לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

טכניקות עבודה בעריכה ספרותית ולשונית של ספרי פרוזה – מקבץ מאמרים

צילום של פטיש ברזל עתיק לצד ספר על משטח עם טקסטורה סדוקה, מוצג כמטפורה לאומנות העריכה הספרותית והלשונית.
פטיש מסורתי מיציקת ברזל מהודו, סמל לאומנות עתיקה המועברת מדור לדור. טכניקות העבודה בעריכה הספרותית והלשונית הן כלי האומן המעצב את החומר הגולמי בדיוק ורגישות, ומעניק לספרי הפרוזה את צורתם הסופית והמלוטשת.

פטיש האומן המסורתי כמטפורה לאומנות העריכה הספרותית והלשונית

פטיש יציקת ברזל עתיק עם ידית עץ טבעית, שמקורו באוטרקאנד שבהודו, מונח על משטח אבן אפור-כחול סדוק, ולצידו ספר פתוח. בחרתי בתמונה הפשוטה והאותנטית הזו כיוון שאני רואה בה מטפורה עשירה ועמוקה לעולמה של העריכה הספרותית.

הפטיש המסורתי מייצג מלאכה עתיקת יומין, אומנות שהתפתחה והשתכללה לאורך דורות. כמו אומנות הסיפור המסורתית שבהודו – הקתאקאלי (Kathakali – תיאטרון-ריקוד קלאסי, המספר סיפורים באמצעות תנועות מדויקות והבעות פנים), סיפורי הפנצ'טנטרה Panchatantra) – אוסף עתיק של משלים וסיפורי חוכמה עם חיות מדברות) והמהאבהארטה ( Mahabharata- אפוס הודי עצום המכיל סיפורים, פילוסופיה ושיעורי חיים( – כך גם כלי העבודה המסורתיים מגלמים בתוכם חוכמה ומיומנות שהועברו מדור לדור, תוך שכלול מתמיד והתאמה לצרכים המשתנים.

מסורות אלה אינן נלמדות בקורסים או בלימודים פורמליים. הן מועברות בשיטה ייחודית הנקראת "גורו-שישיה פרמפרה" (Guru-Shishya Parampara) – מסורת המורה-תלמיד, שבה הדור הצעיר חי לצד האומן המיומן, צופה בו, מחקה אותו, וסופג את האומנות כדרך חיים שלמה. הילדים המוכשרים נבחרים בגיל צעיר ולומדים לא רק את הטכניקות אלא גם את הפילוסופיה, הרוחניות והחוכמה שמאחורי האומנות. בעולם הנפחות והפטיש, המסורת נשמרת בדרך כלל בתוך משפחות, כשהידע עובר מאב לבן או מדוד לאחיין, והיא חלק בלתי נפרד מזהותם.

הכלי המסורתי והמיומנות המקצועית

עריכה ספרותית איכותית דורשת את אותה מיומנות עתיקה ומשוכללת. העורכת הספרותית, כמו האומן המיומן, יודעת מתי להניף את הפטיש בחוזקה ומתי לגעת בעדינות, איך למקד את המכה בדיוק בנקודה הנכונה, ואיך לעבוד עם החומר. אלו כישורים מיוחדים, רגישות טבעית, שמיעה ספרותית וכישרון, יחד עם הבנה עמוקה של נפש האדם.
עורכת ספרותית טובה היא בעלת מטען רגשי עשיר וניסיון חיים מגוון, בצד הניסיון המקצועי. הם אלה שמעשירים את היכולת שלה להבין דמויות, לחוש מצבים רגשיים ולזהות אמת וזיוף בטקסט.

במרכז עבודתה של העורכת הספרותית עומדת האינטואיציה, תחושת בטן טבעית שלא ניתן להסביר או ללמד. זוהי יכולת מולדת לזהות מייד כשמשהו לא עובד בטקסט, גם בלי לנתח אותו באופן שיטתי. כמו אוזן מוזיקלית המזהה צליל צורם, כך העין הפנימית של העורכת מזהה מייד חוסר דיוק בדמות, פגם בעלילה, או מילה שאינה במקומה. ראייה חדה זו, המבחינה בדקויות שאחרים מחמיצים, היא תכונה טבעית המייחדת אותה. אין זה ידע תיאורטי, אלא סוג של רגישות וחיבור פנימי לשפה ולמשמעויותיה העמוקות.

משטח האבן הסדוק: סביבת העבודה האמיתית

משטח האבן המחוספס והסדוק שעליו מונח כלי העבודה הוא חלק אינטגרלי של המטפורה. זוהי סביבת העבודה האמיתית של העריכה הספרותית. לא סביבה סטרילית ונקייה של מעבדה או בית מרקחת, אלא סביבה אותנטית, עם טקסטורות וחספוסים.

בדומה לחיים עצמם, עריכה ספרותית אותנטית מתקיימת בעולם של אי-שלמות, עם סדקים ופגמים שצריך לעבוד איתם ולרוב, לשמור עליהם או לבנות אותם, כדי לשמר את האותנטיות. זהו דיוק הנובע מקרבה לחיים האמיתיים, לרגשות אנושיים ולמורכבות של המציאות.

ההבדל בין אומנות לתרבות האינסטנט

הפטיש המסורתי מדכים את ההבדל המהותי בין עריכה ספרותית מקצועית לבין פתרונות "האק" מהירים של בינה מלאכותית ותרבות האינסטנט. בעוד בינה מלאכותית מציעה פתרונות מהירים ושטחיים, העריכה הספרותית המקצועית, כמו עבודת הפטיש המסורתית, היא תהליך הדורש זמן, רגישות וחוכמה.

כשם שאי-אפשר להחליף את עבודת הפטיש המסורתית הנעשית בידיו של אומן, בתהליך תעשייתי אוטומטי, ולקבל את אותה איכות ואותנטיות, כך אי-אפשר להחליף את העין המיומנת והרגישה של עורך ספרותי מקצועי באלגוריתמים. עריכה ספרותית איכותית דורשת נשמה אנושית, רגישות אומנותית, והבנה עמוקה של מורכבויות הנפש האנושית – כל הדברים שחסרים בגישת ה"האק" ובפתרונות האינסטנט של הטכנולוגיה.

מחויבות לתהליך השלם והאחדותי

הפטיש המסורתי מזכיר את התקופה שבה אומן אחד היה אחראי על כל תהליך היצירה. האומן המסורתי אינו עוזב את יצירתו באמצע הדרך ואינו מפצל את תהליך היצירה בין בעלי מלאכה שונים. הוא מחויב לכל שלבי העבודה – מהמכה הראשונה של הפטיש ועד לליטוש העדין האחרון.

בעולם העריכה המסורתי, עורך אחד ליווה את היצירה מתחילתה ועד סופה והיה אחראי הן להיבטים הספרותיים והן להיבטים הלשוניים של הטקסט. בספרות העברית, אישים כיוסף חיים ברנר, שערך את כתבי העת "המעורר" ו"האדמה", או דב סדן בשנות ה-40 וה-50, פעלו כעורכים הוליסטיים שעיצבו את היצירות הן ברמה הרעיונית והן ברמה הלשונית.

בעידן המודרני נהוג לחלק את תהליך העריכה ולהפרידו בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית. פיצול זה פוגע קשות באיכות הספר ובשלמותו האומנותית. כאשר עורכת ספרותית אינה שולטת באומנות הניסוח – שהיא אחד התפקידים המשמעותיים בעריכה ספרותית – ומשאירה את מלאכת הניסוח לעורכת לשונית הפועלת בנפרד ללא שיקולים ספרותיים, התוצאה תהיה בהכרח ספר פגום, מלאכותי, קר, מנותק ומגושם.

עריכה ספרותית טובה לא מדלגת על אף שלב בתהליך ואינה מתפצלת לחלקים נפרדים ומנותקים. עורכת ספרותית ולשונית מקצועית מלווה את היצירה לכל אורך הדרך – עריכה מקיפה ויסודית של הטקסט, עיבויו, עריכת דיונים עם המחברים, ליטוש וחידוד, ובדיקה של הספר אחרי שלב העימוד. החיבור למסורתיות ולעבודת הכפיים מבטא מחויבות ואחריות מלאה ליצירה. כמו האומן המסורתי המבצע את המלאכה מתחילתה ועד סופה, כך גם עורכת ספרותית ולשונית טובה, מרגישה אחריות לטיב היצירה הסופית, ולא רק לחלק מוגדר בתהליך.

נשמה אנושית בעבודת הכפיים

בצד פעולתו הגסה של הפטיש קיימת מערכת שלמה של פעולות. בחירה נכונה של מילה, מילת קישור, סדר מילים, אורך המשפט וסימני פיסוק, מדייקת את האווירה בסצנה, את אמינותם של האירוע והדמות, את הדיוק ההיסטורי, ואת עומק הרגש שהקוראים יחוו. זוהי עבודה עדינה ומדויקת הדורשת רגישות אומנותית, אינטואיציה והבנה עמוקה של נפש האדם.

בסופו של דבר, הפטיש המסורתי וסביבת העבודה האותנטית שלו מזכירים לנו שעריכה ספרותית ולשונית היא בראש ובראשונה עבודת כפיים אנושית. היא דורשת מגע יד מיומן, עין חדה, אוזן רגישה ולב קשוב. טכניקות העבודה בעריכה הספרותית הן כלי האומן, והנשמה האנושית מנחה אותו.

הכלי הוא אמצעי שדרכו מתבטאים המיומנות של העורכת הספרותית המקצועית, הרגישות שלה והנשמה. אלה יוצרים את הקסם.

שורה של ספרים משולבים בגומחה מאבן בנימפאום באי היווני קוס עם התאמה לנוף, מדגימים התאמה בעריכה ספרותית של סגנון הדיבור, התזמון והמינון לטקסט ביצירת אמינות.
עריכה ספרותית בונה אמינות דרך טיפול בסגנון דיבור: אחד התפקידים של עריכה ספרותית בספרי פרוזה הוא טיפול באמינות. תפקידה של עריכה ספרותית – ולא של עריכה לשונית – הוא להתאים את הדיבור לדמות, למאפייניה, לאירוע, למצב הרגשי ולתקופה. אם אין התאמה כזו, זהו חור ספרותי משמעותי בעלילה.
ערמת ספרים על מדרגות אבן עתיקות במבצר בודווה, מונטנגרו, מדגימה הגבהה והורדה של משלב לשוני בעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית יורדת במדרגות המשלב הלשוני הסגנוני: פעמים רבות עריכה ספרותית פועלת להורדת המשלב הלשוני, ואת הסמיכויות והשפה הגבוהה היא משאירה למקומות שבהם זה מתאים. העלאת המשלב הלשוני ותיקוני יתר בכל מצב שנעשים בעריכה לשונית פוגעים בזרימה של הספר, מחסלים את האמינות, הורגים את הטקסט. בעריכה ספרותית מקצועית מטפלים בכך.
תאנים שלמות וחצויות על רקע סגול, ליד ספר פתוח מדגימות נסתר וגלוי בעריכה ספרותית.
על תאנים שלמות וחצויות ועל הנסתר והגלוי בעריכה ספרותית: בעריכה ספרותית חשוב לא לגלות את הקלפים בשליפה אחת ולא לעשות זאת באופן שקוף. עליה לבנות את המידע בדרך יצירתית ומתוחכמת.
ספר על משטח עץ סדוק על רקע אומנות גרפיטי רחוב עם כיתוב בשחור, מדגימים שבירה של סטראוטיפים בעריכה ספרותית.
עריכה ספרותית מקצועית שמה לב לדקויות העולות מהמילים: בעריכה ספרותית חשוב לשים לב לתכנים בעלי אופי סטראוטיפי. מעבר לכך שסטראוטיפים יכולים להרגיז קוראים, הם גם מאוד משעממים וצפויים. במאמר אני גם דנה בדקויות העולות מהמילים ובמשמעות שלהן. מילים יוצרות אווירה ומעידות על תפיסה.
פרחי ציפור גן עדן באגרטל ומאחוריהם ספר, נלחמים בפוסידון האוחז בקלשון, מדגימים מאבק בין פתרונות לא אמינים לבין אמינות בעריכה ספרותית מקצועית.
דאוס אקס מכינה: עריכה ספרותית מקצועית מטפלת בחורים בעלילה: מקורו של "דאוס אקס מכינה" (אל מחוץ למכונה) הוא בתיאטרון היווני העתיק, והוא מסמל פתרונות מאולצים ולא הגיוניים בעלילה ספרותית. "חורים בעלילה" הם פערים לוגיים, סתירות בנרטיב או פתרונות מלאכותיים ומסובכים בעלילה, המופיעים בטקסט המוגש לעריכה ספרותית. עריכה ספרותית טובה מזהה פערים ומתקנת אותם בדרכים אינטליגנטיות, יצירתיות ומשכנעות לפני פרסום הספר. בכך היא מבטיחה אמינות וחוויית קריאה שלמה וקוהרנטית.
ספר על רקע עץ ערבה עבה יבש, מכופף לכיוון שמאל, מדמה מצב רגשי של דמויות בספר, שעל ניסוחן אחראית עריכה ספרותית.
עריכה ספרותית מנסחת את המצב הרגשי של הדמויות: כשקיים פער בין האירוע לבין מצבה הרגשי של הדמות והאופן שבו היא מתבטאת ומתנהגת, זהו חור בעלילה היוצר בקרב הקוראים תחושת זיוף וחוסר אמינות. עריכה ספרותית איכותית מזהה אי-התאמות אלה ומתקנת אותן באמצעות ניסוח של רגשות, התנהגות ודיבור המתאימים להתרחשות. היא נכנסת לנשמתה של הדמות: מיהי? מה היא עוברת? איך היא מרגישה? מה הגיוני שתגיד במצב כזה? כך בונים אמינות.
כריות ושטיחים פרסיים בצבעים ססגוניים וחמים וספרים מדגימים אווירה חמה, שחרור, גיוון וגמישות ואת הרעיון שעריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור.
עריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור: כשספר פרוזה נערך באותם עקרונות של ספר עיון, נמחקים כל סממני הקִרבה. עריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור ושוברת את המחיצות.
דלעת וספרים על שולחן ישן מעץ, על רקע ירוק עם משפטים הכוללים מילים בסביל, מדגימים דומם פסיבי במאמר על התרחקות של עריכה ספרותית משימוש בסביל במקומות מסוימים.
כולם יודעים: עריכה ספרותית מתרחקת מסביל במקומות מסוימים: לעיתים הסביל יוצר סגנון מרוחק, לקוני ונוקשה של ספר עיון או מחקר, וריבוי שלו מעיד על מגע ידה של עריכה לשונית המנותקת משיקולי עריכה ספרותיים. בעריכה ספרותית משתמשים בפעיל במקומות המתאימים. הוא פתוח, נגיש ומוסיף מידע, הוא יוצר קצב, מחיה את הרגעים ויוצר מעורבות של הקוראים בהתרחשות.
קיר בטון סדוק צבוע בצבעים עזים ברקע, ופרחי לילך, ביצי פסחא וספר, מדגימים יצירתיות, דמיון, תעוזה בדיון על עריכה ספרותית וכתיבה טובה.
עריכה ספרותית וכתיבה טובה: הוא אמר, היא אמרה: אם לאמירות יש עוצמה ומשמעות משלהן, לא תמיד צריך לתאר את האופן שבו הן נאמרות ולא תמיד חייבים להשתמש ב"הוא אמר", "היא אמרה". זה מייגע, זה מתאמץ מדי ומעייף את הקוראים. יש מגוון אפשרויות בהצגת התיאורים בצד האמירות. בעריכה ספרותית בוחנים את האפשרויות ומתאימים אותן למקרה.
קערות עם תבלינים צבעוניים ליד ספר פתוח, מדגימים את הדברים הקטנים היוצרים את הטעם, הריח והיופי בעריכה ספרותית ולשונית.
הדברים הקטנים בעריכה ספרותית ולשונית הם התבלינים של הספר: מבחר טיפים לכתיבה טובה ועריכה ספרותית טובה המשלבת עריכה לשונית. אין אלה חוקים, אלא פרשנות שלי למנגינה העולה מהטקסט, המעידה על טעמי, על סגנוני ועל האופן שבו אני מנתחת יצירות ספרות ועובדת כעורכת ספרותית ולשונית.
קלמנטינות שלמות ומקולפות וספר פתוח, מדגימים שחרור מבוקר של מידע והימנעות מדחיסת מידע באופן מלאכותי בעריכה ספרותית מקצועית.
עריכה ספרותית מקצועית לא דוחסת לקוראים מידע: פעמים רבות טורחים בעריכה הלשונית או בעריכה הספרותית של הספר למסור פרטים ומידע מובנים מאליהם. זה מיותר כמו ניקוד עזר במילים שהגייתן ומשמעותן משתמעות היטב מהמבנה וההקשר.
ספרים על רקע ציור פלטת צבעים של אומנים במגוון צבעים, מדגימים גישה אומנותית בעריכה ספרותית.
בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית, "מילות חלל" הן מכרה זהב: בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, לעיתים מילים שנחשבות למיותרות בעריכה לשונית עם גישה דידקטית, הן מכרה זהב בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית.
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים
קטגוריות
מידע
יצירת קשר
  • ©כל הזכויות שמורות למחברת ובעלת האתר עינת קדם
  • © All rights reserved to the author and this website owner Einat Kedem