האדם או הפעולה? "שתה מהר" לעומת "לגם את המים במהירות" (התרמית)

במאמר אציג את נימוקי העריכה הספרותית והלשונית לסיפור "התרמית", בנוגע למשפט שנכתב במקור:

"שמוליק הרים את הקנקן ומזג לעצמו כוס מים. הוא לגם את המים במהירות. בעבודתו הוא לעיתים שוכח לשתות ואז בהפסקה הוא שותה כמו גמל".

לאורך הסיפור, המספר צמוד בדרך כלל לנקודת מבטו של שמוליק:

• "ולעליזה אי אפשר לסרב."
• "כשהתקרב לבית הקפה, כבר ראה אותה יושבת ושותה מים מכוס שקופה."
• "שמוליק לא הספיק להתיישב, וכבר מלצרית ניגשה עם תפריט."
• "הוא יודע שעם ההיגיון הבריא של עליזה אי אפשר להתווכח. על כל טיעון יש לה טיעון נגדי."

גם הקטע הנוכחי מסופר מתוך קרבה לנקודת מבטו, והמשפט האחרון מסביר מדוע הוא שותה כך – בעבודה הוא שוכח לשתות, ולכן בהפסקה הוא שותה כמו גמל.

על רקע נקודת המבט הזאת, "הוא לגם את המים במהירות" יוצר חריגה. "במהירות" מתאר את אופן הפעולה מנקודת מבט חיצונית יותר של המספר. השתייה הייתה מהירה. אפשר להחליף את "במהירות" ל"באופן מהיר" בלי לשנות את המשמעות. ההופעה של "המים" לפני "במהירות" מחזקת עוד יותר את הקשר בין "במהירות" לבין פעולת השתייה ופחות אל שמוליק.

אפקט מצטבר המשפיע על האווירה

יש הבדל דק במשמעות. הוא כמעט בלתי מורגש, אך באפקט מצטבר הוא משפיע על האווירה.

בסיפור מופיעים במקור עוד מקרים של שמות פעולה:

• "ובייחוד שרק בשנתיים האחרונות מתו עוד שני ילדים במשפחה: אחד בטביעה והשני מהרעלת מזון".
• "אתה זוכר את המקרה של דניאל מעוז, שרצח את הוריו ב-2011 כדי לזכות בכספי הירושה להחזרת חובות על הימורים?"

בחירות חוזרות מהסוג שמופיע במקור משנות את אופי הטקסט. האדם הפועל כבר לא במוקד, אלא הפעולה, והחוויה האנושית מתחלפת בתיאור של אירועים. כך מתקבל בהדרגה דוח המתאר מה קרה.

ההרחקה כמאפיין בולט בכתיבה ועריכה עיונית-אקדמית

אין לי התנגדות עקרונית לשמות פעולה, אבל תלוי היכן הם מופיעים ומה המינון. שימוש רב בשמות פעולה, בשמות פועל, בסביל, בסמיכות וכדומה הוא אחד המאפיינים הבולטים של כתיבה ועריכה עיונית-אקדמית, במסגרת הנטייה להגביה את המשלב הלשוני. המשותף לכולם הוא הרחקה וריחוק. מוקד המשפט זז מהאדם הפועל אל הפעולה או אל המושג. והטקסט נעשה תיאורי ומופשט יותר. כשאלה מופיעים בפרוזה, נוצרת בעיה. הקוראים מתרחקים מהחוויה הישירה של הדמויות. כתבתי על כך במאמר "בעריכה ספרותית כתבו 'הוא ניסה להשתיק', בעריכה לשונית – 'ניסיון'". אלה בחירות לשוניות היוצרות אווירה של ריחוק וניכור, ושל ספר פרוזה שהולך לים עם חליפה.

"שתה מהר" – המוקד הוא שמוליק והתנהגותו

בעריכה כתבתי: "שמוליק לקח את הכוס ושתה מהר, ואז מזג עוד מים ושוב שתה. בעבודה אין לו אף פעם זמן לשתות, וכשהוא יוצא להפסקה הוא שותה כמו גמל".

"לקח את הכוס ושתה מהר" – "מהר" צמוד לפועל "שתה", ומוקד המשפט הוא שמוליק והתנהגותו. המשמעות היא ששמוליק מיהר לשתות. אפשר להחליף את "שתה" ל"מיהר לשתות" בלי לשנות את המשמעות. "שתה מהר" הוא צירוף קצר, הוא נקרא במהירות ומתאים למשמעות שהוא מבקש להעביר.