האומנות שמאחורי המניפולציה: מה "סמוך על סול" מלמדת אותנו על עריכה ספרותית? המאמר מציג השוואה בין המזימות המתוחכמות של ג'ימי וקים בסדרה, לעקרונות עריכה ספרותית מקצועית. ג'ימי וקים בונים מזימה מורכבת ומבריקה נגד עורך הדין הווארד המלין, תוך שימוש בעקרונות זהים המופעלים בעריכה ספרותית מקצועית: הבנה פסיכולוגית עמוקה של בני האדם, בניית אמינות והיגיון פנימי, סגירת פערים וסתירות, תזמון וקצב מדויקים וכניסה לפרטים קטנים. בשני התחומים נדרשת עבודה קשה, יצירתיות ותכנון מדוקדק כדי ליצור אשליה משכנעת.
- עינת קדם
- 10.4.2025
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
חלק ראשון: המניפולציות המבריקות ב"סמוך על סול"
"הקצב חייב להיות מדויק… אם נתקדם מהר מדי הם יבחינו בנו… וזה חייב להיות הגיוני. זה לא חייב להחזיק מבחינה משפטית, אבל חייבת להיות סיבה לכל דבר." את הדברים האלה אמרה קים ווקסלר לג'ימי מקגיל, בסדרה "סמוך על סול", כשגיבשו במסעדה החלטה לפעול נגד עורך דין הווארד המלין.
העוצמה של "סמוך על סול" טמונה לא רק בעלילה, במתח, בדמויות המורכבות ובאמירות, אלא גם בהבנה העמוקה שלה בפסיכולוגיה אנושית. בעולם של הסדרה, דמויות כמו ג'ימי מקגיל וקים ווקסלר מצליחות להשיג את מטרותיהן דרך מניפולציות מדויקות ומתוחכמות, המבוססות על כמה עקרונות. אציג כמה עקרונות המקבילים לעקרונות עבודתה של עריכה ספרותית מקצועית:
1. הבנה עמוקה של המניעים האנושיים והציפיות של בני האדם, האופן שבו מדברים עם אנשים, מתקרבים אליהם, משיגים את אמונם ומשכנעים אותם.
2. בניית אמינות והיגיון בסצנות שג'ימי וקים מביימים במזימות שלהם, ללא חורים בעלילה, כדי לבנות אמינות ולהפעיל את האנשים סביבם כמו בובות.
2. בניית מהלכים בקצב מדויק, בתזמון מדויק, בסבלנות, התמדה, בטפטופים, לא בבת אחת, כדי לבנות אמינות.
4. יצירתיות ותושייה.
5. להט, תשוקה, נחישות, מחויבות למשימה והתמדה.
אותם עקרונות להצלחת מזימותיהם, חלים גם באומנות המורכבת של עריכה ספרותית.
ראיות מפוברקות בקצב מחושב
המטרה
ג'ימי וקים רוצים שהווארד המלין יסכים להסדר בתביעה הייצוגית נגד בית האבות, וכך הקשישים יוכלו לקבל פיצויים בעודם בחיים, וגם ג'ימי, אך בשיחה בין ג'ימי להווארד, הווארד מסרב ורוצה למצות את פוטנציאל התביעה עד למקסימום.
המזימה
להרוס את המוניטין של הווארד, על ידי הצגת ראיות לעורך דין קליף מיין – פרקליט ממשרד אחר שעובד עם הווארד על התביעה. קליף והווארד חברים. ג'ימי וקים יציגו הוכחות לכך שהווארד מסומם ובלתי כשיר לשמש כעורך דין ראשי בניהול התביעה. כך הוא לא יעמוד כמכשול להסדר מהיר.
הנרטיב
להווארד תהיה כביכול בעיית סמים. ג'ימי וקים ידעו שלבנו של קליף יש בעיית סמים ושזה נושא רגיש אצלו. לכן אם יאמין וישתכנע שלהווארד יש בעיית סמים שמערערת את כושר השיפוט שלו, פוגעת במקצועיות שלו וגורמת לו להתנהג באופן מופקר ולא אחראי – הוא לא יוכל להבליג על כך.
הביצוע
1. בזמן שקליף יושב עם הווארד במסעדה יוקרתית, שתי יצאניות פונות להווארד וצועקות עליו שלא שילם להן (מזימה אישית של ג'ימי, לפני שהגה תוכנית עם קים).
2. קליף רואה שקיק סמים נופל מהארונית של הווארד בקאונטרי קלאב.
3. בטסי וקרייג מגיעים לקליף ואומרים לו שהם מעוניינים לתבוע את הווארד על ייצוג לא הולם עקב שימוש בסמים.
4. קליף יושב עם קים בבית קפה ורואה את "הווארד" נוסע בפראות ביגואר שלו, עם לוחית "נמסטה", וזורק ממנו יצאנית.
5. כמה דקות לפני ישיבת הגישור, החוקר המושתל של הווארד, מטעם ג'ימי, הביא לו צילומים מפוברקים שבהם רואים את ג'ימי נותן כסף למישהו. קים וג'ימי טפטפו עליהם חומר מרחיב אישונים. בישיבה, כשהווארד רואה את ה"שופט" לראשונה (שחקן מטעם ג'ימי וקים) ומזהה אותו מהצילומים, הוא מבקש מהמזכירה שתביא לו אותם מהשולחן כדי להוכיח שהשופט קיבל מג'ימי שוחד, אלא שבינתיים הצילומים הוחלפו, וכולם חושבים שהווארד מסומם, בייחוד בגלל אישוניו המורחבים אחרי שנגע בצילומים הראשונים. קליף שיושב לידו, משוכנע בכך.
הבנה של מניעים פסיכולוגיים
בטסי וקרייג הם זוג נוכלים טיפשים. בעבר ג'ימי כמעט ייצג אותם במעשה המעילה של קרייג בעבודתו כגזבר, אך בטסי העדיפה לפנות למשרד של הווארד, ואשמתו של קרייג נקבעה בבית המשפט. ג'ימי ידע שבטסי לא סובלת אותו. הוא רצה לשכנע אותה שהם יכולים לערער על הפסיקה בטענה לייצוג לא הולם של הווארד. הוא ידע שאם ייתן להם מידע בקלות, זה לא ישכנע את בטסי שהמידע חשוב מאוד ואמין. לכן התעקש שרק אם יחתמו שהוא זה שייצג אותם כעת, הוא יגלה כיצד יוכלו לערער על הפסיקה ולתבוע. תוך כדי כך זרק את שמו של עורך דין קליף מיין, ואמר שהוא לא מוכן שהם ילכו אליו.
כפי שצפה, השניים חתמו לבסוף. ג'ימי מסר את המידע על הווארד ואמר שהוא משתמש בסמים ושזוהי עילה לתביעה. כפי שצפה גם במהלך הבא, מייד אחר כך בטסי ביטלה את הסכם הייצוג. ג'ימי מחה נמרצות, אבל בדיוק לשם הוא כיוון. הוא ידע שבטסי רק רוצה לקבל את המידע ושהיא בזה לו ולכן מייד אחר כך היא תתנער מההסכם. הוא הבין את המניעים העמוקים שלהם ואת תבניות ההתנהגותיות שלהם. הוא צדק. בטסי וקרייג פנו כמובן לקליף עם המידע, וביקשו שייצג אותם. אומנם קליף דחה אותם, אבל הספק נטמן, משום שהוא קיבל בטפטופים הוכחות לכך שהווארד מסומם – כולן תוצאה של תכנון מחושב, מדויק ומבריק של ג'ימי וקים:
הקצב והתזמון
"הקצב חייב להיות מדויק": ג'ימי לא הציף את בטסי וקרייג ב"מידע" על הווארד, אלא עיכב אותו ונתן להם להבין שזהו מידע יקר ערך. הקצב של סצה זו והסצנות האחרות שביימו היה איטי, מדוד ומחושב. ג'ימי וקים הבינו שתזמון הוא הכול. כשתכננו את המזימה נגד הווארד, הם ידעו שסדרת האירועים חייבת להתפתח בקצב טבעי. הם שתלו ראיות בהדרגה: סמים בלוקר, התחזות להווארד ושימוש ברכב שלו, וישיבת הגישור – שהיא השלב האחרון המכריע, משום שאז לא רק קליף רואה את התנהגותו של הווארד, אלא כ-20 איש.
"אם נתקדם מהר מדי הם יבחינו בנו" – אם הם היו פועלים מהר מדי, בטסי וקרייג וקליף לא היו מאמינים.
חשיבותו של היגיון פנימי
"וזה חייב להיות הגיוני. זה לא חייב להחזיק מבחינה משפטית, אבל חייבת להיות סיבה לכל דבר": מאחורי כל פעולה שעשו עמד נימוק או סיבה הגיונית לכך שהדמויות, ובעיקר קליף, האמינו שמה שהם רואים אינו תעתוע או אחיזת עיניים – זה אמיתי. לא בטוח שהמקרים האלה היו יכולים לשמש הוכחה בבית משפט, כלומר הוכחה לכך שהווארד אכן נוטל סמים, אבל כל סצנה הייתה משכנעת, חזקה ואמינה, וסיפקה סיבה להאמין שמאחורי כל דבר שקליף ראה יש סיבה, והיא שהווארד אכן משתמש בסמים.
במזימה נגד הווארד, כל פרט, כל מהלך, חייב להיות הגיוני בתוך הקונטקסט. ג'ימי וקים לא בונים אירועים אקראיים – הם יוצרים נרטיב קוהרנטי שעורך הדין קליף מיין יאמין בו: הווארד משתמש בסמים, הווארד פוגש יצאניות, הווארד לא יציב, הווארד מדמיין דברים. כל פיסת "ראיה" מתחברת לתמונה שלמה והגיונית.
מאחורי המניפולציה המושלמת עומדת עבודה קשה
לשם מימוש המזימה המורכבת, ג'ימי וקים עבדו קשה מאוד ונכנסו לפרטי פרטים, שכרו אנשים וביצעו פעולות מורכבות ביותר. למשל:
ג'ימי התחפש להווארד, והם תזמנו את השימוש ברכב שלו ואת הפגישה של קים עם קליף בבית קפה בחוץ, בזמן שהווארד בשיחה אצל הפסיכולוג. בנוסף שילמו ליצאנית. נדרש תזמון מדויק, כשמראש יש רק שעה עד שהווארד יסיים את הפגישה. אם קים הייתה מספרת לקליף בבית הקפה על הווארד, ספק אם היה מאמין בכך. אבל כשראה במו עיניו את הרכב המיוחד של הווארד, ובו את "הווארד", הוא הבין שזה אמיתי.
גם שתילת שקיק האבקה (שהייתה רק טלק) בלוקר הייתה משימה מורכבת. ובהמשך, ביום הצילום של הסצנות עם הגבס העבודה נעשתה בלחץ של זמן, אחרי שבמקרה ג'ימי נתקל בשופט האמיתי וגילה שהוא עם גבס. הם צילמו תמונות בפארק עם שחקן שדומה לשופט (הם הצליחו להכניס אותו לישיבת הגישור במקום השופט האמיתי). כשגילו שלשופט האמיתי יש גבס, הם הכינו לשחקן גבס. אחר כך עשו עוד סדרת צילומים, כשהשחקן לבוש כמו ספורטאי, וג'ימי נותן לו כדור ולא מעטפה. כשפיתחו את התמונות ג'ימי וקים ניסו לזרז את הבחור מצוות הצילום, אך הוא חזר ואמר את מה שהם יודעים היטב: "אסור להאיץ בתהליך."
כבר לא כמו לזרוק כדורי באולינג על המכונית
לפני שורת האירועים האלה, ג'ימי תכנן לנקום בהווארד שנוא נפשו. הוא קנה כדורי באולינג, הגיע לאזור ביתו של הווארד מאוחר בלילה וזרק אותם מעבר לשער ביתו. שני כדורים ניפצו את המכונית. הווארד הבין שזה הוא. אבל זה היה מהלך די פרימיטיבי, מיידי, סיפוק מיידי של תאוות נקם וזעם. לעומתם, המהלכים האחרים היו מדודים, והווארד ידע זאת. הוא אמר: "זה כבר לא להשליך כדורי באולינג על המכונית שלי. זה הצריך תכנון, תיאום." הכול היה מתוכנן, עם פתקים ומהלכים בחלק האחורי של ציור אומנות בביתם, המיוצגים בסמלים ומילות קוד, אחת מהן היא "נמסטה". מדי פעם הם בוחנים את הפתקים, לפעמים מזיזים מיקומים או מחליפים בפתקים חדשים. האומנות שלהם לא פחותה מאומנות הציור. היא מצריכה מומחיות, דיוק, יצירתיות, יופי.
He's here; ready; GO – תיאום, תזמון מדויק. קים מודיעה במסרון שקליף הגיע, ג'ימי משיב שהוא מוכן. קים מביאה את קליף למצב שבו הוא מאמין במטרותיה הלא רווחיות ובכוונותיה במיזם שלה. קליף מתרגש, מדבר על בנו. הוא חש אמון. זה הרגע. קים מסמסת לג'ימי – "קדימה!", ג'ימי מזנק.
השכנוע הושלם
קליף אכן האמין במה שראה והסיק את מסקנותיו. הוא פנה להווארד כחבר והפציר בו שילך לגמילה. הווארד הבין אז שג'ימי עומד מאחורי זה, אחרי ששאל עם מי קליף היה בזמן שהוא ראה את היצאנית נזרקת מהרכב שלו, וקליף השיב שזו הייתה קים. אבל לא היה לו סיכוי לשכנע את קליף בכך. אחרי ישיבת הבוררות הווארד ידע בוודאות מה ג'ימי עשה, ואמר לקליף, אבל לא היה עם מי לדבר. אחרי התקרית בבוררות קליף פנה להווארד ואמר לו שאין ברירה אלא להגיע להסדר עם הנתבעת, והווארד סירב בתוקף ואמר לקליף שהוא עורך הדין הראשי ושהוא קובע, ואז קליף אמר: "אז אני מחויב לפנות לשותפים הבכירים ולהסביר להם את כל מה שראיתי. את הכול. אתה חושב שתצליח לשכנע אותם שג'ימי מקגיל עשה את כל זה?" קליף ראה ושמע, וזה היה כל כך חזק ואמין, כי קים וג'ימי בנו זאת באופן מבריק.
חלק שני: עקרונות מקבילים בעריכה ספרותית
המניפולציה המושלמת: כשעריכה ספרותית הופכת בדיה לאמת שאי-אפשר לערער אותה
המניפולציה של ג'ימי וקים מגיעה לשיא אומנותי כשהיא יוצרת היפוך מושלם של המציאות והבדיה. הם בנו מערכת כה הרמטית של ראיות מפוברקות, עד שהאמת עצמה נראית כמו שקר מופרך. כשהווארד מנסה להסביר לקליף מה באמת קרה – ג'ימי שתל חוקר מטעמו שפעל נגדי, החוקר של ג'ימי החליף את הצילומים", ג'ימי שם בצילומים חומר מרחיב אישונים – ההסברים האמיתיים הללו נשמעים כמו תיאוריות קונספירציה מופרכות, כמו "חורים בעלילה". המציאות המפוברקת שג'ימי וקים יצרו הפכה לאמת המוחלטת בעיני קליף, בעוד שהאמת נתפסת כפנטזיה פרנואידית של הווארד. הם לא רק פברקו מציאות אלטרנטיבית, אלא גם הפכו את האמת עצמה לבלתי אמינה. זהו כוחה האמיתי של מניפולציה מושלמת – היא לא רק בונה שקר משכנע, אלא הופכת את האמת עצמה לשקר הגדול ביותר. העובדה שדווקא הווארד, הדמות הכנה והישרה ביותר, מואשמת בשקרים ובתעתועים, רק מוסיפה שכבה של אירוניה טרגית ליכולתם המרשימה של ג'ימי וקים לעצב מציאות לפי רצונם.
ההצלחה האמיתית של עריכה ספרותית מעולה, בדומה למניפולציה המושלמת של ג'ימי וקים, נמדדת בשאיבה המוחלטת של הקוראים אל תוך העולם המתואר. כשקליף מאמין לחלוטין בנרטיב המפוברק, הוא לא רק קונה את הסיפור – הוא חי אותו, מגיב אליו רגשית, ופועל על פיו באופן מוחלט. באופן דומה, כשקוראים נשאבים אל תוך יצירה ספרותית ערוכה היטב, הם חווים את העולם הבדיוני כממשי: מזדהים עם הדמויות, חשים את רגשותיהן, מתאבלים או שמחים איתן.
המטרה של העורכת הספרותית היא "לרמות" את הקוראים במובן החיובי: לעבוד בקפדנות, במסירות ובדקדקנות כדי ליצור אשליה כה שלמה, עד שהקוראים נשאבים לעולם הבדיוני. העבודה הקשה והמדויקת על האשליה הופכת אותה למתנה עבור הקוראים שמבקשים לחוות עולמות חדשים דרך המילה הכתובה.
גזלייטינג ספרותי: כשעריכה מושלמת משכנעת את הקוראים שהבדיה היא האמת היחידה
המזימה של ג'ימי וקים נגד הווארד מציגה צורה מובהקת של "גזלייטינג" – ערעור מכוון של תפיסת המציאות של אדם. אף שלא הצליחו לערער את ביטחונו של הווארד במה שהוא יודע שהוא אמת, הם הצליחו באופן מושלם לערער את תפיסת המציאות של קליף, וזאת בלי שהרגיש בכך כלל. באופן פרדוקסלי, עריכה ספרותית מעולה פועלת בדיוק באותו אופן, אך ממניעים הפוכים ואתיים. היא יוצרת "גזלייטינג חיובי" – שכנוע מוחלט של הקוראים להאמין במציאות שאינה קיימת, בלי שירגישו שהאמונה שלהם מופעלת או מנופלת. ספר ערוך היטב אינו "מבקש" מהקוראים להאמין בו; הוא פשוט מציג עולם כה מוצק, אמין ומשכנע, עד שהקוראים אינם יכולים שלא להאמין בו. בדיוק כפי שקליף היה משוכנע לחלוטין שהווארד משתמש בסמים – עד כדי כך שכל הסבר אחר נראה מופרך – כך גם קוראים של יצירה ערוכה היטב כה משוכנעים בממשות העולם הבדיוני, עד שאינם מטילים בו ספק כלל. זוהי העוצמה האמיתית של עריכה מעולה: היא אינה מותירה סדקים שדרכם הספק יכול לחדור, ובכך יוצרת אשליה כה שלמה ומושלמת, עד שהקוראים חווים את הבדיוני כממשי באופן מוחלט, אך מרצונם החופשי ולהנאתם.
עורך ספרותי כמניפולטור מיומן
כפי שג'ימי וקים הבינו את נקודות התורפה של קליף, בטסי וקרייג, כך גם עורך ספרותי מיומן מבין לעומק את הפסיכולוגיה של:
הדמויות: עורך מקצועי חייב להבין את המניעים הפנימיים של הדמויות ביצירה. האם פעולותיהן עקביות? האם התגובות שלהן לאירועים מתיישבות עם אישיותן? כשג'ימי הבין שבטסי לא תרצה שהוא ייצג אותה אבל כן תרצה את המידע שלו, הוא תכנן בהתאם. בדומה לכך, עורך טוב חייב להבין מה מניע כל דמות, מה הקונפליקטים הפנימיים שלה, ואיך היא תתנהג במצבים שונים.
הקוראים: בדיוק כפי שג'ימי וקים ידעו מה יגרום לקליף להאמין בשקרים שלהם, עורך מיומן מבין מה יגרום לקוראים להאמין בעולם הבדיוני. הוא יודע מתי הקוראים יתחברו רגשית לדמות, מתי הם עלולים לאבד עניין, ואיך לשמור על המתח והאמינות לאורך כל היצירה.
המחבר: עורך טוב מכיר את נקודות החוזק והחולשה של הסופר, בדיוק כמו שג'ימי הכיר את הנקודות החזקות של קים (היכולת שלה ליצור קשר אמין עם קליף) ואת החולשות שלו עצמו (נטייה לפזיזות). העורך יודע איך לעזור למחבר להבליט את הקול הייחודי שלו ולמזער את הנטיות הבעייתיות שלו.
בניית אמינות והיגיון פנימי בעריכה ספרותית
אמינות כיסוד העריכה
כשקים אומרת "זה חייב להיות הגיוני," היא מגדירה את אחד העקרונות החשובים ביותר גם בעריכה ספרותית.
עקביות פנימית: בדיוק כמו שהראיות במזימה נגד הווארד היו צריכות להתלכד לנרטיב קוהרנטי אחד, כך גם עורך ספרותי מבטיח שאין סתירות בעולם הבדיוני, בהתנהגות הדמויות, או בעובדות המוזכרות לאורך הספר. "חורים בעלילה" הם האויב הגדול ביותר של האמינות.
היגיון פנימי: בדיוק כמו שג'ימי וקים ידעו שכל פרט במזימה צריך להיות הגיוני כדי שקליף יאמין בה, כך גם עורך ספרותי מוודא שכל אירוע בעלילה, כל החלטה של דמות, וכל פרט בעולם הבדיוני יהיו הגיוניים בתוך ההיגיון הפנימי של היצירה. גם ביצירות פנטזיה או מדע בדיוני, העולם חייב לפעול לפי כללים עקביים והגיוניים.
סיבה לכל דבר: הציטוט "חייבת להיות סיבה לכל דבר" יכול להיות המוטו של כל עורך ספרותי טוב. כל סצנה, דיאלוג, תיאור או פעולה חייבים לשרת מטרה בסיפור. כל פרט בעלילה צריך להיות מעוגן בהיגיון של העולם הבדיוני, ממש כמו שכל ראיה במזימה נגד הווארד הייתה מדויקת ומתוכננת.
יצירתיות ותושייה במשבר
התמודדות עם אתגרים בלתי צפויים
כאשר ג'ימי גילה בפתאומיות שהשופט האמיתי הולך עם גבס, הוא וקים נאלצו לאלתר פתרון במהירות ובחדות. עורך ספרותי נתקל באתגרים דומים כשמגלה בעיות בטקסט שדורשות פתרון יצירתי.
גמישות: עורך טוב, כמו מניפולטור טוב, חייב להיות גמיש – לדעת מתי הגישה המקורית לא עובדת ולהיות מוכן לשנות כיוון.
פתרון בעיות יצירתי: לא מספיק לזהות בעיות בטקסט – עורך מיומן מציע פתרונות מעשיים. כפי שג'ימי וקים לא רק זיהו את הבעיה עם השופט, אלא גם פיתחו פתרון מידי (הכנת גבס לשחקן), כך גם עורך טוב מוצא דרכים יצירתיות לפתור בעיות בסיפור.
ראייה מערכתית: ג'ימי וקים תכננו את המזימה שלהם באמצעות מערכת מורכבת של פתקים ומהלכים מאחורי הציור בביתם. בדומה לכך, עורך ספרותי טוב רואה את התמונה הגדולה של היצירה – המבנה השלם, הקשרים בין חלקים שונים בעלילה, והאיזון הכולל – בעודו מטפל בפרטים הקטנים.
לפני שורת האירועים האלה, ג'ימי תכנן לנקום בהווארד שנוא נפשו. הוא קנה כדורי באולינג, הגיע לאזור ביתו של הווארד מאוחר בלילה וזרק אותם מעבר לשער ביתו. שני כדורים ניפצו את המכונית. הווארד הבין שזה הוא. אבל זה היה מהלך די פרימיטיבי, מיידי, סיפוק מיידי של תאוות נקם וזעם. לעומתם, המהלכים האחרים היו מדודים, והווארד ידע זאת. הוא אמר: "זה כבר לא להשליך כדורי באולינג על המכונית שלי. זה הצריך תכנון, תיאום." הכול היה מתוכנן, עם פתקים ומהלכים בחלק האחורי של ציור אומנות בביתם, המיוצגים בסמלים ומילות קוד, אחת מהן היא "נמסטה". מדי פעם הם בוחנים את הפתקים, לפעמים מזיזים מיקומים או מחליפים בפתקים חדשים. האומנות שלהם לא פחותה מאומנות הציור. היא מצריכה מומחיות, דיוק, יצירתיות, יופי.
כוחם של הפרטים הקטנים
הווארד ציין נכון: המזימה נגדו הצריכה תכנון, תיאום – לא כמו זריקת כדורי הבאולינג על הרכב שלו על ידי ג'ימי. זוהי גם ההבחנה בין כתיבה חובבנית לכתיבה מקצועית שעברה עריכה יסודית.
דיוק בפרטים: כפי שג'ימי וקים ירדו לפרטי פרטים בכל היבט של המזימה שלהם, כך גם עורכת ספרותית מקצועית מקפידה על דיוק בכל פרט – מדיוק היסטורי ומדעי ועד לעקביות בתיאורי הדמויות והסביבה.
בחינת צירי זמן: עורך טוב בודק את העקביות של ציר הזמן ביצירה, כפי שג'ימי וקים היו חייבים לוודא שהתזמון של כל שלב במזימה מדויק – למשל, תזמון הפגישה עם קליף, שבו ג'ימי מחופש להווארד, מחכה מוכן ברכבו של הווארד ביחד עם היצאנית, עד שקים שולחת לו מסרון ברגע המתאים בשיחה: "סע!"
בדיקת סבירות: האם הקוראים יאמינו למה שקורה? זו שאלה שעורכת ספרותית תשאל תמיד, כפי שג'ימי וקים היו חייבים לשאול את עצמם אם קליף יאמין למה שהם מראים לו.
קצב ותזמון מדויקים
תזמון – המפתח להצלחת סיפור
"הקצב חייב להיות מדויק" – קביעה זו מהסדרה מתאימה באופן מושלם גם לעבודת העריכה הספרותית.
חשיפת מידע: בדיוק כמו שג'ימי וקים שתלו ראיות בהדרגה, כך גם עורך ספרותי מוודא שמידע חשוב נחשף ברגע הנכון ובקצב הנכון. לפעמים צריך לשמור על מסתורין, לפעמים להשאיר רמז עדין, ולפעמים לחשוף אמת מפתיעה – והכל תלוי בתזמון.
בניית מתח: כאשר ג'ימי עיכב את המידע ל"מחיר" גבוה יותר בפגישה עם בטסי וקרייג, הוא השתמש בטכניקה דומה לזו שעורך ספרותי מיישם כדי לבנות מתח בסיפור – ידיעה מתי לא לחשוף מידע היא חשובה לא פחות מידיעה מתי כן לחשוף אותו.
"אסור להאיץ בתהליך": המשפט שנאמר על ידי הצלם בסדרה הוא משפט מפתח שנבחר במכוון והוא מתאים גם לעריכה. עורך מיומן יודע מתי צריך לתת לרגע או לסצנה להתבשל ולהתפתח בקצב הנכון. עריכה טובה מכבדת את הקצב הטבעי של הסיפור – לפעמים מאיטה כדי להעצים רגע משמעותי, ולפעמים מאיצה כדי לשמור על תנופה.
התמדה והשקעה לטווח ארוך
מרתון, לא ספרינט
ההבדל בין זריקת כדורי הבאולינג על רכבו של הווארד, שהייתה פעולת זעם ונקמה ספונטנית של ג'ימי, לבין המזימה המורכבת, משקף את ההבדל בין תיקון שטחי של טקסט לבין עריכה ספרותית מעמיקה ואמיתית.
תהליך הדרגתי: עריכה ספרותית אמיתית היא תהליך ארוך ומדורג – מעריכה מבנית ועד עריכת קופי, מגיבוש רעיונות גדולים ועד לליטוש המשפט האחרון. כפי שהמזימה של ג'ימי וקים התפתחה לאורך זמן, דרך שלבים שונים ומתוכננים.
סבלנות ועקביות: "אסור להאיץ בתהליך" – המשפט שחזר בסדרה תקף גם לעריכה. לפעמים צריך לתת ליצירה להתבשל, לתת לרעיונות להבשיל, ולא לזרז את התהליך:. ג'ימי וקים לא סיימו את המזימה ביום אחד – הם תכננו, בדקו, ביצעו בסבלנות והתמדה לאורך תקופה ארוכה. כך גם עורכת ספרותית מקצועית משקיעה זמן, תשומת לב ואנרגיה מתמשכת בפרויקט.
לוח תכנון אסטרטגי: ג'ימי וקים השתמשו בלוח פתקים מאחורי ציור אומנות בביתם, לתכנון המזימה המורכבת שלהם. כך על עורך ספרותי לבנות מפת דרכים מורכבת ליצירה – מעקב אחר קווי עלילה מקבילים, התפתחות הדמויות, וההיגיון הפנימי של העולם הבדיוני.
סבבי העריכה הספרותית בתהליך איטי והדרגתי
העריכה הספרותית, כמו מזימה מושלמת, אינה אירוע חד-פעמי אלא תהליך מדורג ומתפתח. חמישה סבבים של עריכה – עריכה ראשונה, עריכה לאחר בירורים מול המחבר, עריכת ליטוש, הגהה לפני עימוד והגהה אחרי עימוד – מקבילים לאופן שבו ג'ימי וקים בנו את המזימה שלהם. הם החלו בתכנון כללי במיטה, אחר כך במסעדה, ומשם עברו לפרטים, התאימו את התוכנית לגילויים חדשים (למשל, כשגילו שלשופט האמיתי יש גבס), ולבסוף ליטשו כל פרט עד לשלמות. כך גם עורכת ספרותית מגלה ומתפתחת בכל סבב עריכה, כשמדי פעם צצות בכל סבב וראייה חדשה, תובנות חדשות ו"הצתות מאוחרות". אלה מתעוררים רק בסבבים המתקדמים, כשהיא כבר בפנים וההיכרות עם החומר מעמיקה.
גם האמת זקוקה לאמינות: עריכה ספרותית של ספרי זיכרונות
סיכום: אומנות הסיפור והשכנוע
המזימה המבריקה של ג'ימי וקים ב"סמוך על סול" היא דוגמה מצוינת למניפולציה כאומנות מורכבת – אומנות הדורשת הבנה פסיכולוגית עמוקה, אמינות, תזמון, יצירתיות ועבודה קשה. אותם עקרונות מנחים את עבודתה של עורכת ספרותית מקצועית.
אם המניפולציה היא אומנות השכנוע, הרי שעריכה ספרותית היא אומנות השכנוע הספרותי – לגרום לקוראים להאמין בעולם בדיוני, להתחבר לדמויות לא-קיימות, ולחוות רגשות אמיתיים דרך מילים על נייר.
בשני המקרים, הכישרון האמיתי הוא בהסתרת המאמץ. כפי שקליף לעולם לא ידע כמה עבודה, תכנון ודקדקנות הושקעו במזימה שהטעתה אותו, כך גם הקוראים לעולם לא ידעו כמה עבודה, מחשבה ואומנות הושקעו בעריכה שהפכה טקסט גולמי ליצירה שלמה, זורמת וסוחפת.
בסופו של דבר, המניפולציה המושלמת והעריכה המושלמת חולקות מטרה משותפת: הן נועדו להפוך את המלאכותי לטבעי ואורגני, ולאשליה להיראות כאמת צרופה. זוהי האומנות הגדולה ביותר של "סמוך על סול" ועריכה ספרותית מקצועית.
הערת זכויות יוצרים: "סמוך על סול" (Better Call Saul) היא סדרת טלוויזיה שזכויות היוצרים שלה שייכות ל-Sony Pictures Television ו-AMC. המאמר מציע ניתוח פרשני של הסדרה למטרות ביקורת וחינוך.
