מהי עריכה ספרותית טובה?

עריכה ספרותית טובה היא עריכה שבה העורכת הספרותית (או העורך) יודעת לנמק את בחירותיה ולהגן עליהן אילו נשאלה על כך. להגביה את המשלב הלשוני זה טוב, אך צריך לדעת היכן, וממילא זאת אינה מהותה של עריכה ספרותית. בעריכה ספרותית טובה לא ממהרים לתקן כל דבר בכל מחיר רק מעצם העובדה שמדובר בעריכה. לא ממהרים להגביה את המשלב הלשוני ולחפש מילים נרדפות גבוהות רק כי זה גבוה יותר. פעמים רבות יש יופי רב בפשטות, והחלפת מילים מקלקלת. בעריכה אני שומרת על קטעים טובים ולא פוגעת בהם, מתקנת רק מה שכדאי לתקן ושומרת על קולם של מחברי הספר.

בעריכה ספרותית טובה העורכת היא הקוראת הפוטנציאלית. כל מה שאני לא אוהבת כקוראת בספרים שהתפרסמו, לא אעשה בעריכה שלי.

בעריכה ספרותית טובה נדרשים כישורי כתיבה גבוהים, יצירתיות, דמיון ומעוף, כניסה לפרטי פרטים, כושר ניתוח, פתיחות ומידתיות.

עריכה ספרותית טובה משלבת עריכה לשונית מתונה על הכתיבה הקיימת והכתיבה החדשה. עריכה לשונית שמרנית אינה מתאימה לעריכת ספרות. עודף פסיקים, קווים מפרידים, נקודתיים לפני תיאור או הסבר, נקודה פסיק, עודף סימני קריאה, סימני שאלה אחרי סימני קריאה, ריבוי סוגריים, עודף של ניקוד עזר – כל אלה יוצרים מאמר דידקטי. המילים הן שצריכות להביע, לא הסימנים. הנאמנות שלי היא לא לאקדמיה, אלא לטקסט. אני קוראת את המשפטים ומקשיבה למנגינה העולה מהם. אם הטקסט נתקע ומסתבך, נאנק וסובל מסימני פיסוק שכובלים אותו ולא נותנים לו לפרוץ, אני משחררת אותו.

בעריכה ספרותית טובה הטקסט שקוף לקוראים. כל מה שהסופר והסופרת רצו להביע וכל מה שאמור להופיע בספר כדי שיבטא את הכוונות והמטרות אמור להשתקף בו. הטקסטים קולחים וזורמים, המנגינה שוטפת ורציפה.

בעריכה טובה יש הקפדה על הגהה ספרותית, לא רק על הגהה לשונית. אחרי שאני מסיימת לערוך אני קוראת ומתקנת שוב. ההגהה מאפשרת חשיבה מחודשת והסתכלות רעננה על הטקסט, מעין מבט-על כולל. לעיתים בקריאה חוזרת רואים את הדברים אחרת וזוהי הזדמנות לעשות שינויים אחרונים, להוסיף, למחוק, לחדד וללטש את הרעיונות ולהגיע לרמה גבוהה באיכות התוצאה. בכל סבב זה יהיה טוב יותר עד שהטקסט מושלם. אחרי סבב התיקונים אין כבר מה לתקן, וכל תיקון נוסף עלול לגרוע מהאיכות והיופי של הספר.