דיאלוג של קצרים בתקשורת: שמוליק ועליזה לא באמת מקשיבים זה לזו

חלק ב' של המאמר נוכחות של יד מכוונת, ולא שיחה טבעית בין שני אנשים בוגרים.

שאל על מי היא מדברת, ועבר מייד לשאלה הבאה

עליזה: "אני בטוחה שהיא רצחה אותם". (המשפט נכתב בלי שיצוין שעליזה אמרה זאת) – דיברה בלשון נקבה

שמוליק: "עליזה, על מי את מדברת? יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – מדבר על רוצחים ברבים.

הוא שואל על מי היא מדברת – היא מתעלמת מהשאלה

שמוליק: "עליזה, על מי את מדברת? יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – שואל על מי היא מדברת

עליזה: "רצח יש בכל מקום, אך לפעמים הוא מוסווה בתאונה או בהתאבדות" – לא אומרת על מי היא מדברת.

הוא שואל על רוצחים – היא מדברת על רצח

שמוליק: "יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – שאל על רוצחים

עליזה: "רצח יש בכל מקום" – מדברת בכלליות על רצח.

הוא שואל על כפר תבור – היא מדברת על כל מקום

שמוליק: "יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – שאל על הכפר השלו הזה, כלומר על כפר תבור.

עליזה: "רצח יש בכל מקום" – מדברת בכלליות על כל מקום.

היא מדברת על נתיחה – הוא אומר שלא יחקור אישה באבל

עליזה: "הייתי בשבעה על עדי צפירה – הייתי בטוחה שהאימא לא תפסיק לבכות, ובייחוד שרק בשנתיים האחרונות מתו עוד שני ילדים במשפחה: אחד בטביעה והשני מהרעלת מזון. אני בטוחה שאם יוציאו את הגופה של רביד וינתחו אותה, יגלו שהוא בכלל הורעל" – דיברה על כך שהאימא לא הפסיקה לבכות ושרביד הורעל, אבל לא דיברה על חקירה של האם.

שמוליק: "… אני חושב שהשתגעת לחלוטין. איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד, שאיבדה בשלוש שנים שלושה ילדים" – מדבר על כך שזה לא הגיוני שיחקור אישה באבל.

הוא מדבר על אישה שאיבדה שלושה ילדים – והיא אומרת זאת בדיוק הנקודה, ולא מתייחסת לנקודה

שמוליק: "איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד, שאיבדה בשלוש שנים שלושה ילדים" – מדבר למעשה על הצטברות המקרים – שלושה ילדים שמתו במהלך שלוש שנים.

עליזה: "זאת בדיוק הנקודה", קטעה אותו עליזה. "כשמת ילד אחד, מגוננים על השאר. איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין?" – "זאת בדיוק הנקודה" אמור להתייחס להצטברות המקרים בשלוש שנים, אך עליזה תוהה איך ייתכן שהמקרה השלישי אירע.

הוא מדבר על אישה – היא עונה לו בלשון רבים

שמוליק: שמוליק עיקם את אפו. "עליזה, אני מחבב מאוד אותך. אני חושב שהשתגעת לחלוטין. איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד, שאיבדה בשלוש שנים שלושה ילדים" – מדבר על אישה.

עליזה: "זאת בדיוק הנקודה", קטעה אותו עליזה. "כשמת ילד אחד, מגוננים על השאר. איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין?" – מדברת באופן כללי בלישון רבים.

היא מדברת בלשון רבים – הוא מדבר על המניע של מזי

עליזה: "זאת בדיוק הנקודה", קטעה אותו עליזה. "כשמת ילד אחד, מגוננים על השאר. איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין?" – לא מדברת על מזי, אלא ברבים על "מגוננים" ו "השאירו".

שמוליק: שמוליק משך בכתפיו ואמר: "בסדר, מה המניע? אני מכיר את מזי. היא אישה בריאה בנפשה, נעימה ומסבירת פנים" – עובר למניע של מזי,

הוא שואל מה המניע – היא לא משיבה על כך

שמוליק: שמוליק משך בכתפיו ואמר: "בסדר, מה המניע? אני מכיר את מזי. היא אישה בריאה בנפשה, נעימה ומסבירת פנים" – שואל על המניע של מזי.

עליזה: "עליזה החלה לצחוק, וכבשה את צחוקה בכף ידה. 'שיגעון לא רואים כלפי חוץ. כולנו הולכים עם מסכות על הפנים. חוץ מזה, כשיש קשיים כלכליים, הכול אפשרי. אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?'" – מדברת על שיגעון, מסכות, קשיים כלכליים ועל מקרה שאירע במציאות.

היא שואלת אם הוא זוכר – הוא שואל מה היא יודעת

עליזה: "אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?"

עליזה עצרה את דבריה כדי לבחון את תגובתו של שמוליק. שמוליק מזג לעצמו ולעליזה עוד כוס מים. הוא הסתכל לתוך עיניה הכחולות של עליזה. "מה את יודעת?"

עליזה מדברת על מקרה ספציפי, נותנת את כל פרטי המקרה ושואלת אותו אם הוא זוכר את המקרה. שמוליק לא אומר כן או לא. הוא שואל "מה את יודעת?" – שוב הרמה להנחתה, שבמסגרתה שמוליק מסמן לעליזה לקשר בין המקרה הספציפי לבין המקרה של מזי.

הוא שואל מה היא יודעת – היא נותנת לו ציון לשבח

שמוליק: "מה את יודעת?"

עליזה: "כעת אתה מתחיל לדבר לעניין". אחזה עליזה בכוס ולגמה ממנה.

שמוליק שאל שאלה – "מה את יודעת?" ועליזה נותנת לו על השאלה ציון לשבח "כעת אתה מתחיל לדבר לעניין".

היא מוסרת מידע רב שמעורר סימני שאלה – הוא משבח אותה

עליזה: "מזי ומשה שקעו בחובות לפני כמה שנים לאחר שפשט משה את הרגל. הם לפני ארבע שנים ביטחו את ילדיהם בסכום כסף גדול מאוד. ואז הילדים התחילו למות זה אחר זה. אם לא תעצור אותה, גם הבת היחידה שנותרה תיעלם מן העולם הזה". שמוליק: "ואיך את יודעת הכול?"

עליזה מספרת לו על פשיטת הרגל של משה והחובות של הזוג, על ביטוח שעשו לפני ארבע שנים על ילדיהם, על כך שבסמוך לכך הילדים התחילו למות זה אחר זה ועל הסכנה שאם הוא לא יעצור את מזי, גם הבת הרביעית תמות. המידע הזה מעורר שאלות רבות, אבל שמוליק לא שואל אותן. הוא שואל איך היא יודעת הכול ובכך גם שואל וגם מחמיא.

היא מוסרת מידע שממנו עולה חשד כבד לרצח – הוא משבח אותה

עליזה: "קורמן הוא סוכן הביטוח שלי. כשבאתי לחדש את הביטוח על הדירה שלי, יצאה מזי מן המשרד שלו מחויכת. כשישבתי ליד השולחן של קורמן, ראיתי טפסים מונחים על השולחן. כשקורמן קם להביא את הטפסים שלי, הצצתי בטפסים שעל השולחן. ראיתי את שמות הילדים. אני יודעת לחבר אחד ועוד אחד". שמוליק: "את משהו, עליזה", חייך אליה שמוליק, וחשף טור שיניים לבנות. "בכל יום את משתבחת".

היא מוסרת מידע משמעותי שממנו עולה חשד כבד לרצח מכוון של שלושה ילדים והונאת ביטוח, והוא כלל לא מתייחס לכך, ושוב משבח אותה.