המאמר חושף את הכשל הלוגי בטיעונו של צל במערת אפלטון, המתנגד לעריכה ספרותית ולשונית משולבת. המניפולציה המתבססת על הכללה שגויה קלאסית – לקיחת מקרים של עורכים חסרי כישורים, המציעים עריכה משולבת כושלת, והסקת מסקנה כוללת שכל שילוב מזיק בגלל השילוב עצמו, ולא עקב היעדר כישורי עריכה ספרותית המהותיים בעריכת ספר פרוזה. בנוסף, הצל מתעלם מכך שהיעדר כישורי עריכה ספרותית פוגע באיכות הספר באותה מידה גם כשהעריכה הספרותית והעריכה הלשונית נעשות על ידי שני עורכים שונים.
- מאת: עינת קדם
- 13.8.2025
צל נוסף במערת אפלטון טוען שעריכה ספרותית ועריכה לשונית המתבצעות על ידי עורך אחד מעידות על רדידות, חוסר מקצועיות ופגיעה באיכות, הנובעים מעצם השילוב בין שתי התמחויות שונות. הוא מזהיר מפני עריכה כזו, והפתרון שהוא מציע כדי להבטיח עריכה איכותית, הוא עריכת הספר בעריכה ספרותית כתחום התמחות נפרד מעריכה לשונית, וקיופ דיונים בין שני העורכים.
אצלנו אין וטרינרים שמתמחים בכלום ושום דבר
לצורך הדיון, נדמיין עורך לשוני שסיים קורס עריכה ספרותית וגילה שבהגדרתו החדשה המשודרגת אין לו עבודה. בייאושו, הוא התקשר למקום שבו הוא למד:
"תקשיבי", הוא אומר למזכירה, "הסתבכתי קשות. מאז שאני גם עורך לשוני וגם עורך ספרותי, שום דבר לא הולך לי".
"ברור", המזכירה אמרה, "הלקוחות חכמים, אנחנו מזהירים אותם באופן נחרץ שלא יתפתו לעריכה כזאת. הם קוראים את הפרסומים שלנו ומבינים שגם עורך ספרותי וגם עורך לשוני זה אסון. אסור שאדם אחד יעשה גם עריכה לשונית וגם עריכה ספרותית".
"אז למה השתתפתי בקורס הזה?"
"כדי שתלמד על עריכה ספרותית ותבחר מה מתאים לך".
"הבנתי. לא כדי שאשלב את זה בעבודה".
"חס וחלילה!" היא כמעט צעקה. "אצלנו אין וטרינרים שמתמחים בכלום ושום דבר. אנחנו מקצועיים! אצלנו יש הפרדה ברורה בין התמחויות. כל אחד בתחום שלו. אחד שייך לעריכה לשונית, ואחד שייך לעריכה ספרותית. לא מערבבים – אחרת יש פגיעה בספר!"
"תשמע", היא אמרה אחרי רגע, "האמת היא שבדיוק התפנתה לנו משרת עריכה. אתה רוצה להגיש מועמדות?"
"איזו עריכה?"
"זה תלוי בך. מה אתה יותר? מה הכיוון? ספרותי או לשוני?"
"אה…"
"אבל תבחר רק אחד".
"אני…"
"מצוין! התקבלת!"
המניפולציה: איך יוצרים נוסחת קסם עם שבר פנימי
לעומת "כשל המגבלה הקוגניטיבית" המוצג כעובדה פסאודו-מדעית שאי אפשר לערער עליו, הצל הזה פונה ישירות לפחד הבסיסי שלנו מפני אנשים המתיימרים להיות מומחים בהכול אבל בעצם מסוכנים.
בחינה מדוקדקת חושפת את הפגם ביסוד הטיעון, ומראה את הדרך שבה המניפולציה עובדת.
לוקחים עובדה נכונה ומציאות עגומה קיימת, ומשתמשים בה כדי לבצע הסקה מעוותת לוגית:
1. העובדה הנכונה: יש עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית איכותית, המציעים שירותי עריכה ספרותית ועריכה לשונית משולבים ופוגעים באיכות הספר.
2.מסקנה: כל שילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית פוגע באיכות הספר.
3. פתרון: להיזהר מעריכה שהיא גם ספרותית וגם לשונית. הדרך היחידה להבטיח עריכה איכותית, היא לערוך את הספר בעריכה ספרותית כתחום התמחות נפרד מעריכה לשונית, ולקיים דיונים בין שני העורכים.
הכשל הלוגי
זו הכללה שגויה קלאסית (Non Sequitur).
אין קשר לוגי משתמע בין 1 ל-2. העובדה שיש עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית, המציעים שירותי עריכה ספרותית ועריכה לשונית משולבים, לא מובילה למסקנה שכל שילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית פוגע באיכות הספר. זוהי טענה מומצאת.
אין קשר לוגי משתמע בין 1 ל-3. העובדה שיש עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית, המציעים שירותי עריכה ספרותית ועריכה לשונית משולבים, לא מובילה למסקנה שהדרך היחידה להבטיח עריכה איכותית היא לערוך את הספר בעריכה ספרותית כתחום התמחות נפרד מעריכה לשונית. זוהי טענה מומצאת.
אין קשר לוגי משתמע בין 2 ל-3. הטיעון שכל שילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית פוגע באיכות הספר, לא מוביל למסקנה שהדרך היחידה להבטיח עריכה איכותית היא לערוך את הספר בעריכה ספרותית כתחום התמחות נפרד מעריכה לשונית. אלה טענות מומצאות.
להסיק על בעיה שלא קיימת
עולה מכך שערבוב = רע. עריכה ספרותית "טהורה" ועריכה לשונית "טהורה" = טוב.
הצל זיהה בעיה קיימת: אכן יש עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית, המציעים עריכה ספרותית ולשונית ופוגעים באיכות הספר. אך הוא מתעלם ממציאות קיימת אחרת – יש עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית, המציעים שירותי עריכה ספרותית בנפרד, ופוגעים באיכות הספר.
ומהמציאות החלקית הזאת, הוא יצר בעיה חדשה שלא קיימת, וקבע שהשילוב עצמו הוא הבעיה ושצריך להיזהר ממנו. הוא עושה צעד נוסף ומציע את הפתרון לבעיה המומצאת – הפרדה.
תקפות טיעונים ללא תיקוף ומודעות עצמית
כל מחקר אמפירי רציני חייב להקיף את הבעיה במלואה לפני שהוא מציע חידוש או פתרון. המחקר לא יכול להעלים חלק מהממצאים, לא יכול לבדוק אוכלוסייה חלקית, ולא יכול לבנות "טיעון מתחת לפנס", היכן שיש אור – ולהציג זאת כחזות הכול. כלומר הטיעון הזה לא רק כושל מעצם השרשור העקום, אלא גם מעצם כך שהוא מתבסס רק על המקרים שבהם עריכה משולבת כושלת עקב היעדר כישורי עריכה ספרותית, תוך התעלמות מהמקרים שבהם גם עריכה ספרותית נפרדת כושלת.
אם הטיעון מתיימר לבטא סוג של מחקר אמפירי, הרי שהופרו בו חוקי הגינות בסיסיים:
1. דגימה סלקטיבית: הם בחנו רק מקרים של עריכה משולבת כושלת, והתעלמו ממקרים של עריכה נפרדת כושלת.
2. העלמת נתונים: הם הציגו ממצא חלקי כאילו זו התמונה המלאה.
3. חוסר מודעות עצמית: בכל מחקר מוצגות מגבלות המחקר. כאן הן אינן מוצגות.
שורש הבעיה - היעדר כישורי עריכה ספרותית
יש להצביע על המציאות, על שורש הבעיה באופן ישר והוגן: הבעיה לא נעוצה בשילוב. הבעיה היא בהיעדר כישורי עריכה ספרותית.
עריכה ספרותית איכותית מחייבת כישורים טבעיים ייחודיים שאין בכל אדם ושאי אפשר ללמד או ללמוד אותם: כושר ביטוי מעולה, יצירתיות, דמיון, כושר אלתור, יציאה מהקופסה, כישורים דרמטיים, רגישות, חשיבה מורכבת, גמישות מחשבתית, תשומת לב לפרטים, זיהוי דפוסים, עיבוד מידע רב-ממדי, אינטואיציה, חוש תזמון, חוש קצב, חוש מוזיקלי, חוש אומנותי, תשוקה, להט, תחושת "נכון", טוב טעם, הבנה פסיכולוגית עמוקה, רגישות לניואנסים, עיבוד מטען רגשי, ועוד.
אלה כישורים מולדים שלא ניתן לרכוש בהכשרה. זה בדם, זה בנשמה.
לכן, הניסוח הלוגי המתבקש הוא:
1. עורכים ללא כישורי עריכה ספרותית מציעים שירותי עריכה ספרותית ועריכה לשונית משולבים, ופוגעים באיכות הספר; ועורכים ללא כישורי עריכה ספרותית מציעים שירותי עריכה ספרותית בנפרד, ופוגעים באיכות הספר.
2. מכאן שכל שילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית ללא כישורי עריכה ספרותית, פוגע באיכות הספר; וכל עורך ללא כישורי עריכה ספרותית, המציע שירותי עריכה ספרותית בנפרד, פוגע באיכות הספר.
3. הדרך הטובה ביותר להבטיח עריכה איכותית, היא לערוך את הספר בעריכה ספרותית עם כישורי עריכה ייחודיים, המשלבת עריכה לשונית באותו תהליך.
