התרמית חלק שלישי – הדגמת עריכה ספרותית ולשונית בסיפור

1. מומלץ להרחיב על סוג היחסים בין עליזה ושמוליק, על הסיבה לחושים החדים שלה, על המקצוע שלה בעבר, ועל הסיבה ששמוליק נפגש איתה ומקשיב לה. למשל – עליזה הייתה מזכירת בית משפט במשך 40 שנה. מקצוע זה מתאים מהסיבות הבאות:

1. היא פיתחה עין בוחנת ואוזן רגישה במהלך עשרות שנים של צפייה במשפטים, כולל משפטי רצח, הונאות ביטוח ופשעים משפחתיים.
2. היא הכירה דפוסי התנהגות של נאשמים ומורגלת לזהות סימני שקר, חוסר רגש או התנהגות חשודה.
3. יש לה היכרות טובה עם מערכת המשפט והמשטרה, ולכן שמוליק מכבד את דעתה.
4. היא ראתה במהלך הקריירה כיצד פשעים "מושלמים" התפרקו בזכות פרטים קטנים שמישהו הבחין בהם.
5. היא יכולה לקשר את הידע המשפטי שלה (שראתה מקרים דומים בעבר) למקרה הנוכחי.

2. עקב הנושא, מומלץ שהפגישה תהיה לקפה ולא לארוחת צוהריים.

3. נושא הביטוח והמידע החסוי: קשה להאמין שעליזה הצליחה לקלוט פרטים משמעותיים מהצצה חטופה במסמכי ביטוח חסוים. בנוסף, בישראל סכומי הביטוח המקובלים לילדים נמוכים יחסית (50,000-200,000 ש"ח). חברות ביטוח מגבילות מאוד את סכומי הביטוח האפשריים על ילדים. ביטוח "ריסק" טהור על ילדים נדיר. יותר נפוץ לכלול ילדים תחת "נספח ילדים" בפוליסת ההורים. קיימות הגבלות חוקיות ותקופות אכשרה. חברות ביטוח בודקות תביעות על מקרי מוות של ילדים ביסודיות.

התאמות מומלצות לסיפור:

1. עליזה יכולה לבסס את חשדותיה על ניסיונה בבית המשפט, שם נחשפה למקרים דומים של הונאות ביטוח. היא נזכרת בתיק דומה מארכיון בית המשפט שקראה בעבר, על שני ילדים שמתו בהפרש זמן קצר. היא ראתה את מזי עם קורמן במקרה ושמה לב לאינטראקציה ביניהם שעוררה את חשדה, ומבקשת ששמוליק יבדוק. ההתייחסות לניסיונה בבית המשפט נותנת תוקף להערכתה, תוך הסתמכות על האינסטינקטים שפיתחה במהלך הקריירה שלה.
2. ניתן להזכיר שילוב של סוגי ביטוח שונים – ביטוח חיים בסיסי, ביטוח תאונות אישיות וביטוח מחלות קשות – כדרך להגיע לסכום משמעותי. עליזה יכולה להציע לשמוליק (או שזה יבוא ממנו) לבדוק מספר פוליסות ביטוח בחברות שונות, ולא רק ביטוח חיים בסיסי.
3. יש להתייחס לתרמית ביטוחית אפשרית כמנגנון שמאפשר לעקוף את המגבלות הרגילות על ביטוחי ילדים.
4. עליזה יכולה להציע לשמוליק לבדוק אם המשפחה ביטחה את הילדים סמוך למשבר הכלכלי שלהם, מה שיחזק את המניע.
5. הסכומים שיוזכרו בסיפור צריכים להיות מציאותיים יותר – אולי סה"כ 600,000-800,000 ש"ח לילד מכל הפוליסות יחד, במקום מיליונים.

4. המרווח בזמן בין מקרי המוות: לא צוין מרווח זמן קצר מדי בין מקרי המוות מעורר חשד, ומצד שני מרווח ארוך מדי לא מתאים למניע הכלכלי הדחוף.

5. היעדר חשד מצד הרשויות – קשה להאמין שאף אחד מהרשויות לא חשד בהורים שאיבדו שני ילדים בתאונות בתוך פרק זמן קצר יחסית.

אפשרויות לפתרון: כשרביד מת, המשפחה גרה במקום אחר. הם עברו לכאן רק לפני שנה, אחרי ה'תאונה' הראשונה. הרופא שבדק את עדי כאן לא ידע על רביד. תיקים לא תמיד עוברים בין תחנות משטרה, במיוחד כשמדובר בתאונות שנראות טבעיות

6. המניע הכלכלי: המניע הכלכלי לא מפותח מספיק כדי להסביר מעשים כה קיצוניים של הורים.

7. התנהגות האם בשבעה: ניתן לפתח אותו יותר. אפשרויות לפתרון:

• להוסיף פרטים נוספים על התנהגותה המוזרה (למשל, עיסוק בטלפון במהלך השבעה)
• לתאר פער בין ההתנהגות הציבורית שלה לרגעים פרטיים שעליזה תפסה
• לתאר סתירות בסיפורה של האם על מה שקרה

8. מידת השכנוע של שמוליק: המעבר של שמוליק מספקנות לשכנוע צריך להיות הדרגתי ואמין יותר.