כְּשֶׁעָלִיתִי לְכִתָּה בֵּית נָסַעְנוּ כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לִשְׁנָתַיִם. לְאַבָּא הָיְתָה שָׁם עֲבוֹדָה.

זֹאת הָיְתָה תְּקוּפָה מְאֻשֶּׁרֶת עֲבוּרִי. הָאֲנָשִׁים שָׁם הָיוּ מְנֻמָּסִים וְלֹא הִסְתַּכְּלוּ עָלַי כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל מִישֶׁהוּ מוּזָר. תּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים כְּבָר דִּבַּרְתִּי אַנְגְּלִית בְּמִבְטָא אָמֶרִיקָאִי, כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי שָׁם. בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיְתָה לִי מוֹרָה מַמָּשׁ נֶחְמָדָה, מִיס רֵיגֶן. הִיא אָהֲבָה אוֹתִי מְאוֹד וְתָמִיד הִתְיַחֲסָה אֵלַי כְּמוֹ לִשְׁאַר הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה.

יוֹם אֶחָד מִיס רֵיגֶן הוֹדִיעָה שֶׁלִּכְבוֹד מְסִבַּת הַסִּיּוּם נַצִּיג בִּפְנֵי הַהוֹרִים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת אֶת הַהַצָּגָה עוּץ לִי גּוּץ לִי. מַכִּירִים אֶת זֶה? זֶה סִפּוּר עַל מֶלֶךְ שֶׁחִפֵּשׂ מִישֶׁהִי שֶׁתּוּכַל לְהַחְזִיר לַמַּמְלָכָה שֶׁלּוֹ אֶת הָעֹשֶׁר שֶׁאָבַד לוֹ. הַטּוֹחֵן בָּא אֵלָיו וְאָמַר לוֹ שֶׁהַבַּת שֶׁלּוֹ יְכוֹלָה לַהֲפֹךְ קַשׁ לְזָהָב. אֲבָל הַיָּחִיד שֶׁהָיָה יָכוֹל לַהֲפֹךְ קַשׁ לְזָהָב הָיָה אִישׁ קָטָן, וְהוּא זֶה שֶׁעָזַר לְבַת הַטּוֹחֵן וְהִצִּיל אוֹתָהּ.

אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת! כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְקַבֵּל תַּפְקִיד וּלְשַׂחֵק בַּהַצָּגָה, אֲבָל אוּלַי לֹא יִבְחֲרוּ בִּי?

לְמָחֳרָת מִיס רֵיגֶן הוֹדִיעָה עַל חֲלֻקַּת הַתַּפְקִידִים בַּהַצָּגָה. וְנַחֲשׁוּ מָה? נִבְחַרְתִּי לְשַׂחֵק אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁל הָאִישׁ הַקָּטָן עוּץ לִי גּוּץ לִי. זֶה מַמָּשׁ תַּפְקִיד מֶרְכָּזִי בַּהַצָּגָה! פִּתְאוֹם לַגֹּבַהּ שֶׁלִּי הָיָה יִתְרוֹן. אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁנִּבְחַרְתִּי לֹא רַק בִּגְלַל זֶה. בִּשְׁבִיל תַּפְקִיד רָאשִׁי צָרִיךְ כִּשּׁוּרִים מְיֻחָדִים, וּמִיס רֵיגֶן הֶעֱרִיכָה אוֹתִי וְיָדְעָה שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלַי. הָיִיתִי גֵּאָה וּמְאֻשֶּׁרֶת.

בַּיָּמִים הַבָּאִים יָשַׁבְתִּי עִם אִמָּא בַּבַּיִת וְלָמַדְתִּי אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי בְּעַל פֶּה, וּבְאַנְגְּלִית. בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי הַהוֹפָעָה בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לְהֵרָדֵם מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וְגַם מִדְּאָגָה. מָה יִקְרֶה אִם לֹא אֶזְכֹּר אֶת הַמִּלִּים? וְאִם אֶטְעֶה? וְאִם הַקָּהָל יִצְחַק עָלַי? אוּלַי לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה לְהַסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה?

הַיּוֹם הַגָּדוֹל הִגִּיעַ. כָּל הַמֻּזְמָנִים הִתְיַשְּׁבוּ בַּכִּסְּאוֹת בָּאוּלָם וַאֲנִי הִצְטָרַפְתִּי לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי מֵהַכִּתָּה כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן לַהַצָּגָה.

וּוָאוּ, זֹאת הָיְתָה חֲוָיָה שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח. כָּל הַיְּלָדִים קָרְאוּ אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהֶם מֵהַדַּפִּים שֶׁמִּיס רֵיגֶן חִלְּקָה וְרַק אֲנִי אָמַרְתִּי אֶת הַכֹּל בְּעַל פֶּה. זָכַרְתִּי כָּל מִלָּה, לֹא שָׁכַחְתִּי כְּלוּם.

כְּשֶׁסִּיַּמְנוּ הַקָּהָל מָחָא כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת. כֻּלָּם בֵּרְכוּ אוֹתִי וּמִיס רֵיגֶן חִבְּקָה אוֹתִי וְאָמְרָה: "מַעְיָן, הָיִית מַדְהִימָה!"

הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת. הִרְגַּשְׁתִּי מְיֻחֶדֶת, כְּמוֹ הָאִישׁוֹן שֶׁהָפַךְ קַשׁ לְזָהָב.