לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

בעריכה הספרותית והלשונית שלי המידע נחשף בדיאלוג טבעי

עצי דקל בעלי כפות זהובות שנראות כמו וילונות, מדגימים חשיפה של מידע בדיאלוג טבעי בספרות.

במאמר "מסירת המידע באופן הזה הופכת את דברי הדמויות לאבסורדיים" אני מראה כיצד הצורך למסור מידע לקוראים גובר על ההיגיון הפנימי של השיחה: הדמויות מוסרות זו לזו מידע שכבר ידוע להן, והדיאלוג הופך לכלי להעברת מידע לקוראים. כאן אראה כיצד טיפלתי באותו מידע בעריכה הספרותית והלשונית שלי: מה שיניתי בתרחישים, כיצד שילבתי את המידע בתוך הטיעון של עליזה, וכיצד הבחנתי בין מידע ששתי הדמויות כבר יודעות לבין מידע חדש שנמסר במהלך השיחה.

המידע נמסר מתוך הסיטואציה ולא מונח בפי הדמויות עבור הקוראים: בעריכה הספרותית והלשונית שלי אני מוסרת מידע רק כשהוא הכרחי, ובאופן שהולם את הסיטואציה. אני מקפידה לא למסור לדמות מידע שכבר ידוע לה. כשהקוראים זקוקים למידע שאחת הדמויות כבר יודעת, אני מחפשת דרך טבעית ואמינה לחשוף אותו מתוך הסיטואציה והדיאלוג, בלי להפוך את דברי הדמויות לדוח ובלי שתורגש היד המכוונת.

שינוי התרחישים מחייב שינוי בדרך שבה המידע נחשף: בעריכה בניתי סיפור אמין יותר, שבו בין היתר צמצמתי את מספר המקרים משלושה לשניים ושיניתי את התרחישים. במקרה הראשון המקורי הבן מת בטביעה לכאורה, ובעריכה הוא מת מאלרגיה לאגוזים – לכאורה עקב חוסר תשומת לב של האם, אך בפועל עקב מעשה מכוון שלה. במקרה השני המקורי הבן מת עקב הרעלת מזון לכאורה, ובעריכה הבת מתה בטביעה בבריכה הביתית – וגם כאן, לכאורה עקב חוסר תשומת לב של האם, אך בפועל עקב מעשה מכוון שלה.

אך לא די בכך שהתרחישים יהיו אמינים. גם האופן שבו הקוראים לומדים עליהם צריך להיות אמין.

עליזה משתמשת במידע ששמוליק מכיר כחלק מהטיעון שלה

בשיחה בין עליזה לשמוליק, עליזה לא מספרת לו ששני ילדים במשפחה מתו ומה היו נסיבות מותם. היא מתייחסת למקרים ששניהם כבר מכירים כחלק מהטיעון שהיא בונה:

"אני, ברגע ששמעתי שהילד לקח מהתיק שלה חטיף אגוזים זה מאוד כאב לי וממש כעסתי עליה שהיא לא שמרה. נראה לי חוסר אחריות, אבל בוא נגיד שהיא לא חשבה על זה. מה עם הילדה? ממלאת מים בבריכה ופתאום דחוף לה לדבר בטלפון ושוכחת ממנה? ועוד אחרי מה שקרה עם הבן?… זה נורמלי מה שקורה במשפחה הזאת? זה הגיוני שהילד מת ואחרי שנה הילדה?"

מבחינת שמוליק אין כאן מידע חדש; מבחינת הקוראים, נסיבות שני המקרים נחשפות מתוך השימוש שעליזה עושה בהן כדי לבחון את התנהגות האם ולהצביע על מה שלא מסתדר בעיניה.

"ברגע ששמעתי שהילד לקח מהתיק שלה חטיף אגוזים זה מאוד כאב לי וממש כעסתי עליה שהיא לא שמרה. נראה לי חוסר אחריות" – במילים האלה אני מוסרת באופן מרומז מידע על הבן הראשון. גם אם הקוראים לא יקלטו זאת מייד, לא אמסור את הפרטים האלה באופן ישיר, כיוון שאם אעשה זאת אפעל כמו עליזה בסיפור המקורי.

נסיבות מותה של הילדה נחשפות מתוך התהייה של עליזה

"אבל בוא נגיד שהיא לא חשבה על זה. מה עם הילדה? ממלאת מים בבריכה ופתאום דחוף לה לדבר בטלפון ושוכחת ממנה? ועוד אחרי מה שקרה עם הבן?" – דרך התהייה של עליזה הקוראים מקבלים מידע נוסף: האם מילאה מים בבריכה, דיברה בטלפון ושכחה מהילדה. מכיוון שידוע שעליזה מדברת בזמן ימי השבעה על אותה ילדה, מבינים את משמעות המעשה של האם, כשעליזה רומזת שהוא מדליק נורה אדומה.

סדר האירועים נחשף כחלק מהטיעון ולא כפרט מידע נפרד

"זה נורמלי מה שקורה במשפחה הזאת? זה הגיוני שהילד מת ואחרי שנה הילדה?" – אחרי התגובה של שמוליק, שלא מנסה להפריך את דבריה כדי להכשיר את הקרקע לתשובה שתבוא, עליזה מוסרת בעקיפין מידע נוסף: הילדה מתה שנה אחרי המקרה של הילד.

מידע חדש נמסר רק כשהוא חדש גם לשמוליק

כשהשיחה מגיעה למידע שלא ידוע לשמוליק, ההבחנה נעשית מפורשת. לאחר ששמוליק אומר לה "צודקת, יש יותר מדי דברים שלא מסתדרים. מי שצריך להיות מעורב כבר על זה", עליזה אומרת: "טוב מאוד. ועל הביטוח אתם יודעים? הם ביטחו את הילדים בסכומים גבוהים, לפני שמשה פשט את הרגל".

שמוליק משיב: "על פשיטת הרגל אני יודע. על הביטוח לא".

רק אז עליזה מוסרת לו את המידע החדש על ביטוחי החיים. כך נשמר הגבול בין מה ששתי הדמויות כבר יודעות לבין מה שאחת מהן אומרת שהיא לא יודעת, ואז המידע החדש מועבר אליה.

המידע משרת את הדיאלוג ולא מנהל אותו

הקוראים מקבלים אפוא את המידע באופן טבעי במסגרת שיחה רגילה, בלי שהוא עובר דרך הדמויות באופן מלאכותי. מידע משותף נחשף מתוך השימוש הטבעי שהדמויות עושות בו במהלך השיחה; מידע חדש נמסר כמידע חדש. כך מסירת המידע נשארת חלק מהדיאלוג ומהמהלך הספרותי, ולא משתלטת עליהם ולא משנה את ההיגיון של דברי הדמויות.

ההבחנה הזאת מאפשרת לדמויות לדבר זו עם זו מתוך הידע, המטרות והתגובות שלהן בתוך הסיטואציה, ולא מתוך הצורך של הטקסט להסביר דברים לקוראים. הקוראים משלימים את התמונה בהדרגה מתוך השיחה עצמה, והמידע מקבל את מקומו בתוך ההתרחשות בלי לפרק את האשליה שמדובר בשיחה אמיתית בין שתי דמויות.

התרמית – הדגמת שיקולים בעריכה ספרותית ולשונית של סיפור קצר
ספרים מונחים על ענפי עצים מתפתלים מסתעפים ביער, המתחברים זה לזה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הפועלת בספר כגוף בעל איברים מסתעפים.
התרמית חלק ראשון - הדגמת עריכה ספרותית ולשונית בסיפור: עריכה לשונית במובנה המצומצם, ללא עריכה ספרותית, לא מממשת בספרי פרוזה את הפוטנציאל הגלום ביצירה. העריכה המומלצת היא עריכה ספרותית המתבססת על שיקולים ספרותיים, המשלבת באותו תהליך עריכה לשונית במינון נמוך ומטפלת בכל האלמנטים הספרותיים דרך ניסוח.
ספרים מונחים למרגלות עץ עם שורשים ארוכים מדגימים את זרועותיה הארוכות של עריכה ספרותית ולשונית, המגיעות ללב הקוראים.
התרמית חלק שני – הדגמת עריכה ספרותית ולשונית בסיפור: בעריכה הספרותית והלשונית טיפלתי במשמעות האמירות בשיחה, בדקויות מאחורי מילים, ביצירת אמינות וטבעיות, בהיגיון, בחזרות היוצרות צרימה במנגינה. פעולות ניסוח אלה יוצרות זרימה, קצב, אווירה ועניין.
ספרים מונחים על משטח במרקם גראנג' על רקע סבך קליפות מעץ דקל הנראות בתנועה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית היוצרת תנועה וזרימה במגוון דרכים.
התרמית חלק שלישי – הדגמת עריכה ספרותית ולשונית בסיפור: בעריכה הספרותית והלשונית טיפלתי בהנמכת המשלב הלשוני הגבוה במקומות שבהם הוא לא התאים, החלפתי שמות פעולה היוצרים ריחוק, יצרתי סדר והדגשים אחרים בסיפור של עליזה, וטיפלתי בחורים בעלילה היוצרים אי-היגיון.
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
בגדים תלויים על חבל כביסה על קיר כחול, וספרים, כמטפורה למהותה של עריכה ספרותית מקצועית.
מהותה של עריכה ספרותית מקצועית ועקרונותיה - מקבץ מאמרים
צילום של פטיש ברזל עתיק לצד ספר על משטח עם טקסטורה סדוקה, מוצג כמטפורה לאומנות העריכה הספרותית והלשונית.
טכניקות עבודה בעריכה ספרותית ולשונית של ספרי פרוזה - מקבץ מאמרים
דפוסים דידקטיים בעריכה לשונית, הפוגעים ביצירה הספרותית - מקבץ מאמרים
ספרים עם עניבות כסימניות על רקע גרפיטי מסמלים חופש יצירתי בצד דיוק כעקרונות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
עקרונות בעריכת ספרים – עריכה ספרותית ועריכה לשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה