לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

לסנג'ר, דיל ברייקר: סלנג ומילים לועזיות בעריכת ספרים

ספרים על מפתן הדלת של מבנה המכוסה בכתובות גרפיטי צבעוניות מדגימים סגנון חי, תוסס ומעניין במאמר על סלנג ומילים לועזיות בעריכת ספרים.
עריכה לשונית מקצועית של ספר שומרת על צביונו הייחודי.
בעריכת ספרי פרוזה, עריכה ספרותית בונה סלנג אם הוא נדרש כסגנון ספרותי, או שומרת על מילות סלנג שנכתבו על ידי מחברי הספר. בפיצול תפקידים, בעריכה לשונית מטפלים במילים אלה בהתאם למקרה. 

חלק א' – סלנג ומילים לועזיות בעריכת ספרים; חלק ב' – טיפול בסלנג בעריכת ספרים – עריכה לשונית ועריכה ספרותית

צפייה בטלוויזיה מראה שהשימוש במילות סלנג, ובעיקר במילים באנגלית, הולך וגובר משנה לשנה לא רק בקרב הצעירים אלא גם בקרב משתמשי האינטרנט והאפליקציות החברתיות. סגנון זה ניכר גם בספרים. מחברי הספר משתמשים בסלנג. בעריכה ספרותית מחליטים מה לשמור. לעיתים בעריכה ספרותית בונים סלנג אם הוא נדרש כסגנון ספרותי. בפיצול תפקידים, בעריכה לשונית מטפלים במילים אלה בהתאם למקרה. 

אלה ההגדרות שלי לסלנג המשולב בשפה העברית, כפי שאני רואה זאת. לשם הנוחות אנסח בלשון זכר. בחלק מהמקרים הפירושים אינם משקפים את מכלול האפשרויות:

1. מילים וצירופים בשפה זרה, כגון אנגלית, ערבית, יידיש, צרפתית, מרוקאית, הנהגות בשפת המקור ונכתבות באותיות עבריות כפי שהמילה נשמעת, על פי כללי התעתיק שקבעה האקדמיה ללשון העברית. לדוגמה: ביי-פאר באנגלית – באופן ניכר; באופן משמעותי; במידה רבה; הרבה יותר (ולא כמו שלעיתים נכתב בכתוביות “בפער”); יאללה בערבית – מילת זירוז, נו, קדימה; מענטש ביידיש – נעים הליכות, בעל יושרה (איש או אישה); שאפו בצרפתית – מילת שבח; כל הכבוד; שימדורה יאנה  במרוקאית – הצהרת אהבה והתלהבות.

2. יצירת מילים וצירופים שאינם בעברית, חלקם מבוסס על שפה זרה או בהשראתה, חלקם מבוסס על מילים בעברית או בהשראתן. לדוגמה: לסנג'ר, שאחד הפירושים שלה הוא להפוך מישהו לשליח שלי ולמבצע המטלות שאני לא מעוניינת לעשות, מבוססת על messenger באנגלית; מקריפ – שאחד הפירושים שלה הוא מפחיד, מעורר אימה, מבוססת על creep באנגלית; חפראווי – מבוססת על חופר, לא מניח, עושה חור בראש; טוטאל מוש – מושלם.

3. עגה / ז'רגון. מילים וצירופים  – חלקם בשפה זרה, חלקם מבוסס על שפה זרה או בהשראתה, חלקם מבוסס על מילים בעברית או בהשראתן וחלקם בעברית – המאפיינים קבוצות, חוגים בקבוצה ותרבויות, מקצועות ותחומי ידע, בעלי רקע משותף, כגון עולם הצבא, להט"בים, הייטק, יזמות, מוזיקה. מילים אלה חלחלו לחברה. למשל: שבוז מעולם הצבא – מדוכא, שבור, מיואש; ללרלר מעולם הלהט"בים – לפטפט; ריסטרט ודריל דאון – מעולם המחשבים: התחלה מחדש; כניסה לפרטים; יוניקורן מעולם הכלכלה והסטארט אפ – ייחודי, נדיר ביותר; דיסוננס מעולם המוזיקה – צרימה, חוסר הרמוניה, התנגשות, סתירה, קיטוב, ניגודיות; דיל ברייקר מעולם העסקים והיזמות – שובר עסקה, תנאי שבהיעדרו (או בקיומו) לא ממשיכים הלאה; סאחי – בין היתר: צלול, ערני, לא מסטול, לא בהשפעת סמים; להתפזר – להתמסטל או ליטול סמים; להתארגן – להשיג סמים; להעיף – למכור סמים. 

4. סגנון חופשי בשפת הדיבור. מילים, צירופים, דימויים ומטפורות בעברית ולא בעברית, כגון: דפק לי ברז, יצא עליי, אוכל סרטים, חי בסרט, שרוט, מה נסגר, גזור, שרופה עליך, קרוע עלייך, על הקשקש, אין עליך.

במאמר טיפול בסלנג בעריכת ספרים – עריכה לשונית ועריכה ספרותית אציג דרכי טיפול שונות בסלנג כפי שהן מופיעות בכתוביות בתוכניות בטלוויזיה, ואדון בהן בהקשר לעריכת ספרים.

ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים