עריכה ספרותית תולה את הכביסה בחוץ ומציגה את העולם הפנימי של הספר

במאמרים ספר פרוזה הולך לים עם חליפה ועריכה ספרותית טובה מתרחקת מסביל הדגמתי את האופן שבו עריכה לשונית פועלת לעיתים בספרי פרוזה בנפרד מעריכה ספרותית, או כשהיא עורכת את הספר בעריכת תוכן מלאה בלי להפעיל שיקולים ספרותיים. הספר נראה קר, מנוכר, תלוש, תקוע ומאוד לא אמין. ובמאמר כשבעריכה לשונית מחליפים מילים טובות שנבחרו בעריכה ספרותית הצגתי דוגמאות של אמירות בסדרה ישראלית, שנאמרו אחרי בחירה קפדנית ומוצלחת בעריכה ספרותית, ומחיקות ושינויים שלהן בכתוביות של דיבור בין אנשים, שנעשו בעריכה לשונית: ביטול גופים (אני אבוא בערב), שינוי מהווה לעבר או עתיד (אם אין לי מה להביא להם אני לא מראה אראה את הפרצוף שלי); העלאת משלב לשוני (ואני עושה את זה זאת רק כי…); ביטול "מילות חלל" (אז בוא תחתום לי פה); ביטול סלנג, שפת דיבור ומילים לועזיות (סבבה אז תגיד לו שיבוא) ועוד. 

השינויים והקיצורים האלה הם כמו ייבוש כביסה במכונת ייבוש. כולם מתערבבים ביחד, מתגלגלים ביחד בתוך המכונה שנמצאת בתוך בית או מבנה. התהליך יעיל ומהיר, אבל אם נדמה את המכונה לעריכה לשונית הפועלת כפי שהדגמתי, היא חונקת את השפה, מייבשת את הטקסט ואת הקוראים. 

לעומת זאת, בכביסה התלויה בחוץ ומתייבשת באוויר הפתוח כל פריט מקבל טיפול נפרד. הוא נתלה על החבל בהתאם למאפיינים שלו, פתוח כדי שיקבל אוויר מכל הכיוונים באופן טבעי. כך פועלת עריכה ספרותית. היא חושבת על כל מילה, על כל משפט ומילת חיבור, ותולה אותם ביחד עם שאר הפריטים. את הכביסה שלה כולם יכולים לראות, היא חשופה וכנה. 

בעריכה לשונית מהסוג שהדגמתי מבטלים כל סממן אישי בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, על ידי קיצור, בין היתר על ידי ביטול גופים – זכר, נקבה, רבים רבות והווה (אנחנו מרגישים יש הרגשה; אתה לא חייב לא חובה להחליט עכשיו), או על ידי שימוש רב בסביל (וכולם יודעים וידוע איך זה נגמר). לעומתה, מהאופן שבו עריכה ספרותית תולה כביסה בחוץ, הקוראים לומדים שמאחוריה יש בני אדם, יש גברים, נשים, ילדים בגילאים שונים, יש צבעים וסגנונות, ולהווה יש נוכחות כאן ועכשיו.

הכביסה של עריכה ספרותית מתנופפת באוויר הפתוח, סופגת את חומה של השמש, את משב הרוח, את הטל בלילה, לעיתים גם גשם, והיא לא פוחדת, לא מתביישת. משוחררת, עצמאית, גאה ביופייה.