דיאלוג של קצרים בתקשורת: שמוליק ועליזה לא באמת מקשיבים זה לזו

חלק ב' של המאמר נוכחות של יד מכוונת, ולא שיחה טבעית בין שני אנשים בוגרים. המטרה במאמר זה, כמו בכל מאמרי הניתוח שלי, היא להמחיש את חשיבותם של כישורים מיוחדים בעריכה ספרותית ולשונית טובה, ובין היתר כושר ניתוח, כישורי הסקה, זיהוי של בעיות ויכולת לתקן את הכשלים, תשומת לב לפרטים, הבחנה בין עיקר וטפל ועוד.

שאל על מי היא מדברת, ועבר מייד לשאלה הבאה

עליזה: "אני בטוחה שהיא רצחה אותם". – המשפט נכתב בלי שיצוין שעליזה אמרה זאת.

שמוליק: "עליזה, על מי את מדברת? יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?"

שמוליק שואל, אבל מייד עובר לשאלה הבאה, ולא מחכה לשמוע על מי היא מדברת.

שאל על מי היא מדברת, והיא התעלמה

שמוליק: "עליזה, על מי את מדברת? יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?"

עליזה: "רצח יש בכל מקום, אך לפעמים הוא מוסווה בתאונה או בהתאבדות" – לא עונה על השאלה הראשונה, ומדלגת עליה.

הוא שואל שאלה של ילד – היא לא רואה בעיה בכך

שמוליק: "יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – שמוליק הוא אדם בוגר, מנהל מרכז השיטור של כפר תבור, ושואל שאלה של ילד תמים.

עליזה: "רצח יש בכל מקום, אך לפעמים הוא מוסווה בתאונה או בהתאבדות" – מתעלמת מהאבסורד ומסבירה.

הוא שואל על כפר תבור – היא עונה על כל מקום

שמוליק: "יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" – שאל ספציפית על כפר תבור, אך עליזה עונה בכלליות "רצח יש בכל מקום".

היא התעלמה משאלתו – הוא מתרווח בכיסאו

עליזה: "רצח יש בכל מקום, אך לפעמים הוא מוסווה בתאונה או בהתאבדות" – התעלמה משאלתו "על מי את מדברת?"

שמוליק: "התרווח בכיסאו. הוא יודע שעם ההיגיון הבריא של עליזה אי אפשר להתווכח. על כל טיעון יש לה טיעון נגדי" – מתרווח למרות שהוא כלל לא יודע מי רצח ואת מי. תשובתה אינה טיעון נגדי לשאלתו "יש רוצחים בכפר השלֵו הזה?" (שאיננה טיעון), אבל הוא מרגיש שהיא טיעון נגדי מספק.

היא דיברה על נתיחה – הוא אומר שלא יחקור אישה באבל

עליזה: עליזה לקחה נשימה עמוקה. "הייתי בשבעה על עדי צפירה. הייתי בטוחה שהאימא לא תפסיק לבכות, ובייחוד שרק בשנתיים האחרונות מתו עוד שני ילדים במשפחה: אחד בטביעה והשני מהרעלת מזון. אני בטוחה שאם יוציאו את הגופה של רביד וינתחו אותה, יגלו שהוא בכלל הורעל" – לא נקבה בשמה של מזי ולא אמרה שיש לחקור אותה.

"שמוליק עיקם את אפו. "עליזה, אני מחבב מאוד אותך. אני חושב שהשתגעת לחלוטין. איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד, שאיבדה בשלוש שנים שלושה ילדים" – מדבר על כך שזה לא הגיוני שיחקור אישה באבל.

היא קושרת בין התנהגות אדישה לרצח – הוא לא בוחן את הקשר

עליזה קבעה כבר בתחילת השיחה: "אני בטוחה שהיא רצחה אותם", בלי לומר על מי היא מדברת ובלי להסביר על מה מבוסס החשד. בהמשך היא מספרת: "הייתי בטוחה שהאימא לא תפסיק לבכות", מציינת ששני ילדים נוספים במשפחה מתו בשנתיים האחרונות, ואומרת: "אני בטוחה שאם יוציאו את הגופה של רביד וינתחו אותה, יגלו שהוא בכלל הורעל".

שמוליק: "אני חושב שהשתגעת לחלוטין. איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד".

לעליזה יש מידע נוסף שעליו היא מבססת את החשד, אבל שמוליק עדיין לא קיבל אותו. לכן בשלב הזה דבריה אמורים להיתפס כמהלך הסקה חסר: אם שלושה ילדים מתו, והילד השני מת לכאורה מהרעלת מזון, והאם לא בכתה בהלוויית הילדה השלישית, המסקנה הא שהאם הרעילה את הבן השני. אך במקום לתהות על אופן ההסקה הלא הגיוני, הוא מביע התנגדות לפעולה שלדעתו החשד מחייב – חקירת האם – אף שעליזה כלל לא ביקשה ממנו לחקור אותה. כך הוא משלים בעצמו את הצעד הבא, אך מדלג על החוליות החסרות שקדמו לו ועל השאלה המקצועית המתבקשת: על סמך מה את חושדת בה?

פונה לשמוליק מתוקף תפקידו אך מדברת איתו בגוף שלישי ברבים

"אני בטוחה שאם יוציאו את הגופה של רביד וינתחו אותה, יגלו שהוא בכלל הורעל" – פונה לשמוליק מתוקף תפקידו כמנהל מרכז השיטור וכמייצג של מערכת החוק,אך בגוף שלישי ברבים.

הוא מדבר על אישה באבל – היא אומרת ש"השאירו" את הילד ברכב

שמוליק: שמוליק עיקם את אפו. "עליזה, אני מחבב מאוד אותך. אני חושב שהשתגעת לחלוטין. איני מתכוון לחקור אישה באבל כבד, שאיבדה בשלוש שנים שלושה ילדים".

עליזה: "זאת בדיוק הנקודה", קטעה אותו עליזה. "כשמת ילד אחד, מגוננים על השאר. איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין?" – מדברת באופן כללי שהשאירו את הילד ברכב סגור ביום חמסין,ולא מתייחסת לטיעון עצמו. אין קשר בין דבריו שמזי באבל לבין דבריה שהשאירו את הילד ברכב. כלומר בעקיפין היא מאשימה את מזי ורומזת שהיא לא באמת באבל, אבל היא לא אומרת את זה.

היא לא מדברת על מזי ישירות – הוא שואל מה המניע של מזי

עליזה: "זאת בדיוק הנקודה", קטעה אותו עליזה. "כשמת ילד אחד, מגוננים על השאר. איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין?" – עליזה לא מדברת על מזי. היא מדברת באופן כללי על כך שכשמת ילד מגוננים על השאר, ותוהה איך השאירו את עדי ברכב סגור ביום חמסין.

שמוליק: שמוליק משך בכתפיו ואמר: "בסדר, מה המניע? אני מכיר את מזי. היא אישה בריאה בנפשה, נעימה ומסבירת פניםש – "מוליק לא מגיב לטיעון הזה ומייד עובר למניע של מזי,

הוא קושר בין בריאות נפשית ונועם הליכות למניע – היא מדברת על שיגעון, מסכות, ורצח להחזרת חובות על הימורים

שמוליק: שמוליק משך בכתפיו ואמר: "בסדר, מה המניע? אני מכיר את מזי. היא אישה בריאה בנפשה, נעימה ומסבירת פנים".

עליזה: עליזה החלה לצחוק, וכבשה את צחוקה בכף ידה. "שיגעון לא רואים כלפי חוץ. כולנו הולכים עם מסכות על הפנים. חוץ מזה, כשיש קשיים כלכליים, הכול אפשרי. אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?"

עליזה כלל לא מתייחסת לאבסורד המסתתר מאחורי טענתו, כאילו שלאנשים בריאים בנפשם ומסבירי פנים אין מניע. היא צוחקת על תמימותו ואומרת ששיגעון לא רואים כלפי חוץ. עולות מכך שתי טענות. א. ייתכן שמזי לא בריאה בנפשה אבל היא מצליחה להסתיר זאת. ב. אנשים לא בריאים בנפשם יודעים תמיד להסתיר זאת ומצליחים בכך תמיד.

באותה נשימה היא מדברת על מסכות על הפנים שכולנו הולכים איתן ובכך קושרת בין שיגעון למסכות אף על פי שאלה שני דברים שונים.

ואז היא עוברת לדבר על נושא שלישי – קשיים כלכליים, ומזכירה את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו כדי להחזיר חובות על הימורים, בעוד שחובות על הימורים אינם קשיים כלכליים.

היא שואלת אם הוא זוכר – הוא שואל מה היא יודעת

עליזה: "אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?"

עליזה עצרה את דבריה כדי לבחון את תגובתו של שמוליק. שמוליק מזג לעצמו ולעליזה עוד כוס מים. הוא הסתכל לתוך עיניה הכחולות של עליזה. "מה את יודעת?"

עליזה מדברת על מקרה ספציפי, נותנת את כל פרטי המקרה ושואלת אותו אם הוא זוכר את המקרה. שמוליק לא אומר כן או לא. הוא שואל "מה את יודעת?" – שוב הרמה להנחתה, שבמסגרתה שמוליק מסמן לעליזה לקשר בין המקרה הספציפי לבין המקרה של מזי.

הוא שואל מה היא יודעת – היא נותנת לו ציון לשבח

שמוליק: "מה את יודעת?"

עליזה: "כעת אתה מתחיל לדבר לעניין". אחזה עליזה בכוס ולגמה ממנה.

שמוליק שאל שאלה – "מה את יודעת?" ועליזה נותנת לו על השאלה ציון לשבח "כעת אתה מתחיל לדבר לעניין".

היא מוסרת מידע רב שמעורר הרבה סימני שאלה – הוא משבח אותה

עליזה: "מזי ומשה שקעו בחובות לפני כמה שנים לאחר שפשט משה את הרגל. הם לפני ארבע שנים ביטחו את ילדיהם בסכום כסף גדול מאוד. ואז הילדים התחילו למות זה אחר זה. אם לא תעצור אותה, גם הבת היחידה שנותרה תיעלם מן העולם הזה". שמוליק: "ואיך את יודעת הכול?"

עליזה מספרת לו על פשיטת הרגל של משה והחובות של הזוג, על ביטוח שעשו לפני ארבע שנים על ילדיהם, על כך שבסמוך לכך הילדים התחילו למות זה אחר זה ועל הסכנה שאם הוא לא יעצור את מזי, גם הבת הרביעית תמות. המידע הזה מעורר שאלות רבות, אבל שמוליק לא שואל אותן. הוא שואל איך היא יודעת הכול ובכך גם שואל וגם מחמיא.

היא מוסרת מידע שממנו עולה חשד כבד לרצח – הוא משבח אותה

עליזה: "קורמן הוא סוכן הביטוח שלי. כשבאתי לחדש את הביטוח על הדירה שלי, יצאה מזי מן המשרד שלו מחויכת. כשישבתי ליד השולחן של קורמן, ראיתי טפסים מונחים על השולחן. כשקורמן קם להביא את הטפסים שלי, הצצתי בטפסים שעל השולחן. ראיתי את שמות הילדים. אני יודעת לחבר אחד ועוד אחד". שמוליק: "את משהו, עליזה", חייך אליה שמוליק, וחשף טור שיניים לבנות. "בכל יום את משתבחת".

היא מוסרת מידע משמעותי שממנו עולה חשד כבד לרצח מכוון של שלושה ילדים והונאת ביטוח, והוא כלל לא מתייחס לכך, ושוב משבח אותה.