עריכה ספרותית מקצועית שמה לב לדקויות העולות מהמילים

"החדש של עידו רוזנבלום: את האתיופית תוקעים, עם הבלונדינית מתחתנים" הוא מאמר שכתבתי (התפרסם ב"הארץ" ב-11.8.2015) על סדרת הדרמה הישראלית "החדש של עומרי גורדון". הסדרה שודרה בשידורי קשת של ערוץ 2 באוגוסט 2015. בריאיון שנערך עם רוזנבלום ("חדשות הבידור", הוט בידור ישראלי, 6.8.15) לקראת הפרק הראשון בסדרה, תיאר רוזנבלום את הבסיס לעלילה, והוא שהדמות הראשית שאותה הוא מגלם, עומרי גורדון, "תקע" בחורה אתיופית ובעקבות זאת נולד לו ילד: "אין איך להגיד את זה יפה, הוא תקע את אחות של אחד הזמרים". 

מאחורי הבחירה במילה "תקע"  עומדת הנחה מובלעת שבחורה אתיופית שווה פחות, ואיתה לא שוכבים אלא תוקעים אותה. הסיפור מאחורי הבחורה האתיופית (שלא מופיעה כלל בסדרה) הוא שהיא לא יכולה לגדל את הילד כיוון שהיא מאושפזת בגהה על רקע פסיכיאטרי. בסדרה עומרי גורדון חושק בבחורה קשוחה ובלתי מושגת, הדס (בגילומה של רותם סלע), בלונדינית עם עור בהיר. יש לה בית יפה עם ריהוט מודרני וכלבה. היא מושא תשוקתו. באישה כזאת הוא מאוהב, עליה הוא לא מצליח להתגבר, איתה הוא רוצה להתחתן. וכשהוא לא איתה, הנשים שהוא מזמין אליו הביתה הן זמרות נחשבות, יפות, בהירות עור, והן נשארות איתו עד הבוקר ומתקלחות איתו. נשים כאלה לא תוקעים. 

כדי להדגיש את הניגוד בין הגיבור החתיך (גם אם מנסים לצייר אותו כלוזר) לבין חבריו, נבחרו דמויות של שמנים או מטורללים המייצגות את חבריו. כמו בהרבה סדרות מהסוג הזה, בסרטים וגם בפרסומות, לשונה ולאחר יש תפקיד של אמצעי, כלי שמשרת את זה שנמצא באור הזרקורים. הוא לא העיקר, הוא שולי. אחותו של עומרי קשוחה, חזקה, אסרטיבית, ולא בוחלת באמצעים כדי להשיג את מטרתה. בעלה הוא סמרטוט חסר דעה הנשלט על ידה, וגם גורדון עצמו נשלט על ידה. היום זה לא פוליטיקלי קורקט להציג מצב הפוך. נשים הן בהכרח חזקות ושתלטניות, והגברים שאיתן הם אסקופה נדרסת.

בכתיבת ספר ובעריכת ספרים חשוב לתת את הדעת לסטראוטיפים ולדקויות של מילים המקטלגות את העולם לשחור ולבן, ראוי ונחות. פעמים רבות, עריכה לשונית הפועלת באופן חד ממדי מוחקת גוונים וייחוד ומושכת לכיוונים חד-ממדיים בספר, לעולם שלא מתערבב באמת עם העולמות האחרים הסובבים אותו.