ריבוי פסיקים יוצר אי שקט אצל הקוראים וגורע מחשיבותן של המילים, בעיקר בספרות. הוספת פסיקים ללא רגישות למבנה המשפט, להלך הרוח ולסגנון, מנכיחה את ידה של עריכה לשונית ופוגעת באלמנטים ספרותיים. חלק ד'.
הקדמה; קווים מפרידים; נקודתיים; פסיקים; נקודה ופסיק; מקפים; סימן קריאה; שלוש נקודות; מירכאות; מירכאות במחשבות; סיכום
- עינת קדם
- 9.10.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
פעמים רבות אני נתקלת בפסיקים רבים המתווספים בעריכה לשונית של ספרות. אותם עורכי לשון אוהבים מאוד פסיקים, ונצמדים לכללים שבעצם לא קיימים, שכן האקדמיה ממליצה לא להרבות בפסיקים, ומציגה באתר דרכים שונות של פיסוק.
יש להבחין מתי שימוש בפסיק הוא הכרחי ובהיעדרו משתנה משמעות המשפט, ומתי אין בו צורך. שילובם של שני משפטים זה בצד זה לא מעיד בהכרח ובאופן אוטומטי על נחיצותו של פסיק ביניהם. מילת הסגר לא מחייבת הוספת פסיק לפניה ואחריה תמיד ובכל מצב.
קראו את עמדת האקדמיה: "הפסיק מורה על הפסקה בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט. ראוי שלא להרבות בפסיקים יתר על המידה, בייחוד במקום שמבנה המשפט ניכר ממילות המבנה, ובפרט בין יחידות קצרות."
ריבוי פסיקים יוצר אי שקט אצל הקורא וגורע מחשיבותן של המילים. טקסט עמוס בפסיקים מבלי שיש בהם צורך חושף כתיבה המתאמצת להיות ברורה ומובנת. בעריכת ספרות, במצב של פיצול בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית, הוספת פסיקים ללא רגישות ספרותית מנכיחה את ידה של עריכה לשונית ועלולה לפגוע בסגנון ובזרימה של הספר שנבנו בעריכה הספרותית.
"קמתי בבוקר, וניגשתי לכיור.
אחר כך פתחתי את הנייד, וכתבתי הודעה.
בתשע אכלתי ארוחת בוקר, ושתיתי קפה.
אחר כך לבשתי שמלה, וחבשתי כובע.
הסתכלתי במראה, ואהבתי מאוד."
עינת קדם, קיבלה ציון גבוה בזיהוי, של חלקי המשפט
משפטים מחוברים
בדוגמאות שהבאתי מספרים אני מרגישה שהפסיק קוטע את הזרימה ויוצר הפרדה מלאכותית בין שתי פעולות שיש ביניהן זרימה וסיבתיות. אכן מדובר בשני חלקים, שכל אחד מהם מתייחס לנושא ונשוא אחרים, אך זאת עדיין לא סיבה להוסיף פסיק בכל מצב מהסוג הזה, מה גם שיש ו' החיבור היוצרת אתנחתה טבעית (קראו את חלקו הראשון של המאמר של אלי גיא). בכחול – הצעות שלי (ציטוטים לא זהים לחלוטין):
1. מחוגי השעון הצביעו על השעה תשע בערב, והוא ביקש ללוות אותה.
1. מחוגי השעון הצביעו על השעה תשע בערב והוא ביקש ללוות אותה.
2. מבול גדול פרץ, ורצתי לסגור את החלונות.
2. מבול גדול פרץ ורצתי לסגור את החלונות.
3. הוא לא היה הטיפוס ששוכב ער בלילה, ומדמיין את בנו חולה במחלות סופניות.
3. הוא לא היה הטיפוס ששוכב ער בלילה ומדמיין את בנו חולה במחלות סופניות.
פסיקים להפרדת ביטוי מוסגר, תמורה או מילת קריאה
בדוגמאות הבאות השתמשתי בפסיק אחד: "אזמין כריך סלמון בבקשה, המנה האהובה עליי"; "צוהריים טובים עליזה, מה שלומך?" (התרמית חלק ראשון, פסקה 4, סע' 1). לא הוספתי עוד פסיק לפני "בבקשה" ו"עליזה". אין שום בעיה עם זה. וכאן, בפנייה לספָּר שלי שיספר רק בקצוות (עקרונות בעריכה לשונית של ספר פרוזה), הרגשתי שהוספת יותר מדי פסיקים מסרבלת ומלאכותית, לכן הוספתי רק במקומות שבהם זה נדרש: "מאמי, רק את הקצוות. טוב מאמי?… בסדר נשמה?… אוקי מאמי?… טוב כפרה?…"
קראו את עמדת האקדמיה: "ביטוי מוסגר יופרד משאר המשפט בפסיק (או בפסיקים). […] אבל כשהביטוי קצר אפשר שלא להפרידו בפסיקים."
במקרים מסוימים אפשר לוותר על פסיק אחד. זו לא שגיאה להשתמש בפסיק אחד. אפילו האקדמיה לא משתמשת בפסיקים בכל מצב: "[…] בכללים אלו יש גמישות מסוימת. כך למשל ראוי להימנע מגודש של פסיקים כאשר יש הצטברות של חלקים הזקוקים להפרדה."
לא נכתב: כך, למשל, ראוי להימנע…
האקדמיה מציגה דוגמאות עם פסיקים (ההדגשות שלי):
"(1) ראובן, למשל, אדם נוח לבריות הוא."
אך גם בלי פסיקים: "(6) ראובן למשל אדם נוח לבריות הוא; (7) כיום יש בידנו כמובן ידע רב יותר על מחלות מסוג זה; (8) בעיר מתרוצצים לבושתנו ילדים רעבים ללחם; (9) אל ייפלא אפוא הדבר בעינינו; (10) מקדיש אני את הספר לאבי מורי ע"ה ולאימי מורתי תבל"א".
כל כך זורם וקולח במקרים האלה. האקדמיה לא הוסיפה פסיקים כך: כיום יש בידנו, כמובן, ידע רב יותר על מחלות מסוג זה.; בעיר מתרוצצים, לבושתנו, ילדים רעבים ללחם.; אל ייפלא, אפוא, הדבר בעינינו.; מקדיש אני את הספר לאבי, מורי, ע"ה, ולאימי, מורתי, תבל"א.
אבל עורכי לשון רבים מוסיפים אותם, הן בספרי פרוזה והן בספרים עיוניים:
רונן, תפסיק, בבקשה.
הוא לא הגיב, כמובן, לכן התקרבתי.
דוגמאות שליקטתי מכתוביות בטלוויזיה:
ריווא אמרה: "… יא בר, את מסתכלת על דברים". בעריכה לשונית תיעדו כך: "יא, בר, את מסתכלת על דברים" (האח הגדול" רשת 13, 2022)
שחף אמר: "איזה מילים למשל?"; בעריכה לשונית תיעדו כך: "אילו מילים, למשל?" (האח הגדול" רשת 13, 2022). לא חובה להוסיף ל"למשל" פסיק בגלל המעמד שלה. אפשר להתייחס אליה במקרים כאלה כמילה רגילה.