חשיבה מסתעפת ויצירתיות, זיהוי קשרים מורכבים ויצירת רעיונות מרובים ומגוונים, הם כישורים קריטיים בעריכה ספרותית. בתהליך העריכה הספרותית העורכת מנהלת את עולם המידע בספר מול עולם הידע שלה. היא מארגנת מידע, פרטים, ידע, תובנות ואסוציאציות, שמהם היא מפיקה רעיונות ומטמיעה אותם. כך היא יוצרת אירועים אמינים המשכנעים את הקוראים.
- מאת: עינת קדם
- 24.7.2025
צ'רלס טען שאחיו, ג'ימי מקגיל, הוא "לא עורך דין אמיתי", בין היתר משום שלא למד באוניברסיטה נחשבת ולא עבר את המסלול המקובל. צ'רלס התעלם מהכישורים והתכונות הטבעיים הקיימים בג'ימי, שלא ניתן ללמוד בשום קורס ובזכותם הוא מבטא מקצועיות נדירה בתחום עריכת הדין. מאפיינים אלה קריטיים בעבודתה של עורכת ספרותית – לא תואר או קורס.
כישורי חשיבה וארגון ידע בעריכה ספרותית
במאמר זה אדון בכישורי חשיבה בעריכה ספרותית טובה: חשיבה מסתעפת, חשיבה מתכנסת, חשיבה אנליטית, יצירתיות, כושר ביטוי גבוה בכתב ובעל פה, חוכמה, חושים חדים, תשומת לב לפרטים, זיכרון חד, חוש התמצאות במרחב – יכולת לנווט, להתמצא ולשלוט במרחב ידע מורכב, זיהוי של קשרים, דפוסים, תבניות וחריגים בסיטואציות מורכבות, תשומת לב לפרטים, יכולת לעבד מידע רב בו-זמנית, פתיחות וגמישות מחשבתית, חשיבה אסוציאטיבית, היגיון, חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת הסקה, יכולת עיבוד מידע, דמיון, יכולת פיתוח של רעיונות, יכולת הסקת מסקנות מהירה, ריכוז ויכולת מיקוד, ראיית התמונה בכללותה, דיוק חוש סדר וארגון, יכולת ארגון מחשבתי וסידור מידע באופן היררכי, תכנון קפדני, חשיבה לטווח ארוך, תושייה, יכולת תמרון, יכולת לשנות כיוון תוך כדי תנועה, כושר אלתור, גיוון, חשיבה ביקורתית.
חשיבה מסתעפת היא יצירה של מחשבות ורעיונות – מרובים, מגוונים, בלתי שגרתיים, מסועפים ומתפשטים בנושא מסוים, בעלי קשרים ביניהם. היא מורכבת משטף היצירה, גמישות ומקוריות. קיים קשר חזק בין השטף של החשיבה המסתעפת לבין אינטליגנציה זורמת או נוזלית – חשיבה מופשטת, הפעלת היגיון, ויסות קשב, ולמידה של מידע חדש. אלה כישורים מולדים, שאינם משתנים לאורך החיים. האינטליגנציה הנוזלית היא מרכיב מרכזי בחשיבה הלוגית ובתפקודים הניהוליים (Executive Function). אלה תהליכי שליטה קוגניטיביים, האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב, לווסת, להבחין ולשנות, ומעורבים ביכולת הקשב וזיכרון העבודה.
דוגמאות למיומנויות חשיבה
- הגדרת הנושא המרכזי; תמצות וסיכום של נושאים מורכבים;
- הסקת מסקנות ודליית מידע מוסתר החבוי בין השורות;
- מיון בין פרטים עיקריים, משניים ולא רלוונטיים מתוך האסוציאציות המתעוררות;
- זיהוי קשרים ויחסים בין הפרטים;
- שליפת מידע רלוונטי מהזיכרון העמוק ושימוש בו;
- זכירה של פרטים ושילובם מבלי שיסתרו זה את זה;
- היתוך ועיבוד מידע;
- מיון, השוואה ואפיון על פי דפוסים ונקודות דמיון ושוני;
- הבחנה בין דמיון למציאות;
- זיהוי שלמות המידע – מה חסר ומה מיותר;
- בחירה מתוך מגוון הרעיונות שהתווספו;
- הערכה וביקורת של המידע הקיים, המידע המתהווה והתוצאה הסופית.
אלה כישורים מהותיים בעריכה ספרותית.
לבנות ולערוך עלילה אמינה שתשכנע את קליף
להדגמת כישורי חשיבה מסתעפים, אדון בעלילת המזימה שג'ימי וקים רקמו – הפלתו של עורך הדין הווארד המלין ממשרד HHM , המסכל הסדר פשרה בתביעה הייצוגית נגד רשת הדיור המוגן סנדפייפר. הווארד תכנן למצות עד למקסימום את פוטנציאל התביעה (שקמה והתגבשה הודות לכישוריו הייחודיים של ג'ימי כעורך דין), ועיכב את ההסדר. בכך הוא פגע בסיכוייהם של הדיירים הקשישים ליהנות מהפיצויים בעודם בחיים, וכן פגע באפשרות של ג'ימי לקבל את האחוזים מההסדר כעת. כדי שההסדר יתממש, ג'ימי וקים תכננו להרוס את תדמיתו ולהציגו כבלתי כשיר לשמש כעורך דין ראשי בניהול התביעה.
אירועים עם מוטיב קבוע וקשרים נסתרים
הם בנו עלילה ותכננו בקפידה חמישה אירועים שלכאורה אין קשר ביניהם, עם מוטיב ראשי ועקרונות משותפים:
1. קליף יושב עם הווארד במסעדה יוקרתית, ושתי יצאניות פונות להווארד וצועקות עליו שלא שילם להן (תכנון וביצוע של ג'ימי, קים לא הייתה מעורבת בכך).
2. הווארד פותח את הארונית בחדר ההלבשה בקאנטרי קלאב, וקליף רואה שנופלת ממנה שקית קטנה עם אבקה לבנה.
3. בטסי וקרייג מקבלים מג'ימי מידע, שממנו עולה שהווארד לא נתן לקרייג ייצוג ראוי עקב שימוש בסמים, ומגיעים לקליף כדי שייצג אותם בתביעה נגדו.
4. קליף יושב עם קים בבית קפה ורואה את "הווארד" (ג'ימי מחופש) נוסע בפראות ביגואר שלו עם לוחית "נמסטה", וזורק ממנה יצאנית.
עקרונות מנחים
- מכולם יעלה שהווארד מציג התנהגות מופקרת ולא ראויה, ומשתמש בסמים.
- כל האירועים יתרחשו מול עורך דין קליף מיין – פרקליט ממשרד אחר שעובד עם הווארד על התביעה הייצוגית.
- קליף יחזה באירועים, ולא יקבל את המידע על הווארד במסגרת רכילות.
- כל האירועים יתרחשו באופן מקרי, ולא יכול להיות להם שום הסבר, חוץ מההנחה ההגיונית המתבקשת שמשהו רע קורה להווארד.
- כל האירועים יתרחשו בקצב טבעי, בלי להעמיס
- ג'ימי וקים לא יהיו מעורבים באירועים ולא ידברו על הווארד.
לשתול תודעה כוזבת באדם אחד, כדי שישתול תודעה כוזבת באדם אחר
ג'ימי הודיע לקרייג ובטסי שהוא מצא עילה לתביעה אזרחית גדולה, לאחר שמשרד HHM בראשות הווארד המלין ייצג אותם וקרייג ישב בכלא. בתחילת ההיכרות איתם השניים פנו אליו ונפגשו איתו לייעוץ, לאחר שקרייג הואשם בכך שגנב 1.6 מיליון דולר ממקום עבודתו כגזבר. בטסי החליטה לפנות למשרד עורכי דין HHM. היא האמינה שהכסף שקרייג גנב הגיע לו עבור עבודתו הקשה. קרייג ישב בכלא, אך במינימום זמן. אף ש-HHM השיגה להם עסקה מצוינת לנוכח העבירה החמורה (לאחר שג'ימי פעל לגניבת הכסף מביתם והעברתו למשרד HHM), בטסי סבורה שהם קופחו ונגרם להם עוול ואי-צדק.
לארגן את המידע, הפרטים, הידע, התובנות והאסוציאציות ולהפיק מהם רעיונות
ארגון המידע על אישיותו של קליף ותפיסותיו
עובד בשותפות עם משרדו של הווארד המלין HHM על תיק סנדפייפר. אם ייצג תובעים בתביעה נגד הווארד, הדבר ייחשב לניגוד עניינים מובהק; עורך דין ישר והגון; מקובע ושמרן; הוא והווארד חברים; לבנו של קליף יש בעיית סמים (מידע זה נחשף לצופים רק במהלך אחד האירועים המתוכננים, במשפט שקליף אמר לקים בפגישה איתה):
ארגון המידע על אישיותה של בטסי ותפיסותיה
מפגישות עם בטסי ומצפייה בה, ג'ימי למד על מאפייני אישיותה, עמדותיה,, השקפת עולמה, התנהגותה וההיסטוריה שלה: חמדנית, נוכלת, שקרנית, תאבת בצע, אנוכית, לא מוסרית, נקמנית, ילדותית, טיפשה, שולטת בבעלה ומנהלת אותו, מתנשאת, שטחית, מתרכזת בדברים חיצוניים, מנותקת, חסרת מודעות עצמית, חדורת מטרה לצבור כסף בדרך הקלה; אוהבת חיי עושר ונוחות.
לג'ימי ובטסי היסטוריה ארוכה. הוא ידע שבטסי מתעבת אותו ומחשיבה אותו לעורך דין לא אמיתי, כפי שהבהירה זאת באופן מפורש בהזדמנויות רבות. בטסי הוכיחה במילים ומעשים, שהיא מעדיפה עורכי דין ממשרדים מפורסמים הנחשבים לעשירים ויוקרתיים. בטסי גם שונאת אותו על כך שגנב מביתם (בעזרת מייק) את הכסף שקרייג גנב מעבודתו, ומסר אותו למשרד HHM כדי שישיבו למקום העבודה.
המטרות ומימושן בדרך עקיפה, מסתעפת ומתוחכמת
"מתחרים", "שמוק", "יומרני" - רמז לקנאה
המטרה – להציג את המידע כחשוב, נדיר ויקר ערך; השיטה – להתעקש שתחילה בטסי וקרייג יחתמו על זיכרון דברים ביניהם, על בסיס ההיסטוריה. "לא כל כך מהר. כבר הייתי במקום הזה, ובפעם הקודמת שנתתי לכם ייעוץ, השתמשתם בו ופניתם ישר למתחרים".
המטרה – לשלוח את בטסי וקרייג עם המידע השקרי על הווארד, למשרד קליף אנד מיין בסנטה פה.
השיטה – לשתול במוחה של בטסי את שמו של קליף, במסגרת ההתעקשות על חתימה על זיכרון דברים, לרמוז על קנאתו של ג'ימי הקטן במשרד, דרך המושג "מתחרים", "שמוק" ו"יומרני", ולהשתמש במושג white-shoe המרמז על מאפייניו כמשרד יוקרתי:
"… ופניתם ישר למתחרים. אז אני רק צריך ביטחונות כדי לדעת שהעבודה הקשה שלי לא תיפול לידיו של קליפורד מיין, או של איזה שמוק אחר באיזו חברת עורכי דין יומרנית אליטיסטית (or some other asshole at some pretentious Santa Fe white-shoe law firm) אחרת בסנטה פֶה. אז לפני שניגש לפרטים – זיכרון דברים". ("סמוך על סול", עונה 6, פרק 2, "מקל וגזר")
white-shoe law firm - הדהוד למשרד יוקרתי
במושג white-shoe law firm ג'ימי מכוון למשרדי עורכי דין יוקרתיים, ותיקים ומבוססים באמריקה, המייצגים לקוחות בעלי פרופיל גבוה ומוכרים כמומחים בניהול תיקים משפטיים מורכבים. המונח נגזר מנעלי העור הלבן של הסטודנטים העשירים מהאוניברסיטאות המובילות (איביי ליג) שהפכו לעורכי דין במשרדים אלה, ומסמלים הצלחה, יוקרה ונגישות רק לשכבה החברתית הגבוהה ביותר. המניפולציה של ג'ימי מבריקה: הוא יודע שמשרד מסוג White Shoe הוא המקום שבטסי שואפת להגיע אליו – ומציג זאת כאיום עליו.
מניפולציה הפוכה
המטרה – למנוע מבטסי וקרייג לחשוף אותו כמקור המידע בפגישה עם קליף, דבר שיסכן אותו בתביעת דיבה.
השיטה – תוך כדי הפגנת כעס מדומה ותסכול על הפיטורין, ג'ימי העביר לה מידע שממנו היא מבינה שאם תציין את שמו, הוא זה שיקבל את האחוזים על הייעוץ:
"לא, את לא יכולה לפטר אותי! זה אני מצאתי את התיק הזה, זה שלי! היי, היי, רוצה לשמוע משהו על זכויות? בשנייה שאת אומרת מאיפה השגת את המידע הזה, תנחשי מי מקבל אוטומטית אחוזים? אני! אז קדימה! תראי מה יקרה!" ("סמוך על סול", שם)
ג'ימי יצר הטעיה. אם היה מזהיר אותה או מאיים עליה, היא הייתה מתנקמת ועושה דווקא, או שאולי לא הייתה מאמינה לו. כשצעק לה "זה שלי, ואם תספרי שזה ממני תפסידי", הוא העביר את הזרקור לתסכול ולכעס שלו, ובכך שכנע אותה שהוא אומר זאת לא כיוון שהוא מתכוון להזהיר אותה, לאיים עליה או מפני שהוא חושש מחשיפה, אלא משום שהוא מנסה בייאושו לגרום לה להתחרט על כך שפיטרה אותו. הוא הציג את עצמו כקורבן נואש וומרומה, לא כמתכנן מניפולטיבי המושך בחוטים.
שימוש במטפורות, ברמזים ובדיבור כללי
המטרה – להימנע מדיבור ישיר מפליל על הווארד, כדי לא להסתבך בתביעת דיבה במקרה של הקלטה או חקירה.
השיטה – לדבר באופן כללי; להגיד דברים שיכולים להתפרש לכיוונים אחרים; לדבר בלשון סביל; לדבר ברמזים, להשתמש במטפורות, בסלנג ובשפת הדיבור; לתת לצד השני להגיד את הדברים; להגיב, לחזק, לאשר או להכחיש דברים שנאמרים.
"נודע לי ממקור מהימן, שקרייג לא קיבל ייצוג משפטי הולם" – "נודע לי" – ולא "אני יודע ש…"; "קרייג לא קיבל" – ולא "הווארד לא נתן".
"מה אם הייתי אומר לך שבשעה שהיית במצוקה, האדם שהיה אמור לעזור לך היה בעל יכולת לקויה? "– מודגשת המצוקה, שמו של הווארד לא מוזכר.
"הוא אדם של חומר." "חומר במובן אבקה לבנה לא חוקית מסוימת" – ג'ימי משתמש במטפורות. המילים "הווארד", "סמים" ו"קוקאין" לא מוזכרות.
ג'ימי יצר משחק מילים מתוחכם עם הביטוי "He's a person of substance". הביטוי מתאר אדם מכובד, בעל עושר, השפעה ויושרה מוסרית, אבל ג'ימי מתכוון ל- substance– חומר. כשהשניים לא מבינים את הרמז, הוא מבהיר ש"החומר" הוא "אבקה לבנה לא חוקית מסוימת". משחק המילים מאפשר לו להעביר מידע מפליל על הווארד תוך שהוא מוגן משפטית, וכן ליצור אפקט של מסתורין וסוד.
"אם הבחור שלכם לא היה צולל עמוק לתוך הקשקשים של השטן, ובכן, התיק של קרייג היה מסתיים לגמרי אחרת." המילים "הווארד", "סמים" ו"קוקאין" לא מוזכרות, אלא מטפורות, ושוב שימוש בסביל – "התיק היה מסתיים אחרת…"
"נסיעות למכוני גמילה, עסקאות סמים סודיות" – טפטוף מושגים הקשורים לסמים, בלי לציין את הווארד.
("סמוך על סול", שם)
טפטוף מושגים משפטיים
ג'ימי, שהסתמך על טיפשותם, עשה מעין "ניים דרופינג" של מושגים משפטים כדי להרשים אותם ולהשתיק שאלות שאמורות להתעורר:
"יש לזה מונח משפטי, 'מחיקת אשמה'".
"אני מאמין שמונה הקסמים הוא 'ייצוג משפטי בלתי הולם'.
בטסי: "אנחנו לא זקוקים להוכחה כלשהי?"
ג'ימי: "כל הכביסה המלוכלכת יוצאת לאור בשלב הצגת הראיות. נסיעות למכוני גמילה, עסקאות סמים סודיות. אנחנו רק צריכים לעשות את הצעד הראשון. אז אני מציע שנתחיל לעבוד על התצהירים שלכם."
ג'ימי יצר הרגעה ראשונית – "הכול יתגלה בדיסקברי", יצר ציפיות – רשימת דברים שיתגלו (גמילה, עסקאות סמים); קריאה לפעולה – "בואו נתחיל בתצהירים". הוא יצר רושם של תוכנית מפורטת וביטחון מלא, בזמן שבפועל הוא פשוט זרק מושגים באוויר.
בטסי וקרייג הגיעו לקליף בתחושת ביטחון שיש להם מקרה מוצק ומוכח, מבלי להרגיש שאלה רעיונות שג'ימי השתיל בהם, ובפגישה שלהם במשרדו הם חזרו על המושגים:
קליף: "יש לכם הוכחות שיתמכו בזה?" [בטענותיכם שהווארד משתמש בסמים]
בטסי: "ובכן, הכול יתברר בשלב הצגת הראיות…"
קרייג: "הצגת הראיות".
בטסי: "אנחנו מוכנים להגיש תצהירים מתי שתרצה. אפילו היום, זה ממש נוח לנו".
המשימה הושלמה, התודעה בליבם של הקוראים נטמעה
בזכות כישורי החשיבה המסתעפים של ג'ימי, היצירתיות והשליטה שלו בניהול הידע – כמובן, בצד ההבנה הפסיכולוגית, הכישורים הדרמטיים, האינטואיצה ועוד – ג'ימי הצליח לשתול תודעה כוזבת במוחם של בטסי וקרייג, וגרם להם לשתול תודעה כוזבת במוחו של קליף. כפי שבטסי התנערה מג'ימי, כך קליף התנער ממנה ומבעלה, אך בקרב שלושתם הזרע חלחל עמוק – זה שנטמן על ידי ג'ימי: לפני שהלכו בטסי הודיעה לו שהיא תחפש משרד אחר שייצג אותם – כלומר הם עדיין האמינו בכך, ואחרי שיצאו קליף לקח את הגיטרה במשרדו – שרגע לפני שפגש אותם הוא ניגן עליה – ולא היה מסוגל לנגן. הוא התבונן מבעד לחלון ונראה מודאג.
עורכת ספרותית טובה פועלת כמו ג'ימי במזימתו מול קליף, ומבטאת כישורי חשיבה עמוקים ומסתעפים:
חשיבה מסתעפת – לראות את הטקסט מזוויות מרובות בו-זמנית
ארגון מידע מורכב – לנהל את כל רבדי הטקסט (מבנה, תוכן, שפה), את הפרטים המקוריים והחדשים בשילוב עם עולם הידע האישי – תוך שמירה על רצף, זרימה, עקביות ואמינות
זיהוי קשרים נסתרים – לגלות חוסר עקביות, פרטים שלא מתחברים, או הזדמנויות לחיזוק הנרטיב
חשיבה אסטרטגית ותכנון רב-שלבי – לראות את התהליך העריכתי כמערכת של שלבים המתחברים לתוצאה הרצויה
בתהליך העריכה הספרותית העורכת יוצרת אירועים ויוצקת לתוכם אמינות כדי לשתול תודעה מסוימת במוחם של הקוראים. כשג'ימי ביים את חמשת האירועים השונים שכולם מובילים למסקנה אחת על הווארד, הוא פעל כעורך ספרותי המציג לקוראיו ראיות מגוונות לאמת הנרטיבית שהוא רוצה לבסס. קליף, כמו הקורא הטוב, צורך את המידע, מחבר בין הנקודות, ומגיע למסקנות שנדמות לו הגיוניות ועצמאיות.
ג'ימי ניהל בחוכמה את הפרטים על הווארד, בטסי וקרייג וקליף, והצליב אותם עם אסוציאציות מעולם הידע המגוון שלו. עורכת ספרותית מנהלת את המידע בספר, את המידע על הקוראים – בני אדם עם רגשות – מול עולם הידע שלה. כשהיא "מראה ולא מספרת", היא נותנת לקוראים להגיע למסקנות בעצמם, מה שהופך את הנרטיב למשכנע וטבעי יותר. הקוראים נשאבים ומאמינים שמה שהם קוראים אמין ואיכותי. גם אם הם יודעים שזה דמיוני, עבורם זה מספיק טוב כדי להמשיך ולקרוא.