ספר על נגישות: עריכה ספרותית ולשונית וניקוד של ספר ילדים

[…]

בַּדֶּרֶךְ לַיְּצִיאָה עָצַרְנוּ לְרֶגַע לְיַד דּוּכַן הַמִּשְׁקָפַיִם.

"שָׁלוֹם", פָּנִיתִי לַמּוֹכֵר, "אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלָּכֶם גַּם בָּאִינְטֶרְנֶט?"

הָאִישׁ לֹא הִבִּיט בִּי. הוּא לָקַח כַּרְטִיס וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לַנַּעַר: "זֹאת הַכְּתֹבֶת שֶׁל אֲתַר הָאִינְטֶרְנֶט שֶׁלָּנוּ", הוּא אָמַר לוֹ.

כְּשֶׁהִתְרַחַקְנוּ מִשָּׁם הַנַּעַר אָמַר לִי: "מוּזָר. בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת לָךְ עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתְּ, הוּא עָנָה לִי".

"כֵּן", אָמַרְתִּי, "יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּגִיבִים כָּכָה כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אָדָם עִם מֻגְבָּלוּת. אֲבָל בְּרֹב הַמִּקְרִים, הַשֵּׁרוּת שֶׁאֲנִי מְקַבֶּלֶת הוּא שֵׁרוּת נָגִישׁ".

"שֵׁרוּת נָגִישׁ? לְמָה אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת?" הוּא שָׁאַל.

"אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לַאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה אִתָּם טִבְעִי וְנוֹחַ", הִסְבַּרְתִּי. "הֵם מִתְחַשְּׁבִים וּמִתְיַחֲסִים אֵלַי בְּכָבוֹד, וְנוֹתְנִים לִי לְהַרְגִּישׁ שֶׁחָשׁוּב לָהֶם שֶׁאֶשְׁתַּתֵּף".

"טוֹב מְאוֹד!" הוּא אָמַר, "כָּכָה צָרִיךְ!"

וּשְׁנֵינוּ צָחַקְנוּ בַּדֶּרֶךְ לַחֲלָלִית שֶׁלִּי.