עריכה לשונית אינה מוצר מדף המחולק לרמות שירות כגון “עריכת ליטוש”, “עריכה יסודית” או “שכתוב” ולחבילות תמחור. זוהי חלוקה מלאכותית. עריכה לשונית היא מושג כולל המכיל עשרות פעולות הנעשות בתהליך שבו הפעולות כרוכות זו בזו ומשפיעות זו על זו. עריכה מקצועית מחייבת טיפול בכל ההיבטים השונים המתעוררים, בהתאם לצרכיו האמיתיים המתגלים במהלך העבודה.
- מאת: עינת קדם
- 21.2.2026
לפעמים אני נתקלת בחלוקה לרמות של עריכה לשונית: “עריכת ליטוש”, “עריכה יסודית”, “שכתוב”, “התקנה לדפוס” וכדומה. לכל רמה מוצמד תמחור שונה ורשימת פעולות מוגדרת.
אצלי אין חלוקה כזאת. אצלי הכול כלול. הטקסט נערך בעריכה לשונית מקיפה, יסודית, מעמיקה ומלאה. אני עורכת את כל סוגי הטקסט – כולל עריכת תוכן אקדמית – בעריכה לשונית ועריכת תוכן מקיפה הכוללת את כל הפעולות, בהתאם לצורך. בספרי פרוזה וספרי הילדים, הכניסה לתכנים היא מכיוונה של העריכה הספרותית, והפעולות של העריכה הלשונית מובחנות.
הכול פתוח
כדי שהטקסט יהיה ראוי לפרסום או הגשה, חשוב לכלול מראש את כל הפעולות שאולי יידרשו במידה זו או אחרת, ולא להגביל את העריכה לחלק מהן. אולי לא כל הפעולות שציינתי למעלה יידרשו בכל טקסט המועבר אליי לעריכה, אבל כל פעולה שתידרש תתבצע. הכול פתוח. לא אציע ללקוח או לקוחה שפונים אליי, שאם אתקן את הטקסט רק מבחינה תחבירית ודקדוקית ואעשיר את השפה ואכתוב בכתיב מלא ואגיה את הטקסט – זה יעלה כך וכך, ולעומת זאת, אם אעשה את כל זה ובנוסף אמנע חזרות, אטפל בסתירות, אשכתב ואחלק לפסקאות – זה יעלה קצת יותר.
לא אציע חלוקה לסוגים של עריכה לשונית או לרמות של עריכה, מכמה סיבות:
עריכה לשונית היא שרשרת של פעולות
עריכה לשונית ועריכת תוכן מקצועית היא שרשרת ארוכה של פעולות הקשורות זו בזו. אם אעשה רק חלק מהפעולות, אחטא למקצוע שלי. כל טקסט עובר אצלי עריכה בכל היבט אפשרי בהתאם לצורך: דקדוק, תחביר, בחירה טובה של מילים המדייקות את הכוונה והמטרה, ניסוח טוב וזורם, שפה עשירה, כניסה לדקויות ומשמעויות של מילים, התאמת משלב לשוני, התאמת סגנון, היגיון, זרימה, הרמוניה, מנגינה טובה, טיפול בחזרות, תיקון שגיאות, כתיב מלא, התאמת פיסוק, בירורים עם הכותבים, וכמובן גם ההיבט העיצובי נכלל כשהדבר נדרש.
אצלי אין עריכה חלקית – חוץ ממקרים שבהם מבקשים ממני לטפל רק בעיצוב וסידור של עבודה אקדמית, או כשלא נדרש ניקוד מלא. הכול כלול. כל טקסט נערך בעריכה לשונית מקיפה, יסודית, מעמיקה ומלאה, שבה אני מפעילה את כל הכישורים שלי, את כל הידע שלי, ואת כל הפעולות הנדרשות כפי שהן עולות תוך כדי תהליך העריכה.
הלקוח אינו אמור לבחור את סוג העריכה
מעבר לכך, ללקוחות המבקשים עריכה לשונית אין כלים לדעת מה צריך לעשות בטקסט שלהם, והם לא יכולים לדעת מה הם לא יודעים. לא אטיל עליהם את האחריות לבחור את הפעולות שהם רוצים או את הפעולות שהם חושבים שהם צריכים, משום שאם אפעל על פי בקשתם, הטקסט יהיה ערוך חלקית (כאמור, חוץ מהחלטות הנוגעות לניקוד או לסידור עבודה אקדמית).
בנוסף, לא תמיד המחברים יכולים לזהות צרימות במנגינה, מה גם ש"דברים שרואים משם, לא רואים מכאן" (ראו סע' 4 במאמר למה כדאי לפנות לעריכה לשונית ועריכת תוכן?). לעיתים הכותבים רואים את הטקסט מנקודת מבט מסוימת, ורק אדם מבחוץ יבחין בנושאים שהם לא היו מודעים להם.
רק תוך כדי עריכה מתגלים האתגרים האמיתיים
גם אני אתקשה לקבוע על פי התרשמות איזו קבוצה של פעולות מאפיינת את הטקסט שלפניי. כל עורך לשון מקצועי יודע שרק תוך כדי עריכה וכניסה לתכנים עולים סוגים שונים של אתגרים שיש לטפל בהם, וכל התרשמות ראשונית יכולה לתעתע ולהטעות. משפט סביר או יותר, שממנו עולה הרושם שלא נדרשים בו שינויים רבים, לא מעיד על המשפטים האחרים שיהיו בהמשך. סוג מסוים של פעולות נדרשות, לא מעיד על כך שבאופן עקבי לאורך כל הטקסט רק הן יידרשו ולא יידרשו פעולות מסוג אחר.
הפרדה מלאכותית יוצרת נתק
עריכה מקצועית איננה “חבילת שירות”. היא תהליך שלם. ואם מפצלים אותו באופן מלאכותי – פוגעים בו. פיצול כזה יוצר אשליה של שליטה ושל בחירה צרכנית, כאילו ניתן לבחור אילו שכבות בטקסט יטופלו ואילו לא. אך טקסט איננו מכשיר עם תוספות אופציונליות. דקדוק, ניסוח, סדר מילים, בחירת מילים, מחיקה, העברה, הוספה, מיקום משפטים ועוד – כולם קשורים למשמעות, היגיון, מטרה, חידוד, סגנון, רצף, זרימה, מנגינה. הכול כרוך זה בזה.
כאשר מפרידים בין הפעולות נוצר נתק, צרימות, אי-היגיון, ומוצר שבמבט ראשון נראה סביר, אך קריאה מעמיקה בו תחשוף בלבול, חוסר עקביות ואף שטחיות.
לכן אצלי אין חבילות ואין פיצ’רים. יש תהליך עריכה מלא, פתוח וגמיש, המותאם לתכנים כפי שהם מתבררים תוך כדי עבודה. רק כך ניתן להבטיח שהטקסט לא יהיה מתוקן קוסמטית בלבד, אלא ראוי באמת לפרסום או להגשה.
