בעריכת ספרי פרוזה, עריכה ספרותית מחליטה מתי "נראה לי שאני זז" או "נראה שהוא עזב", ומתי "נראה לי אני זז". במצב של פיצול תפקידים, עריכה לשונית מתאימה את עצמה לשיקולים הספרותיים.
- עינת קדם
- 28.7.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
נראה לי אני זז; נראה לי אני חולה; נראה לי אני מאוהב; נראה לי התחרפנת; אמרנו רק אני מדבר, נכון?; זה מה יש; היא מקשיבה למה אני אומר; נראה לי אני אשתה כוס יין; זה מה אני רואה; אתה רוצה נביא לך ביצה עם מלח?; חשבתם נפטרתם ממני, אה?; חצוף מי עשה אותך.
השמטת ש' הזיקה (לשם הקיצור אשתמש גם ב-ש' בלבד) היא סגנון דיבור המבטא, בין היתר:
- סגנון סרטי בורקס
- סגנון צבאי
- דיבור בין גברים
- דיבור קליל ומשוחרר, הלך רוח זורם, לא רשמי, לא מעונב, לא כבד
- אווירה היתולית, הומור, מצב רוח טוב
- סגנון תל אביבי
- סגנון של צעירים
- סגנון נחרץ
- שאנטי – רגוע, נינוח, מרחף, בסוטול, חסר דאגות
- מבוכה; אי נעימות; ניסיון "להקליל"
- התלהבות
- ציניות
- זלזול
פעמים רבות אני נתקלת בספרים עם דמויות חד ממדיות שכאילו חיות בפלנטה אחרת ומדברות רק בסגנון אחד, בלי קשר למאפיינים שלהן, לרגשות שלהן ולאווירה.
נראה לי שאני זז; נראה לי שאני חולה; נראה לי שאני מאוהב; נראה לי שהתחרפנת; אמרנו שרק אני מדבר, נכון?; זה מה שיש; היא מקשיבה למה שאני אומר; נראה לי שאני אשתה כוס יין; זה מה שאני רואה; אתה רוצה שנביא לך ביצה עם מלח?; חשבתם שנפטרתם ממני, אה?; חצוף מי שעשה אותך.
זה כבר אחרת, נשמע מחושב יותר, רגיל, ובעיקר מאוד תקני.
בעריכה ספרותית מתאימים סגנון מסוים למאפייני הדמות, לאווירה, להלך הרוח, לרגש, ליחסים ועוד. במקרה של פיצול בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית, חשוב שבעריכה לשונית לא יתקנו אוטומטית טעויות לשון. תיקוני לשון והוספת ש' במקומות הלא נכונים משנים באופן קריטי את הסגנון והאווירה ופוגעים ברוח היצירה.
לדוגמה, דרור מ"האח הגדול" אמר: "היא יודעת והיא מקשיבה למה אני אומר", ובעריכה הלשונית שינו: "היא יודעת והיא מקשיבה למה שאני" ("האח הגדול" עונה 4 2022, רשת 13). יש כאן התערבות לא נכונה של עריכה לשונית, וכך גם במקרה של דמות מספר. הדמות לא אמורה לשרת את התקן. בעולם שלנו אנשים חיים ומדברים בעולם המנותק מהתקן, ועריכת ספרים אמורה לדמות את המציאות הזאת ככל האפשר במקומות המתאימים.
