הפרטים בסצנת הפלשבק בפרק Inflatable כבסיס מהותי לניתוח ספרותי

המאמר עוסק בפרטי סצנת הפלאשבק המופיעה בפתיח של פרק Inflatable בסדרה Better Call Saul. האירוע המתרחש בחנות של אביו של ג'ימי מקגיל משמשת כזירה להבנת תהליכי לחץ וקבלת החלטות, שראשיתם בילדות, דרך מילים, צלילים, פרטים, וסמלים. תהליך הפרשנות של הצופים זהה לעבודת חקירה ועריכה ספרותית: איסוף ראיות, הארה של פרטים נסתרים וחלקים חשוכים, ובניית משמעות. המאמר מזמין קריאה פעילה, החושפת ידע חדש על בסיס העמקה ופרשנות פתוחה.

א. הקדמה

הבחירות של הדמויות ושל הצופים

במאמר זה אציג את סצנת הפלשבק המופיעה בתחילתו של הפרק Inflatable (עונה 2, פרק בסדרת הטלוויזיה Better Call Saul.

הסדרה מעבירה מסרים רבים דרך המילים שבהן הדמויות משתמשות, צלילי המילים, משמעויות המילים והצלילים, פירוקים וחיבורים בין מילים ואותיות, קיצורים, שפת רחוב, סלנג, עיתוי השימוש במילים, פריטים, שמות הפריטים, משמעות הפריטים כסמל, משמעויות המילה שמייצגת את הפריט או חלק מהמילה, מבטים, קולות, תנועות, שתיקות, צלילים, אנחות, נהמות, שירים, מעברים של המצלמה ועוד.

הסדרה מדגימה שהבחירות של הדמויות תלויות בין היתר בילדות שלהן, במצבי הלחץ המצטברים שהן נתונות בהן, בזמן החולף, בתגובות של הסביבה, באופן השימוש בחושים שלהן, ברגש, בשכל ובאינטואיציה ובמשקל המאזניים שלהם, במידת החיבור שלהן לעצמן ולאני הפנימי שלהן, בהתבוננות הפנימית והחיצונית, באופן שבהן הן מגדירות מהו ידע, באופן שבהן הן מתייחסות לאחרים ותופסות אותם, במניעים שלהן, ב"טיקים" שמפעילים אותם, ובאופן שבהן הן פועלות במצבים שבהן לא עומד בפניהן "The full story" או "The whole story", או כשיש חורים בסיפור – "The hole in the story" או חורים בתמונה "The hole in the picture".

עריכה ספרותית טובה מונעת חורים בעלילה וגם יוצרת אותם במכוון

עריכה ספרותית טובה מונעת חורים וסתירות בעלילה, אך היא גם יוצרת במכוון חורים בעלילה. בשני המקרים זוהי אומנות ייחודית. כשהיוצרים, הכותבים והעורכים מונעים חורים בעלילה, הם משדרים יחס של כבוד לקוראים ולצופים, וכך גם כשהם יוצרים במכוון חלקים חשוכים ולא מפרשים את היצירה עבורנו. זה מעניין, זה מאתגר, ובעיקר – זה מדמה את המצבים שבהן פועלות הדמויות וגם אנחנו. אנחנו חושבים שיש לנו שליטה מלאה ומוחלטת על מה שקורה, אבל זוהי אשליה. אנחנו יותר לא יודעים מאשר יודעים. גם על מה שקורה בתוכנו אין לנו תמיד שליטה. לפעמים קיימים חלקים חשוכים ולא מודעים בתוכנו, או חלקים מודחקים, או דברים ששכחנו. ברוב המקרים הדמויות בסדרה פועלות כמו האל הכול-יכול והאל הכול-יודע, הן פועלות כמו זאבים או כמו כבשים, במקום לפעול כמו בני אדם עם חושים, מחשבה, תודעה, תובנה, שכל, רגש ואינטואיציה.

עבורנו כצופים המנתחים את הסצנות, הסיפורים בסדרה אינם "The full story" אלא פיסות מידע. פרטים רבים לא ידועים לנו, ובעיקר – אנחנו לא יודעים למה כיוונו היוצרים. מכאן שכדי לגבש את הפרשנות שלנו, עלינו לאסוף את מקסימום הפרטים שאנחנו מזהים. עלינו להפעיל את החושים, את הרגש, את השכל, את האינטואיציה, להגיד לעצמנו מה הגיוני בעינינו ומה לא, ולהגיע לפרשנות האישית שלנו לגבי המסרים והרעיונות שעוברים בסדרה. כל פרשנות היא אישית ותלויה במשתנים אישיים. אלה אינן עובדות מוחלטות וחד משמעיות. אלה בחירות.

ככל שנאיר יותר את המקומות החשוכים, כך נוכל לנווט טוב יותר בין הבחירות שלנו

ככל שיהיו בפנינו יותר פרטים, ככל שנאיר יותר את המקומות החשוכים, כך נוכל לנווט טוב יותר בתוך הפרשנות. לפיכך חשוב לשים לב לפרטים, לאסוף אותם ולבחון את משמעותם כמוצגים, כראיות מגובות בבית משפט בשלב ההוכחות, ה-Discovery. אך כאן, בבית המשפט הזה, אנחנו הקטגורים והסנגורים, המושבעים והשופטים. אף אחד לא יכול לערער על הבחירות של אחרים. כל אחד רואה זאת אחרת. מעבר לכך,

אפשר ליהנות מהסדרה גם כשאנחנו לא יודעים עד הסוף מה באמת קרה שם, כפי שאנחנו נהנים מחום השמש או מגשם או מריח של דשא או מאוכל טעים או מטעמו של קפה טוב או מהרגשות שאנחנו מרגישים כלפי אנשים, בלי לדעת איך בדיוק זה עובד.

הסצנה הזאת חשובה להבנת הדמויות – לא רק של ג'ימי והאב ושל האח צ'רלס מקגיל (צ'אק), אלא של כל אחת מהדמויות הראשיות והמשניות בסדרה, כולל האיש שנכנס לחנות.

במאמרים אציג את הפרשנות שלי. לשם כך, אציג תחילה כבסיס את הפרטים שאספתי מסצנת הפלשבק. הציטוטים שאציג הם באנגלית, עם תרגום קרוב ככל האפשר בעברית, עם מינימום סימני פיסוק. שלוש הנקודות מסמנות קטיעה בדיבור או הפסקה קצרה או ארוכה בדיבור כפי שהוא נשמע. חלק מהפסיקים מסמנים הפסקה קצרה בדיבור.

ב. סצנת החנות

שנת 1973, סיסרו. פלשבק מתקופת ילדותו של ג'ימי מקגיל. אביו של ג'ימי וג'ימי נמצאים בחנות בבעלות אביו של ג'ימי, צ'רלס מקגיל האב (.Charles McGill Sr). זוהי חנות פינתית קטנה (convenience store או corner store), למכירת חטיפים, עוגיות, משקאות, סיגריות, שימורים, חלב, ומוצרים בסיסיים אחרים.

ג'ימי ליד קיר המגזינים

ג'ימי בן 12, לבוש במכנסיים חומים וחולצת טריקו עם פסים צבעוניים לרוחב. הוא נמצא ליד קיר המגזינים בחנות. הקיר פנימי, מוסתר, במסדרון בין הדלפק לדלת. על הקיר 5 מדפי עץ. הוא עולה על קופסה, מושיט את היד במאמץ למעלה. ידו נעצרת לרגע ליד מגזין MAD, ומשם היא עולה למדף העליון, שעליו כתוב באותיות גדולות "OVER 18 ONLY", ובוחר במגזין PLAYBOY עם תמונת שער של בחורה בלונדינית עם כתפיים חשופות, מחייכת, מחודש אוגוסט 1973.

הוא מתיישב על הקופסה, ראשו מגיע עד המדף השלישי, המטאטא נשען עליו קימה, בין רגליו. בחוברת הפתוחה רואים בצד ימין את תמונת השער הקדמי של הבחורה: ערומה לגמרי, יושבת על הרצפה ברגליים מקופלות מפושקות, שתי ידיה ישרות על הרצפה במרכז, בין שתי רגליה. בתמונת השער האחורי תמונה של רכב יוקרה לבן וכיתוב: "GET A RISE", "BEST OF CARS". הוא פותח את החוברת באמצע, פותח קיפול ומחייך.

בצד ימין שלו עומד צמוד לקיר פח פלסטיק מלבני אפור עם מכסה. בהמשך, דלת עץ חומה סגורה, עם כיתוב קטן בלבן. הוא מעיין בחוברת הפתוחה בחיוך. ברקע מתנגן ברדיו השיר "Sweet City Woman".

קול של גבר: "Jimmy how's that sweeping going" [ג'ימי איך הטאטוא הולך].

ג'ימי מסתכל לכיוון הדלת בימין, מחייך, עונה ומסתכל לצד שמאל שלו, ומזיז את המטאטא: "Goin' good Pop" [הולך טוב, אבא], ומסתכל מדי פעם לימין לכיוון הדלת הסגורה.

איש נכנס לחנות

צליל של פעמון נשמע.

גבר 1: "Hi How are you" [היי מה שלומך]

גבר 2: "Hello sir, ha I was wondering if maybe you could help me" [שלום אדוני, אה, תהיתי אם אולי תוכל לעזור לי].

גבר 1: "?… Yeah" [כן?…]

גבר 2 [נאנח]: Ha… well… I drove into the city this morning, u…usually I take the train but I was in just… such a rush to get some medicine for my son Freddie. He has… epilepsy… He had an attack this morning but, during his fit he knocked the bottle of medicine out of my wife's hand and just… bam… one huge puddle". [הא… ובכן… נסעתי לעיר הבוקר, ב-בדרך כלל אני מגיע ברכבת אבל פשוט… ממש מיהרתי להשיג איזו תרופה לבן שלי פרדי. יש לו… אפילפסיה… הבוקר היה לו התקף אבל, במהלך ההתקף שלו הוא הפיל את בקבוק התרופה מהיד של אשתי ופשוט בום… שלולית אחת ענקית].

1. ברגע שהאיש נאנח ומספר – ג'ימי מזיז את הראש לצד שמאל ומסתכל. 2. הוא סוגר את החוברת ושם את המטאטא בצד ומסתכל הצידה לאותו כיוון. 3. אחר כך הוא מחביא את חוברת פלייבוי מאחורי חוברת BOYS LIFE 4. אחר כך רואים אותו מתקדם קדימה ונעמד ליד מדפי קופסאות השימורים בחנות. בזמן שהאיש אומר "פשוט בום…", ג'ימי עומד ליד קופסאות התירס, מציץ ורואה מרחוק את אביו מאחורי הדלפק. האב בדיוק נעמד אחרי שנראה מכופף בצד ימין של הדלפק. מולו עומד גבר עם ג'קט חום. שעון מחוגים נראה ממול, מראה את השעה 10:13 או 10:14. מוזיקה קצבית בעוצמה נמוכה נשמעת ברקע.

האב [נעמד]: "It's terrible" [זה נורא].

האיש: "But long story short… drove into town, bought the new medicine with every last nickel in my pocket… and then, my car died". [אבל בקיצור… נסעתי לעיר, קניתי את התרופה החדשה עם המטבעות האחרונים שהיו לי בכיס, ואז… המכונית שלי מתה].

ג'ימי עומד ליד הפופקורן

ג'ימי עומד כעת ליד הפופקורן. הוא נשען ביד ימין על פינת המדף. הוא רואה את האיש מהצד.

המצלמה מול האיש. הוא נראה כבן 30 ומשהו, גבוה, שיער חום בהיר, חולצה עם צווארון גדול, בחולצה עם הדפס בגווני כחול, סגול ובורדו, שני כפתורים. החולצה בתוך ג'ינס כחול, עם חגורה. מעל החולצה ג'קט מעור בצבע חום. עונד טבעת ביד שמאל, בקמיצה. נראה בשליטה, מדבר בביטחון.

האב נראה בן 30 ומשהו, גבוה, שיער כהה, מצח גבוה, משקפיים, מבט רציני, לבוש סוודר וי אפור כהה עם כפתורים, מתשחת לסוודר לובש חולצה משובצת כחולה עם כפתורים, מכופתרת עד הצוואר, ג'ינס כחול. נראה חנון, מרובע. שתי ידיו מונחות ישר על הדלפק. על הדלפק קלסר גדול פתוח ועיפרון. ברקע נשמעת מוזיקה בווליום נמוך.

האב: "…Oh God that's just" [או אלוהים זה פשוט…].

האיש [צוחק קלות]: "I know, when it rains it pours, right? aa I tried the ignition just, nothin… not firing… e… anyway now I've… convinced myself that Freddie's gonna have another seizure before I get back with medicine. So… ee-if you can help me I would be, so grateful".

[אני יודע, כשיורד גשם יש מבול, נכון? הא… ניסיתי את ההצתה – פשוט כלום. לא נדלק… אה… בכל מקרה, עכשיו אני… שכנעתי את עצמי שפרדי הולך לקבל עוד התקף לפני שאחזור עם התרופה. אז… א-אם תוכל לעזור לי אני אהיה, ממש אסיר תודה].

כשהוא מדבר על פרדי, הוא מסובב את הטבעת על האצבע. על המסך בקופה מופיעים 3 אפסים: 0.00. מוזיקה קצבית בעוצמה נמוכה ממשיכה להישמע ברקע.

האב: "Well… I could come out and check your car for ya, you know maybe it's just a spark plug… I-I got a box of plugs back in the stockroom. ". [ובכן… אני יכול לבוא ולבדוק את המכונית שלך, אתה יודע אולי זה רק מצת… א-א-יש לי קופסה של מצתים מאחור במחסן]

האיש [מתקרב לדלפק]: "Thanks and… I-I appreciate that but… if you could possibly just spare five dollars instead… I'd rather grab a cab than take a chance with my old clunker" [תודה ו… א-אני מעריך את זה אבל… אם אתה יכול אולי רק (אם יש לך לתת) 5 דולר במקום… אני מעדיף לקחת מונית מאשר לקחת סיכון עם הגרוטאה הישנה שלי].

האב [נאנח]: "…Yeahhh five dollars" [כןןןן 5 דולר…].

האיש: "I-If you can spare it" [א-אם אתה יכול].

האב [שותק במשך 7-8 שניות]: "Yeah-okay-sure" [כן-אוקי-בטח].

עומד לפתוח את הקופה.-

ג'ימי קורא לאב

ג'ימי [לוחש]: "…Pssst… Dad… Come here… Come here" [פססט… אבא… בוא לפה… בוא לפה…].

האב מסתכל על האיש וניגש הצידה לג'ימי. השעון מראה את אותה שעה – בין 10:13 ל-10:14.

ג'ימי: "Dad… It's a rip-off… Just like that bum from last week" ["אבא… זאת תרמית… בדיוק כמו האפס ההוא מהשבוע שעבר].

האב: "Jimmy" [ג'ימי]. מסובב את הראש שמאלה, מסתכל על האיש ומסתכל על ג'ימי, נראה רציני.

ג'ימי: "Every grifter in town knows that this is the spot to come for an easy handout" [כל נוכל בעיר יודע שזה המקום שאפשר לבוא אליו בשביל לקבל תרומה בקלות].

האב: "Grifter… where in the world did you learn that word" [גריפטר… מאיפה למען השם למדת את המילה הזאת].

ג'ימי: "Dad, his story's baloney… He probably doesn't even have a son… He's conning you" [אבא, הסיפור שלו זה שטויות במיץ עגבניות… כנראה שאפילו אין לו בן… הוא מרמה אותך].

האב [מסובב את הראש שמאלה, מסתכל על האיש, מניח את יד ימין על כתף שמאל של ג'ימי: "?Jimmy… what if you're wrong… umm". [ג'ימי… מה אם אתה טועה… אממ?].

במשך כמה שניות משתררת דממה.

האיש עומד ללכת

האיש [נאנח]: "?… Y-You know what" ["א-אתם יודעים מה?…]

האב מסובב את ראשו אליו, ידו עדיין מונחת על כתפו של ג'ימי, הוא נראה מעט מבוהל.

האיש [אחרי כמה שניות, נראה רציני]: "…Sorry to bother you folks. I-I'm gonna get outta here. I'm I'm'" [מ-מצטער שהטרדתי אתכם חבר'ה. אני הולך לזוז מפה… אני אני… ].

האב [מניף את ידיו בהחלטיות]: "No-no-no-no-no" [לא-לא-לא-לא-לא].

הוא מסתכל על ג'ימי, והמבט שלו מסמן לו שהוא מתכוון לתת לאיש כסף.

ג'ימי: "…Dad" [אבא…]

האב [לאיש]: "No, no bother" [לא. לא טרחה]

האב נותן לאיש 10 דולר

האב [ניגש מהר לקופה]: "Come on, Now, here" [קדימה, עכשיו, הינה].

הוא פותח את הקופה. צליל של קופה נשמע. על הקופה הצד ימין מונחים שני סמלים צבעוניים עגולים – סמל כחול של השירות החשאי בלאס וגאס, וסמל אדום של קזינו באטלנטיק סיטי. בקופה יש 10 מקומות לשטרות, בשני חלקים, 5 מקומות קדמיים ו-5 מקומות הקרובים לאב. בשלושת המקומות הימניים הקדמיים בקופה נראים שטרות של 1 דולר, 5 דולר ו-10 דולר. האב מוציא ביד שמאל שטר של 10 דולר. זה השטר היחיד של 10 דולר. המצלמה מראה העברה מהירה של השטר: משמאל לימין, מימין לשמאל, משמאל לימין. הוא מושיט את השטר לאיש ביד ימין.

האב [בעיניים נוצצות]: "Here's ten dollars for you" [הינה 10 דולר בשבילך].

יד שמאל שלו מונחת על המגירה. צליל של סגירת מגירה נשמע.

המצלמה מראה את האיש מהגב מושיט את יד שמאל, ואז המצלמה מראה אותו מקדימה, יד שמאל מונחת על הדלפק ויד ימין מושטת לקחת את השטר.

על מסך הקופה מופיע הסכום: 5.00.

האיש [מחזיק את השטר באוויר, נראה המום, מתנשם בכבדות]: "Sssir yyyou're… You're… That's… That is so generous" [אאאדוני, אאאתה… אתה… אה… זה… זה כל כך נדיב].

לפני שהוא אומר "זה כל כך נדיב", הוא מעביר במהירות את השטר ליד שמאל, ובחזרה לימין.

ג'ימי עומד ליד הפח בקצה הדלפק. נראה מאוכזב.

האב הולך למחסן לחפש מצתים

האב: "Of course and-and you know what? I'm gonna go back in the stockroom, I'm gonna find those spark plugs, and we'll get your car started for you, okay? Come on Jimmy Just man the till… okay? And I'll just be back in a jiff… okay?"

אחרי "I'm gonna go back in the stockroom", ג'ימי מוציא את הידיים מהכיסים, עומד רפה. כשהאב פונה לג'ימי, הוא מושיט אליו את יד ימין וג'ימי ניגש בראש מורכן. האב עומד מאחוריו ומניח את שתי ידיו על ראשו ואז על כתפיו, ועוזב.

[כמובן ו-ואתה יודע מה? אני הולך לחזור למחסן, אני הולך למצוא את המצתים האלה, ואנחנו נניע את המכונית שלך בשבילך אוקי? בוא ג'ימי רק תאייש את הקופה… אוקי? ואני אחזור תוך שנייה… אוקי?]

ג'ימי עומד בקופה

ג'ימי מסתכל על האיש מולו, האיש מסתכל שמאלה על האב שמתרחק. קול של צעדים מתרחקים נשמע, וצליל של דלת נפתחת. ברקע נשמע השיר "Dancing in the Moonlight".

האיש [בקול שקט]: "How much for a… carton of Kools" [כמה זה עבור… קרטון של קולס].

על מסך הקופה מופיע הסכום: 5.00.

ג'ימי: "?…Four bucks" [4 דולר…?].

האיש: "Yeah gimme a carton" [כן, תביא לי קרטון]".

ג'ימי: "Money first" [קודם כסף].

האיש מרים את הגבות ומחייך. הוא מכניס את יד ימין לכיס ימין של הג'קט ותוך כדי כך מיישר ביד שמאל את קצה הג'קט, מוציא ביד ימין חבילת שטרות ומחזיק אותה בשתי ידיים, שולף ביד שמאל גומייה מהחבילה, מחזיק את החבילה ביד שמאל, סופר שטרות ביד ימין.

המצלמה עוברת לצילום תקריב: שתי ידיו על הדלפק. יד שמאל מחזיקה את השטרות, הבוהן דוחפת שטר-שטר ליד ימין – ארבעה שטרות, ויד ימין מניחה אותם על הדלפק: 3 שטרות של 1 דולר, זה על גבי זה, עם סימן קיפול באמצע – חצי על המשטח וחצי באוויר מול האיש. מתחת לשטרות מונח שטר של 5 דולר, שוכב על הדלפק, בזווית קצת שונה מהשטרות מעליו.

על הדלפק משטח שחור בצורת משושה עם הכיתוב "Smoke KOOL Cigarettes" בשלוש שורות, הכיתוב פונה לכיוון האיש. על המשטח מונחים חמישה מטבעות עתיקים – ארבעה מזהב, 1 מכסף. מטבע זהב אחד מונח

האיש מניח את השטרות קרוב לג'ימי.

האיש: "Gimme two cartons" [תביא שני קרטונים].

ג'ימי לא זז. ידיו שלובות, מונחות על הדלפק.

קולו של האב נשמע מרחוק: "?Oh… These spark plugs are back here somewhere… Just give me one more minute okay" [או… המצתים האלה נמצאים כאן מאחור איפשהו… רק תנו לי עוד דקה, בסדר?]

על מסך הקופה מופיע הסכום: 0.00.

ג'ימי לא זז. האיש משחק עם הגומייה ביד, מסתכל לצד שמאל, מוריד את הראש ומכניס ביד ימין את שאר השטרות לכיס ימין של הג'קט, וחוזר להסתכל על ג'ימי. שתי ידיו מונחות ישר על הדלפק. הוא ממתין כמה שניות.

האיש [מרים מעט את הגבות, אומר בחיוך קל, רגוע]: "Come on" [קדימה].

ג'ימי מרים אליו את עיניו. חושב רגע, נראה כועס. ואז לוקח את הכסף ביד שמאל, מתכופף לצד שמאל מתחת לדלפק ומניח עליו ביד ימין שני קרטונים של סיגריות קול, ומחזיק את השטרות לאורך בשתי ידיו.

האיש נוהם קלות ומשמיע דפיקה קלה עם הקרטונים על הדלפק. הוא עומד לצאת, ונעצר. יד ימין שלו אוחזת בקרטונים על הדלפק, יד שמאל מונחת על הדלפק. ג'ימי מחזיק בשטרות בשתי ידיו.

האיש [בחיוך קל]: "There are wolves and sheep in this world kid… wolves and sheep. Figure out which one you're gonna be" [יש זאבים וכבשים/כבשה בעולם הזה ילד… זאבים וכבשים. תחשוב איזה מהם תהיה].

ג'ימי מרים את עיניו אליו ומקשיב לו, ידיו מונחות על השטרות. כשהאיש אומר "Figure out which one you're gonna be" הוא מכוון אליו קלות את היד עם הקרטונים. נושף קלות, ופעם נוספת נשמעת נקישה של הקרטונים על הדלפק.

האיש יוצא מהחנות, ג'ימי עוקב אחריו בעיניו. צליל של פעמוני דלת הכניסה נשמע.

ג'ימי מחזיק את השטרות לאורך בשתי ידיים. פותח את הקופה ביד שמאל, צליל של פתיחת קופה נשמע. הוא מחזיק את השטרות בשתי ידיים, שם בשתי ידים את הכסף שהאיש שילם, וסוגר את הקופה ביד שמאל. פיו מתעקם מעט לצד שמאל בחוסר שביעות רצון.

האב חוזר לחנות

האב חוזר לחנות, מחזיק ביד ימין קופסה שכתוב עליה "Holley".

האב הולך, נעצר, מאחוריו הפופקורן: "Okay… I-I found the eu… Did he leave? Did he just leave" [אוקיי אני… אני מצאתי את ה… הוא הלך? הוא עזב כרגע?]

ג'ימי מנסה להגיד משהו אבל האב הולך מהר לכיוון הדלת ויוצא החוצה, קורא: "Sir".

הדלת נסגרת, ג'ימי מתיישב, חושב כמה רגעים. פותח ביד ימין את הקופה, צליל של קופה נשמע. מניח את יד ימין בצד המגירה, מסתכל על המגירה הפתוחה. לוקל ביד ימין את השטרות המונחים בתא הרביעי מימין. מוציא את השטרות, מחזיק בשתי ידיים ופורש אותם כמו קלפים: השטר של 5 הדולר בצד שמאל, מסתכל עליהם, מקפל אותם במהירות – קיפול קדימה, ועוד קיפול לאחור, ומכניס במהירות ביד ימין לכיס הימני, עוזר ביד השנייה. סוגר בכעס/התרסה את המגירה ביד שמאל. משלב יד שמאל על יד ימין ומניח את ידיו על הדלפק לפני הקופה. עיניו משופלות למטה. נוהם/נאנח עמוקות.