בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, לעיתים מילים שנחשבות למיותרות בעריכה לשונית עם גישה דידקטית, הן מכרה זהב בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית.
- עינת קדם
- 8.7.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
והרי הודעה חשובה לציבור דוברי העברית. בשפה היפה שלנו יש עוד מילים חוץ מ'כזה' ו'כאילו!'… טוב לדעת: המילים 'כאילו' ו'כזה' נחשבות ל'מילות חלל' – מילים שנועדו למלא חלל בשטף הדיבור, לעיתים כדי להרוויח זמן ולחשוב מה להגיד בהמשך. מילים נוספות הממלאות תפקיד דומה הן 'בעצם', 'למעשה', 'באמת', 'ממש", "כביכול".
מתוך פוסט של האקדמיה ללשון העברית, פייסבוק, 12.9.2022
פעם, אם מישהו השתמש במה שמכונה "מילות חלל", הייתי מתחלחלת. כותרת הדף באתר שלי שריכז מאמרי ניתוח של מילים הייתה "מילים מעצבנות בשפה העברית". על רבות מהן כתבתי קצת בהתנשאות ולגלוג.
מאז עברתי מהפך. תוך כדי תיעוד של ביטויים רבים למדתי על המשמעויות השונות שלהם ומה הם משרתים. זה פתח לי את הראש. גיליתי למשל, של"כאילו" יש מטרות רבות. למשל, היא מגששת וממלאת את המשפט כדי לא להישמע תמציתיים ומרוחקים; יוצרת אווירה של קלילות וחיוניות; יוצרת נופך סיפורי; יוצרת קרבה עם השומעים; תורמת להבעת עניין גלויה בצד השני כדי שהשיחה לא תישמע נוקשה, מתנשאת, תובענית או יבשה או כמו ריאיון; מרככת את המסר בשיחה לא נעימה כדי לא להישמע לא רגישים, מעליבים או אכזריים; מנגישה את השירות ומרככת התנגדויות; מעצימה את הדרמה; מפחיתה את הדרמה; מציגה מבוכה והתפתלות; מדגישה גיחוך, ציניות, תמיהה, הפתעה, ועוד ועוד.
דוגמאות:
לירז לניסו: "אתה גם… אתה גם לא ממש הטעם שלי כאילו." "כאילו" מרכך את האמירה. מעיד על מבוכה. (מטומטמת, הוט 3)
רותי ברדוגו למשתתפת שפעלה לא בהתאם למשימה: "תזכרי שהטאבון הוא הנושא של הסיפור. אנחנו כאילו רוצים להרגיש את הטעמים שלו." (מאסטר שף, קשת 12). ה"כאילו" מרכך את הביקורת הסמויה
נתנאל, על בר שצועקת עליו: "זה הגיוני כאילו?". (האח הגדול, רשת 13). "כאילו" מדגיש את הציניות והלגלוג.
החברה של ג'קי לג'קי: "וכאילו לו את הכי צריכה להגיד. הכי כל הזמן את צריכה להגיד לו." (אחותי ג'קי 1 הוט בידור ישראלי). "כאילו" מדגיש את האמירה.
האקדמיה כותבת בכותרת הפוסט: "תפסיקו להגיד כזה וכאילו אם אתם לא מתכוונים לזה". אבל המילים יוצאות לנו מהפה באופן טבעי ומשדרות כוונות שלא תמיד אנחנו מודעים להן, ובספר, לעיתים הן מביעות סגנון אישי של הכותב או של הדמות. אני לא מתכוונת ספציפית ל"כאילו" אלא לעיקרון של בחינת המילים ומשמעותן. בעריכה ספרותית אני רוצה להיכנס לכוונות הפסיכולוגיות הלא מודעות ולחדד אותן. אני רוצה שהספר שאני עורכת ידמה את המציאות הטבעית בחוץ, של מילים של הדמויות שאותן הגו המחבר או המחברת ושאותן אני מחדדת.
אני לא רוצה טקסטים שבהם הדיבורים בין הדמויות יהיו יעילים ותמציתיים. לא רק שזה משעמם, זה פוגע באמינות ובדיוק.
לסיכום, לפעמים מילים שנחשבות למיותרות בעריכה לשונית עם גישה נוקשה, ולכן הן נמחקות אוטומטית ומחפשים להן חלופות מקובלות או גבוהות, הן מכרה זהב בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית. עריכה שעובדת לפי הגישה הפתוחה והחוקרת היא עריכה טובה ומדויקת.