אחד הכללים שלא השתנה בכללי הכתיב המלא החדשים הוא הכלל הקובע ש-י' לא תתווסף לפני שווא נח באמצע מילה. אחד התפקידים בעריכה לשונית ובהגהה לשונית הוא לזהות מתי מדובר בשווא נח ומתי לא.
- מאת: עינת קדם
- 23.3.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
כללי הכתיב המלא קובעים שבתנאים מסוימים, י' ו-ו' מתווספות במילים מסוימות או שהן מוכפלות, כדי שיסייעו בזיהוי המילים, בקריאתן ובהגייתן. אחד הכללים קובע ש-י' מתווספת כאם קריאה אחרי חיריק לציון תנועת i במילים כגון
- סִדֵּר – סידר
- שִׁדֵּר – שידר
- בִּטָּחוֹן – ביטחון
- טִפֵּשׁ – טיפש
עד יוני 2017 הכללים קבעו שאין להוסיף י' לציון תנועת i אחרי חיריק במילים שצורת היסוד שלהן נכתבת בלי י', כגון צדו (צַד), בעתו (עת). בכללי הכתיב המלא החדשים הוראה זו התבטלה ונקבע ש-י' מתווספת כאם קריאה אחרי חיריק לציון תנועת i גם בהטיות של מילים שצורת היסוד שלהן נכתבת בלי י' (צד, עת, את, אמת, אט, עם, נס וכו'), כגון צידו, בעיתו, איתנו, אמיתית, לאיטנו, עימנו, ניסים.
אך אחד הכללים שלא השתנה הוא הכלל הקובע ש-י' לא תתווסף לפני שווא נח באמצע מילה.
שווא נח סוגר הברה. באלפי מילים בשפה העברית יש שווא נח ואין לפניה י':
- סד-רה (קבוצה) ולא סיד-רה
- שִׁד-רה (שלד) ולא שיד-רה
- הב-טיח ולא היב-טיח
- בז-בוז ולא ביז-בוז
- עב-רית ולא עיב-רית
- דק-דוק ולא דיק-דוק
- שמ-רו (אתם/אתן בציווי) ולא שימ-רו
- לב-שי (את בציווי) ולא ליב-שי.
כלל זה חל בכתיב המנוקד/החסר ובכתיב המלא.
כלומר אף על פי שאחד מכללי הכתיב המלא י' קובע ש-י' מתווספת להוראת תנועת i, הוספה זו לא נעשית באופן גורף אחרי כל חיריק, ואחד התנאים המונע זאת הוא שווא נח אחריו באמצע מילה, למעט מקרים חריגים.
1. הוספת י' לפני שווא בפעלים בכתיב המלא
בפעלים, אחת הדרכים לבדוק האם השווא שבא אחרי חיריק הוא שווא נח היא לנתח את הגיית האות בצורת המוצא. צורת המוצא בפעלים היא גוף שלישי זכר יחיד (הוא) בזמן שבו הפועל נטוי. אם בצורת המוצא השווא נהגה בתנועה, סימן שלא מדובר בשווא נח, ויש להוסיף י' בכתיב המלא.
דוגמה 1:
בבניין פיעל הם סִדְּרוּ בעבר, היא סִדְּרָה בעבר – ד' נהגית בשווא.
בכתיב המלא הוא סידר. מ' נהגית e.
מקורה של השווא ב-ד' בתנועה e ולכן לא מדובר בשווא נח, ובכתיב המלא יש להוסיף י': סידרו, סידרה, סידרם (סידר אותם) וכדומה.
לעומת זאת, בשמות כגון סדרה (סִדְרָה), סדרת (סִדְרַת), סדרתי (סִדְרָתִי), סדרתית (סִדְרָתִית), סדרתיים (סִדְרָתִיִּים), סדרתיות (סִדְרָתִיּוֹת), סדרה (סִדְרָהּ – הסדר שלה), סדרו (סִדְרוֹ – הסדר שלו), סדרם (סִדְרָם – הסדר שלהם), ד' היא בשווא נח ולכן אין להוסיף י' לפניו בכתיב המנוקד והמלא.
דוגמה 2:
בבניין פיעל הם שִׁדְּרוּ בעבר, היא שִׁדְּרָה בעבר – ד' נהגית בשווא.
בכתיב המלא הוא שידר. ד' נהגית e.
מקורה של השווא ב-ד' בתנועה e ולכן לא מדובר בשווא נח, ובכתיב המלא יש להוסיף י': שידרו, שידרה וכדומה.
לעומת זאת, בעמוד שדרה (שִׁדְרָה) שדרתו (שִׁדְרָתוֹ), שדרתה (שִׁדְרָתָהּ) וכדומה ד' היא בשווא נח ולכן אין להוסיף י' לפניו בכתיב המנוקד והמלא.
2. הוספת י' בשמות בכתיב המלא
בשמות שבהם האות נהגית בשווא בודקים את הגייתה בצורת המוצא ביחיד. אם האות נהגית בתנועה, יש להוסיף י' בכתיב המלא.
דוגמה 1:
במילה בִּטְחוֹן בסמיכות ט' נהגית בשווא.
צורת היחיד היא בִּטָּחוֹן (ביטחון בכתיב המלא). ט' נהגית a.
מקור השווא בתנועה a ולכן לא מדובר בשווא נח, ובכתיב המלא יש להוסיף י' לפניו. כך גם ב ביטחון המדינה, ביטחונות, ביטחוני וכדומה.
דוגמה 2:
ב-טִפְּשִׁים פ' נהגית בשווא.
צורת היחיד היא טִפֵּשׁ (טיפש בכתיב המלא). פ' נהגית e.
מקור השווא בתנועה e ולכן לא מדובר בשווא נח, ובכתיב המלא יש להוסיף י' לפניו: טיפשים. כך גם בטיפשי, טיפשיות וכדומה.
3. הוספת י' במילים לועזיות
האקדמיה ללשון העברית קבעה שמילים לועזיות כגון מיליון (מִילְיוֹן), שימפנזה (שִׁימְפַּנְזָה), אימפליקציה (אִימְפְּלִיקַצְיָה), אינדיקציה (אִינְדִּיקַצְיָה), דיסהרמוניה (דִּיסְהַרְמוֹנְיָה) נכתבות עם י' לפני השווא הנח בכתיב המנוקד/החסר ובכתיב המלא.
4. הוספת י' במילה סיסמה
במסגרת כללי הכתיב המלא החדשים האקדמיה ללשון העברית קבעה שהמילה סיסמה (סִיסְמָה) תיכתב עם י' לפני השווא הנח בכתיב המנוקד/החסר ובכתיב המלא.
פעמים רבות בטלוויזיה, בכתבות ומאמרים באתרים, בספרים וכדומה מוסיפים י' לפני שווא נח. למשל: זיקנה (זִקְנָה), מינהל (מִנְהָל), מיחזור (מִחְזוּר), איפשר (אִפְשֵׁר), בידקו (בִּדְקוּ) בציווי, שמרו (שִׁמְרוּ) בציווי.
הוספות מהסוג הזה אינן חלק מכללי הכתיב המלא, ובדרך כלל הן נעשות כדי להנגיש ולמנוע בלבול בין מילים הנכתבות בלי י' ומשמעותן שונה (זְקֵנָה, מְנַהֵל, מַחְזוֹר, אֶפְשָׁר, בָּדְקוּ, שָׁמְרוּ).
הפתרון שמציעה האקדמיה הוא שימוש בניקוד עזר, ובמקרים האלה חיריק לפני השווא: זִקנה, מִנהל, מִחזור, אִפשר, בִּדקו בציווי, שִׁמרו בציווי.
זִכרו!
1. בכתיב המלא (ובכתיב המנוקד/החסר) אין להוסיף י' אחרי חיריק ולפני שווא נח במילים כגון פיתרון, דימיון, מיקרא, ניכתבה, היברישו, שילשום, איחסון, והן נכתבות בלי י': פתרון (פִּתְרוֹן), דמיון (דִּמְיוֹן), מקרא (מִקְרָא), נכתבה (נִכְתְּבָה), הברישו (הִבְרִישׁוּ), שלשום (שִׁלְשׁוֹם), אחסון (אִחְסוּן).
2. בכתיב המלא (ובכתיב המנוקד/החסר) יש להוסיף י' אחרי חיריק ולפני שווא נח במילה "סיסמה" (סִיסְמָה) ובמילים לועזיות כגון היפנוזה (הִיפְּנוֹזָה), אינדיקציה (אִינְדִּיקַצְיָה), דיקציה (דִּיקְצְיָה), אימפריה (אִימְפֶּרְיָה), גימנסיה (גִּימְנַסְיָה) וכדומה.
3. בכתיב המלא (ובכתיב המנוקד/החסר) אין להוסיף י' אחרי חיריק ולפני שווא נח בפעלים בציווי – אתם/אתן שילחו, אתם/אתן חיזרו, אתם/אתן שימרו, אתם/אתן לימדו, את ליבשי, את כיתבי, את בידקי וכדומה, והם נכתבים בלי י': אתם/אתן שלחו (שִׁלְחוּ), אתם/אתן חזרו (חִזְרוּ), אתם/אתן שמרו (שִׁמְרוּ), אתם/אתן למדו (לִמְדוּ), את לבשי (לִבְשִׁי), את כתבי (כִּתְבִי), את בדקי (בִּדְקִי).
4. בכתיב המלא יש להוסיף י' אחרי חיריק ולפני שווא שמקורו בתנועה: הם/הן סידרו (סִדְּרוּ), הם/הן שילחו (שִׁלְּחוּ), הם/הן חיזרו (חִזְּרוּ), הם/הן שימרו (שִׁמְּרוּ), הוא שימרו (שִׁמְּרוֹ – שימר אותו), היא שימרה (שִׁמְּרָה), הם/הן לימדו (לִמְּדוּ), היא לימדה (לִמְּדָה), הוא לימדה (לִמְּדָהּ – לימד אותה) היא חיזרה (חִזְּרָה), היא סידרה (סִדְּרָה), זיכרון– (זִכְרוֹן-), ביטחוני (בִּטְחוֹנִי), ניצחונות (נִצְחוֹנוֹת), עיוורים (עִוְּרִים), פיקחיות (פִּקְּחִיּוֹת) וכדומה.
