התכונות הייחודיות בעריכה ספרותית טובה, שאי אפשר ללמוד וללמד

פבארוטי למד מוזיקה, אך האיכות של קולו, החוש המוזיקלי שלו, השמיעה האבסולוטית שניחן בה, הנוכחות הבימתית שלו, הרגש שהוא מביע בשירה, העוצמה שהוא משדר, התשוקה הבוערת בו והכריזמה שלו – ייחודיים לו. אי אפשר ללמד את זה ואי אפשר לרכוש את זה.

"תמיד הערצתי את תהילת הקול שלו שניתנה מאלוהים", אמר עליו פלאסידו דומינגו, זמר אופרה ספרדי, "הצבע הזה שאין לטעות בו בכל מנעד הטנור, מתחתיתו ועד לראשו";

"יש אנשים שיכולים לשיר אופרה", אמר עליו בונו, סולן להקת U2 , "לוצ'אנו פבארוטי היה אופרה. אין מישהו שהיה יכול לשלוט כמוהו במלודיות האקרובטיות ובמילים. הוא חי את השירים, האופרה שלו הייתה הרכב חזק של שמחה ועצב; סוריאליסטית וארצית בעת ובעונה אחת; הר געש כביר של אדם ששר אש, אך שפע אהבת חיים ככל שזאת מורכבת… זה מה שאנשים לא מבינים לגבי לוצ'אנו פבארוטי. גם כשהקול איבד את כוחו, כישורי הפרשנות שלו הותירו אותו ענק בין כמה אנשים גבוהים." (שני הציטוטים לקוחים מויקיציטוט)

ציטוטים של פבארוטי:

It is a very honest world, our work. I think you cannot fake anything." Luciano Pavarotti" – "זה עולם מאוד כן, העבודה שלנו. אני חושב שאי אפשר לזייף כלום." באומנות אי אפשר לזייף רגש, כנות, אותנטיות או תשוקה, אי אפשר להעמיד פנים. הקהל מרגיש זאת מייד.

The music itself could never take the place of my own passion in life." Luciano Pavarotti" – "המוזיקה עצמה לא יכולה לעולם לתפוס את מקומה של התשוקה שלי בחיים." למוזיקה יש מקום מרכזי בחייו של פברוטי, אבל היא לא יכולה להחליף את מקומה של התשוקה. תשוקה היא הדבר שמניע אותו, היא המקור לכל דבר.

לפבארוטי היה קול מיוחד שניתן לו במתנה, הוא חי את השירים, הוא שר בלהט ותשוקה כמו הר געש, הוא העניק ליצירות פרשנות ייחודית, הוא הקרין אותנטיות וכנות – תכונות אלה הפכו אותו לדמות שנחקקה בלבבות.