לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

בעריכה ספרותית יצרו יופי ספרותי, ובעריכה לשונית – "יתרה מזאת"

ספרים על רקע גרפיטי רחוב עם כתובות בתוך ארבע צורות מופשטות, מדגימים חופש אומנותי של עריכה ספרותית.
יצירת אומנות עם אמירה ברורה. כך גם כתיבה ספרותית ועריכה ספרותית שהופעלו בה שיקולים ספרותיים.
אף אחד לא יעלה על דעתו לגשת ליצירת אומנות, למחוק בה קווים, להוסיף צורות, לאחד את הגדלים שלהן ולקצר אותה. כתיבה ספרותית ועריכה ספרותית שהופעלו בה שיקולים ספרותיים מקצועיים היא אומנות לכל דבר, ועריכה לשונית לא אמורה להתערב בכך. חלק ב'

תראו את היצירה הזאת, יצירת אומנות עם אמירה ברורה. אף אחד לא יעלה על דעתו למחוק בה קווים שנראים לו מיותרים, לטשטש אותם, להוסיף צורות, לשנות צבעים, ליצור גודל אחיד לצורות או לצמצם את גודלה. מאחורי כל קו ונגיעה בה יש אמירה ומטרה ברורה של האדם שיצר אותה. גם כתיבה ספרותית ועריכה ספרותית שהופעלו בה שיקולים ספרותיים מקצועיים היא אומנות לכל דבר, ועריכה לשונית לא אמורה לערוך בספרים שינויים מהסוג שהדגמתי (בוודאי לא באמירות שבהן הדמויות מדברות על פי תסריט ספרותי שנכתב ונערך ספרותית), וכשהיא פועלת כך (גם בסימני פיסוק המתווספים שרירותית) היא מטביעה על הספר חותם קר, נוקשה, מרוחק ותלוש.

תחשבו שהתוכנית שממנה שאבתי את הדוגמאות נכתבה כספר. מישהו ישב וכתב אותו וערך אותו ספרותית – הוא או כמה אנשים יחד, ובשלב הבא הוא עבר לעריכה ספרותית. מישהו חשב על המילים ותכנן אותן כך שיתאימו לסגנון, לדמות, למשמעות, לאווירה, להלך הרוח, לקצב, למנגינה ולמטרה, ובשלב הבא הספר נמסר לעריכה לשונית. שינויים מהסוג שהצגתי הם שינויי סגנון מהותיים. יש משמעות לכל פעולה של החלפת מילה, מחיקת מילה או מיקום אחר שלה. הם נעשו באופן שרירותי והופעלו עליהם שיקולים של מאמר אקדמי או ספר עיון. ביטלו חזרות, ביטלו גופים (אני, אתה, אנחנו, איתך וכדומה), יצרו קניין שייכות (עבודתי, עזרתך) העלו משלב לשוני ועוד.

ניקח לדוגמה את "אתה לא חייב להחליט עכשיו" שנאמר במקור. יש בו התייחסות אישית לדמות: "אתה" ו"חייב". ההתייחסות האישית במילים יוצרת סגנון חי היוצר הדגשים וקרבה, מדגיש דינמיקה טבעית בדיבור בין אנשים ואינטראקציה. זה לא משפט מיוחד או מדהים. הוא פשוט וטבעי וכך הוא יפה. אבל בכתובית הוא השתנה ל: "לא חובה להחליט עכשיו". "לא חובה" יכול להתאים לכל אחד. הצורה הזאת קרה, צבאית ונמנעת. זה יוצר ריחוק. גם ביטול הגופים "אני", "אתה", "אנחנו" הנבלעים בתוך הפעלים יוצר ריחוק. פעלים אנמיים. יש עוצמה ב"אתה שיקרת" לעומת "שיקרת". 

דוגמה אחרת: במקור נאמר: "אם אלכוהוליסט יכול לפקד על יחידה מובחרת…", ובעריכה לשונית שינו ל: "אם אלכוהוליסט מפקד על יחידה מובחרת…". ברור מהמשפט הראשון כפי שנאמר, שיש בו ציניות: אם נותנים לאלכוהוליסט תפקיד כזה ומאמינים שהוא יכול לעשות אותו, ברור שיעשו זאת עם אדם לא כשיר אחר, לתפקיד אחר הדורש אחריות. מתייחסים לשורש הבעיה שהובילה למצב הזה. בעריכה לשונית שינו ל"מפקד". ההתייחסות היא רק לתוצאה. 

במקור נאמר: "תראה תראה איזה פוזות היא דופקת למצלמה". יש בכך הבעת עמדה, ובמקרה הנוכחי זלזול. פעמיים "תראה", ו"איזה פוזות". בעריכה לשונית צמצמו ל"תראה" אחד בלבד, ביטלו את "איזה", אולי משום שהוא לא תואם לרבים של "פוזות", חיפשו פתרון לחוסר ההתאמה (למרות שבמקומות רבים אחרים שינו "איזה" ל"אילו" – מופיע בדוגמאות), ושינו ל: את הפוזות שהיא דופקת למצלמה". יש מי שאוהבים משפטי שעבוד, אבל כפי שלעיתים סביל ושמות פעולה הם האויב של פרוזה כשמשלבים אותם לא במקום, לפעמים גם משפטי שעבוד הם האויב שלה. כשאומרים "איזה פוזות היא דופקת" מדגישים את הפוזות ומדגישים את מבצעת הפעולה – היא. כשאומרים "את הפוזות שהיא דופקת", פוגעים במעמדה של "היא". היא כבר לא עומדת בפני עצמה, אלא משועבדת לפוזות. במקרה הראשון שני משפטים מדגישים את הרעיון: 1. "תראה תראה איזה פוזות". 2. "היא דופקת למצלמה". במשפט שהשתנה יש רעיון אחד, אי אפשר לפצל לשניים. "שהיא דופקת למצלמה" משועבד למשפט הראשון. משפטי שעבוד מבליעים מידע ויוצרים ריחוק, וממילא עריכה לשונית לא אמורה לחפש פתרונות לבעיות שלא קיימות. יתרה מזאת (ראו להלן), ב"תראה את הפוזות" אין הבעת עמדה.

"יתרה מזאת". מי אומר "יתרה מזאת" ואיך זה מסתדר עם "יש מצב" שנאמר באותו משפט? מי אומר "היטב"? בוודאי לא הדמויות באותה תוכנית, שמשתמשות בסלנג ובשפת הדיבור. זה ביטוי מובהק לחוסר אמינות. זה לא מאמר אקדמי. 

ולמה להחליף את "אמוציונלית" ב"רגשית"? יש מילים באנגלית שמבטאות חזק יותר את המשמעות ובמקרים רבים אין להן תרגום מדויק בעברית, ולמה במקום "אינפורמציה" "מידע"? מילים בלועזית הן חלק מהשפה. ו"רסמי" היא סלנג יפה, למה לקלקל אותו? למה "וואלה" נשאר וואלה אבל רסמי התחלף ל"באמת"? ו"שימי את החולצה שלך" הרבה יותר חזק מ"תלבשי את החולצה שלך" וגם טבעי. ומה רע ב"עשר קילו"? הרי הדמות לא מחשבת את דבריה, היא בוודאי לא אומרת "עשרה קילו", זה לא מאמר. ולמה לבטל את "עכשיו" ואת "אז"? אלה לא מילות חלל, אלה מילים חשובות. ולמה במקום "עשית אותה?" "שכבת איתה?". "עשית אותה" מייצג שפת דיבור בין גברים. "שכבת איתה?" גם אימא שלו יכולה לשאול.  למה לבטל את "זה פאקינג פנינה" ולהחליף ל"הוא פנינה"? זה פאקינג פנינה. זה גאוני, זה יפה, זה מרגש. 

טוב, לא חובה להיות רגשית. ובתרגום הנדרש לעריכה לשונית מהסוג שהדגמתי: אל תהיי אמוציונלית.

צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים