גבולות העריכה הלשונית בספר פרוזה צריכים להיות ברורים: ציטוטים של דמויות בספר שעבר עריכה ספרותית ייכתבו ללא שגיאות כתיב. ניסוח הוא סגנון. לא צריך לשנות אותו, למעט מקרים מיוחדים. עריכת יתר לא מאפשרת לקוראים להישאב לספר, היא לוקחת את היצירה למחוזות אחרים.
- עינת קדם
- 6.1.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
פעמים רבות אני נתקלת בעריכה לשונית החורגת מתפקידה. גבולות העריכה הלשונית בעריכת ספר צריכים להיות ברורים: ציטוטים של דוברים או אמירות של דמויות בספר שעבר עריכה ספרותית ייכתבו ללא שגיאות כתיב. ניסוח הוא סגנון. לא צריך לשנות את הניסוח, למעט מקרים מיוחדים.
אציג דוגמאות מתוכנית הריאליטי "האח הגדול" עונה 4, ששודרה ברשת 13. הדיירים מדברים בלשון דיבור טבעית והכתוביות אמורות לשקף במדויק את מה שאמרו, אבל פעמים רבות משנים להם את המילים בעריכה לשונית. זה קורה פעמים רבות בעריכת ספרים. למשל, בר דיברה על פריווילגיות, וריוואה שאלה בכעס: "איזה פריווילגיות?" אך בעריכה הלשונית שינו ל: "אלו פריווילגיות?" כתוביות לא אמורות ללמד עברית נכונה (אם כבר, צריך להיות "אילו"), אלא לתעד בנאמנות את האמירות. כך גם בספרים עם טקסטים ספרותיים שבהם מופיעה דמות שהסגנון שלה הוא שפת דיבור קלילה וטבעית. אם בעריכה הלשונית ישנו את השאלה שלה ל"אילו" במקום “איזה”, זה יהיה מלאכותי ויפגע ביצירה.
דוגמאות נוספות מ"האח הגדול" 4, רשת 13:
דיאן אמרה: "אני שמה משקפיים כי יש שמש"; ובעריכה לשונית שינו ל: "אני מרכיבה משקפיים כי יש שמש".
טליה אמרה: "אולי נשים נעלי ספורט, נעשה עכשיו את השעה וחצי הליכה?"; ובעריכה לשונית שינו: "אולי ננעל נעלי ספורט…"
במקרה של ספרי פרוזה – אם המחבר או המחברת, העורכת הספרותית או העורך בחרו בפועל זה, יש להשאיר זאת כך. זה סגנון דיבור, כמו "לזרוק צעיף". פעמים רבות צירופים מדויקים ומחושבים כאלה בספרים ובטקסטים ספרותיים לא יכולים לייצג את הדמויות. בעריכה ספרותית חושבים לפני כל מילה ובונים משפטים שבהם הדמויות לא מחשבות כל מילה. כלומר כדי שהן ידברו בטבעיות, אני כעורכת צריכה להתאמץ. כמו להשקיע באיפור ולהיראות טוב בלי שהאיפור יורגש.
דוגמה אחרת: כמו ישראלים רבים, דרור רוקנשטיין מ"האח הגדול" משמיט את ש' הזיקה. זה סגנון דיבור ייחודי. דרור דיבר עם נתנאל על הבת שלו ואמר: "היא יודעת והיא מקשיבה למה אני אומר". בעריכה לשונית זה השתנה: "היא יודעת והיא מקשיבה למה שאני אומר." בכך הם ביטלו את הסגנון הייחודי המאפיין אותו, ואת האווירה שנוצרה בשיחת הגברים שניהל עם נתנאל.
דוגמה מ"הישרדות" VIP עונה 5 2021, רשת 13. אודליה אמרה: "חלום שלי שנגיע [לגמר] בנות. איך אני איתך?" היא לא אמרה “החלום שלי”. השמטת ה' הידיעה היא השמטה סגנונית מכוונת, במסגרת הביטוי שמשמיט את ה-ה'. אך בעריכה לשונית התווספה ה' הידיעה כי כך זה תקני: "החלום שלי שנגיע בנות. איך אני איתך?" ייתכן שמי שמתקן ביטויים כאלה לא מכיר אותם. זה עדיין לא מצדיק את התיקונים. עורכי לשון צריכים להיות מעודכנים בסגנונות שונים של דיבור ולהיות פתוחים אליהם.
בחזרה ל"האח הגדול" 4, רשת 13. בר נסערת מאוד, כועסת וצועקת על נתנאל שלא עוזר לנקות: "החתיכת חי בסרט, הילד כאפות הזה… החתיכת... האפס הזה", אך בעריכה לשונית שינו זאת לסמיכות המגביהה את המשלב הלשוני: "חתיכת החי בסרט, ילד הכאפות הזה… חתיכת האפס הזה". זה מגוחך ולא אמין. ביטויים כאלה הנכתבים כאילו בפינצטה ובכפפות של בית מרקחת מעקרים מתוכן את המשמעות, את הכוונה והלך הרוח. דמויות בספר שמלבישים להן טקסטים כאלה נראות כמו מריונטות.
לליאל יש סגנון דיבור ייחודי. כשנשאל בחדר האח הגדול את מי הוא רוצה להעמיד להדחה, הוא נקב בשמה של דיירת ואמר: "קודם כול תעשי בדק בית עם עצמך, תביני רגע שאת צריכה לבנות יסודות יותר טובים לבניין 80 קומות שבנית לעצמך…" ליאל אמר לַבניין-80-קומות כביטוי, ובכך הביע ציניות וביקורת, ובעריכה לשונית הוסיפו ה' הידיעה ומחקו את סגנונו: "קודם כול תעשי בדק בית עם עצמך, תביני רגע שאת צריכה לבנות יסודות יותר טובים לְבניין 80 הקומות שבנית לעצמך…".
לסיכום
אף שעריכה לשונית מתבססת על כללים בשפה העברית, עדיין נדרשים שיקול דעת ומידתיות. באיזה טקסט מדובר? עבודה אקדמית? מאמר? כתבה? יצירת ספרות בספר? תסריט? ציטוט? באיזה חלק בספר או בעבודה מדובר? האם זאת אמירה מפיה של דמות בעלת סגנון מסוים, או תיאור של המספר? האם התיקון משנה את המשמעות והסגנון, או שהוא יצירתי, מידתי ושומר עליהם?
נוכחות מורגשת של עריכה לשונית בספר דומה לנוכחות של מצלמה בסרט. אנחנו רוצים להישאב לספר, לדמות, לעלילה. עריכת יתר לא מאפשרת זאת, היא לוקחת את היצירה למחוזות אחרים.
