אם יודעים שהספר נמסר לעריכת תוכן של עריכה לשונית שלא עוסקת בעריכה ספרותית, אי אפשר לכנות זאת "עריכה לשונית וספרותית". כשנתקלים בעריכה לא טובה בספר פרוזה חשוב לדייק: היא לא טובה, כי בפועל אין כאן באמת עריכה ספרותית.
- עינת קדם
- 31.10.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
אני נתקלת במאמרים של נותני שירותי עריכה בספרים, המזהירים את הציבור מפני מה שהם מכנים "עריכה לשונית וספרותית". לדבריהם, יש מקומות שבהם הספר עובר לעריכה לשונית, ומשיקולים שונים הוא נערך באותו סבב גם בעריכה ספרותית, בזמן שמדובר בשני סוגים שונים של עריכה. על כן הם מזהירים מפני עריכה המשלבת שני סוגים של התמחות. למעשה הם אומרים שזוהי עריכה לא טובה, אבל במקום להצביע על הסיבה האמיתית שהם עצמם מתארים – היעדר כישורי עריכה ספרותית – הם מייחסים את העריכה הלא טובה לשילוב בין שני תחומים שונים, ותוך כדי כך מאדירים את שירותי העריכה שהם מציעים, המפצלים בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
יש כאן כשל לוגי המטעה את הציבור: אם יודעים שהספר נמסר לעריכת תוכן של עריכה לשונית שלא עוסקת בעריכה ספרותית, אי אפשר לכנות זאת "עריכה לשונית וספרותית". אי אפשר להתייחס לכך כשילוב גרוע בין שתי התמחויות שונות, כשבפועל מדובר בהתמחות אחת. זה לא אחראי לשכנע את הציבור שהסיבה לכך שהספר לא טוב היא שמדובר בסוגים שונים של עריכה. יש להצביע על מקור הבעיה: כשעריכה לשונית ללא כישורי עריכה ספרותית עוסקת בעריכת תוכן, יש פגיעה באיכות הספר. אם אין כישורי עריכה ספרותית, כל עריכה העוסקת בעריכת תוכן של ספרי פרוזה לא תהיה טובה.
במאמרים רבים שלי אני מתארת סגנונות עריכה שלא מתאימים לספרי פרוזה. הספרים נראים כמו פיל בחנות חרסינה, כמו אדם שהולך לים בחליפה חונקת, מגושמים ונוקשים, לא זורמים, עם סגנון כתיבה מרוחק ומנגינה צורמת. התחושה באופן כללי היא שזה ספר עיון או מאמר אקדמי. כשאני קוראת ספרים כאלה אין לי דרך לדעת האם הספר נערך בעריכה לשונית בלבד; האם הוא נערך אחרי עריכה ספרותית לא מספקת; או האם זוהי עריכה המגדירה את שירותיה כ"עריכה לשונית וספרותית" (או "עריכה לשונית ועריכה ספרותית" או "עריכה ספרותית ולשונית" וכו'). זה לא משנה. עבורי, לא כל עריכת תוכן עם כניסה לתכנים ספרותיים הופכת אותה לעריכה ספרותית על פי הגדרתה, ולא כל פעולה מגדירה אותה מעצם פעולתה בזירה.
רופא מחליט להציע את שירותיו כרופא ביחד עם שירותי עריכת דין. אם אין לו התמחות בעריכת דין ואין לו כישורים טובים בעריכת דין, האם אפשר לומר שהשירותים שלו לא טובים משום ששילוב בין רפואה ומשפטים הוא שילוב גרוע מעצם העובדה שמדובר בשתי התמחויות שונות? עורך לשון מחליט: החל מהיום אני גם עורך ספרותי. האם החלטתו והגדרתו מעידות על טיב פעולותיו, על שיקוליו הספרותיים ועל כישוריו? הוצאה מחליטה: אני נותנת לעורכת הלשונית לערוך את הספר גם בעריכה ספרותית. האם ההחלטה הופכת את פעולותיה של העורכת הלשונית בספר לעריכה ספרותית המתווספת לעריכה הלשונית?
לא ההחלטה מגדירה את סוג העריכה וההתמחות, אלא סוג הפעולות בטקסט, סוג השיקולים המובאים בחשבון, ובעיקר כישורי העריכה הספרותית כפי שהם מתבטאים בספר. כשכישורי העריכה הספרותית טובים, הסיבה לכך לא קשורה לפיצול בין שני תחומים. כשאין כישורי עריכה ספרותית, הסיבה לכך לא קשורה לשילוב בין שני תחומים, אלא פשוט להיעדרם של כישורי עריכה ספרותית, וכך גם כשיש פיצול בין התפקידים. אי אפשר להשליך מהיעדר כישורים הניכר בספר, על עורכים אחרים בעלי מגוון כישורים, המבטאים אותם היטב בספר.
כשנתקלים בעריכה לא טובה בספר פרוזה – בין שהיא נעשית בעריכה מפוצלת ובין שהיא נעשית בעריכה משולבת – חשוב לדייק: היא לא טובה, כי ניכר בבירור שלא הופעלו בה שיקולים המאפיינים עריכה ספרותית מקצועית. היא לא טובה, כי אין כאן ביטוי להתמחות בעריכה ספרותית. היא לא טובה, כי בפועל אין כאן באמת עריכה ספרותית.
מהרגע שבו הספר מגיע לעריכה – מפוצלת או משולבת – אין למחברי הספר דרך לדעת מה תהיה איכותה ותוצאתה. הדרך הטובה ביותר לשקף להם את סגנון העריכה והכישורים המקצועיים היא להציג בפניהם את מקסימום המידע באתרים המציעים שירותי עריכה. הקוראים יכולים להתרשם ולהחליט. וכשהם יקבעו אם העריכה מקצועית או לא, אם הם אוהבים את סגנון הכתיבה והעריכה או לא אוהבים, אם יש לעורכים כישורי עריכה ספרותית או אין להם – הם יעשו זאת בלי קשר לשאלה האם העריכה משלבת או לא משלבת שתי התמחויות.
