למה אני מעדיפה "עריכה לשונית" יותר מ"עריכת לשון"

עורכי לשון רבים יודעים שאם הם יכתבו באתר שלהם שהם מציעים שירותי עריכת לשון, וישתמשו אך ורק בצירוף הזה, גם במילות המפתח, הסיכוי שלקוחות יגיעו אליהם דרך חיפוש בגוגל יֵרד. אנשים מחפשים בגוגל מושגים השגורים בפיהם. הם מכירים את הצירופים עריכה לשונית, עורכת לשונית, עורך לשוני, עורכים לשוניים. לכן עורכי לשון בולעים את הצפרדע, עוצמים את העיניים אך משאירים סדק צר כדי לכתוב שהם מציעים שירותי עריכה לשונית, ולעיתים הם מבהירים, למען הסר ספק, שיש לכתוב "עריכת לשון". הם לא רוצים פדיחות. הם לא רוצים שילכלכו עליהם ויגידו: "אם אפילו את הדבר הבסיסי הזה הוא לא יודע – מה זה אומר עליו?". הם לא רוצים שאנשים יגידו: "לי מותר לטעות, אבל אני לא מוכן שעורך לשוני שכותב באתר שלו עריכה לשונית יערוך את הטקסט שלי". הם בוודאי לא רוצים שעורכים אחרים יגידו שהעורך הזה או העורכת הזאת עושים בושות למקצוע. הם גם לא רוצים שיום אחד נציג האקדמיה ללשון יעשה ביקור פתע באתר שלהם ויזדעזע לגלות איך הם כותבים.

האקדמיה מסבירה באתר שלה שבמקרים האלה עדיף להשתמש בסמיכות, כלומר עריכת לשון, ומנמקת זאת בהבדלי המשמעות בין סמיכות = של (עורכת של לשון), לתואר – המתאר את שם העצם ומציין תכונה מסוימת שלו (שפה טבעית, בגד צבעוני, אמירה ילדותית). עורכי לשון אינם לשוניים כפי שמהנדס (של) עירייה הוא לא בהכרח עירוני, מהנדסת (של) כימייה אינה כימית, ספר (של) היסטוריה איננו בהכרח ספר היסטורי, והבטחת איכות איננה בהכרח הבטחה איכותית. 

ובכל זאת, אני עורכת לשונית, ובאתר שלי אני מציגה את שירותיי בגאווה ובקול גדול – עריכה לשונית, הגהה לשונית, עריכה ספרותית, עריכה אקדמית. מדי פעם אני משתמשת ב"עורכי לשון" או "עורכת לשון", "עורכת ספרות" משום שזה קצר, זה יעיל וזה מגוון.