הסיפור של עליזה לא אמין – מבוא לניתוח ספרותי ולשוני

בסיפור המקורי "התרמית" שלושה ילדים מאותה משפחה בכפר תבור מתים בזה אחר זה במהלך שלוש שנים, לכאורה בתאונות. הילד הראשון מת בטביעה, הילד השני, רביד, מת מהרעלת מזון, והילדה השלישית, עדי, מתה לאחר שלכאורה נשכחה ברכב סגור.

סמוך לאחר השבעה על הילדה השלישית, עליזה בת ה־95 יוזמת פגישה עם שמוליק, מנהל מרכז השיטור של כפר תבור, וכבר בתחילת השיחה אומרת לו: "אני בטוחה שהיא רצחה אותם". בהמשך היא מנסה לשכנע אותו שמזי, אם הילדים, אחראית למותם ושנשקפת סכנה לילדה הרביעית שנותרה בחיים.

בתחילת השיחה עליזה מדברת ברמזים, מעלה חשדות ומשמיעה אמירות כלליות. בהמשך היא מתחילה לספר את הסיפור שאמור לבסס את החשד שלה ולהוכיח כיצד הצליחה לזהות את מה שאחרים לא ראו. הסיפור הזה מוביל אל מה שאמור להיות שיאו: הגילוי שלה על טופסי ביטוח החיים של הילדים במשרדו של סוכן הביטוח קורמן.

לאורך הסיפור שעליזה מספרת לשמוליק ניכרת היד המכוונת, שמבקשת להבליט את פיקחותה, את ניסיון החיים שלה ואת יכולתה לזהות סימנים מחשידים, לחבר בין פרטים ולהסיק מסקנות. לשם כך היא מעצבת את דבריה ואת תגובותיו של שמוליק, מארגנת את המידע ויוצרת קשרים בין האירועים. אלא שהמהלכים האלה פוגעים באמינות הסיפור של עליזה. הם יוצרים מלאכותיות בדיאלוג, סתירות וחוסר היגיון בטיעונים ובקשרים בין האירועים, ולצידם ניסוחים ומשלב לשוני שאינם הולמים שיחה טבעית בין שני אנשים.

כדי לבחון את אמינות הסיפור של עליזה מתחילתו ועד סופו, חילקתי את הניתוח לשלושה מאמרים, בהתאם לשלוש הפסקאות שבהן היא בונה את החשד שלה ומציגה את מה שאמור לבסס אותו. בכל מאמר אראה כיצד היבטים שונים של חוסר אמינות מתגלים בחלק אחר של הסיפור, וכיצד היד המכוונת, שנועדה להמחיש את חוכמתה של עליזה, פוגעת באמינות הדברים שהיא מספרת.

שלוש הפסקאות בדבריה של עליזה

מעבר לדיבור על קשיים כלליים והקבלה למקרה שאירע במציאות

אחרי ששמוליק אומר: "בסדר, מה המניע? אני מכיר את מזי. היא אישה בריאה בנפשה, נעימה ומסבירת פנים", נכתב: "עליזה החלה לצחוק, וכבשה את צחוקה בכף ידה.'שיגעון לא רואים כלפי חוץ. כולנו הולכים עם מסכות על הפנים. חוץ מזה, כשיש קשיים כלכליים, הכול אפשרי. אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?'"

בפסקה זו עליזה רומזת למניע למעשים של ההורים (או של האם) כלפי הילדים – קשיים כלכליים, ויוצרת הקבלה למקרה שאירע במציאות, שבו המניע היה חובות מהימורים. במאמר "כשיש קשיים כלכליים" – הסיפור של עליזה לא אמין: ניתוח ספרותי ולשוני אני מראה כיצד הניסיון להציג את עליזה כאישה פיקחית יוצר טיעונים מאולצים ודיאלוג לא טבעי, וכיצד הניסיון להגביה את השפה מוביל לבחירות מילים שפוגעות בדיוק המשמעות ובאמינות הסיפור.

פשיטת רגל וביטוח

"מזי ומשה שקעו בחובות לפני כמה שנים לאחר שפשט משה את הרגל. הם לפני ארבע שנים ביטחו את ילדיהם בסכום כסף גדול מאוד. ואז הילדים התחילו למות זה אחר זה. אם לא תעצור אותה, גם הבת היחידה שנותרה תיעלם מן העולם הזה". הניתוח מופיע במאמר "לפני כמה שנים" – הסיפור של עליזה לא אמין: ניתוח ספרותי ולשוני.

הטפסים במשרד של סוכן הביטוח

"קורמן הוא סוכן הביטוח שלי. כשבאתי לחדש את הביטוח על הדירה שלי, יצאה מזי מן המשרד שלו מחויכת. כשישבתי ליד השולחן של קורמן, ראיתי טפסים מונחים על השולחן. כשקורמן קם להביא את הטפסים שלי, הצצתי בטפסים שעל השולחן. ראיתי את שמות הילדים. אני יודעת לחבר אחד ועוד אחד". הניתוח מופיע במאמר "ראיתי טפסים מונחים" – הסיפור של עליזה לא אמין: ניתוח ספרותי ולשוני.