לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

כתיב עם חסרונות: בעריכה לשונית מתקנים שגיאות בכתיב חסר

דפי עריכה לשונית על רקע משפטים באפור עם מילים בכתיב חסר מדגימים את הקושי בהבנת ההבדלים במשמעות כשמילים נכתבות בכתיב חסר
מילים עם משמעות אחרת שיש להן חלופה בכתיב מלא, כתובות בכתיב חסר
הכתיב החסר נכתב כמו הכתיב המנוקד אך אין בו ניקוד. במצב זה מילים רבות הנכתבות בכתיב חסר יוצרות לפחות שתי אפשרויות קריאה ולפחות שתי משמעויות. הכתיב המלא מצמצם את טווח הטעויות. 

כתיב מנוקד הוא אוסף מילים עם ניקוד על פי כללי הניקוד. הכתיב המנוקד מתאפיין בריבוי של סימני ניקוד חסרים ובמיעוט של אימות הקריאה י' ו-ו'. למשל, חֲבֹר מנוקדת בחטף פתח+חולם חסר, חִבֵּר מנוקדת בחיריק חסר+ב' בדגש חזק וצירה, חֻבַּר מנוקדת בקובוץ+ ב' בדגש חזק ופתח. מאחר שבכל אות עיצורית יש ניקוד, הקריאה בו קלה. הכתיב המנוקד משמש לכתבי קודש, שירה, ספרי ילדים, ספרי לימוד מסוימים ועוד.

כתיב חסר" או "כתיב דקדוקי" הוא אוסף מילים הנכתבות באופן זהה למילים בכתיב המנוקד, בהבדל אחד: אין בהן ניקוד. כמו בכתיב המנוקד, בכתיב החסר מעטות אימות הקריאה י' ו-ו', ומאחר שאין בו ניקוד קשה לדעת מתי האות נהגית e u o i או a, קשה להבחין בין בניינים בפועל, בין פועל פעיל לסביל, בין עבר לעתיד, בין משמעויות שונות, בין זכר לנקבה, בין יחיד לרבים, בין פועל לשם עצם, ועוד.

שימוש בכתיב חסר במילים שיש להן חלופה בכתיב מלא, יוצר שיבוש במשמעות

בחירה בכתיב חסר במילים שנקבעה להן חלופה בכתיב המלא במשמעויות מסוימות, היא שגיאה לכל דבר, משום שברוב המקרים היא יוצרת שיבוש של המשמעות. במקרים אחרים היא מצריכה קריאה חוזרת של המשפט כדי להבין, ובכך יש פגיעה בנגישות. אציג  דוגמאות:

המילה נעלם מייצגת את נעלַם בעבר. למשל "הפחד נעלם", וכך זה נכתב תמיד. לפועל זה במשמעות זו אין חלופה בכתיב המלא ואין צורך בכך. הבעיה היא ש"נעלם" בכתיב חסר מייצגת גם את הפועל ברבים בעתיד: "אנחנו נעלֵם", בעוד שבכתיב מלא נכתוב זאת: "אנחנו ניעלם", (נ' נהגית ne ולא ni), וכך המשמעות והכוונה תהיה ברורה ומיידית. כלומר במשמעות זו "נעלם" בלי' י' היא שגיאה, ואי אפשר לטעון: "מה קרה? למה להיות קטנוניים? הרי לא כתבתי 'נאלם', כתבתי נכון אבל בכתיב חסר". זאת לא קטנוניות. במקרה הזה ובמקרים רבים אחרים כתיבה של מילה שאינה בכתיב מלא יוצרת שיבוש של המשמעות בדיוק כמו ההבדל במשמעות בין "נעלם" ל"נאלם".

לצורך המחשה, אם נציב בגוגל טרנסלייט את המילה ימצא, היא תתורגם ל-will find. במשמעות זו כך המילה נכתבת תמיד. אם נציב את המילה יימצא, היא תתורגם ל-will be found. במשמעות זו כך המילה נכתבת בכתיב מלא, ואם היא תיכתב בכתיב חסר, כלומר ב-י' אחת, גוגל יתרגם זאת ל-will find; אם נציב את המילה ראיה, היא תתורגם ל-evidence. במשמעות זו כך המילה נכתבת תמיד. אם נציב את המילה ראייה, היא תתורגם ל-vision. במשמעות זו כך המילה נכתבת בכתיב מלא, ואם היא תיכתב בכתיב חסר, כלומר ב-י' אחת, גוגל יתרגם זאת ל-ל-evidence.

המילה "ילמד" מייצגת את ילְמד ו-ילַמד. למשל, "המורה ילמד את התלמידים"; "התלמידים ילמדו מהמורה". במשמעויות אלה אין לפעלים אלה ייצוג ייחודי בכתיב המלא. אלא ש"ילמד" בכתיב חסר עם י' אחת, מייצגת גם את ילָמד בסביל. למשל, "הנושא ילמד בכיתה". לפיכך נוצרה בכתיב המלא חלופה במשמעות זו: "הנושא יילמד בכיתה". לסיכום: ילמד במשמעות יעביר ידע או ירכוש ידע אינה שגיאה. המילה נכתבת כך תמיד ואין לה חלופה בכתיב המלא. יִלמד (will be taught) בכתיב חסר במובן יְלמדו אותו, הוא שגיאה, ובמשמעות זו יש לכתוב בכתיב מלא: יילמד

כתבתי למעלה: "בכתיב מלא המשפט ייכתב". כך יש לכתוב את המילה בסביל בכתיב מלא: יכתבו אותו בעתיד, ולכן הוא ייכתב. בכתיב חסר אין צורה שמייצגת באופן ייחודי סביל בעתיד, והמילה "יכתב" נכתבת ב-י' אחת בלבד: "בכתיב מלא המשפט יכתב". יכתב במשמעות להוסיף אותו בעתיד כנמען – היא שגיאה. אוכל להשתמש בצורה זו אם אכתוב "השר יכתב במכתבו את העובדים". במשמעות זו "יכתב" נכתבת ב-י' אחת תמיד. לסיכום: יִכתב (will be written) במובן יִכתבו אותו, הוא שגיאה, ובמשמעות זו יש לכתוב בכתיב מלא: ייכתב; יְכתב (will address) במשמעות יוסיף בעתיד כנמען, אינה שגיאה. המילה נכתבת כך תמיד.

"הבית שלו הוא מקדש". כך יש לכתוב את המילה temple תמיד. אבל בכתיב חסר אין צורה שמייצגת באופן ייחודי את התואר sacred, והמילה "מקדש" (המנוקדת בכתיב המנוקד בקובוץ ב-ק', והכתיב החסר נכתב באותן אותיות אך ללא ניקוד) נכתבת בלי ו': "ירושלים מקדשת". מקדשת במשמעות שיש בה קדושה – היא שגיאה. אוכל להשתמש בצורה זו אם אכתוב "המטרה מקדשת את האמצעים". "מקדשת" במשמעות זו נכתבת בלי ו' תמיד. לסיכום: מקדש (temple) או מקדש / מקדשת / מקדשים וכו' (justify וכו') אינן שגיאה, המילים נכתבות כך תמיד. מקדש (sacred) הוא שגיאה, ובמשמעות זו יש לכתוב בכתיב מלא: מקודש, מקודשת וכו'. 

פעמים רבות, במילים שבהן י' היא עיצור y ו-ו' היא עיצור v, הן נקראות בכתיב החסר כאימות קריאה. למשל, פנֶיך מייצגת גם את פניִך בנקבה, בגדִי מייצגת גם את בגדַי ברבים, אופנִים מייצגת גם את אופניִם, בנֶיה מייצגת גם את בניָה, מכוֹן מייצגת גם את מכוֵן.

מיעוט אימות הקריאה בכתיב החסר יוצר מילים שקשה לזהות, כגון בעית (בְּעָיַת), יצין (יְצַיֵּן), משרין (מְשֻׁרְיָן), בניתו (בְּנִיָּתוֹ), אפיני (אָפְיָנִי), אים (אִיֵּם), אכר (אִכָּר), לפל (לִפֹּל).

המילים המודגשות נכתבות כך תמיד במשמעות זו. המילים בכחול נכתבות כך בכתיב מלא במשמעות זו:

אחרי ההפסקה בואו אחריי

כולנו מסובים

אנחנו ניאלץ לעשות זאת

הוא ילמד והנושא יילמד

חנית בחניית הבית

חבר חיבר בינינו

בהיעדר רועה העדר נותר לבד

הן שרות ונותנות שירות

אני פונה אליך, יוסי, ואלייך, עינת

העול הוא עוול

ספריה נמצאים בספרייה

הכל את הכול

אלי, בוא אליי

דבר מסוים

לסיכום

הכתיב המלא מייצג טוב יותר את המשמעויות וההגיות החבויות בכתיב החסר ומוציא אותן לאור. הכתיב החסר, החסכן באימות קריאה, יוצר יותר אפשרויות לקריאה. זה a? זה e? זה o? זה u? זה i? זה שווא? זה פעיל או סביל? זה בעבר או בעתיד? זה בזכר או בנקבה? זה ביחיד או ברבים? זאת שייכות בנקבה או שזה שם עצם? הכתיב המלא מסדיר, מבחין, מדייק, מנחה ומכוון. זהו כלי מצוין עבור הכותבים שרוצים להיות מובנים ועבור הקוראים שרוצים להבין. 

אגרטל אפור ודפי עריכה לשונית על רקע קולאז' נייר צבעוני מופשט בארבעה חלקים, מדגימים סולידיות, גמישות, התאמה ויופי בעריכה לשונית והגהה לשונית ותיקון שגיאות כתיב
עריכה לשונית – תיקון שגיאות כתיב
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים