לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

בעיות סגנון, ניסוח, דקדוק ותחביר, ועודף ספרותיות בעריכה של בינה

בעיות בסגנון, בניסוח, בדקדוק ובתחביר

  1. "נולד ב-1922 כבן למשפחת מייסדים, דור שני במושבה, ועד פטירתו ב-2013 מעולם לא עזב את האדמה שאהב" – סגנון ויקיפדיה. מעבר לכך, ניסוח רע.
  2. "הוא חי את חייו עם חנה, אשתו, והביא לעולם את בתם היחידה, אימי רות" – הבאת ילד לעולם היא פעולה משותפת של שני ההורים, ואילו כאן מדובר על סבא ביחיד – "הביא לעולם את בתם".
  3. "אבל יהודה היה מסחאי במובן הנאצל של המילה – אדם שנושם את אהבת הארץ בכל תא בגופו" – "נאצל" הוא אצילי, שיש בו אצילות, נעלה, נשגב. בעברית, אין מובן נאצל של מילה. המונח "נאצל" מתאר תכונה מוסרית או אידיאולוגית גבוהה, ולכן השימוש בו כ"מובן של מילה" לא מתאים. ייתכן שיש כאן השפעה מאנגלית. in the noble sense of the word הוא ביטוי נפוץ באנגלית כדי להדגיש שהמילה או המושג נאמרים בהקשר חיובי או אידיאלי, תוך התמקדות במשמעות גבוהה של המונח.
  4. "כשהיה מספר, עיניו היו בורקות והתרגשות ניכרה בקולו." – עד כאן הייתה הקדמה, ולא נכתב על סיפוריו של סבא, לכן כשכתבת "כשהיה מספר", לא ברור על מה הוא היה מספר בהקשר להתרגשות.
  5. "הסיפור שהכי אהב היה על הסליק של כפר תבור" – אם לדוגמה היה סיפור שנקרא "הסליק של כפר תבור" (כמו הסיפור "שלגייה"), זה תקין. אבל אם זה סיפור על משהו, כמו כאן, חסרה המילה "לספר": "הסיפור שהכי אהב לספר היה על הסליק של כפר תבור" מדויק יותר.
  6. מתחת למרצפות הפשוטות הללו הסתתר פעם סוד שסבא יהודה, המסחאי הפשוט והאוהב, שמר בגאווה ובמסירות" – דחיסת מידע בין נושאים בלי קשר א) הסליק ב) סבא יהודה כמסחאי פשוט ג) סבא יהודה כאיש אוהב.
  7. "המיג'ור חיפש משהו מתוחכם" – בעיה בניסוח ובשימוש במילה מתוחכם.
  8. "אבל לא העלה בדעתו שהאמת הפשוטה היא המסוכנת ביותר" – כנראה שב"האמת הפשוטה" התכוונת לנשק הפגום במזוודה, וב"מסוכנת" התכוונת למיג'ור, אילו גילה זאת, סיפור לילדים לפני השינה עם מוסר השכל והמילה "דווקא". סבא גם מסביר גם לקוראים וגם לנכדתו הבוגרת שמראיינת אותו.
  9. "מה שהפך אותו למיוחד היה תואר שבדרך כלל אינו מחמאה: מסחאי"; אולי זה מה שהופך 'מסחאי' לתואר כבוד.". א) מסחאי אינו תואר; ב) תואר לא הופך אדם למיוחד.
  10. "סבא יהודה, המסחאי…" – "המסחאי" ב-ה' הידיעה יוצרת ריחוק, ורושם כאילו מדובר בתופעה.
  11. "קצין בדרגת מיג'ור נתקל במזוודה החשודה" – המזוודה חשודה מבחינת הקצין, אבל זה לא הוא מספר. זה לא הגיוני שסבא או הנכדה יתארו את המזוודה כחשודה, ויוסיפו למילה ה' הידיעה כאילו זוהי עובדה ידועה שהיא חשודה.
  12.  "קצין בדרגת מיג'ור נתקל במזוודה החשודה ושאל בערבית: 'של מי המזוודה?' – במקור הכותבת כתבה שהוא שאל "של מי המזוודה הזאת?". השמטת המילה "הזאת" פוגעת בדרמה. כשיש דברים טובים, חשוב לשמור עליהם.
  13.  "הוא עלה על אוטובוס במדי נוטר" – השמטת ה' הידיעה מחמיצה את המרכזיות של האוטובוס.
  14. "ומעולם לא עזב את המושבה שאהב" – הבלעת מידע חשוב דרך מילת שעבוד.
  15. "זיעה הופיעה על מצחו של סבא שהתפלל שהמיג'ור ירפה מהעניין" (גרסה 1) – הבלעת מידע חשוב דרך משפט שעבוד.
  16. "סבא, שהבין שהקצין לא יוותר, קם ואמר" (גרסה 1) – הבלעת מידע חשוב דרך משפט שעבוד.
  17. "המיג'ור חזר על השאלה, אך איש לא ענה" – הדיבור על "השאלה" מבטל את הדרמה.
  18. "דממה השתררה באוטובוס, והיה אפשר לשמוע את רעש המנוע של האוטובוס" (גרסה 1) –  חיבור מגושם בין שני עניינים, על ידי ו' החיבור, ללא זרימה, תוך פגיעה בדרמה.
  19. "כשהקצין איבד סבלנות ושאג את שאלתו בפעם השלישית, סבא ידע שאין ברירה." – ביטול הדרמה והבלעת מידע על ידי "כש…"
  20. "כשהיה מספר, עיניו היו בורקות והתרגשות ניכרה בקולו." – השימוש ב-"היו בורקות" מסורבל ולא טבעי בעברית. כשאנחנו משתמשים בהווה כמו ב-"עיניו בורקות", זהו תואר המשמש כתיאור של מצב נוכחי שנראה עכשיו. כשמתארים משהו שהתרחש בעבר, השימוש בתואר בהווה כמו "בורקות" יוצר תחושת חוסר אחידות בזמן (בייחוד לאור השימוש ב"ניכרה" בקולו בעבר), לעומת "ברקו". ייתכן שהשימוש ב-"היו בורקות" הוא השפעה מאנגלית. באנגלית יש מבנים כמו his eyes were sparkling, המאפשרים שימוש בזמן עבר עם פועל בהווה, ולפעמים הישענות עליהם יכולה להתבטא בצרימות בעברית.
  21. "הסליק הכיל ארסנל מרשים: שלושים רובים, מקלע פולני, מאות כדורים, מרגמה, פגזים ורימוני יד" – "מרשים" מתאימה יותר להתרשמות של אדם שהיה שם והתרשם ממראה עיניו. המספרת לא הייתה שם.
  22. "אך הסיפור שתמיד גרם לו להתרגש במיוחד התרחש ב-1945" – יש כאן כפל ואי-היגיון בכך שהוא התרגש במיוחד.
  23. "הסתתר פעם סוד שסבא יהודה, המסחאי הפשוט והאוהב, שמר בגאווה ובמסירות" – השמירה של סבא על סוד הסליק מעידה על מסירות. "סוד ששמר במסירות" הוא ציון של המובן מאליו שנועד לעבות.
  24. "כשסכנת הגילוי הייתה גדולה" – בעברית, הביטוי "סכנת הגילוי" לא תקני. ה' הידיעה לפני "גילוי" יוצרת תחושה כאילו מדובר בגילוי מסוים או ספציפי, מה שמעוות את המשמעות. "סכנת הגילוי" יוצרת רושם כאילו מדובר בסכנה שקשורה לגילוי עצמו, במקום סכנה שקשורה לחשיפת משהו. ייתכן שזוהי השפעה של מבנה תחבירי באנגלית, שבו יש שימוש ב-the danger of discovery. באנגלית יש שימוש ב-ה' הידיעה בהקשר של תהליך כללי, דבר שלא תואם את התחביר העברי.
  25. "בחכמה מקומית ויצירתיות הנשק נעטף בנייר צלופן" – השימוש ב"חוכמה מקומית" לא נכון בעברית, משום שאין שחוכמה אינה תכונה המיוחדת לאנשים הגרים במקום מסוים, בניגוד, למשל, לייצור מקומי.ייתכן שיש כאן השפעה מאנגלית, שבה יש שימוש נפוץ בביטויים כמו local wisdom או local creativity שיכולים לתאר פתרונות, רעיונות או גישות המתאימים למקום או למצב מקומי.
  26. "אך הסיפור שתמיד גרם לו להתרגש במיוחד התרחש ב-1945" – הבחירה בציון השנה כדי למקם את הסיפור שתמיד גרם לו להתרגש מבטאת סגנון ויקיפדיה.
  27. "לסבא שלי יהודה כהן היה סיפור חיים שהתחיל והסתיים במקום אחד – כפר תבור". ניסוח רע בעיניי.
  28. "אך יש סיבה טובה להתגאות בהיותו מסחאי: האהבה העזה שלו לארץ" – ניסוח שנשמע מלאכותי ולא זורם בעברית, אולי בהשפעת תבניות לשוניות באנגלית ("to take pride in being X"), או עקב חיקוי של ניסוחים הנתפסים כגבוהים או עשירים, בנוסף, הניסוח סוטה מהמשמעות המקורית של הטקסט. במקור מדובר על "לומר בגאווה", כלומר, להצהיר בגאווה על כך שהוא מסחאי אף על פי שהכינוי נתפס כבלתי מחמיא. בעריכה זה הפך ל"להתגאות בהיותו מסחאי" – שמשנה את הדגש מהכינוי עצמו למהות.
  29. "ראית?" היה מסיים סבא את סיפורו עם ניצוץ בעיניים" – משפט זה מייצג שינוי סגנוני בעמדת המספרת ובמודעותה העצמית. בעוד שרוב העריכה שלך מציגה את המספרת כמי שמתארת אירועים ישירות, כאן היא הופכת למספרת מודעת לעצמה שמתייחסת לפעולת הסיפור עצמה. "היה מסיים סבא את סיפורו" – יוצר שכבה מטא-נרטיבית החורגת מהסגנון הכללי של העריכה. זה משנה את תפקיד המספרת ממי שמתעדת את הסיפור למי שמודעת לקיומם של קוראים ולפעולת הסיפור עצמה. שינוי זה הוא חריגה מהסגנון שנבנה בשאר העריכה, מה שיוצר חוסר עקביות פנימית בטקסט המעובד.
  30. "סבא ומרדכי קרניאל פירקו ומכרו פסי ברזל מבריכת המים הישנה" – רק הפירוק אמור להתייחס לבריכת המים הישנה. בעריכה חיברת יחד את "פירקו ומכרו", בעוד שהמכירה לא קשורה לבריכה. אלה קיצורים והאחדות בשם ה"התייעלות", המאפיינים עורכי לשון אנושיים רבים (לא אותי), אך במקרים כמו אלה, זה מטעה ולא נגיש, משום שזה מאלץ את הקוראים לפרק זאת בעצמם.
  31. "כבן למשפחת מייסדים, דור שני במושבה, היה נשוי לחנה ולזוג נולדה בת אחת – אימי רות." בעיה תחבירית היוצרת בעיה במשמעות. שרשור המידע יוצר קשר לא הגיוני בין חלקי המשפט. המשפט מתחיל ב"כבן למשפחת מייסדים, דור שני במושבה" – שהוא תיאור של הסבא, אבל ממשיך ישירות ל"היה נשוי לחנה" – כאילו היותו בן למשפחת מייסדים קשור לנישואיו.
  32. "חקלאי בנשמתו, יושב ראש אגודת המים של הגליל התחתון וחבר במועצת כפר תבור – סבא היה איש אדמה פשוט." שילוב של קו מפריד לציון הקבלה, בעוד שתפקידיו כיושב ראש אגודת המים של הגליל התחתון וחבר במועצת כפר תבור, המוזכרים בצמוד לחקלאי, אינם קשורים לכך שהוא היה איש אדמה פשוט.
  33. "בביקוריי מרמת גן לכפר תבור" – בעיה דקדוקית. שימוש שגוי במילת היחס עם המילה "ביקור". בעברית תקינה, המילה "ביקור" דורשת את מילת היחס "ב" או "אצל" (בביקוריי במקום, בביקוריי אצל מישהו), ולא את מילת היחס "ל" או את התבנית "מ-…ל-…" המתארת תנועה. זה כנראה ניסיון לדחוס שני פרטי מידע (מקום המגורים ומקום הביקור) לניסוח אחד מתומצת, תוך התעלמות מהכללים הדקדוקיים של השפה העברית. 
  34. "דבר אחד בלט מכל שיחותינו" – בעיה דקדוקית. שימוש שגוי במילת היחס עם הפועל "בלט" בהקשר זה. הפועל "בלט" דורש כאן את מילת היחס "ב-" (כמו "בלט בשיחה", "בלט בנוף") ולא את מילת היחס "מ-".
  35. "הפכה מסוכנת" ; "עליו היה אחראי" – בניסוחים אלה ניכרת נטייה של בינה לחקות סגנון כתיבה שנתפס כגבוה, אך על פי האקדמיה ללשון העברית: 1) המבנה המועדף בימינו הוא "הפך ל-", ועל כן "הפכה למסוכנת"; 2) הצורה התקנית היא שימוש במילת הזיקה "ש" או "אשר", ועל כן "שעליו היה אחראי". 

עודף ספרותיות

דוגמאות ל"עודף ספרותיות" – סגנון מליצי, סגנון פומפוזי של נאום, ניסיון להפעיל ולסחוף, שימוש מוגזם בתיאורים, גיבובי מילים, תיאורים חלולים, סתירות, חוסר היגיון, סגנון של הרצאה, הגיגים פילוסופיים, מילות תואר וסופרלטיבים שמנסים ליצור רושם של כתיבה יפה, אבל למעשה מייצרים טקסט מלאכותי ומאולץ:

  • אבל יהודה היה מסחאי במובן הנאצל של המילה
  • אדם שנושם את אהבת הארץ בכל תא בגופו
  • עיניו נוצצות בזיכרון
  • סבא יהודה, המסחאי הפשוט והאוהב
  • הסתתר פעם סוד שסבא יהודה, המסחאי הפשוט והאוהב, שמר בגאווה ובמסירות
  • באומץ השקט של אלה שנשארים נאמנים לאדמתם
  • המסירות השקטה
  • בעמידה איתנה מול סכנה
  • אולי זה מה שהופך מסחאי לתואר כבוד
  • מה שהפך אותו למיוחד היה תואר
  • בחכמה מקומית ויצירתיות
  • הייתי אחראי על הסוד הגדול ביותר של הכפר
  • כשסכנת הגילוי הייתה גדולה
  • לפעמים דווקא הפשטות מצילה
  • הגבורה האמיתית נמצאת לפעמים דווקא בפשטות
  • לא ההשכלה או התחכום קובעים את ערכו של אדם, אלא יכולתו לאהוב ולהיות נאמן למה שהוא מאמין בו
  • הגבורה האמיתית נמצאת לפעמים דווקא… בעמידה איתנה מול סכנה
  • הגבורה האמיתית נמצאת לפעמים דווקא… באומץ השקט של אלה שנשארים נאמנים לאדמתם
  • אבל לא העלה בדעתו שהאמת הפשוטה היא המסוכנת ביותר
  • "אולי זה מה שהופך מסחאי לתואר כבוד"
  • זהו המסחאי האמיתי – אדם שיודע מי הוא, מה חשוב לו, ומוכן לעמוד מאחורי זה.

4. סימני פיסוק

אף שציינתי בהנחיה שתימנעי ככל האפשר מקווים מפרידים ונקודתיים (שבדיונים אחרים שלנו הסכמת איתי שהם זרים לפרוזה), שילבת אותם הן בגרסה הראשונה והן בגרסה השנייה.

קווים מפרידים

השתמשת בקווים מפרידים – שני מופעים בגרסה הראשונה, וחמישה בגרסה השנייה:

  1. היה נשוי לחנה ולזוג נולדה בת אחת – אימי רות. (גרסה 1)
  2. בדרך כלל זה אינו תואר של כבוד – מסחאי נתפס כאדם נאיבי, פשוט וחסר השכלה. (גרסה 1)
  3. לסבא שלי יהודה כהן היה סיפור חיים שהתחיל והסתיים במקום אחד – כפר תבור. (גרסה 2)
  4. חקלאי בנשמתו, יושב ראש אגודת המים של הגליל התחתון וחבר במועצת כפר תבור – סבא היה איש אדמה פשוט. (גרסה 2)
  5. במקום זאת, חיים אחרים חיכו לו – הוא הצטרף לקורס נוטרים והפך לשומר. (גרסה 2)
  6. אבל יהודה היה מסחאי במובן הנאצל של המילה – אדם שנושם את אהבת הארץ בכל תא בגופו. (גרסה 2)
  7. "הסתכלתי לו ישר בעיניים ואמרתי – 'אני בעל המזוודה'." (גרסה 2)

השתמשת בנקודתיים (שאינן לפני ציטוט) – ארבעה מופעים בגרסה הראשונה, וארבעה בגרסה השנייה:

  1. יהודה כהן: איש האדמה והסליק (גרסה 1)
  2. דבר אחד בלט מכל שיחותינו: סבא היה מסחאי אמיתי. (גרסה 1)
  3. אך יש סיבה טובה להתגאות בהיותו מסחאי: האהבה העזה שלו לארץ. (גרסה 1)
  4. בשנת 1945 הציעה ההגנה לכפר תבור לרכוש נשק נוסף: רובה אנגלי ותת-מקלע תמורת 45 לירות. (גרסה 1)
  5. מסחאי מהגליל: סיפורו של יהודה כהן (גרסה 2)
  6. מה שהפך אותו למיוחד היה תואר שבדרך כלל אינו מחמאה: מסחאי. (גרסה 2)
  7. הסליק הכיל ארסנל מרשים: (גרסה 2)
  8. קולו של סבא היה רועד מעט כשהיה מגיע לחלק הדרמטי: בתחנת כפר קמא… (גרסה 2)

5. שגיאות

"אתה יודעת," היה אומר לי תמיד בחיוך שובב

"בחכמה מקומית" (גרסה 2) – עפ"י כללי הכתיב המלא החדשים – "בחוכמה".