בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית, "מילות חלל" הן מכרה זהב

פעם, אם מישהו השתמש במה שמכונה "מילות חלל", הייתי מתחלחלת. כותרת הדף באתר שלי שריכז מאמרי ניתוח של מילים הייתה "מילים מעצבנות בשפה העברית". על רבות מהן כתבתי קצת בהתנשאות ולגלוג. 

מאז עברתי מהפך. תוך כדי תיעוד של ביטויים רבים למדתי על המשמעויות השונות שלהם ומה הם משרתים. זה פתח לי את הראש. גיליתי למשל, של"כאילו" יש מטרות רבות. למשל, היא מגששת וממלאת את המשפט כדי לא להישמע תמציתיים ומרוחקים; יוצרת אווירה של קלילות וחיוניות; יוצרת נופך סיפורי; יוצרת קרבה עם השומעים; תורמת להבעת עניין גלויה בצד השני כדי שהשיחה לא תישמע נוקשה, מתנשאת, תובענית או יבשה או כמו ריאיון; מרככת את המסר בשיחה לא נעימה כדי לא להישמע לא רגישים, מעליבים או אכזריים; מנגישה את השירות ומרככת התנגדויות; מעצימה את הדרמה; מפחיתה את הדרמה; מציגה מבוכה והתפתלות; מדגישה גיחוך, ציניות, תמיהה, הפתעה, ועוד ועוד.

דוגמאות:

לירז לניסו: "אתה גם… אתה גם לא ממש הטעם שלי כאילו." "כאילו" מרכך את האמירה. מעיד על מבוכה. (מטומטמת, הוט 3)

רותי ברדוגו למשתתפת שפעלה לא בהתאם למשימה: "תזכרי שהטאבון הוא הנושא של הסיפור. אנחנו כאילו רוצים להרגיש את הטעמים שלו." (מאסטר שף, קשת 12). ה"כאילו" מרכך את הביקורת הסמויה 

נתנאל, על בר שצועקת עליו: "זה הגיוני כאילו?". (האח הגדול, רשת 13). "כאילו" מדגיש את הציניות והלגלוג. 

החברה של ג'קי לג'קי: "וכאילו לו את הכי צריכה להגיד. הכי כל הזמן את צריכה להגיד לו." (אחותי ג'קי 1 הוט בידור ישראלי). "כאילו" מדגיש את האמירה.