את "דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה" כתבתי וערכתי בעריכה ספרותית, עריכה לשונית, הגהה ועריכת ליטוש. הפוסט התפרסם ביוני 2014 בבלוג בהארץ ומופיע בספרי "אל תשכחי את השער" (במהדורה מצומצמת), המאגד סיפורי חיים שלי.
- מאת: עינת קדם
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה | עינת קדם
לרדת מכיסא הגלגלים שלי בחוף הים בתל אביב ולהגיע עד למים. להושיט קדימה את הרגליים ולתת לגלים הקטנים ללטף בעדינות את כפות רגליי הנפוחות, שהדם לא מגיע אליהן. לשאוף עמוק פנימה את האוויר בחוף, אוויר נקי מדאגות, לצחוק ולבכות חזק ובקול רם ולהוציא את כל הזבל החוצה.
להפסיק לרגע אחד לרדוף אחרי עצמי, להפסיק לבקש אישורים שהייתי בסדר ושבאמת באמת אני רוצה לעשות רק טוב ושהכוונות שלי טהורות ובבקשה תאמינו לי, אני מתחננת, תאמינו לי, אני אתן הכול, מה שתבקשו, כדי שתאמינו לי. רוצה להסתפק באישור של הים: הינה, אלטף את כפות רגלייך כמה שתרצי. בעיניי הן לא מכוערות. הן הכי יפות.
לעשות קפה לגבר שלי ולהציף את הבית בריחות של אפייה ובישולים. להכין לו מעמול, עוגיות תמרים, עוגיות עם שקדים, פשטידות ומטעמים כמו בתמונות שכרמלה שמה בפייסבוק. להכין לו קובה אדומה וצהובה כמו בתמונות שיוני שם בפייסבוק, להכין קציצות בקר ועוף, פסטה, לחם, פיצה, לחמניות, אורז, דגים ואת כל סוגי הסלטים, עוגת פירורים, פאי תפוחים, עוגת פרג ועוגת שמרים.
לעשות את מה שחברה שלי יעל מספרת שהיא עושה לקראת הביקור של הילדים לארוחת שישי: "מה הבעיה? אני זורקת לתבנית חתְכות עוף, זורקת ירקות, בטטה ותפחדמה, מכינה רוטב פינקנטי, שופכת על הכול, מכסה בנייר כסף, וזהו, יוצא שיגעון. כולם מלקקים את האצבעות".
רוצה להיות צמודה למטבח כל היום, לא לזוז משם לרגע. להוציא ולהכניס כל היום תבניות לתנור ולמקרר, למלא את הבית בכל התבלינים שיש ובכל המצרכים שצריכים להיות בבית של בלבוסטה אמיתית, ולדעת שכשאנשים יעברו ליד הבית שלי ויריחו את ריחות הבישול שלי, זה יעורר בהם געגועים והם ירצו להגיע לבית שבו מחכה להם מישהי כמוני, שתיתן להם ביטחון שהכול יהיה בסדר, כמו שלי קורה תמיד עם ריחות שאני מריחה מבחוץ.
ובסוף היום אני רוצה לפשוט מעליי את הבגדים ולהיכנס למקלחת. לתת למים לשטוף את הגוף ולהתפרק, כמו במקלחת שעשיתי לפני שלושים ושתיים שנה בתום השבעה על אבי, ולבכות לבכות לבכות מריחם המשכר של השמפו והסבון. לנקות היטב את כל המקומות, הגלויים והמוצנעים, לא לפספס דבר.
ואחר כך לצאת מהמקלחת כשאני עטופה במגבת, גופי ושיערי מדיפים ריח של תקווה. להוריד את המגבת ולהרגיש שאני יפה גם עם השרירים המדולדלים שבולטים עכשיו כשרזיתי. להיכנס למיטה, שם נמצא הגבר שלי, ולשכב לצידו. לנשק, לחבק, לנוע, לגעת, לרחף, ללטף, לזרום בתנועות.
וכשנסיים אקום ערומה מהמיטה ואשאל את הגבר שלי כמו ששואלים בסרטים: "אתה רעב?" והוא כמובן ישיב: "אני גווע ברעב!" ואני אלך לממלכה שלי ואכין לנו חביתה מארבע ביצים, סלט ירקות ענק ואבטיח, ולקינוח נאכל מעוגת השוקולד שהכנתי באותו יום, שריחה עדיין ממלא את הבית.
אלה הדברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה. בקיץ הזה ובכל יום מימות השנה.