- עינת קדם
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
לפניכם הסיפור השני והשלישי מסדרת הספרים "מַסְּעוֹת רָנִּי וּמִזְוֶדֶת הַפָּטֶנְטִים", באישור המחבר משה גוז. איורים: צבי פלדמן.
ערכתי את הסיפורים בעריכה ספרותית, עריכה לשונית, ניקוד והגהה.
על הספר: שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל נַחֲשֵׁי אָנָקוֹנְדָּה שֶׁרוֹקְדִים סַמְבָּה? רְאִיתֶם תַּחֲרוּת רִיצָה שֶׁל קֶנְגּוּרוּאִים? רְכַבְתֶּם פַּעַם עַל גַּב לִוְיָתָן? פְּגַשְׁתֶּם חָתוּל שָׁחֹר שֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׂפַת בְּנֵי אָדָם? גַּם אֲנִי לֹא, אֲבָל אֵצֶל רָנִּי, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, הַכֹּל אֶפְשָׁרִי. הוּא מְסַפֵּר לִי עַל מַסָּעוֹת לִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁהֵם קַיָּמִים בִּכְלָל, עַל אֲנָשִׁים מוּזָרִים שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ, וְעַל מִקְרִים וְתוֹפָעוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי עֲלֵיהֶם מֵעוֹלָם. בְּסֵפֶר הַהַרְפַּתְקָאוֹת "מַסְּעוֹת רָנִּי וּמִזְוֶדֶת הַפָּטֶנְטִים", אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁל רָנִּי בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהוּא סִפֵּר לִי אוֹתָם.
משה גוז הוא סופר ילדים, כתב עשרות ספרים לילדים וממשיך לכתוב.
מַסְּעוֹת רָנִּי וּמִזְוֶדֶת הַפָּטֶנְטִים | משה גוז
2. מִי זֶה פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ?
"אַבָּא אָמַר לִי", רָנִּי הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, "שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָבֵר גָּאוֹן, קוֹרְאִים לוֹ פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹרִיקוּלָדִיסוֹב…"
"מָה? מָה? אֵיזֶה מִין שֵׁם זֶה?"
"כֵּן", רָנִּי צָחַק, "זֶה שֵׁם מוּזָר, אֲבָל יֵשׁ לוֹ קִצּוּר: גִ'ימְבּוֹ. אַבָּא סִפֵּר שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁהוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם, גִ'ימְבּוֹ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְטִיּוּל לֵילִי בַּאוֹטוֹטִילוֹסוֹרוֹס הֶחָדָשׁ…"
"אוֹטוֹ מָה?" שָׁאַלְתִּי.
"אוֹטוֹטִילוֹסוֹרוֹס, אוֹ בִּשְׁמוֹ הַמְּקֻצָּר טִילוֹס. עוֹד מְעַט אַסְבִּיר לְךָ מָה זֶה. וְאָז כְּשֶׁנִּגְמָר הַטִּיּוּל, אַבָּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה כָּל כָּךְ עָיֵף וְנִרְדָּם מִיָּד".
"וּוָאוּ, זֶה רַעְיוֹן גְּאוֹנִי", אָמַרְתִּי.
"נָכוֹן", אָמַר רָנִּי. "אַבָּא הִתְקַשֵּׁר לְגִ'ימְבּוֹ וְאָמַר לוֹ: 'הַי גִ'ימְבּוֹ, זֶה אֲנִי, בִּנְיָמִין, מָה שְׁלוֹמְךָ? לַבֵּן שֶׁלִּי רָנִּי קָשֶׁה לְהֵרָדֵם. מָה דַּעְתְּךָ שֶׁנֵּצֵא שְׁלָשְׁתֵּנוּ לְסִיבוּב בַּטִילוֹס?'"
"מָה הוּא אָמַר? הוּא הִסְכִּים?"
"בָּרוּר שֶׁהוּא הִסְכִּים. הוּא אָמַר לְאַבָּא שֶׁנֵּרֵד לְמַטָּה וּנְחַכֶּה לוֹ. הִתְלַבַּשְׁתִּי, חָטַפְתִּי אֶת מִזְוֶדֶת הַפָּטֶנְטִים הַסּוֹדִית שֶׁלִּי, וְיָרַדְתִּי עִם אַבָּא לְמַטָּה לְחַכּוֹת לִפְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ. הָיָה מַמָּשׁ קַר בַּחוּץ. אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת שָׁמַעְתִּי טִרְטוּר מוּזָר. הִסְתַּכַּלְתִּי לְמַעְלָה, מֵהַשָּׁמַיִם הִתְקָרֵב אֵלֵינוּ גּוּף מַתַּכְתִּי זוֹהֵר שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ טִיל, אֲבָל עִם כְּנָפַיִם".
"הַטִּילוֹס?" הִתְלַהַבְתִּי.
"בְּדִיּוּק!" אָמַר רָנִּי. "רָאִינוּ שֶׁהַטִּילוֹס עוֹמֵד לִנְחֹת יָשָׁר עַל גַּג הַמְּכוֹנִית שֶׁל אַבָּא. אַבָּא צָרַח: גִ'ימְבּוֹ, תִּזָּהֵרררררר… אֲבָל גִ'ימְבּוֹ לֹא שָׁמַע אוֹתוֹ, וְנָחַת בְּדִיּוּק עַל הַגַּג".
"אוֹי", אָמַרְתִּי.
"לֹא נוֹרָא, הַגַּג הִתְעַקֵּם רַק קְצָת", רָנִּי אָמַר. "וְאָז נִפְתַּח חַלּוֹן וְרָאִיתִי דַּרְכּוֹ אִישׁ עִם קָרַחַת וְזָקָן לָבָן וּמִשְׁקָפַיִם".
"פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ", אָמַרְתִּי.
"כֵּן", אָמַר רָנִּי. "הוּא הוֹצִיא מֵהַפֶּתַח שֶׁל הַטִּילוֹס סֻלָּם וְאָמַר: 'בְּרוּכִים הַבָּאִים לַטִּילוֹס שֶׁלִּי. קָדִימָה, הִכָּנְסוּ! אֵין לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן!'"
3. אֵיךְ נִרְאֶה טִילוֹס מִבִּפְנִים?
"אֲנִי טִפַּסְתִּי רִאשׁוֹן בַּסֻּלָּם", רָנִּי הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר, "וְאַבָּא טִפֵּס אַחֲרַי. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַטִּילוֹס פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ חִיֵּךְ אֵלַי וְלָחַץ לִי אֶת הַיָּד. הָאֱמֶת, מִקָּרוֹב הוּא נִרְאָה עוֹד יוֹתֵר מוּזָר. הוּא הָיָה נָמוּךְ מְאוֹד, לָבוּשׁ בְּסַרְבָּל, נָעַל מַגָּפַיִם, וְעַל הַמֵּצַח שֶׁלּוֹ הָיוּ עוֹד שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם. בְּתוֹךְ הַטִּילוֹס הָיָה בָּלָגָן נוֹרָאִי. כְּלֵי עֲבוֹדָה זְרוּקִים בְּכָל מָקוֹם, בְּרָגִים, בַּקְבּוּקִים וְחֶלְקֵי מַתֶּכֶת מְשֻׁנִּים. גִ'ימְבּוֹ אָמַר שֶׁהוּא לֹא הִסְפִּיק לְסַדֵּר כִּי רַק אֶתְמוֹל הוּא חָזַר מִמַּסָּע בְּסִין. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל מִזְוֶדֶת הַפָּטֶנְטִים שֶׁלִּי וְשָׁאַל מָה יֵשׁ בִּפְנִים".
"סִפַּרְתָּ לוֹ?" שָׁאַלְתִּי.
"הִתְרַגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ, שֶׁבְּקֹשִׁי יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר. אָמַרְתִּי לוֹ רַק שֶׁזֹּאת מִזְוֶדֶת פָּטֶנְטִים מְיֻחֶדֶת. הוּא אָמַר לִי שֶׁגַּם לוֹ יֵשׁ כַּמָּה פָּטֶנְטִים מִשֶּׁלּוֹ וְשֶׁהוּא יַרְאֶה לִי. וְאָז הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּמּוֹשָׁבִים שֶׁל הַטִּילוֹס. פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ נָתַן לָנוּ קַסְדוֹת מַצְחִיקוֹת וְאָמַר לָנוּ לַחְגֹּר חֲגוֹרוֹת בְּטִיחוּת. הוּא לָגַם מִבַּקְבּוּק מַשְׁקֶה בְּצֶבַע סָגֹל וְאָמַר לְאַבָּא 'תִּשְׁתּוּ, זֶה בָּרִיא וּמְחַמֵּם'. אַבָּא לָגַם שְׁתֵּי לְגִימוֹת וְהֶעֱבִיר אֵלַי. לָגַמְתִּי טִפָּה. זֶה הָיָה נוֹרָא".
"מָה זֶה הָיָה?" שָׁאַלְתִּי.
"גִ'ימְבּוֹ אָמַר שֶׁזֶּה מַשְׁקֶה שֶׁעָשׂוּי מְשֻׁמָּן לִוְיְתָנִים".
"אִיכְס… מַגְעִיל".
"שְׁטֻיּוֹת", רָנִּי צָחַק, "הָעִקָּר שֶׁזֶּה עָשָׂה אֶת הָעֲבוֹדָה וְחִמֵּם אוֹתִי מִיָּד. וְאָז פְּרוֹפֶסוֹר גִ'ימְבּוֹ לָחַץ עַל כַּפְתּוֹרִים וְהֵזִיז יָדִיּוֹת. הַטִּילוֹס הִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת מוּזָרִים כְּמוֹ שִׁעוּל צָרוּד. מֵהַתִּקְרָה יָצָא עָשָׁן יָרֹק, הָרִצְפָּה רָעֲדָה, וְהוֹפּ, תּוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָיִינוּ בָּאֲוִיר. גִ'ימְבּוֹ אָמַר שֶׁהַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּמַּסָּע שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה אוֹסְטְרַלְיָה, וְשֶׁאִם נְמַהֵר, נַסְפִּיק לְתַחֲרוּת רִיצָה".
"מָה? הוּא לָקַח אֶתְכֶם לְתַחֲרוּת רִיצָה בְּאוֹסְטְרַלְיָה?" נִדְהַמְתִּי.
"וְלֹא סְתָם תַּחֲרוּת רִצָּה", רָנִּי אָמַר, "זֹאת הָיְתָה תַּחֲרוּת רִיצָה שֶׁל קֶנְגּוּרוּאִים".
