יש מגוון אפשרויות בהצגת התיאורים בצד האמירות. בעריכה ספרותית בוחנים את האפשרויות ומתאימים אותן למקרה.
פורסם לראשונה ב-8.2.2012.
- עינת קדם
- 9.12.2022
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
הוא אמר לי:
"איתך אני משתגע, איתה אני רגיל"
אז אמרתי לו
והוא אמר לי,
אני אמרתי לו
והוא אמר לי,
מה אמרתי לו
כשהוא אמר לי?
אמרתי לו:
"לך, תתרגל איתה."
מתוך השיר "לך תתרגל איתה", מילים, לחן וביצוע: אתי אנקרי (נדלה מאתר שירונט)
"לך תתרגל איתה" הוא אחד השירים האהובים עליי. המילים, הלחן, הקצב והביצוע המדהים של אתי אנקרי מיוחדים במינם. בעריכת ספרים זה אחרת. פעמים רבות ה"אמרתי לו" ו"הוא אמר לי" הופכים את הטקסט למלאכותי:
"לך תתרגל איתה", אמרתי.
"מה?" הוא שאל.
"מה אתה לא מבין?" שאלתי.
"תראי… זה לא בדיוק זה", הוא אמר.
אם לכותב יש דבר מה להוסיף לתיאור הדמות או האמירה הוא יכול לעשות זאת, אך גם כאן כדאי להיזהר, אחרת זה נראה כך:
"לך תתרגל איתה", אמרתי לו בהתרסה.
"מה?!" הוא שאל בתמיהה.
"מה אתה לא מבין?!" שאלתי בלגלוג.
"תראי… זה לא בדיוק זה", הוא השיב בהיסוס.
"אבל למה?!" זעקתי בתסכול.
"אל תחשבי שלא כואב לי", הוא ייבב בכאב.
"אבל תגיד לי למה", שאלתי שוב בעקשנות.
"אני מצטער", הוא אמר בהתנצלות.
"אני מבינה", אמרתי בהבנה.
בהמלצותיי על שימוש מבוקר בסימני הפיסוק אני כותבת שהמילים הן שצריכות להביע – לא הסימנים. כך גם כאן. אם לאמירות יש עוצמה ומשמעות משלהן, אם הכותב מביע באמצעותן את התמיהה, את הלגלוג, את ההתחמקות, לא תמיד צריך לתאר את האופן שבו הן נאמרות. זה מייגע, זה מתאמץ מדי ומעייף את הקורא. זה דומה למירכאות בסגי נהור, לסימן שאלה שאחריו בא סימן קריאה, לשלוש נקודות שמטרתן לסמן שמתחוללת דרמה (במקום סימן להתפתלות, היסוס או קטיעת הרצף בשל סיבה כלשהי):
"בטח", היא אמרה בלעג, "היום היית ממש 'נהדר' אליי, פשוט 'נהדר'…"
(מירכאות מלגלגות + שלוש נקודות)
יש תיאורים שבאים אחרי אמירה של הדמות, שיש להם מקום. למשל, הדמות עושה משהו תוך כדי אמירה, יש למספר משהו להגיד על פניה, על קולה, על הבעתה:
"בטח", היא עיוותה את פניה, "היום היית ממש נהדר אליי, פשוט נהדר".
"רגע, את באמת חושבת שלא הייתי בסדר?" הוא עמד קרוב אליה. שרירי פיו רעדו. לרגע חשבה שהוא עומד לפרוץ בבכי.
"נו באמת, אל תעשה את עצמך, היום ממש הגזמת, ותדע לך…"
"די כבר! אני לא רוצה לשמוע יותר!" עכשיו הוא כבר צעק, והיא ידעה שכללי המשחק עומדים להשתנות.
לסיכום, בעריכה ספרותית של ספר פרוזה יש אפשרויות רבות בהצגת התיאורים בצד האמירות. בעריכה ספרותית מקצועית בוחנים את האפשרויות ומתאימים אותן למקרה.
