עריכה ספרותית ולשונית בהשראת רעיונות מהסדרה Better Call Saul

אחד הכישורים החשובים בעריכה ספרותית ולשונית טובה, הוא תשומת לב לפרטים, וניתוח ספרותי של הטקסט המוגש לעריכה ושל כל יצירה אומנותית אחרת, בגישה פתוחה ומעמיקה.

הסצנות בסדרה Better Call Saul פתוחות לאינסוף פרשנויות בנוגע למה שאולי קרה ולהשלכות הנובעות מכך. שום דבר הוא לא עובדה חוץ ממה שכל אחד רואה, שומע וקולט באופן אינדיבידואלי בסצנה עצמה ובהצלבת פרטים עם סצנות אחרות.

הסדרה מציגה דמויות, פעולות, החלטות, תגובות, סצנות, סיפורים, משלים, אמירות, מראות, צלילים, שירים ופלשבקים, שבהם אפשר לראות ולשמוע את הגלוי ולפרש אותו, ולהסיק לגבי הנסתר. כל צופה מכריע על פי הנתונים המוצגים בפניו, האופן שבו הוא אוסף פרטים, האופן שבו הוא מסיק מסקנות, האופן שבו הוא קולט את הגלוי והנסתר על פי אישיותו, תכונותיו וכישוריו, נסיבות חייו ועוד. כך אנחנו פועלים בחיים, כך פועלות גם הדמויות בסדרה.

המסקנות יהיו בגדר השערה, אפשרות, סבירות, ייתכן, אולי, יכול להיות – לא הוכחה, לא ידיעה ודאית, אך הבחירות שנעשו בכתיבת היצירה ובעריכה הספרותית והלשונית הן קריטיות לפרשנות. כל התערבות חיצונית של עריכה לשונית, שהייתה פועלת על פי תבניות קבועות ותוך ניתוק מהשיקולים הספרותיים והניואנסים העדינים, הייתה מעקרת מתוכן את המשמעות וסוגרת את האופציות.

בטקסטים ספרותיים כתובים או בתסריטים העוברים לעריכה לשונית וכן בכתוביות, פעמים רבות יש לעריכה לשונית, המנותקת משיקולי עריכה ספרותית, נטייה "לדייק" את הפעולה ואת השפה, וכשהיא עושה זאת מתקבל טקסט מאולץ ומלאכותי. ניסוח ובחירות של מילים אמורים להיעשות בעריכה ספרותית והיא הפוסקת – על פי סגנון, כוונה, הלך רוח ועוד.

נראה כי בחירות המילים ב-Better Call Saul (כולל שמה של הסדרה ושמות הפרקים) נעשו בפינצטה, בחשיבה עמוקה ודיונים רבים – תוך התבססות על משמעויות, צלילים, כתיבה, סגנון, מאפיינים, דפוסים, התקדמות בעלילה ועוד.  אם לכתיבה הספרותית ולעריכה הספרותית לא הייתה שליטה מוחלטת על הניסוח והבחירות, הסדרה הייתה נראית אחרת.

בנוסף, פעמים רבות, בשם האחידות עריכה לשונית משתמשת במילים קבועות. זוהי פגיעה קשה במטרות הספרותיות של היצירה. לדוגמה, בסדרה יש משמעות עצומה לשימוש ב-guy, buddy, boy: מי הדמות שמשתמשת במילה ובאיזו מילה, מי הדמות שמכוונים אליה, באיזה עיתוי, מה הלך הרוח ועוד.

הומונִים homonyms – מילים הנשמעות ונכתבות אותו הדבר, אך נושאות משמעויות שונות. למשל: bat  – היא עטלף; מחבט; מקל כבד; משוט; תקופה ארוכה של שתייה, קרב שתייה; שיכור; אדם שנמצא במסע שתייה;

הומופונים homophone – מילים שנשמעות אותו הדבר אבל נכתבות אחרת ויש להן משמעות שונה: למשל bat הנ"ל, לעומת but – (על פי מילון בבילון): אבל, עם זאת, עדיין, חוץ מזה, למעט, רק, בקושי, אם, תנאי, התנגדות; מגבלה, להמציא תירוצים, למחות.

או butt – גדם, בדל (של סיגריה); ישבן (סלנג); ידית של כלי או אקדח; מטרה שנורתה עליה; קורבן של בדיחה; מכה, חבטה; להפריע, להפריע; לדחוף עם הראש או הקרניים (כמו עז או עגל)

הפרשנות מתבססות גם על הברות עם משמעויות שונות, לאחר פירוקן למילים, או על הברות הנשמעות דומה מאוד למילים אחרות, וכן הברות וצלילים הנוצרים מפירוקי מילים, הנושאים משמעות חדשה, צלילים של שמות אותיות ומספרים, ומילים הנשמעות דומה, אך נושאות משמעות שונה.

מבחינה זו, אין זה מקרי שהסדרה מראה לנו כבר בפרק הראשון תאומים. אלה לא התאומים היחידים בסדרה. התאומים הלא זהים (והשלישיות והרביעיות) הם גם המילים. בסדרה שבה הדמויות מסתירות, משקרות, שותקות, אוגרות ומתפרצות, מדחיקות, פועלות בייאוש, בחוסר מודעות ובלחץ, חיות בשקר, שומרות על סודות אפלים או מאיימים, מנהלות חיים כפולים, לא מתקשרות, מדברות בחידות, בשפת קוד או במטפורות, לעיתים הן לא שומעות, לא רואות ולא מרגישות, לא מבינות את עצמן, לא מבינות מה קורה להן ומה קורה כאן, לא יודעות מה קורה בצד החשוך – תפקידם של הצופים הוא לחלץ מפיהן את המילים והרגשות ולהבין מה מניע אותן.