבה נפלאה. כל פעם מצפה לעוד פוסט חדש. את יודעת להעביר את הסיפורים שלך בצורה מדהימה. לא סיפורים, יותר נכון חוויות חיים. שזה נפלא. כתיבה משובחת ביותר." (הארץ, 22.4.2014)
נורית מנור: "עינת קדם יקרה, את כותבת כל כך מדהים! תודה על השיתוף…" (הארץ, 21.1.2013)
ריטה גולן: "כל פעם מחדש אני מתפעלת מכושר הביטוי המדהים שלך. על היכולת הייחודית שלך לתאר את מצבך – מצבנו עם קורטוב של הומור סרקסטי." (הארץ, 7.2.2018)
בהצלחה!: "כשאת כותבת על חייך, אלה הפוסטים הטובים ביותר. מעוררת השראה והזדהות!" (הארץ, 24.3.2016)
עומר: "אין אין אין ממש מעיר ופותח עיניים תודה !! בלוג מעולה." (8.11.2017)
ארנה אנג׳ל: "תודה שאת כותבת. תודה עינת, שאת משתפת בחוש הומור ולשון חדה." (הארץ, 3.4.2018)
זאב: "נתקלתי בבלוג שלך במקרה באינטרנט ונהניתי מהקריאה הנאה מרובה. היא משעשעת, מעניינת וגורמת לך לחשוב גם לאחר שסיימת את הקריאה. הייתי ממש שמח לו לי היה כושר ביטוי כזה, ובוודאי שהייתי בוחר בך לערוך את מה שהייתי כותב." (יולי 2009)
seymore butts: "אמרתי לך פעם שהבלוג שלך מעולה? לא שמתי לב מעולם לניואנס הזה. וכמו ברשומות קודמות שלך – ייתכן שגם אני עושה את הטעות הסגנונית היומרנית הזו… תודה לך שוב יקירתי על שהחכמת אותי." (תפוז, 6.7.2009)
שלומי: "אני רוצה לברך אותך על המאמרים שכתבת בנושא השפה העברית. נכנסתי לאתרך בעקבות חיפוש מידע על צירוף המילים סוג של, שהשתרש לאחרונה בשיח הציבורי. נהניתי לקרוא את התובנות שלך בנושא דברים מעצבנים בשפה העברית ובנושאים אחרים שעליהם כתבת. במיוחד התפעלתי מהניתוח של הצירוף 'באיזשהו מקום'." (מאי 2009)
ענבר: "דמעות תוך כדי קריאה… חג חמים ושמח עינת…" (הארץ, 7.12.2015)
איריס: "כתבת מהלב והמילים שלך נכנסו לי ללב. אור ואהבה." (הארץ, 12.3.2016)
איתמר: "רגישות למילים והקשרים היא עולם ומלואו." (הארץ, 15.11.2017)
יעל: "עינת, את נפלאה." (הארץ, 7.12.2015)
שירה: "עוד פוסט שנהניתי לקרוא. העברית העשירה והקולחת תצית זיק של עניין אפילו בטקסט על פרסומת למיזע. את נהדרת." (8.11.2017)
עינת – ברוכה השבה! "התגעגענו… שנה טובה ומחכים לעוד הרבה מאמרים פרי עטך." (6.10.2020)
דני דין: "כתבת נהדר, עצוב ומצחיק. כמי שנפצע קשה מאוד ואנושות במלחמה וסופו שעבר לכיסא גלגלים, יכולתי לרדת לסוף כל מילה שכתבת… כל כך הזדהיתי עימך. מן המילה הראשונה ועד האחרונה. בכיתי במקום שאת ניסית בכל מאודך להסתיר את הדמעות וצחקתי כל כך במקום שחוש ההומור המקסים שלך עשה לי כמעט להתאהב בך… שוב תודה על הרשימה המרתקת, הכל כך אנושית. וכנראה שזו לא רק הרשימה אלא את היא המרתקת והאנושית. נעמת לי מאוד. את הרשימה שלך שלחה לי ידידה בחיל וברעדה פן אכעס עליה, ולא ידעתי על מה, כי הודיתי לה מאוד." (תפוז, 8.7.2008)
שירה: "אני חייבת לציין שאני נהנית מאוד מקריאת הבלוגים שלך. הכנות והפתיחות שלך נוגעים בי, והנושאים שאת כותבת עליהם משאירים אותי עם הרבה מחשבה." (הארץ, 4.5.2014)
יעל:"את מצחיקה, מרגשת ונפלאה." (הארץ, 5.7.2013)
אמנון: "סיפור יפה. תודה. סיפור יפה ופשוט. מהחיים. תודה ששיתפת וריגשת." (הארץ, 9.11.2015)
איילת: "המשיכי לכתוב, כבר הרבה זמן לא ראיתי את הבלוג שלך וחשבתי שהפסקת לכתוב. את עושה עבודת קודש, בבקשה אל תפסיקי!" (הארץ, 11.3.2015)
איש ימין שגולש ב"הארץ" בבחינת "דע את האויב": "נדיר למצוא מנות גדושות כאלה של אנושיות ב"הארץ". הופתעתי לטובה. ריגשתני." (הארץ, 10.11.2015)
דוידי: "הכתיבה שלך מצוינת, בהירה ואמיתית עד כאב. התרגשתי והתעצבתי לקרוא." (הארץ, 16.2.2013)
רפאל טירת כרמל: "כמה אצילה שאת, כמה עוצמות יש לך בחיים. לקרוא אותך זה להכניס את החיים לפרופורציה הנכונה, תודה לך, יפה מלגו ומלבר." (הארץ, 1.4.2018)
רקורד: "טקסט עוצמתי ביותר, גרם לי להזיל כמה דמעות." (הארץ, 26.6.2014)
יפעת: "כרגיל, כל פוסט שלך כואב, מעציב, נוקב, חשוב וכתוב כל כך יפה." (הארץ, 23.6.2014)
שיר: "סיפור מקסים ונוגע ללב והכתיבה רהוטה." (הארץ, 16.11.2015)
Rkp: "את מיטיבה לתאר את הפינות הקטנות של היום יום, זרקור מאיר חזק על רגעים שאחד אחד וביחד הם המציאות של חיינו." (הארץ, 27.3.2016)
הוגה דעות (האמיתי): "אני לא בן אדם רגיש במיוחד. אבל זה היה ממש מרגש. חזקי ואמצי עינתי, אל תיתני לאף אחד ולשום דבר לעצור אותך." (הארץ, 19.3.2015)